האם ישיגוך ברכות יהוה?
”ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, כי תשמע בקול יהוה אלוהיך” (דברים כ״ח:2).
1. מהו התנאי שלפיו נקבע אם בני ישראל יקבלו ברכות או קללות?
לקראת תום 40 שנות נדודיהם במדבר, חנו בני ישראל בערבות מואב. הארץ המובטחת היתה פרושה לפניהם. באותם ימים כתב משה את ספר דברים הכולל שורה של ברכות וקללות. אם ’ישמעו בקול יהוה’ ויצייתו לו, הברכות ’ישיגום’. יהוה אהב אותם כעם ”סגולה” ורצה להפגין את כוחו למענם. ואם לא ישמעו בקולו, ישיגום הקללות (דברים ח׳:10–14; כ״ו:18; כ״ח:2, 15).
2. איזו משמעות מסתתרת מאחורי הפעלים ”תשמע” ו”השיגוך” שבדברים כ״ח:2?
2 הפועל ”תשמע” שבדברים כ״ח:2 מצביע על פעולה מתמשכת. אַל לעם יהוה לשמוע בקול אלוהיהם מדי פעם. חובה עליהם לשמוע בקולו כדרך חיים. רק אז ישיגום ברכות אלוהים. הפועל ”השיגוך” לקוח מעולם הציד ומשמעו להדביק, להגיע עד.
3. כיצד נוכל לנהוג כמו יהושע, ומדוע הדבר חשוב ביותר?
3 יהושע שהיה ממנהיגי עם ישראל בחר לשמוע בקול יהוה ומתוך כך זכה לברכות. הוא אמר: ”בחרו לכם היום את מי תעבודון. ... ואנוכי וביתי נעבוד את יהוה. ויען העם ויאמר: ’חלילה לנו מעזוב את יהוה לעבוד אלוהים אחרים’” (יהושע כ״ד:15, 16). תודות לגישתו הטובה של יהושע, נמנה הוא עם המעטים מבני דורו שזכו להיכנס אל הארץ המובטחת. כיום אנו ניצבים על סף ארץ מובטחת נעלה בהרבה — גן־עדן חובק עולם שברכותיו יהיו עשירות פי כמה מן הברכות שהיו צפויות בימי יהושע לעושי דבר אלוהים. האם ברכות אלו ישיגוך? הן ישיגוך בתנאי שתשמע בקול יהוה. לחיזוק נחישותך בעניין, תן דעתך להיסטוריה הלאומית של עם ישראל הקדום ולדוגמאות אישיות מאלפות (רומים ט״ו:4).
ברכות או קללות?
4. מה העניק אלוהים לשלמה כמענה לתפילתו, ומה עלינו לחוש לגבי ברכות אלו?
4 במרוצת רוב שנות שלטונו של שלמה, בירך יהוה את עם ישראל בברכות יוצאות מגדר הרגיל, והם נהנו מביטחון ומכל טוב (מלכים א׳. ה׳:5). אף שעושרו של שלמה נודע למרחוק, הוא לא ביקש הון חומרי. תחת זאת, בעודו צעיר וחסר ניסיון, ביקש בתפילה לב שומע [צייתן] — בקשה שיהוה נענה לה בתיתו לו חוכמה ובינה. כך היה בכוחו לשפוט את העם כראוי, ולהבחין בין טוב לרע. אלוהים אומנם הוסיף לו גם עושר וכבוד, אך שלמה בתור בחור צעיר הוקיר את העושר הרוחני שערכו לא יסולא בפז (מלכים א׳. ג׳:9–13). עד כמה עלינו להיות אסירי תודה על ברכת יהוה ועל העושר הרוחני שבידינו בלי תלות במצבנו הכלכלי!
5. מה אירע לתושבי ממלכת ישראל וממלכת יהודה שלא שמעו בקול יהוה?
5 בני ישראל לא העריכו את ברכת יהוה. מאחר שחדלו לשמוע בקולו, השיגום הקללות שנחזו מראש. אויביהם כבשו את ארצם והגלו את תושבי ישראל ויהודה (דברים כ״ח:36; מלכים ב׳. י״ז:22, 23; דברי הימים ב׳. ל״ו:17–20). האם למד עם אלוהים מסבלותיו כי הברכות משיגות אך ורק את עושי רצון יהוה? לאנשי השארית ששבו למולדתם ב־537 לפה״ס היתה ההזדמנות להוכיח אם אכן רכשו ”לבב חוכמה”, ושהם מבינים שעליהם לשמוע בקול אלוהים (תהלים צ׳:12).
6. (א) מדוע שלח יהוה את חגי וזכריה אל העם? (ב) איזה עיקרון המחיש אלוהים ביד חגי?
6 שבי ציון הקימו מזבח והחלו בבניית המקדש בירושלים. אבל לנוכח התנגדות עזה, דעכה התלהבותם ונפסקה מלאכת הבנייה (עזרא ג׳:1–3, 10; ד׳:1–4, 23, 24). הם גם החלו לתת עדיפות לנוחיותם האישית. על כן, אלוהים שלח את הנביאים חגי וזכריה למען יציתו מחדש את קנאותם של בני העם לעבודת אלוהים האמיתית. ביד חגי אמר יהוה: ”העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים, והבית הזה חרֵב? ... שימו לבבכם על דרכיכם. זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשובעה... והמשתכר משתכר אל צרור נקוב” (חגי א׳:4–6). מי שמוותר על עניינים רוחניים לטובת עניינים חומריים לא יזכה לברכת יהוה (לוקס י״ב:15–21).
7. מדוע אמר יהוה ליהודים: ”שימו לבבכם על דרכיכם”?
7 בעודם טרודים בדאגות היומיום שכחו היהודים שברכותיו של אלוהים, כמו גשם ועונות פוריות, ישיגום בתנאי שיצייתו לו בכל עת, גם לנוכח התנגדות (חגי א׳:9–11). הקריאה ”שימו לבבכם על דרכיכם” היתה אכן במקומה (חגי א׳:7). במילים אחרות, יהוה אמר להם: ’עשו חושבים! ראו את הקשר בין המלאכה לבטלה בשדות לבין חורבנו של בית תפילתי’. דברי יהוה שמסרו הנביאים חילחלו בסופו של דבר ללבם של מאזיניהם. העם חידש את מלאכת הבנייה, והמקדש הושלם ב־515 לפה״ס.
8. מה אמר יהוה ליהודים בימי מלאכי, ומדוע?
8 מאוחר יותר, בימי מלאכי הנביא, שבו היהודים לזייף מבחינה רוחנית, ואף העזו לזבוח זבחים לא־רצויים לאלוהים (מלאכי א׳:6–8). יהוה האיץ בהם להביא את המעשר אל בית אוצרו ולבחון אותו אם לא יפתח להם את ארובות השמים ויוריק להם ברכה עד בלי די (מלאכי ג׳:10). מה טיפשי היה מצד בני העם לעבוד קשה למען אותם דברים שיהוה יכול היה לתת להם בשפע אילו לא חדלו לשמוע בקולו! (דברי הימים ב׳. ל״א:10).
9. על אילו שלוש דמויות מקראיות נדבר?
9 בנוסף לתולדות עם ישראל, המקרא מתעד את חייהם של דמויות רבות שקיבלו מיהוה ברכות כי שמעו בקולו או קיבלו קללות כי לא שמעו בקולו. נראה מה נוכל ללמוד משלוש דמויות — בועז, נבל וחנה. לצורך כך, אנו ממליצים לך לקרוא את מגילת רות ואת הכתוב בשמואל א׳. א׳:1 עד ב׳:21 ובשמואל א׳. כ״ה:2–42.
בועז שומע בקול אלוהים
10. מה המשותף בין בועז לנבל?
10 בועז ונבל לא חיו באותה תקופה, אך יש ביניהם מן המשותף. שניהם חיו ביהודה. הם היו בעלי קרקעות עשירים, ולשניהם נקרתה ההזדמנות לעשות חסד עם מישהו במצוקה. בזאת מסתכמים קווי הדמיון.
11. כיצד הוכיח בועז שהוא שומע בקול יהוה?
11 בועז חי בימי השופטים. הוא נהג בזולת בכבוד, וקוצריו הוקירוהו (רות ב׳:4). על־פי מצוות התורה, הקפיד בועז שהלקט בשדהו ייוותר לנזקקים ולעניים (ויקרא י״ט:9, 10). מה עשה בועז לאחר ששמע על רות ונעמי ולאחר שראה כיצד דואגת רות בחריצות לחמותה הקשישה? הוא העניק לרות יחס מיוחד וציווה על אנשיו להרשות לה ללקט בשדהו. בדבריו ובמעשיו האוהבים הוכיח בועז שהוא אדם רוחני השומע בקול יהוה. בזכות זה, בירך אותו אלוהים (ויקרא י״ט:18; רות ב׳:5–16).
12, 13. (א) כיצד גילה בועז כבוד רב לחוק הגאולה שחוקק יהוה? (ב) אילו ברכות מאת אלוהים השיגו את בועז?
12 אחת ההמחשות הבולטות ביותר לכך שבועז שמע בקול יהוה היא הדרך הבלתי אנוכית שבה ציית לחוק הגאולה, חוק שחוקק אלוהים. הוא עשה כל שביכולתו כדי לוודא שהנחלה של קרובו אלימלך — בעלה המנוח של נעמי — תישאר בידי משפחת אלימלך. על בסיס חוק ’הייבום’, אלמנה נישאה לשאר הבשר הקרוב ביותר של בעלה המנוח כדי שהבן שייוולד להם יחזיק בנחלה (דברים כ״ה:5–10; ויקרא כ״ה:47–49). רות הציגה עצמה כמועמדת לנישואין במקום נעמי, שהיתה מבוגרת מכדי ללדת ילדים. לאחר ששאר הבשר הקרוב יותר סירב לעזור לנעמי, לקח בועז את רות לאשה. לפיכך, בנם עובד נחשב לבנה של נעמי וליורשו החוקי של אלימלך (רות ב׳:19, 20; ד׳:1, 6, 9, 13–16).
13 שפע ברכות השיגו את בועז בזכות ציותו הלא־אנוכי לחוקי אלוהים. דרך בנם עובד התברכו הוא ורות בַּזכות להיות מאבותיו של ישוע המשיח (רות ב׳:12; ד׳:13, 21, 22; מתי א׳:1, 5, 6). ממעשיו הבלתי אנוכיים של בועז, אנו למדים כי הברכות משיגות את מי שאוהב את הזולת ומקיים את דרישות אלוהים.
נבל לא שמע בקול יהוה
14. איזה מין אדם היה נבל?
14 בניגוד לבועז, נבל לא שמע בקול יהוה. הוא הפר את חוק אלוהים: ”ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י״ט:18). נבל לא היה אדם רוחני; הוא היה ”איש קשה ורע מעללים”. אפילו אנשיו ראו בו ”בן בליעל”. אין פלא ששמו היה נבל, שמשמעו ”כסיל” (שמואל א׳. כ״ה:3, 17, 25). כיצד הגיב נבל כשהיתה לו ההזדמנות לגמול חסד לאדם במצוקה — לדוד, משיח יהוה? (שמואל א׳. ט״ז:13).
15. כיצד נהג נבל בדוד, ובמה היתה אביגיל שונה מבעלה?
15 בשעה שחנו בשטח המרעה של עדרי נבל, הגנו דוד ואנשיו על עדריו מפני כנופיות שודדים בלי לבקש כל תמורה מנבל. ”חומה היו עלינו גם לילה גם יומם”, אמר אחד מרועי נבל. אך כאשר ביקשו שליחי דוד קצת מזון, ’עט’ עליהם נבל, כלומר השתלח בהם, והשיב את פניהם ריקם (שמואל א׳. כ״ה:2–16). אביגיל אשת נבל מיהרה להביא דברי מזון לדוד. בחמת זעמו עמד דוד להרוג את נבל ואת אנשיו. היוזמה שנטלה אביגיל הצילה את חייהם של רבים וחסכה מדוד אשמת דמים. אלא שמפאת חמדנותו וקשי לבו הגדיש נבל את הסאה. מקץ עשרה ימים בערך ’נִגפוֹ יהוה וימות’ (שמואל א׳. כ״ה:18–38).
16. כיצד נוכל לנהוג כדוגמת בועז ולסור מדרכי נבל?
16 איזה הבדל חד בין בועז לבין נבל! אל ננהג בקשיחות לב ובאנוכיות כמו נבל, אלא נחקה את טוב לבו וחוסר אנוכיותו של בועז (עברים י״ג:16). כדי לעשות כן עלינו ליישם את דברי השליח פאולוס: ”לכן בעוד יש לנו הזדמנות, נגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו” (גלטים ו׳:10). אנשי ’הצאן האחרות’ של ישוע, משיחיים בעלי עתיד ארצי, נהנים כיום מן הזכות לגמול טוב למשוחי יהוה, שארית ה־000,144, שיזכו לחיי אלמוות בשמים (יוחנן י׳:16; קורינתים א׳. ט״ו:50–53; ההתגלות י״ד:1, 4). ישוע רואה במעשים טובים אלו כאילו הם נעשים עבורו אישית, ומי שעושה זאת זוכה לברכות רבות מיהוה (מתי כ״ה:34–40; יוחנן א׳. ג׳:18).
ניסיונותיה של חנה והברכות שהשיגוה
17. עם אילו ניסיונות התמודדה חנה, ואיזו גישה גילתה?
17 ברכת יהוה השיגה גם את חנה יראת האלוהים. היא חיה בהר אפרים עם בעלה הלוי, אלקנה. לאלקנה היתה עוד אשה, פנינה שמה, סידור שהיה מעוגן בחוקי התורה. חנה היתה עקרה, ואילו לפנינה היו ילדים. עקרוּת נחשבה לחרפה בקרב עם ישראל הקדום (שמואל א׳. א׳:1–3; דברי הימים א׳. ו׳:1, 18, 19). במקום לנחם את חנה, נהגה בה פנינה בחוסר אהבה והכעיסה אותה עד כדי כך שחנה בכתה ואיבדה את התיאבון. ואם לא די בכך, הדבר חזר על עצמו ”שנה בשנה”, כל אימת שהמשפחה עלתה לבית יהוה בשילֹה (שמואל א׳. א׳:4–8). זה היה יחס חסר רחמים מצד פנינה וניסיון קשה לחנה. אך חנה מעולם לא האשימה את יהוה, ולא נותרה בביתה כשבעלה עלה לשילֹה. משום כך, השיגה אותה ברכה גדולה.
18. איזו דוגמה הציבה חנה?
18 חנה הציבה דוגמה טובה למשרתי יהוה כיום, ובייחוד למי שנפגעו עקב הערות חסרות התחשבות מצד אחרים. במקרה כזה לא כדאי להתבודד (משלי י״ח:1). חנה לא נתנה לקשיים לגרוע מרצונה להיות במקום שבו לומדים את דבר־אלוהים ושבו מתכנס עמו לצורכי פולחן. כך שמרה על חוסנה הרוחני. עומק רוחניותה ניכר בתפילה היפה שנשאה בשמואל א׳. ב׳:1–10a.
19. כיצד נוכל להביע את הערכתנו לדברים רוחניים?
19 כיום אין אנו עובדים את יהוה במשכן כלשהו. למרות זאת, יש לנו אפשרות להביע את הערכתנו לדברים רוחניים, כדוגמת חנה. למשל, נוכחות קבועה באסיפות ובכינוסים היא עדות להוקרת עושרנו הרוחני. הבה ננצל התכנסויות אלו כדי לעודד זה את זה בעבודתו האמיתית של יהוה, האל שנתן לנו ”לעובדו באין מורא בקדושה וצדק” (לוקס א׳:74, 75; עברים י׳:24, 25).
20, 21. לאיזה גמול זכתה חנה בזכות מסירותה לאלוהים?
20 יהוה ראה את מסירותה של חנה וגמל לה בשפע. באחד ממסעות המשפחה לשילֹה, פנתה חנה מעומק לבה לאלוהים וכשדמעות בעיניה אמרה: ”יהוה צבאות, אם ראֹה תראה בעוני אמתך וזכרתני, ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים, ונתתיו ליהוה כל ימי חייו” (שמואל א׳. א׳:9–11). אלוהים שמע את תחינתה ובירך אותה בבן והיא קראה לו שמואל. כאשר נגמל הילד, לקחה אותו לשילֹה למען ישרת במשכן (שמואל א׳. א׳:20, 24–28).
21 חנה נתנה ביטוי לאהבתה כלפי אלוהים וקיימה את נדרה. חשוב על הברכה הגדולה שנפלה בחלקם של חנה ואלקנה שבנם היקר שירת במשכן יהוה! הורים משיחיים רבים זוכים לשמחה ולברכות דומות משום שבניהם ובנותיהם משרתים בשירות מלא, אם כחברי משפחת בית־אל או בדרכים אחרות המסבות כבוד ליהוה.
המשך לשמוע בקול יהוה!
22, 23. (א) מה מובטח לנו אם נשמע בקול יהוה? (ב) במה ידון המאמר הבא?
22 מה מובטח לנו אם נוסיף להישמע ליהוה? אם נגלה אהבה בלב ובנפש ל־אלוהים ונקיים את הקדשתנו אליו נהיה עשירים רוחנית. גם אם קו פעולה זה כרוך בניסיונות קשים, ברכות יהוה השג ישיגונו — ולא אחת בדרכים העולות על כל דמיון (תהלים ל״ז:4; עברים ו׳:10).
23 בעתיד תורעפנה ברכות למכביר על עם אלוהים. ”המון רב” יינצלו מן ”הצרה הגדולה” על שום צייתנותם ליהוה והם יחיו ברוב הנאה בעולמו החדש של אלוהים (ההתגלות ז׳:9–14; פטרוס ב׳. ג׳:13). שם ישביע יהוה עד תום את רצונותיהם הצודקים של כל משרתיו (תהלים קמ״ה:16). במאמר הבא נראה שמי ששומעים בקול יהוה מתברכים כבר עתה ב’מתנות טובות ומתנות שלימות ממעל’ (יעקב א׳:17).
[הערת שוליים]
a תפילת חנה דומה במקצת לדברים שאמרה מרים הבתולה לאחר שנודע לה שהיא תהיה אמו של המשיח (לוקס א׳:46–55).
האם אתה זוכר?
• מה ניתן ללמוד על ברכות אלוהים מתולדות עם ישראל?
• במה היו שונים בועז ונבל?
• כיצד נוכל לנהוג כדוגמת חנה?
• מדוע עלינו להמשיך לשמוע בקול יהוה?
[תמונה בעמוד 10]
שלמה המלך ביקש בתפילה לב שומע, ויהוה בירך אותו בחוכמה
[תמונה בעמוד 12]
בועז נהג בזולת בכבוד ובטוב לב
[תמונה בעמוד 15]
חנה זכתה לשפע ברכות משום שנשענה על יהוה