התוכל להפוך את העולם למקום טוב יותר?‏ — המצפה

התוכל להפוך את העולם למקום טוב יותר?‏

‏”‏אין בידי הפוליטיקה להשיב לחברה את המרקמים המאחדים.‏ חסרים לה הכלים לבנות מחדש ערכי מוסר מסורתיים.‏ המדיניות הטובה מכל לא תוכל לשקם את החיזורים והנישואין,‏ לגרום לאבות לקבל אחריות על ילדיהם,‏ להשיב את הזעזוע והבושה אל המקומות הראויים להם.‏.‏.‏ לא ניתן לפתור בעזרת חוקים את מרבית בעיות המוסר המציקות לנו”‏.‏

האם אתה נוטה להסכים עם דבריו אלו של יועץ לשעבר בממשלת ארה״ב?‏ אם כן,‏ מהו הפתרון לבעיות הרבות של ימינו הנובעות מחמדנות,‏ היעדר חיבה טבעית במשפחות,‏ ערכים ירודים,‏ בורות וגורמים הרסניים אחרים המאכּלים את מארג החברה האנושית?‏ יש הסבורים כי אין פתרון,‏ והם פשוט ממשיכים בחייהם כמיטב יכולתם.‏ אחרים מקווים שביום מן הימים יקום מנהיג כריזמטי ומבריק,‏ אולי אפילו מנהיג דתי,‏ ויכוון את ההמונים אל שביל הזהב.‏

לפני אלפיים שנה רצו בני אדם להמליך את ישוע המשיח,‏ כי הבינו שהוא נשלח על־ידי אלוהים ויהיה השליט הכשיר ביותר.‏ אך כשהבין ישוע את כוונתם,‏ הסתלק מן המקום במהירות (‏יוחנן ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מאוחר יותר הסביר למושל רומי,‏ ”‏מלכותי איננה מן העולם הזה”‏ (‏יוחנן י״ח:‏36‏)‏.‏ מעטים כיום מאמצים את העמדה שנקט ישוע.‏ אפילו מנהיגי דת המתיימרים להיות תלמידיו אינם דוגלים באותה עמדה.‏ חלקם ניסו להפוך את העולם למקום טוב יותר,‏ אם על־ידי יצירת השפעה על השליטים ואם על־ידי מילוי תפקיד פוליטי בעצמם.‏ כך היה בשנות ה־60 וה־70 של המאה שעברה.‏

ניסיונות הדת לשפר את העולם

בשנות ה־60 המאוחרות חרתו כמה תיאולוגים מאמריקה הלטינית על דגלם את המלחמה למען העניים והנדכאים.‏ לשם כך,‏ פיתחו תיאולוגיית חירות,‏ שלפיה ישוע אינו נתפס עוד כמושיע אך ורק במובן המקראי,‏ אלא גם במובן הפוליטי והכלכלי.‏ מספר ראשי כנסייה בארצות־הברית,‏ שהיו מודאגים מאוד מן השחיקה בערכי המוסר,‏ הקימו ארגון ששמו ”‏הרוב המוסרי”‏ (‏Moral Majority)‏.‏ יעדיו היו להכניס לפוליטיקה אנשים שיחוקקו חוקים לטובת ערכי משפחה טובים.‏ בדומה לכך,‏ בארצות מוסלמיות רבות קמו קבוצות שניסו לרסן את השחיתות ומעשי הזוועה על־ידי חתירה לדבקות רבה יותר בקוראן.‏

האם לדעתך העולם נהפך למקום טוב יותר בזכות מאמצים אלו?‏ העובדות מלמדות שבאופן כללי ערכי המוסר מוסיפים להידרדר והפער בין העשירים לעניים ממשיך לגדול,‏ גם בארצות שבהן רווחת תיאולוגיית החירות.‏

מאחר ש”‏הרוב המוסרי”‏ לא מימש את יעדיו המרכזיים,‏ פורק הארגון ב־1989 בידי מייסדו,‏ ג׳רי פאלוול.‏ את מקומו תפסו ארגונים אחרים.‏ אף־על־פי־כן,‏ פול וויריץ’‏,‏ שטבע את המונח ”‏הרוב המוסרי”‏,‏ כתב בכתב העת הנצרות כיום:‏ ”‏למרות הישגינו בפוליטיקה,‏ הניצחונות שנחלנו אינם מתורגמים למדיניות הרצויה בעינינו”‏.‏ עוד כתב:‏ ”‏התרבות הופכת לביב שופכין.‏ אנו לכודים בהתמוטטות תרבותית בקנה מידה היסטורי,‏ התמוטטות כה מקיפה שהיא גוררת איתה את הפוליטיקה”‏.‏

קאל תומס,‏ סופר ובעל טור בעיתון,‏ הציג את מה שמצטייר בעיניו כמכשלה הבסיסית בניסיון לרומם את החברה בעזרת הפוליטיקה:‏ ”‏שינוי אמיתי חל ברמת הפרט מלב אל לב ולא מבחירות לבחירות,‏ משום שבעיותינו העיקריות אינן כלכליות ופוליטיות אלא מוסריות ורוחניות”‏.‏

אך כיצד ניתן לפתור בעיות מוסריות ורוחניות בעולם חסר אמות מידה מוחלטות,‏ עולם שבו אנשים מחליטים על דעת עצמם מה נכון ומה לא נכון?‏ אם אנשים רבי השפעה ובעלי כוונות טובות ‏—‏ אנשי דת או לא ‏—‏ אינם מסוגלים להפוך את העולם למקום טוב יותר,‏ מי כן מסוגל לעשות זאת?‏ המאמר הבא מציג את התשובה.‏ תשובה זו נעוצה בסיבה העיקרית לכך שישוע אמר שמלכותו איננה מן העולם הזה.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]‏