צעירים, האם אתם מניחים יסוד טוב לעתיד?
”אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם, ... מחשבות שלום, ולא לרעה, לתת לכם אחרית [עתיד] ותקווה” (ירמיהו כ״ט:11).
1, 2. באילו דרכים שונות ניתן לראות את שנות הנעורים?
רוב המבוגרים רואים בנעורים את אחת התקופות היפות בחיים. זכורים להם המרץ וההתלהבות שהיו להם בצעירותם. הם מתרפקים על הימים שבהם היתה להם פחות אחריות, ימים של הנאות רבות כשכל החיים עוד היו לפניהם.
2 סביר להניח שאתם, הצעירים, רואים את התמונה באור אחר. אולי אתם מתקשים להתמודד עם השינויים הרגשיים והגופניים המתחוללים בגיל הנעורים. ייתכן שאתם נתונים בבית־הספר תחת לחץ חברתי עצום. אפשר שנדרשים מכם מאמצים עילאיים לומר לא לסמים, לשתייה מופרזת ולאי־מוסריות מינית. רבים מכם ניצבים גם בפני סוגיית הניטראליות וסוגיות אחרות הכרוכות באמונתכם. כן, הנעורים יכולים להיות תקופה לא־קלה. על כל פנים, זו בהחלט תקופה של הזדמנויות. השאלה היא, כיצד תנצל את ההזדמנויות הללו?
הפק הנאה מנעוריך
3. איזו עצה ואיזו אזהרה נתן שלמה לבני הנוער?
3 מבוגרים יאמרו לך שתקופת הנעורים חולפת ביעף, והם צודקים. בעוד שנים ספורות, ותקופה זו כבר תהיה מאחוריך. לכן מצא בה הנאה לפני שהיא תחלוף! זו היתה עצתו של שלמה המלך אשר כתב: ”שמח, בחור, בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלֵך בדרכי לבך ובמראי עיניך”. עם זאת, שלמה הזהיר את בני הנוער: ”הסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך”. עוד אמר: ”הילדוּת והשחרוּת הָבֶל” (קהלת י״א:9, 10).
4, 5. מדוע מן החוכמה שצעירים ייערכו לקראת העתיד? המחש זאת בעזרת דוגמה.
4 האם אתה מבין למה התכוון שלמה? נמחיש זאת בעזרת דוגמה: תאר לעצמך צעיר שמקבל מתנה יקרה, אולי ירושה. מה יעשה בה? הוא יכול לבזבז את הכול על בילויים — כמו הבן האובד במשלו של ישוע (לוקס ט״ו:11–23). אבל מה יקרה כשהכסף יאזל? הוא ללא ספק יצטער על כך שנהג בחוסר אחריות! מצד שני, נניח שהוא משתמש במתנה כדי להניח יסוד לעתידו ואולי משקיע בתבונה את מרבית כספו. בטווח הארוך, כשיקטוף את פרי השקעתו, האם אתה חושב שיצטער על כך שלא בזבז בנעוריו את כל כספו על בילויים? ודאי שלא!
5 ראה בשנות נעוריך מתנה מאת אלוהים, והן אכן כך. כיצד תנצל אותן? תוכל לבזבז את כל המרץ וההתלהבות ברדיפת תענוגות ובקפיצה מבילוי אחד למשנהו בלי לחשוב על העתיד. אם תעשה כן, ”הילדות והשחרוּת”, במקרה שלך, אכן יהיו ”הבל”. מוטב פי כמה וכמה לנצל את נעוריך כדרך להיערך לקראת העתיד!
6. (א) איזו עצה נתן שלמה להדרכת בני הנוער? (ב) מה יהוה מעוניין לעשות למען הצעירים, וכיצד יכול צעיר לזכות בברכה זו?
6 שלמה ציין עיקרון שיסייע לך להפיק את מרב התועלת מנעוריך. הוא אמר: ”זכור את בוראיך בימי בחורותיך” (קהלת י״ב:1). זהו המפתח להצלחה — להטות אוזן ליהוה ולעשות את רצונו. יהוה אמר לבני ישראל את אשר יעשה למענם: ”אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם... מחשבות שלום, ולא לרעה, לתת לכם אחרית ותקווה” (ירמיהו כ״ט:11). יהוה מעוניין לתת גם לך ”אחרית ותקווה”. אם תזכור אותו במעשיך, במחשבותיך ובהחלטותיך, ייטב לך באחריתך (ההתגלות ז׳:16, 17; כ״א:3, 4).
’קרב לאלוהים’
7, 8. כיצד צעיר יכול לקרוב אל אלוהים?
7 יעקב עודד אותנו לזכור את יהוה וקרא לנו: ”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:8). יהוה הוא הבורא, הריבון השמימי, והוא לבדו ראוי לכך שיעבדוהו ויהללוהו (ההתגלות ד׳:11). למרות גדולתו, אם נקרב אליו, הוא יקרב אלינו. האם התעניינות אוהבת זו מצידו אינה מחממת את לבך? (מתי כ״ב:37).
8 אנו מתקרבים אל יהוה במספר דרכים. למשל, השליח פאולוס אומר: ”התמידו בתפילה ושיקדו בה בהודיה” (קולוסים ד׳:2). במילים אחרות, עשה לך להרגל להתפלל. אל תסתפק באמירת אמן אחרי שאביך או משיחי אחר בקהילה מייצג אותך בתפילה. האם אי פעם שפכת את לבבך לפני יהוה ואמרת לו מה אתה חושב, ממה אתה חושש ועם אילו בעיות אתה מתמודד? האם סיפרת לו דברים שהיית נבוך לדבר עליהם עם אדם כלשהו? תפילות כנות מעומק הלב משרות עלינו תחושת שלווה (פיליפים ד׳:6, 7). הן מסייעות לנו לקרוב אל יהוה ולחוש שהוא מתקרב אלינו.
9. כיצד יכול נער להקשיב ליהוה?
9 המילים הבאות שנכתבו ברוח אלוהים מצביעות על דרך נוספת לקרוב אל יהוה: ”שמע עצה וקבל מוסר, למען תֶחכּם באחריתך” (משלי י״ט:20). אם תקשיב ליהוה ותשמע בקולו, תכשיר את הקרקע לקראת עתידך. כיצד תוכל להראות שאתה מקשיב ליהוה? אין ספק שאתה מגיע דרך קבע לאסיפות הקהילה ומקשיב לתוכנית. כמו כן, אתה ’מכבד את אביך ואת אמך’, וכעדות לכך נוכח בשיעורי המקרא המשפחתיים (אפסים ו׳:1, 2; עברים י׳:24, 25). הדבר ראוי לשבח. אך בנוסף לכך, האם אתה ’קונה את הזמן’ כדי להתכונן לאסיפות, לקרוא במקרא באופן סדיר ולערוך מחקרים? האם אתה משתדל ליישם את הכתוב, למען תתהלך כאיש ’חכם’? (אפסים ה׳:15–17, ע״ח; תהלים א׳:1–3). אם אתה עושה כן, אתה מתקרב אל יהוה.
10, 11. לאילו ברכות גדולות זוכים צעירים המקשיבים ליהוה?
10 בדברי הפתיחה של ספר משלי, מסביר הכותב בהשראת אלוהים את מטרת המקרא. לדבריו, מטרתו היא ”לדעת חוכמה ומוסר, להבין אמרי בינה. לקחת מוסר השְכֵּל, צדק ומשפט ומֵישרים. לתת לפְתָאיִם [חסרי ניסיון] עורמה [פיקחות], לנער דעת ומזימה [כושר חשיבה]” (משלי א׳:1–4). לפיכך, בעודך קורא ומיישם את הכתוב במשלי, ואת כל יתר המקרא, אתה מטפח צדק ומֵישָרים, ויהוה שמח לראותך קרב אליו (תהלים ט״ו:1–5). ככל שתרכוש כושר שיפוט, פיקחות, דעת וכושר חשיבה, כך יהיו החלטותיך נבונות יותר.
11 האם זה סביר לצפות מצעיר לנהוג כך בחוכמה? בהחלט, שהרי משיחיים צעירים רבים מתנהגים בצורה כזו. כתוצאה מכך, אחרים מכבדים אותם ו’אינם בזים להם בשל צעירותם’ (טימותיאוס א׳. ד׳:12). הוריהם גאים בהם בצדק, ויהוה אומר שהם משמחים את לבו (משלי כ״ז:11). חרף גילם הצעיר, הם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהמילים הללו חלות עליהם: ”שמור תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום” (תהלים ל״ז:37).
החלט החלטות נבונות
12. מהי אחת ההחלטות החשובות שצעירים מחליטים, ומדוע להחלטה זו השלכות ארוכות טווח?
12 הנעורים הם תקופה של קבלת החלטות, ולחלקן השלכות ארוכות טווח. החלטות מסוימות שתחליט כיום ישפיעו עליך לאורך שנים רבות. החלטות נבונות תורמות לחיי אושר והצלחה. החלטות אוויליות עלולות להעיב עליך לכל שארית ימיך. ראה עד כמה נכון הדבר לגבי שתי החלטות. ראשית: עם מי אתה בוחר להתרועע? מדוע זו החלטה חשובה? ספר משלי אומר: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (משלי י״ג:20). במילים אחרות, אנו נעשים עם הזמן דומים לחברינו והופכים לחכמים או לכסילים. מה תרצה להיות?
13, 14. (א) מה כרוך בהתרועעות מלבד מגע ישיר עם אנשים אחרים? (ב) מאילו טעויות חייבים הצעירים להימנע?
13 בנושא ההתרועעות החברתית, אתה כמובן חושב על מגע ישיר עם אנשים אחרים. זה נכון, אבל העניין אינו מסתכם בכך. בזמן שאתה צופה בתוכנית טלוויזיה, שומע מוסיקה, קורא ספר, הולך לקולנוע או גולש באינטרנט, אתה למעשה מתרועע עם אחרים. אם התרועעות זו פונה אל הנטיות לאלימות ולאי־מוסריות או מעודדת שימוש בסמים, שכרות או כל דבר אחר הנוגד את עקרונות המקרא, אתה מצוי בחברת ”נבל” המתנהג כאילו יהוה אינו קיים (תהלים י״ד:1).
14 אולי אתה חושב שמאחר שאתה בא לאסיפות ופעיל בקהילה, אתה חזק מספיק מכדי שתושפע מסרט אלים או מאלבום המכיל מוסיקה נעימה אך מילים מפוקפקות. ייתכן שאתה חש שלא ייגרם לך נזק רציני אם תציץ בחטף באתר פורנוגרפי באינטרנט. השליח פאולוס אומר לך שאתה טועה! הוא מציין: ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (קורינתים א׳. ט״ו:33). למרבה הצער, לא מעט צעירים משיחיים מבטיחים איבדו את מידותיהם הטובות בשל קשרים לא־חכמים עם חברת אנשים רעים. אם כן, הייה נחוש בדעתך להתרחק מחברה כזו. כך תנהג כעצת פאולוס: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2).
15. מהי ההחלטה השנייה שעל הצעירים להחליט, ואילו לחצים מופעלים עליהם לעתים בעניין זה?
15 והנה החלטה שנייה הניצבת בפניך. יבוא יום ותצטרך להחליט מה לעשות בתום לימודיך בבית־הספר. אם אתה חי במדינה שאפשרויות התעסוקה בה מוגבלות, אולי תחוש שאין לך ברירה אלא לקפוץ מייד על ההצעה הטובה ביותר. אם אתה מתגורר במדינה עשירה, אולי עומדות בפניך אפשרויות רבות, וחלקן מפתות מאוד. ייתכן שמוריך או הוריך, מתוך כוונות טובות, לוחצים עליך לרדוף קריירה אשר תבטיח לך ביטחון כלכלי ואפילו עושר. אלא שההכשרה שתידרש ממך לבניית הקריירה תצמצם במידה ניכרת את הזמן שתוכל להקדיש לעבודת יהוה.
16, 17. הסבר כיצד פסוקים שונים יכולים לסייע לצעיר לראות בצורה מאוזנת את נושא התעסוקה.
16 אל תשכח להיוועץ במקרא לפני קבלת החלטה. המקרא מעודד אותנו לעבוד למחייתנו ומדגיש לנו שזו אחריותנו לכלכל את עצמנו (תסלוניקים ב׳. ג׳:10–12). בכל אופן, כרוכים בנושא גורמים נוספים. אנו מעודדים אותך לקרוא את הפסוקים הבאים ולחשוב מה יש בהם כדי לעזור לצעיר להיות מאוזן בנושא של בחירת קריירה: משלי ל׳:8, 9; קהלת ז׳:11, 12; מתי ו׳:33; קורינתים א׳. ז׳:31; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10. לאחר שקראת את הפסוקים הללו, האם אתה רואה את עמדתו של יהוה בנושא?
17 אסור שעבודה חילונית תזכה לחשיבות כזו שתאפיל על שירותנו למען יהוה. אם תוכל לרכוש בתיכון כישורים מקצועיים סבירים, מה טוב. אם אתה זקוק להכשרה נוספת לאחר התיכון, שוחח על כך עם הוריך. אך לעולם אל תשכח את ”הדברים החשובים יותר” — את הדברים הרוחניים (פיליפים א׳:9, 10, ע״ח). אל תחזור על טעותו של ברוך, מזכירו של ירמיהו. הוא איבד את הערכתו כלפי זכות השירות שנפלה לידיו והלך ’לבקש לעצמו גדולות’ (ירמיהו מ״ה:5). הוא שכח לזמן מה שאין בעולם הזה ”גדולות” אשר יקרבו אותו ליהוה ויעזרו לו למלט את נפשו בחורבן ירושלים. ואותו הדבר אפשר לומר עלינו כיום.
הערך דברים רוחניים
18, 19. (א) ממה סובלים רוב שכניך, ומה עליך לחוש כלפיהם? (ב) מדוע רבים אינם חשים רעב רוחני?
18 האם ראית פעם באמצעי התקשורת תמונות של ילדים בארצות מוכות רעב? ודאי ריחמת עליהם. האם אתה מרחם באותה צורה על האנשים באזור מגוריך? מדוע צריך לרחם עליהם? כי רובם גם גוועים ברעב. הם סובלים מן הרעב המנובא בספר עמוס: ”’הנה ימים באים’, נאום אדני יהוה, ’והשלחתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי יהוה’” (עמוס ח׳:11).
19 אמת, מרבית הסובלים מרעב רוחני אינם ’מודעים לצורכם הרוחני’ (מתי ה׳:3, ע״ח). רבים מהם אינם חשים רעב רוחני. חלקם אף חיים בתחושת שובע. הסיבה היא שהם ניזונים מ”חוכמת העולם” חסרת הערך המקפלת בתוכה חומרנות, תיאוריות מדעיות, דעות שונות בנושא מוסר וכדומה. יש הסבורים ש’החוכמה’ המודרנית הופכת את המקרא למיושן. אלא ש’העולם לא השכיל באמצעות חוכמתו לדעת את אלוהים’. חוכמת העולם לא תעזור לך לקרוב לאלוהים. אין היא אלא ”סכלות בעיני אלוהים” (קורינתים א׳. א׳:20, 21; ג׳:19).
20. מדוע אין זה מן התבונה לרצות לחקות אנשים שאינם עובדים את יהוה?
20 כאשר אתה מביט בתמונותיהם של אותם ילדים מזי רעב, האם אתה רוצה להיות במצבם? מובן שלא! אך יש בני נוער במשפחות משיחיות המביעים רצון להידמות לאותם אנשים רעבים סביבם. סביר להניח שאותם צעירים חושבים שבני הנוער בעולם נטולי דאגות ונהנים מן החיים. הם שוכחים שהנערים הללו מתנכרים לאלוהים (אפסים ד׳:17, 18). הם גם שוכחים את ההשלכות השליליות הנגרמות עקב הרעב הרוחני, כגון הריונות בלתי רצויים בגיל העשרה וההשפעות הפיסיות והרגשיות הנלוות לאי־מוסריות מינית, לעישון, לשכרות ולצריכת סמים. רעב רוחני מוביל לרוח של מרדנות, לייאוש גמור ולהיעדר כיוון בחיים.
21. כיצד נוכל להישמר לבל נאמץ את גישותיהם השליליות של אנשים שאינם עובדי יהוה?
21 לפיכך, כאשר אתה בבית־הספר במחיצת תלמידים שאינם עובדי יהוה, אל תיכנע לגישותיהם (קורינתים ב׳. ד׳:18). יהיו שילעגו על דברים רוחניים. יתרה מזו, אמצעי התקשורת מפיצים תעמולה מחוכמת, המרמזת שזה טבעי לקיים יחסי מין לא־מוסריים, להשתכר ולנבל את הפה. הדוף השפעה זו. המשך להתרועע בקביעות עם אנשים אשר מחזיקים ב’אמונה ובמצפון ישר’. הייה תמיד ’עתיר פועל בעבודתו של האדון’ (טימותיאוס א׳. א׳: 19; קורינתים א׳. ט״ו:58). מלא את זמנך באולם המלכות ובשירות השדה. בשנות לימודיך בבית־הספר, שרת מדי פעם כחלוץ עוזר. חדד בדרך זו את ראייתך הרוחנית, וכך לא תאבד את האיזון (טימותיאוס ב׳. ד׳:5).
22, 23. (א) מדוע קורה לעתים שצעיר משיחי מחליט החלטות שאינן מובנות לאחרים? (ב) מה נקראים בני הנוער לעשות?
22 ראיית חיים רוחנית תוביל אותך לקבלת החלטות שמן הסתם לא יהיו מובנות לאחרים. לדוגמה, צעיר משיחי אחד היה מוסיקאי מחונן ותלמיד מצטיין בכל מקצועות הלימוד בבית־הספר. בתום לימודיו הצטרף לאביו בעסק לניקוי חלונות כדי שיוכל להתפנות לייעוד שראה אל מול עיניו — להיות חלוץ, כלומר מבשר בשירות מלא. מוריו מעולם לא הבינו את הסיבות להחלטתו, אבל אם אתה קרוב ליהוה אנו בטוחים שאתה מבין.
23 בעודך שוקל כיצד לנצל את משאבי הנעורים, ’אצור לך אוצר ליסוד טוב לעתיד’ כדי שתשיג את החיים האמיתיים (טימותיאוס א׳. ו׳:19, דל’). הייה נחוש בדעתך ’לזכור את בוראיך’ בנעוריך — ובמשך כל חייך. זוהי הדרך היחידה להניח את היסוד לעתיד מוצלח, עתיד שלא יסתיים לעולם.
מהי מסקנתך?
• אילו עצות בהשראת אלוהים מסייעות לצעירים להיערך לקראת העתיד?
• באילו דרכים יכול נער ’לקרוב לאלוהים’?
• אילו החלטות שצעיר צריך להחליט צפויות להשפיע על עתידו?
[תמונות בעמוד 15]
האם תרשה לעיסוקים אישיים לכלות את כל המרץ וההתלהבות שיש לך בגיל הנעורים?
[תמונה בעמודים 16, 17]
צעירים משיחיים נבונים שומרים על ראייה רוחנית צלולה