יהא לבבך רצוי בעיני יהוה
”לב טהור בְּרא לי, אלוהים, ורוח נכון חַדֵש בקרבי” (תהלים נ״א:10).
1, 2. מדוע עלינו לתת את הדעת ללבנו?
הוא היה גבה קומה ויפה תואר. שמואל הנביא התרשם ממראהו החיצוני והסיק שבנו בכורו של ישי הוא האחד שבחר אלוהים למלך אחרי שאול. אלא שיהוה אמר לו: ”אל תבט אל מראהו ואל גְבֹהַּ קומתו כי מאסתיהו. ... האדם יראה לעיניים ויהוה יראה ללבב”. יהוה בחר בבן הזקונים של ישי, בדוד — ”איש כלבבו” (שמואל א׳. י״ג:14; ט״ז:7).
2 אלוהים יודע מה טמון בלב האדם, וכך אמר: ”אני, יהוה, חוקר לב, בוחן כליות, ולתת לאיש כדרכיו, כפרי מעלליו” (ירמיהו י״ז:10). כן, ”בוחן לבות יהוה” (משלי י״ז:3). אך מהו הלב שבוחן יהוה? מה נוכל לעשות כדי שלבבנו יהיה רצוי בעיניו?
”האדם אשר בסתר הלב”
3, 4. באילו מובנים מופיעה המילה ”לב” במקרא? הבא דוגמאות.
3 המילה ”לב” מופיעה כאלף פעם בכתבי־הקודש, ברוב המקרים במובן מושאל. לדוגמה, יהוה אמר למשה הנביא: ”דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תיקחו את תרומתי”. והתורמים באו, ”כל איש אשר נְשָאוֹ לבו” (שמות כ״ה:2; ל״ה:21). מכאן שאחד מצדדיו של הלב הסמלי הוא ההֲנִיעָה (מוטיבציה) — הכוח הפנימי המניע אותנו לפעולה. הלב הסמלי הוא גם משכן רגשותינו ותחושותינו, רצונותינו ואהבותינו. הלב יכול להיות אכול כעס או רווי חרדה, קרוע מצער או גואה משמחה (תהלים כ״ז:3; ל״ט:4; יוחנן ט״ז:22; רומים ט׳:2). הוא יכול להיות גאה או עניו, אוהב או שונא (משלי ט״ז:5; מתי י״א:29; פטרוס א׳. א׳:22).
4 בהתאם לכך, ה”לב” כרוך על־פי־רוב במניעים וברגשות, ואילו ה”שכל” קשור במיוחד לבינה. וכך יש להבין מונחים אלו כשהם מופיעים יחד בכתבי־הקודש (לוקס י׳:27; פיליפים ד׳:7). עם זאת, הלב והשכל אינם דבר והיפוכו. למשל, משה האיץ בבני ישראל: ”והשיבות אל לבבך [וזכרת] כי יהוה הוא האלוהים” (דברים ד׳:39). אל הסופרים שזממו להרע לו, אמר ישוע: ”למה אתם חושבים רעות בלבבכם?” (מתי ט׳:4) ’הבנה’, ”דעת” ו’חשיבה’ קשורות אף הן ללב (מלכים א׳. ג׳:12; משלי ט״ו:14; מרקוס ב׳:6, דל’). אם כן, הלב הסמלי כרוך גם בבינה — המחשבות וההבנה.
5. מה מייצג הלב הסמלי?
5 על־פי ספר עיון אחד, הלב הסמלי מייצג את ”החלק המרכזי בכללותו, את הפנימיות, ומכאן את האדם הפנימי המתגלה במעשיו השונים, ברצונותיו, באהבותיו, ברגשותיו, בתשוקותיו, במטרותיו, במחשבותיו, בתפיסותיו, בדמיונותיו, בחוכמתו, בידיעותיו, במיומנויותיו, באמונותיו, בדרכי חשיבתו, בזיכרונותיו ובתודעתו”. הוא מסמל את מהותנו הפנימית האמיתית, את ”האדם אשר בסתר הלב” (פטרוס א׳. ג׳:4). את זאת רואה יהוה ובוחן. לפיכך, דוד התפלל: ”לב טהור בְּרא לי אלוהים, ורוח נכון חַדֵש בקרבי” (תהלים נ״א:12). כיצד נוכל לרכוש לב טהור?
’שים לבבך’ לדבר־אלוהים
6. מה אמר משה לבני ישראל בערבות מואב?
6 בדבריו אל בני ישראל שהתקהלו בערבות מואב קודם כניסתם לארץ המובטחת, אמר משה: ”שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום, אשר תצוום את בניכם לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת” (דברים ל״ב:46). בני ישראל נצטוו ’לשים לב’. כדי שיוכלו לשנן את מצוות אלוהים לילדיהם היה עליהם להכיר אותן היטב (דברים ו׳:6–8).
7. מה כרוך ב’שימת לב’ לדבר־אלוהים?
7 אחת הדרישות העיקריות לקניית לב טהור היא לרכוש ידע מדויק לגבי רצון אלוהים ומטרותיו. קיים מקור אחד בלבד לידע זה, דבר־אלוהים שנכתב ברוח אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). אך לא די בידע לשמו כדי לרכוש לב שיהיה לרצון יהוה. כדי שהידע יטביע את חותמו בפנימיותנו, עלינו ’לשים לב’ לכל מה שאנו לומדים (דברים ל״ב:46). כיצד? דוד המשורר מסביר: ”זכרתי ימים מקדם; הגיתי בכל פעלֶך; במעשה ידיך אֲשוחח” (תהלים קמ״ג:5).
8. על אילו שאלות נוכל לחשוב כשאנו לומדים?
8 מן הראוי שגם אנו נהרהר בלב מלא הודיה בפעלי יהוה. כשאנו קוראים את המקרא או פרסומים מקראיים, מוטב שנחשוב על שאלות שונות כגון: ’מה אני לומד מכך על יהוה? אילו מתכונות יהוה באות כאן לידי ביטוי? מה מלמד אותי הכתוב על דברים שיהוה אוהב ואינו אוהב? מה קורה לאיש ההולך בדרך הרצויה בעיני יהוה בהשוואה לאיש שהולך בדרך השנואה עליו? כיצד קשור החומר לידע שכבר רכשתי?’
9. עד כמה יקרים הלימוד האישי וההרהורים?
9 ליסהa בת ה־32 מספרת מה גרם לה להתחיל ללמוד ולהרהר באופן תכליתי: ”אחרי שנטבלתי ב־1994, המשכתי להיות פעילה במשך שנתיים בערך. נכחתי בכל האסיפות, הקדשתי בין 30 ל־40 שעות בחודש לשירות השדה והתרועעתי עם אחים לאמונה. ואז חלה נסיגה. הידרדרתי עד כדי כך שהפרתי את חוקי אלוהים. אבל התעשתתי והחלטתי לטהר את חיי. אני שמחה שיהוה הכיר בחרטתי וקיבל אותי חזרה. לא פעם אני תוהה: ’מדוע נפלתי?’ התשובה שתמיד עולה במוחי היא שהזנחתי את הלימוד וההרהורים התכליתיים. האמת המקראית פשוט לא הגיעה ללבבי. הלימוד האישי וההרהורים יהיו תמיד חלק בלתי נפרד משגרת חיי”. בשעה שאנו לומדים להכיר את יהוה, את בנו ואת דברו, חשוב מאוד שנקדיש מזמננו להרהורים מלאי תוכן!
10. מדוע מן הדחיפות להקדיש מזמננו ללימוד אישי ולהרהורים?
10 בעולם קדחתני זה קשה למצוא זמן ללימוד ולהגוּת. אך, המשיחיים כיום ניצבים על סף ארץ מובטחת נפלאה — עולם חדש רב צדק שיכונן אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:13). בעתיד הקרוב צפויות לנו התרחשויות מדהימות כמו השמדת ”בבל הגדולה” ומתקפה מצד ”גוג ארץ המגוג” על עם יהוה (ההתגלות י״ז:1, 2, 5, 15–17; יחזקאל ל״ח:1–4, 14–16; ל״ט:2). צפונות העתיד יעמידו למבחן את אהבתנו כלפי יהוה. מן הדחיפות לנצל את הזמן בתבונה ולשים לב לדבר־אלוהים! (אפסים ה׳:15, 16).
’הכן לבבך לדרוש את דבר־אלוהים’
11. מדוע ניתן להמשיל את הלב לאדמה?
11 את הלב הסמלי ניתן להמשיל לאדמה שבה נזרעים זרעי האמת (מתי י״ג:18–23). בדרך כלל מעבדים את האדמה כדי להבטיח צמיחה טובה של היבולים. בדומה לכך, יש להכין או להכשיר את הלב למען יהיה לו קל יותר לקלוט את דבר־אלוהים. עזרא הכהן ”הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה” (עזרא ז׳:10). כיצד נוכל להכין את לבבנו?
12. מה יעזור לנו להכין את לבבנו ללימוד?
12 אחת הדרכים המעולות להכין את הלב ללימוד דבר־אלוהים היא תפילה מעומק הלב. אסיפות הקהילה של עובדי יהוה האמיתיים נפתחות וננעלות בתפילה. מן הראוי להתחיל כל תוכנית ללימוד המקרא בתפילה כנה וללמוד ברצינות.
13. מה עלינו לעשות כדי לרכוש לב הרצוי בעיני יהוה?
13 את הלב הסמלי יש להכין להסרת דעות מוקדמות. מנהיגי הדת בימי ישוע מיאנו לעשות כן (מתי י״ג:15). מצד שני, מרים, אמו של ישוע, שקלה ”בלבה” את הדברים ששמעה והגיעה למסקנות הנכונות (לוקס ב׳: 19, 51). היא נעשתה לתלמידה נאמנה של ישוע. לידיה מתיאטירה הקשיבה אל דברי שאול, ויהוה ”פתח את לבה”. גם היא נעשתה מאמינה (מעשי השליחים ט״ז:14, 15). אל ניתפס בעקשנות לדעות או לתפיסות דוקטרינליות אישיות. אדרבה, הבה נסכים ”שיוכר כי האלוהים נאמן וכל אדם כוזב” (רומים ג׳:4).
14. כיצד נוכל להכין את לבבנו להקשיב באסיפות?
14 חשוב במיוחד להכין את הלב להקשיב באסיפות הקהילה. הפרעות שונות עלולות להסיח את דעתנו מן הנאמר. המילים שנשמע לא ישפיעו עלינו במידה רבה אם נהיה טרודים במה שאירע לנו במשך היום או במה שצפוי לנו מחר. עלינו להיות איתנים בדעתנו להקשיב וללמוד למען נפיק תועלת מן הנאמר. תועלת רבה תצמח לנו אם יהיה מנוי וגמור עימנו להבין את הפסוקים המבוארים ואת פשרם (נחמיה ח׳:5–8, 12).
15. כיצד הענווה עוזרת לנו להיות נוחים יותר ללמוד?
15 כפי שהוספת תוספים טובים משביחה את האדמה הפיסית, כך גם טיפוח ענווה, תיאבון רוחני, ביטחון באלוהים, יראת אלוהים ואהבה כלפיו, יעשיר את לבבנו הסמלי. הענווה מרככת את הלב ועוזרת לנו להיות נוחים ללמוד. על יאשיהו מלך יהודה אמר יהוה: ”יען רך לבבך ותיכנע מפני יהוה בשומעך אשר דיברתי... ותבכה לפניי, וגם אנוכי שמעתי” (מלכים ב׳. כ״ב:19). לבו של יאשיהו היה כנוע ונוח לקליטה. בזכות ענוותם יכלו תלמידי ישוע, שהיו ”אנשים פשוטים ובלתי מלומדים”, להבין וליישם את האמיתות הרוחניות הנשגבות מבינתם של ”החכמים והנבונים” (מעשי השליחים ד׳:13; לוקס י׳:21). הבה ’נתענה לפני אלוהינו’ כדי לרכוש לב הרצוי בעיני יהוה (עזרא ח׳:21).
16. מדוע יש צורך במאמצים כדי לפתח תיאבון למזון רוחני?
16 ישוע אמר: ”אשרי המודעים לצורכּם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). ניחנו מטבע ברייתנו בנטייה לרוחניות, אך לחצי הסדר העולמי המרושע או תכונות כגון עצלות עלולים לטשטש את מודעותנו לצורך זה (מתי ד׳:4). עלינו לפתח תיאבון בריא למזון רוחני. גם אם בתחילה אין אנו מוצאים הנאה בקריאת המקרא ובלימוד אישי, ההתמדה תביא לידי כך שהידע שנרכוש ’יהיה נעים לנפשנו’ ונצפה בשקיקה לשעות הלימוד (משלי ב׳:10, 11).
17. (א) מדוע ראוי יהוה לביטחון מלא מצדנו? (ב) כיצד נוכל לטפח ביטחון באלוהים?
17 ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען”, אמר שלמה המלך (משלי ג׳:5). לב הבוטח ביהוה יודע שכל מה שמבקש או מורה אלוהים בדברו הוא תמיד הדבר הנכון (ישעיהו מ״ח:17). יהוה בהחלט ראוי לביטחון מלא מצדנו. יש בידו להוציא אל הפועל את כל מטרותיו (ישעיהו מ׳:26, 29). הרי שמו האישי משמעו ”גורם להיות”, עובדה הבונה ביטחון ביכולת שלו לקיים את הבטחותיו. ”צדיק יהוה בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו” (תהלים קמ״ה:17). כמובן, כדי לטפח ביטחון בו, עלינו ’לטעום ולראות כי טוב יהוה’. זאת נעשה אם ניישם את מה שאנו לומדים מן המקרא ונהרהר בתועלת שבו (תהלים ל״ד:9).
18. כיצד יראת אלוהים עוזרת לנו לקלוט את הדרכת אלוהים?
18 שלמה המלך הצביע על תכונה נוספת שתעזור ללבנו לקלוט את הדרכת אלוהים: ”ירא את יהוה וסור מרע” (משלי ג׳:7). באשר לעם ישראל הקדום אמר יהוה: ”מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצוותיי כל הימים. למען ייטב להם ולבניהם לעולם” (דברים ה׳:26). כן, יראי אלוהים שומעים בקולו. ביכולתו של יהוה ”להתחזק [להראות את כוחו] עִם לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9). מי יתן ויראת כבוד כלפי אלוהים והחשש להכעיסו ישלטו בכל מעשינו, מחשבותינו ורגשותינו.
’אהוב את יהוה בכל לבבך’
19. כיצד מסייעת האהבה ללבנו לקלוט את הדרכת יהוה?
19 האהבה, יותר מכל תכונה אחרת, הופכת את לבבנו נוח לקליטת הדרכת יהוה. אדם שלבו מלא באהבה כלפי אלוהים משתוקק ללמוד מה רצוי ולא־רצוי בעיניו (יוחנן א׳. ה׳:3). ישוע אמר: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (מתי כ״ב:37). הבה נעשה לנו להרגל להרהר בטובו של אלוהים, לדבר אליו כאל ידיד נפש ולשוחח עליו עם אחרים כדרך להעמיק את אהבתנו כלפיו.
20. כיצד נוכל לרכוש לב הרצוי בעיני יהוה?
20 לסיכום: כדי לרכוש לב הרצוי בעיני יהוה יש לתת לדברו להשפיע על פנימיותנו, על האדם אשר בסתר הלב. לימוד אישי תכליתי של המקרא והרהורים מלווים ברגשי תודה הם מרכיבים הכרחיים. הדרך הטובה מכל להשיג זאת היא להכין את לבבנו — שלבבנו יהיה נטול דעות מוקדמות, לב גדוש בתכונות שבזכותן אנו נוחים ללמוד. בעזרת יהוה ניתן לרכוש לב נכון. אך אילו אמצעי זהירות נוכל לנקוט כדי לנצור את לבבנו?
[הערת שוליים]
a שם בדוי.
מהי תשובתך?
• מהו הלב הסמלי שיהוה בוחן?
• כיצד נוכל ’לשים לבבנו’ לדבר־אלוהים?
• כיצד עלינו להכין את לבבנו לדרוש את דבר־אלוהים?
• מה מאמר זה מניע אותך לעשות?
[תמונה בעמוד 17]
דוד הרהר בלב מלא הודיה בדברים רוחניים. האם גם אתה עושה כן?
[תמונות בעמוד 18]
הכן את לבבך לפני שתלמד את דבר־אלוהים