ראה הצלחה בנעוריך
תושבי מדינה אחת באירופה נתבקשו לבחור מבין שלוש אפשרויות: יופי, עושר או נעורים. האפשרות המועדפת היתה נעורים. כן, אנשים מכל הגילים רואים בשנות העשרֵה ובשנות ה־20 המוקדמות תקופה מיוחדת בחיים. כל אחד מעוניין ששנות הנעורים יהיו תקופת מעבר מוצלחת מילדות לבגרות. כיצד ניתן להצליח בכך?
האם יכול המקרא לעזור? התשובה היא חד־משמעית כן. הבה נבחן שני תחומים שבהם יכול דבר־אלוהים להעניק עזרה מיוחדת לצעירים, אולי יותר מאשר לבני כל קבוצות גיל אחרות.
כיצד להסתדר עם אחרים
יוּגֶנְט 2000 הוא דו״ח על סקר רחב היקף שבו נבדקו גישות, ערכים ודפוסי התנהגות של יותר מ־000,5 צעירים בגרמניה. מן הסקר עולה כי בפעילויות הפנאי — כגון להאזין למוסיקה, לעסוק בספורט או סתם להסתובב — כמעט תמיד נמצאים הצעירים בחברה. הצעירים רוצים להיות בחברת בני גילם אולי יותר מבני כל קבוצות גיל אחרות. יוצא מכך שאחד הסודות להצלחה בנעורים הוא ללמוד להסתדר עם אחרים.
אך אין זה תמיד קל להסתדר עם הזולת. צעירים וצעירות מודים שיחסים בין־אישיים הם תחום בעייתי מבחינתם. כאן יכול המקרא להושיט עזרה של ממש. יש בדבר־אלוהים הדרכה בסיסית עבור בני הנוער שבכוחה לסייע להם לרקום עם אחרים יחסים מאוזנים. מה אומר המקרא בנידון?
אחד העקרונות החשובים ביותר ביחסי אנוש נקרא ’כלל הזהב’: ”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם”. יחס של כבוד וטוב לב מצדך מעורר באחר את הרצון להתייחס אליך באותה צורה. אדיבות עשויה להפיג אווירה של חיכוכים ומתחים. אם אתה ידוע בהתנהגותך המתחשבת, סביר להניח שירצו בחברתך. האינך שמח להיות מקובל בעיני אחרים? (מתי ז׳:12).
במקרא נאמר: ”ואהבת לרעך כמוך”. עליך לאהוב את עצמך בזה שתדאג לעצמך ושתהיה לך מידה סבירה של כבוד עצמי, לא יותר מדי ולא פחות מדי. במה עוזר הדבר? אם אינך מרוצה מעצמך, אתה עלול להיות ביקורתי מדי, והדבר יקשה עליך לרקום יחסים טובים עם אחרים. ערך עצמי מאוזן הוא בסיס שעליו ניתן לבנות קשרי ידידות איתנים (מתי כ״ב:39).
לאחר שרוקמים קשרי ידידות, יש לחזק אותם על־ידי מאמצים מצד שני הצדדים. אם תקדיש מזמנך לידידך יסב לך הדבר שמחה, שכן ”גדול אושרו של הנותן משל המקבל”. אחת מצורות הנתינה היא לסלוח, להתעלם מטעויות שוליות ולא לצפות לשלימות. ואכן ”עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם”. המקרא מציין: ”נועם התנהגותכם ייוודע נא לכל אדם”. ומה אם ידיד יסב את תשומת לבך לאחת מחולשותיך? כיצד תגיב? תן דעתך לעצות המעשיות האלו מן המקרא: ”אל תיבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח”, שהרי ”נאמנים פצעי אוהב”. האין זה נכון שידידים יכולים להשפיע על מחשבותיך, על סגנון דיבורך ועל התנהגותך? לפיכך, המקרא מזהיר: ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות”. ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (מעשי השליחים כ׳:35 ע״ח; פיליפים ד׳:5; רומים י״ב:17, 18; קהלת ז׳:9; משלי י״ג:20; כ״ז:6; קורינתים א׳. ט״ו:33).
מרקו מביע בדבריו את רחשי לבם של צעירים וצעירות רבים: ”עקרונות המקרא עוזרים לי מאוד להסתדר עם אחרים. אני מכיר אנשים שמרוכזים בעצמם וחושבים רק על טובתם האישית. המקרא מלמד אותנו לא לחשוב על עצמנו יותר מדי אלא לחשוב על אחרים. למיטב הבנתי, זו הגישה הטובה ביותר ליחסי אנוש טובים”.
מה שצעירים כדוגמת מרקו לומדים מן המקרא מסייע להם לא רק בשנות נעוריהם אלא גם בשנים שלאחר מכן. ואם בעתיד עסקינן, יש דרך נוספת שבה המקרא יכול להעניק עזרה מיוחדת לדור הצעיר.
חרדה מפני העתיד
צעירים רבים הם סקרנים מטבעם. הם רוצים, אולי יותר מבני כל קבוצות גיל אחרות, לדעת מה קורה ומדוע. מכל ספר אחר מיטיב המקרא להסביר את המצב השורר בעולם ולומר לנו מה צופן העתיד. וזה מה שהדור הצעיר רוצה לדעת. מניין לנו שכך הדבר?
ובכן, אף שהדעה הרווחת היא שבני הנוער חיים רק למען ההווה, סקרים מסוימים חושפים תמונה שונה במקצת. מן הסקרים מתברר שבני הנוער שמים לב בדרך כלל למתרחש סביבם, ואז מסיקים מסקנות לגבי העתיד. על־פי הסקרים, 3 מתוך 4 צעירים וצעירות חושבים ”לעתים קרובות” או ”לעתים קרובות מאוד” על העתיד. ואף־על־פי שבני הנוער הם על־פי־רוב אופטימיים, רוב הצעירים מביטים אל העתיד בחרדה מסוימת.
במה נעוצה החרדה? רבים מן המבוגרים לעתיד כבר מתמודדים עם בעיות הקשורות בפשע, אלימות וסמים. בני הנוער חוששים שלא ימצאו עבודה יציבה בחברה התחרותית של ימינו. הם נתונים ללחצים כבירים להשיג ציונים גבוהים בבית־הספר או להיות הישגיים בעבודה. נערה בת 17 קוננה: ”אנחנו חיים בחברה שבה אדם לאדם זאב. כל אחד מנסה לעשות מה שבראש שלו. אתה חייב תמיד להוכיח מה אתה שווה, וזה מגעיל אותי”. צעיר אחר בן 22 אמר: ”אנשים הישגיים מסתדרים ויכולים לחיות חיי נוחות. אלה שהחיים לא האירו להם פנים, ומסיבה זו או אחרת לא עומדים בדרישות, נשארים מאחור”. מדוע החיים כה תחרותיים? האם כך יהיה תמיד?
הסבר מציאותי
כשצעירים מזועזעים או נחרדים ממה שקורה בחברה הם למעשה מסכימים — ביודעין או שלא ביודעין — עם המקרא. דבר־אלוהים מראה כי החברה של היום, שבה ”אדם לאדם זאב”, היא מאותות הזמנים. השליח פאולוס כתב על אודות ימינו באיגרתו אל צעיר ששמו טימותיאוס: ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים”. מדוע יהיו הם קשים? מפני שכפי שכתב פאולוס בהמשך, יהיו האנשים ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, ... כפויי טובה, חסרי קדושה, ... שונאי טוב”. האין זה נכון שכך בדיוק מתנהגים רבים כיום? (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3).
המקרא מציין שהזמנים הקשים יבואו ”באחרית הימים”, לפני שיחולו שינויים כבירים בחברה האנושית. שינויים אלו ישפיעו על כל אדם, צעירים ומבוגרים כאחד. באילו שינויים מדובר? ממשלה שמימית תיטול בקרוב את רסן השלטון על ענייני האדם, ונתיניה ייהנו מ”רוב שלום” בכל מקום. ”צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה”. החרדה והאימה יהיו נחלת העבר (תהלים ל״ז:11, 29).
רק המקרא מציג תמונה מהימנה של העתיד. כשצעיר יודע מה צפוי לקרות בשנים הקרובות, הוא יכול להיערך בביטחון להתפתחויות ולחוש שחייו אינם יוצאים מכלל שליטה. תחושה זו מקלה מעליו את המתח והחרדה. כך עונה המקרא על הצורך המיוחד של הדור הצעיר — להבין את החברה ולדעת מה צופן העתיד.
הצלחה בשנות הנעורים
מה מעיד על הצלחה בשנות הנעורים? השכלה גבוהה, נכסים חומריים וחוג חברים רחב? רבים סבורים כך. שנות העשרֵה ושנות ה־20 המוקדמות אמורות להקנות התחלה טובה לחיים. במילים אחרות, הצלחה בנעורים עשויה להיות סימן לבאות.
כאמור, המקרא יכול לעזור לצעיר להצליח בשנות צעירותו. בני נוער רבים התנסו בכך באופן אישי. הם קוראים בדבר־אלוהים מדי יום ביומו ומיישמים את הנקרא. (ראה ”עצה מפי משרת יהוה צעיר”, עמוד 6.) המקרא הוא אכן ספר לצעירים משום שבעזרתו הם יכולים להיות ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
[קטע מוגדל בעמוד 5]
אחד הסודות להצלחה בנעורים הוא ללמוד להסתדר עם אחרים
[קטע מוגדל בעמוד 6]
בני נוער רוצים, אולי יותר מבני כל קבוצות גיל אחרות, לדעת מה קורה ומדוע
[תיבה בעמודים 6, 7]
עצה מפי משרת יהוה צעיר
אלכסנדר בן 19. הוא גדל במשפחה של עדי־יהוה, והוא נהנה לחיות על־פי אמונתו בלב ובנפש. אך לא תמיד היו כך פני הדברים. אלכסנדר אומר:
”אולי תופתעו לשמוע שהתרועעתי עם עדי־יהוה כנער לא־טבול במשך יותר משבע שנים. בשנים ההן עבדתי את אלוהים בלב חצוי, וזה היה פשוט עניין של שגרה. כנראה שלא היה לי האומץ לבחון את עצמי בכנות”.
ואז חל שינוי בגישתו. הוא ממשיך:
”הוריי וידידים בקהילה עודדו אותי כל הזמן לקרוא במקרא מדי יום, ולהכיר את יהוה אישית. בסופו של דבר החלטתי לנסות. צמצמתי את שעות הצפייה בטלוויזיה ועשיתי לי תוכנית לקרוא במקרא השכם בבוקר. סוף סוף התחלתי להבין על מה מדבר המקרא. ראיתי כיצד הוא יכול לעזור לי אישית. והחשוב מכל, הבנתי שיהוה רוצה שאכיר אותו. כשהפנמתי את זה, היחסים האישיים שלי איתו התחזקו, ויחסיי עם אחרים בקהילה השתפרו. המקרא שינה את חיי מקצה לקצה! אני ממליץ לכל משרת יהוה צעיר לקרוא במקרא מדי יום ביומו”.
מיליוני צעירים ברחבי העולם מתרועעים עם עדי־יהוה. האם אתה אחד מהם? התרצה להפיק תועלת מקריאת המקרא באופן קבוע? מדוע שלא תנהג כדוגמת אלכסנדר? צמצם את הזמן שאתה מקדיש לפעילויות פחות חשובות והפוך את קריאת המקרא לחלק משגרתך היומיומית. אין ספק שיהיה זה לתועלתך.