כיצד תוכל לעזור לילד ”אובד”?
”מן הראוי לשוש ולשמוח, כי... אבד והנה נמצא” (לוקס ט״ו:32).
1, 2. (א) מה עושים כמה צעירים בנוגע לאמת המשיחית? (ב) כיצד חשים הורים וילדים במצבים כאלו?
”אני עוזב את ה־אמת!” מילים אלו ניחתות כמהלומה מזעזעת על הורים יראי אלוהים שעמלו לגדל את ילדיהם בדרך המשיחית. בני נוער אחרים פשוט ’סרים מן הדרך’ ללא הצהרת כוונות (עברים ב׳:1). חלק ניכר מהם דומים לבן האובד במשלו של ישוע, שעזב את בית אביו ובזבז את חלקו בירושה בארץ רחוקה (לוקס ט״ו:11–16).
2 רוב עדי־יהוה אינם מתמודדים עם בעיה כזו. עם זאת, לא יימצאו ה־מילים להסיר לגמרי את הכאב מלב הורים שילדיהם עוזבים את האמת. אל נשכח גם את האומללות שהנער הסורר עלול להביא על עצמו. ייתכן שבתוך תוכו מצפונו מייסר אותו. במשלו של ישוע, ”הבן עשה חשבון נפש” ולשמחת אביו התעשת. כיצד יכולים ההורים ואחרים בקהילה לעזור לילדים האובדים ’לעשות חשבון נפש’ ולהתעשת? (לוקס ט״ו:17).
מדוע הם מחליטים לעזוב
3. ציין כמה סיבות שבגללן מחליטים צעירים מסוימים לעזוב את הקהילה המשיחית.
3 קיימים בקהילה המשיחית מאות אלפי בני נוער המשרתים את יהוה בשמחה. אם כן, מדוע צעירים אחרים עוזבים? חלקם חשים שהם מחמיצים את מה שהעולם מציע (טימותיאוס ב׳. ד׳:10). או אולי הם רואים במכלאה המגוננת של יהוה מסגרת מגבילה מדי. מצפון לא נקי, התעניינות עזה בבני המין השני או הרצון להיות מקובל בחברה, עלולים אף הם לגרום לצעיר להתרחק מעדר יהוה. ייתכן שהנער יחדל לשרת את יהוה בשל הצביעות שהוא רואה מצד הוריו או מצד משיחיים אחרים.
4. מהו על־פי־רוב הגורם השורשי לכך שצעירים סוטים מדרך הישר?
4 מרדנות המתבטאת בגישה ובהתנהגות של הילד היא בדרך כלל תסמין לחולשה רוחנית וביטוי לצפונות לבו (משלי ט״ו:13; מתי י״ב:34). תהא הסיבה להידרדרות אשר תהא, שורש הבעיה הוא שהנער לא רכש את ”ידיעת האמת” (טימותיאוס ב׳. ג׳:7). מה שחשוב הוא שהצעירים יפתחו יחסים אישיים הדוקים עם יהוה ולא יעבדו אותו רק כדי לצאת ידי חובה. מה יעזור להם לעשות כן?
קרב אל אלוהים
5. מהו מרכיב חיוני לכך שצעיר יטפח קשר אישי עם אלוהים?
5 ”קירבו לאלוהים”, כתב התלמיד יעקב, ”ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:8). לשם כך, יש לעזור לצעיר לפתח תיאבון לדבר־אלוהים (תהלים ל״ד:9). בהתחלה הוא זקוק ל”חלב” — אמיתות בסיסיות מתוך המקרא. אך ככל שייהנה מדבר־אלוהים ויפתח תיאבון ל”מאכל המוצק” — ידע רוחני עמוק — לא ירחק היום והוא יגיע לבגרות רוחנית (עברים ה׳:11–14; תהלים א׳:2). נער אחד שהודה כי שקע בסגנון החיים של העולם, החל להוקיר דברים רוחניים. מה עזר לו לחזור למוטב? עודדו אותו לקרוא את המקרא כולו, והוא הקפיד על תוכנית קבועה לקריאת המקרא. כן, קריאה קבועה בדבר־אלוהים היא מרכיב חיוני לטיפוח קשר הדוק עם יהוה.
6, 7. כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם לטפח חיבה לדבר־אלוהים?
6 חשוב מאוד שההורים יעזרו לילדיהם לטפח חיבה לדבר־אלוהים. למרות שהונהגה בביתה תוכנית קבועה של שיעורים משפחתיים נהגה נערה אחת להתרועע עם פורעי חוק. באשר לשיעורים המשפחתיים היא נזכרת: ”כשאבא שאל את השאלות, קראתי את התשובות אפילו מבלי להסתכל עליו”. הורים נבונים לא רק יעברו על החומר במסגרת השיעור המשפחתי, אלא יממשו את כושר ההוראה (טימותיאוס ב׳. ד׳:2). כדי שהנער יהנה מן השיעור, יש לתת לו את התחושה שהשיעור נוגע אליו. מומלץ לשאול שאלות ולתת לו להביע את עצמו. עודדו את ילדיכם לחשוב על דרכים מעשיות ליישום החומר הנלמד.a
7 יתרה מזו, הפיחו רוח חיים בדיון המקראי. אם אפשר, בקשו מן הקטנים להציג במשחקי תפקידים התרחשויות ודרמות מקראיות. עיזרו להם לראות בעיני רוחם את המקום ואת מאפייני הארץ שבה התרחשו האירועים הנידונים. כדאי להיעזר במפות ובטבלאות. עם קצת דמיון, ניתן להפוך את השיעור המשפחתי לשיעור חי ומגוון. מוטב גם שההורים עצמם יבחנו את טיב הקשר שלהם עם יהוה. ככל שיהיו קרובים אל יהוה, כך יעזרו לילדיהם לנהוג כמותם (דברים ו׳:5–7).
8. כיצד התפילה עוזרת לאדם לקרוב אל אלוהים?
8 גם התפילה עוזרת לאדם לקרוב אל אלוהים. נערה בשנות העשרֵה הראשונות לחייה נקרעה בין הדרך המשיחית לבין התרועעות עם חברים שלא מבני אמונתה (יעקב ד׳:4). מה עשתה? ”לראשונה בחיי”, הודתה, ”התפללתי תפילה של ממש ליהוה על מה שהרגשתי”. בסופו של דבר מצאה ידידת נפש בתוך הקהילה וחשה שבכך תפילתה נענתה. התחושה שיהוה מנחה אותה, עזרה לה לבנות קשר אישי עם אלוהים. הורים יעזרו לילדיהם אם ישפרו את איכות תפילותיהם. כשמתפללים יחד, יכולים ההורים לשפוך את לבבם לפני יהוה וכך ייווכחו הילדים בקשר האישי שבין הוריהם לבין יהוה.
הייה סבלן ובד בבד איתן בדעתך
9, 10. איזו דוגמה לסבלנות הציב יהוה במגעיו עם בני ישראל הממרים?
9 נער המתחיל להתרחק מן האמת, עלול לנסות להתבודד ולדחות כל מאמץ מצד ההורים לשוחח עימו על דברים רוחניים. מה יכולים ההורים לעשות בנסיבות קשות אלו? תן דעתך לאופן שבו נהג יהוה בעם ישראל הקדום. הוא סבל את בני ישראל ’קשי העורף’ במשך יותר מ־900 שנה עד אשר זנח אותם לדרכם הפסולה (שמות ל״ד:9; דברי הימים ב׳. ל״ו:17–21; רומים י׳:21). הם ’שבו וניסו’ את יהוה, אך הוא התייחס אליהם ברחמים. הוא ”הרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו” (תהלים ע״ח:38–42). יהוה נהג עימם בלא דופי. הורים אוהבים מחקים את יהוה ונוהגים בסבלנות כשילדם אינו מגיב מייד לניסיונות העזרה מצדם.
10 אדם סבלן אינו חש שאבדה כל תקווה לשיפור יחסים מתוחים. יהוה הציב דוגמה לסבלנות. מיוזמתו שלח את נביאיו אל בני ישראל ”השכם ושלוח”. הוא ”חמל על עמו”, אף־על־פי ש’הלעיבו במלאכיו ובזו דבריו’ (דברי הימים ב׳. ל״ו:15, 16). הוא קרא אל בני ישראל: ”שובו נא איש מדרכו הרעה” (ירמיהו כ״ה:4, 5). עם זאת, יהוה לא התפשר על עקרונותיו הצודקים, אלא הורה לבני ישראל ’לשוב’ אליו ואל דרכיו.
11. כיצד יכולים ההורים לנהוג באורך רוח ועם זאת להיות איתנים בדעתם ביחסם לילד הסוטה מדרך הישר?
11 טוב יעשו ההורים אם יתאזרו באורך רוח כדוגמת יהוה ולא יאבדו תקווה אם ילדם סוטה מדרך הישר. הם יכולים לשמור מיוזמתם על אפיקי תקשורת פתוחים או לנסות לחדש את התקשורת מבלי לומר נואש. הם יכולים ”השכם” והערב לנסות לדבר על לבו של הילד כדי שישוב לדרך האמת ועם זאת לדבוק בעקרונות הצדק.
כשמנדים קטין
12. איזו אחריות יש להורים כלפי קטין מנודה שחי איתם?
12 מה ניתן לעשות אם קטין שחי בבית הוריו מבצע חטא חמור ובשל אי חרטתו מסולק מן הקהילה? מאחר שהילד חי עם הוריו, עדיין מוטלת עליהם האחריות ללמדו ולחנכו בהתאם לדבר־אלוהים. כיצד אפשר לעשות זאת? (משלי ו׳:20–22; כ״ט:17).
13. כיצד יכולים ההורים לגעת ללב ילדם החוטא?
13 אפשר — ואפילו מומלץ — שההדרכה והמוסר יינתנו במסגרת של שיעורי־מקרא פרטיים. ההורה חייב לחדור אל מתחת לפני השטח, מעבר למעטה הקשיחות שמפגין הילד, ולנסות לראות את הטמון בלבו. מה היקף מחלתו הרוחנית? (משלי כ׳:5) הניתן להגיע לנקודות הרכות שבלבו? אילו פסוקים יועילו לו במיוחד? השליח פאולוס אמר: ”דבר האלוהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד׳:12). לא די לומר לילד שלא לחזור על המעשה הרע. ההורים יכולים גם ליזום ולהפרות את תהליך הריפוי.
14. מהו הצעד הראשון שנער שסטה מדרך הישר חייב לנקוט כדי לשקם את יחסיו עם יהוה, וכיצד יכולים ההורים לעזור לו לנקוט את הצעד הזה?
14 נער שסטה מדרך הישר חייב לשקם את יחסיו עם יהוה. הצעד הראשון שעליו לנקוט הוא ’להתחרט ולשוב בתשובה’ (מעשי השליחים ג׳:19; ישעיהו נ״ה:6, 7). כדי לעזור לנער שבביתם להתחרט, חייבים ההורים להיות ’סבלנים ולהוכיח בענווה’ את הילד המתנגד (טימותיאוס ב׳. ב׳:24–26). עליהם ”להוכיח” אותו במובן המקראי. המילה היוונית שתורגמה לפועל ”להוכיח” מיתרגמת גם ל”מתן הוכחות משכנעות” (ההתגלות ג׳:19; יוחנן ט״ז:8). אם כן, כדי להוכיח את הילד יש להציג בפניו מספיק ראיות שישכנעו אותו שדרכו היא דרך מוטעית. יש להודות שאין זו משימה קלה. אך, אם הדבר אפשרי, ההורים יכולים לפרוט על מיתרי לבו, ולהשתמש בכל הכלים המתאימים מבחינה מקראית כדי לשכנע אותו. עליהם להשתדל לעזור לו להבין את הצורך ’לשנוא רע ולאהוב טוב’ (עמוס ה׳:15). כך עשוי הוא ’להתפכח ולצאת ממלכודת השטן’.
15. איזה תפקיד ממלאת התפילה בשיקום היחסים עם יהוה?
15 התפילה היא מרכיב חיוני בשיקום היחסים עם יהוה. כמובן, אין ’להתפלל’ על חטא חמור שהחוטא, שהתרועע בעבר עם ה־קהילה המשיחית, מוסיף לעשותו ללא שמץ של חרטה (יוחנן א׳. ה׳:16, 17; ירמיהו ז׳:16–20; עברים י׳:26, 27). אולם, ההורים יכולים לבקש מיהוה שיתן להם את החוכמה להתמודד עם המצב (יעקב א׳:5). אם נער מנודה מגלה סימני חרטה אך אינו מרגיש חופשי לפנות אל אלוהים, יכולים ההורים להתפלל שאם אלוהים רואה בסיס לסלוח לו שיעשה כן על־פי רצונו (יוחנן א׳. ג׳:21). נער שישמע תפילות אלו יראה ביהוה אל רחום וחנוןb (שמות ל״ד:6, 7; יעקב ה׳:16).
16. כיצד יכולים אנו לעזור לבני משפחותיהם של קטינים מנודים?
16 אם מנדים נער טבול, חברי הקהילה נדרשים שלא ’להתערב’ עימו (קורינתים א׳. ה׳:11; יוחנן ב׳. 10, 11). יחס זה עשוי בסופו של דבר לעזור לו ’לעשות חשבון נפש’ ולהתעשת ואז לשוב למכלאה המגוננת של אלוהים (לוקס ט״ו:17). אם ישוב ואם לאו, חברי הקהילה יכולים לעודד את משפחתו של הנער המנודה. על כולנו לנצל כל הזדמנות כדי להביע אמפתיה ו’רחמים’ כלפי בני משפחתו (פטרוס א׳. ג׳:8, 9).
כיצד אחרים יכולים לעזור
17. מה על חברי הקהילה לזכור כשהם מנסים לעזור לילד תועה?
17 ומה באשר לנער שאינו מנודה אך נחלש באמונה? ”אם יכאב איבר אחד”, כתב השליח פאולוס, ”כל האיברים יסבלו איתו” (קורינתים א׳. י״ב:26). יש לגלות בנער התעניינות בפועל. כמובן, ראוי לנהוג בזהירות מה, שכן נער החולה מבחינה רוחנית עלול להשפיע לרעה על צעירים אחרים (גלטים ה׳:7–9). מבוגרים בעלי כוונות טובות בקהילה אחת רצו לעזור לכמה נערים שנחלשו רוחנית והזמינו אותם למפגשים כדי לנגן יחד מוסיקה פופולרית. הנערים נענו להזמנה בשמחה ונהנו מן המפגשים, אך השפעתם זה על זה הובילה בסופו של דבר לכך שהם ניתקו כל קשר עם הקהילה (קורינתים א׳. ט״ו:33; יהודה 22, 23). מפגשים ללא אופי רוחני לא הם שיתרמו להבראתו של נער החולה רוחנית, אלא מפגשים שיעזרו לו לפתח תיאבון לדברים רוחניים.c
18. כיצד נוכל לחקות את אבי הבן האובד במשלו של ישוע?
18 חשוֹב כיצד חש נער שעזב את הקהילה ומופיע באולם־המלכות או בכינוס. האין זה מן הראוי שנקבל אותו בסבר פנים יפות כפי שאביו של הבן האובד קיבל את בנו במשל של ישוע? (לוקס ט״ו:18–20, 25–32) נער אחד שעזב את הקהילה המשיחית ומאוחר יותר הגיע לכינוס מחוזי אמר: ”חשבתי שכולם יתעלמו ממני, אבל האחים והאחיות ניגשו אליו וקיבלו אותי בברכה. התרגשתי מאוד”. הוא החל ללמוד שוב את המקרא ונטבל.
אל תאמר נואש
19, 20. מדוע עלינו לשמור על גישה חיובית לגבי ילד אובד?
19 כדי לעזור לילד ”אובד” ’לעשות חשבון נפש’ ולהתעשת, יש צורך בסבלנות. זו משימה קשה הן להורים והן לאחרים. אך אל תאמר נואש. ”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח, כמו שיש החושבים זאת לאיחור, אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). המקרא מבטיח לנו שיהוה רוצה שבני אדם יבואו לידי תשובה ויחיו. לאמיתו של דבר, הוא דאג מיוזמתו לסידור שבאמצעותו יוכלו בני אדם להתרצות אליו (קורינתים ב׳. ה׳:18, 19). מיליונים התעשתו בזכות סבלנותו (ישעיהו ב׳:2, 3).
20 כלום אין זה מחובת ההורים להשתמש בכל שיטה מקראית אפשרית כדי לעזור לילדם האובד להתעשת? חקה את יהוה, נהג באורך רוח ונקוט צעדים חיוביים כדי לעזור לילדך לשוב אל יהוה. דבוק בעקרונות המקרא, והשתדל לשקף את האהבה, הצדק והחוכמה של יהוה ובו בזמן התפלל אליו שיעזור לך. כפי שמרדנים קשוחים רבים נענו להזמנתו האוהבת של יהוה ושבו אליו, ייתכן מאוד שבנך או בתך האובדים ישובו אל עדרו המוגן של אלוהים (לוקס ט״ו:6, 7).
[הערות שוליים]
a להצעות נוספות כיצד ללמד את הצעירים ביעילות, ראה המצפה מ־1 ביולי 1999, עמודים 13–17.
b תפילות בעד קטין מנודה לא יינתנו בפומבי באסיפות הקהילה, שהרי ייתכן שיתר חברי הקהילה אינם מודעים למצבו של המנודה. (ראה המצפה מ־15 באוקטובר 1979, עמוד 31 [אנג׳].)
c להצעות נוספות ראה עורו! מ־22 ביוני 1972, עמודים 13–16 (אנג׳); אפריל 1997, עמודים 21–23.
האם אתה זוכר?
• מהו כנראה שורש הבעיה שבני נוער עוזבים את הקהילה?
• מה יעזור לצעירים לטפח יחסים אישיים עם יהוה?
• מדוע חשוב שההורים ינהגו באורך רוח ועם זאת יהיו איתנים בדעתם במתן עזרה לילד אובד?
• כיצד יכולים חברי הקהילה לעזור לנער אובד לשוב לחיק הקהילה?
[תמונה בעמוד 15]
תפילות מעומק הלב מפי ההורים יעזרו לילדיהם להיווכח בקשר האישי שבין הוריהם לבין יהוה
[תמונה בעמוד 15]
קריאת דבר־אלוהים היא מרכיב חיוני לטיפוח קשר הדוק עם יהוה
[תמונה בעמוד 17]
קבל בברכה ילד אובד שהתעשת
[תמונה בעמוד 18]
נקוט צעדים מעשיים כדי לעזור לילדך לשוב אל יהוה