נצור את לבבך
”מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23).
1, 2. מדוע עלינו לנצור את לבבנו?
קשיש באחד האיים הקריביים יצא מן המקלט לאחר סופת הוריקן. הוא הביט סביבו לאמוד את הנזקים, וראה שעץ מאסיבי שעמד עשרות שנים סמוך לשער ביתו, נפל. ’איך זה יכול להיות’, תהה, ’הרי עצים קטנים יותר באיזור שרדו’. מבט בגדם העץ שפך אור על התעלומה. פנים העץ, שנראה יציב כסלע, נרקב, והסערה פשוט חשפה את הריקבון הבלתי נראה.
2 זו טרגדיה לראות עובד אלוהים אמיתי, אשר לכאורה מושרש עמוק בדרך החיים המשיחית, נכשל במבחן אמונה. לא בכדי אומר המקרא ”יֵצֶר לב האדם רע מנעוריו” (בראשית ח׳:21). יוצא מכך שללא עירנות מתמדת, עלולים הלבבות הטובים מכל להתפתות לעשיית הרע. מאחר שאין אדם בלתי מושלם שלבו מחוסן מריקבון, עלינו להתייחס בכובד ראש למילים: ”מכל משמר נצור לבך” (משלי ד׳:23). כיצד נוכל לנצור את לבבנו הסמלי?
בדיקות קבועות — חובה
3, 4. (א) אילו שאלות ניתן לשאול בעניין הלב הפיסי? (ב) מה יעזור לנו לבחון את לבנו הסמלי?
3 אם תלך לרופא כדי להיבדק, סביר להניח שהוא יבדוק את לבך. האם מצב בריאותך הכללי, כולל מצב הלב, מעיד שגופך צורך מספיק אוכל מזין? מהו לחץ הדם שלך? האם קצב פעימות לבך יציב וחזק? האם אתה עושה פעילות גופנית די הצורך? האם לבך נתון ללחצים מופרזים?
4 אם לבך הפיסי זקוק לבדיקות קבועות, מה באשר ללבך הסמלי? יהוה בוחן אותו (דברי הימים א׳. כ״ט:17). וגם עלינו לעשות כן. כיצד? על־ידי כך שנשאל את עצמנו שאלות כגון: האם לבי מקבל מספיק מזון רוחני באמצעות לימוד אישי קבוע ונוכחות באסיפות? (תהלים א׳:1, 2; עברים י׳:24, 25) האם בשורת יהוה קרובה ללבבי כ”אש בוערת עצור בעצמותיי”, ואני משתוקק ליטול חלק בפעילות ההטפה למען המלכות ובמלאכת עשיית התלמידים? (ירמיהו כ׳:9; מתי כ״ח:19, 20; רומים א׳:15, 16) האם מקנן בי הרצון להתאמץ ולשרת בשירות מלא כל עוד הדבר מתאפשר לי? (לוקס י״ג:24) לאיזו סביבה אני חושף את לבבי הסמלי? האם אני מבקש את חברתם של אנשים שלבותיהם מאוחדים בעבודת אלוהים האמיתית? (משלי י״ג:20; קורינתים א׳. ט״ו:33) נהיה נא מהירים לאבחן כל ליקוי ולנקוט ללא דיחוי צעדים לתיקון המעוות.
5. איזו מטרה מועילה עשויים הניסיונות לשרת?
5 לעתים קרובות נקרים בדרכנו מבחני אמונה. ניתן לראות בהם הזדמנות לבחון את מצב לבנו. אל בני ישראל שהיו על סף הארץ המובטחת אמר משה: ”וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה במדבר, למען ענותך, לנסותך לדעת את אשר בלבבך, התשמור מצוותיו אם לא” (דברים ח׳:2). האין אנו מופתעים לעתים מן הרגשות, הרצונות והתגובות הפורצים מקרבנו במצבים או בפיתויים בלתי צפויים? הניסיונות שיהוה מרשה את קיומם יש בהם כדי לעזור לנו להיות מודעים לחולשותינו ולאפשר לנו להשתפר (יעקב א׳:2–4). הבה ניתן את הדעת לתגובותינו בשעת ניסיון ונתפלל על כך ליהוה!
על מה מעיד מוצא פינו
6. כיצד הנושאים שעליהם אנו אוהבים לדבר מגלים את צפונות לבנו?
6 כיצד נוכל לדעת את אוצרות לבנו? ישוע אמר: ”האיש הטוב, מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב, והאיש הרע, מאוצר לבו הרע מפיק את הרע; כי מתוך השופע בלב מדבר פיו” (לוקס ו׳:45). הנושאים שעליהם אנו מדברים בדרך כלל הם סימן לצפונות לבנו. האם מרבים אנו לדבר על עניינים חומריים והישגים חילוניים? או האם שיחותינו נסובות על־פי־רוב על עניינים רוחניים ויעדים תיאוקרטיים? במקום לדבר על טעויות של אחרים, האם יש לנו הנטייה להבליג עליהן באהבה? (משלי י׳:11, 12) האם אנו מרבים לדבר על אחרים ועל חייהם הפרטיים וממעיטים לשוחח על עקרונות או עיקרי אמונה? כלום אין זה אות לכך שאנו תוחבים את אפנו לענייניהם האישיים של אחרים? (פטרוס א׳. ד׳: 15).
7. איזה לקח בנושא שמירת הלב ניתן ללמוד מפרשת יוסף ועשרת אחיו?
7 ראה מה אירע במשפחה גדולה אחת. עשרת בניו הגדולים של יעקב ’לא יכלו לדבר לשלום’ עם אחיהם הצעיר יוסף. מדוע? הם קינאו בו משום שהוא היה הבן המועדף של אביהם. מאוחר יותר, כאשר בירך אלוהים את יוסף בחלומות, כראיה לכך שיהוה איתו, ’הוסיפו עוד לשנוא אותו’ (בראשית ל״ז:4, 5, 11). ברוב אכזריותם מכרו את אחיהם לעבדות. כדי להעלים את פשעם, הונו את אביהם ואמרו לו שיוסף נטרף בידי חיית פרא. עשרת אחיו של יוסף לא נצרו את לבבם במקרה זה. אם אנו נוטים למתוח ביקורת על אחרים, הייתכן שמקננת בלבנו קנאה או צרות עין? עלינו להיות עירניים למוצא פינו ולעקור מייד נטיות פסולות.
8. מה יעזור לנו לבחון את לבבנו אם שיקרנו?
8 ”חלילה לאלוהים לשקר”, אך בני אדם לא־מושלמים עלולים לשקר (עברים ו׳:18). ”כל האדם כוזב”, קונן מחבר התהלים (תהלים קט״ז:11). אפילו השליח פטרוס שיקר והתכחש לישוע שלוש פעמים (מתי כ״ו:69–75). ברור אפוא, שעלינו להישמר מן השקר שהרי יהוה שונא ”לשון שקר” (משלי ו׳:16–19). אם נשקר, כדאי שננתח את הסיבה. האם שיקרנו מחרדת אדם? האם פחדנו מעונש? הייתכן ששורש הבעיה הוא שרצינו לשמור על כבודנו או פעלנו מתוך מניע אנוכיי? תהא הסיבה אשר תהא, מן הראוי להרהר בנושא, להודות בענווה בחולשתנו ולהתחנן ליהוה שיסלח לנו ושיעזור לנו להתגבר על החולשה. ”זקני הקהילה” הם אולי האנשים המתאימים ביותר לספק את העזרה הדרושה (יעקב ה׳:14).
9. על מה עשויות תפילותינו להעיד באשר ללבנו?
9 שלמה המלך הצעיר ביקש חוכמה ודעת ובתגובה אמר לו יהוה: ”יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עושר, נכסים וכבוד, ... החוכמה והמדע נתון לךְ, ועושר ונכסים וכבוד אתן לךְ” (דברי הימים ב׳. א׳:11, 12). מן הדברים שביקש שלמה ושלא ביקש, ידע יהוה מה יקר ללבו. מה מלמדות תפילותינו על לבבנו? האם תפילותינו מעידות על צמא לדעת, לחוכמה ולתבונה? (משלי ב׳:1–6; מתי ה׳:3) האם ענייני המלכות קרובים ללבנו? (מתי ו׳:9, 10) אם תפילותינו נעשו אוטומטיות או כלאחר יד, מעיד הדבר על הצורך למצוא את הזמן להרהר בפעלי יהוה (תהלים ק״ג:2). על כל המשיחיים לגלות עירנות ולראות על מה מעידות תפילותיהם.
על מה מעידים מעשינו?
10, 11. (א) מניין נובעים הניאוף והזנות? (ב) מה יעזור לנו שלא ’לנאוף בלבנו’?
10 אומרים כי גדול כוחו של מעשה מכוחו של דיבור. מעשינו מעידים כאלף עדים על פנימיותינו. למשל, אדם הנוצר את לבבו בענייני מוסר אינו אך ורק נמנע ממעשה זנות או ניאוף. בדרשת ההר אמר ישוע: ”כל המביט באשה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בלבו” (מתי ה׳:28). כיצד נוכל להימנע מלנאוף בלבנו?
11 איוב הנאמן הציב דוגמה לכל המשיחיים והמשיחיות הנשואים. היו לו ללא ספק קשרים רגילים עם נשים צעירות, וייתכן שהוא אף עזר להן במקרה הצורך. אך איש נאמן זה שלל מכל וכל את המחשבה להתעניין בהן מבחינה רומנטית. מדוע? משום שהוא החליט החלטה נחושה שלא להתבונן בתאווה בנשים. ”ברית כרתי לעיניי”, אמר. ”ומה אתבונן על בתולה?” (איוב ל״א:1) הבה נכרות ברית דומה עם עינינו וננצור את לבבנו.
12. כיצד עוזר לך הכתוב בלוקס ט״ז:10 לנצור את לבבך?
12 ”מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה”, אמר בן האלוהים, ”ומי שאיננו ישר במעט מזער גם בהרבה איננו ישר” (לוקס ט״ז:10). כן, עלינו לבחון את התנהגותנו בעניינים שוליים לכאורה בחיי היומיום, גם במה שאנו עושים בביתנו בחדרי חדרים (תהלים ק״א:2). האם בשעה שאנו יושבים בביתנו, צופים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט, אנו מקפידים לציית לאזהרה המקראית: ”לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות; גם לא ניבול פה ושיחת סכלות או התלוצצות, דברים שאינם יאים”? (אפסים ה׳:3, 4) ומה באשר לאלימות בטלוויזיה או במשחקי וידיאו? ”יהוה צדיק יבחן, ורָשָע ואוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” (תהלים י״א:5).
13. לאיזו אזהרה ראוי להישמע בכל הקשור למוצא לבנו?
13 ”עקֹב הלב מכל ואנוש הוא”, הזהיר ירמיהו (ירמיהו י״ז:9). בוגדנות הלב עלולה לבוא לידי ביטוי בניסיונות מצדנו לתרץ טעויות, לגמד חולשות, להצדיק מגרעות חמורות ולהפריז בהישגים. לב אנוש עלול אף להיות חצוי — שפתי חלקות אומרים דבר אחד, והמעשים אומרים את היפוכו (תהלים י״ב:3; משלי כ״ג:7). עד כמה חשוב שנבחן בכנות את מוצא לבנו!
האם עינך פשוטה?
14, 15. (א) מהי עין ”פשוטה”? (ב) כיצד עין פשוטה עוזרת לנו לנצור את לבנו?
14 ”מנורת הגוף היא העין”, אמר ישוע והוסיף: ”לפיכך אם עינך טובה [”פשוטה”, ע״ח] כל גופך יאור” (מתי ו׳:22). עין פשוטה היא עין הממוקדת במטרה אחת ואינה זזה ממנה. העין שלנו צריכה להתמקד ב’מלכות אלוהים ובצדקתו’ (מתי ו׳:33). מה יקרה ללבנו הסמלי אם העין לא תהיה פשוטה?
15 תן דעתך לעניין הפרנסה. זו דרישה משיחית לפרנס את בני הבית (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אך מה עלול לקרות אם אוחז בנו הפיתוי להשיג את החדיש ביותר, הטוב ביותר והנחשק ביותר בכל הקשור למזון, ביגוד, מחסה ודברים אחרים? האין בזה כדי לשעבד את לבנו ושכלנו ולגרום לנו לעבוד את אלוהים בלב חצוי? (תהלים קי״ט:113; רומים ט״ז:18) למה שנשקע בדאגה לצרכים הפיסיים עד כדי כך שחיינו יהיו נסובים אך ורק סביב המשפחה, העסק והעניינים החומריים? זכור את העצה שנכתבה ברוח הקודש: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ” (לוקס כ״א:34, 35).
16. איזו עצה יעץ ישוע בנוגע לעין, ומדוע?
16 העין היא אפיק תקשורתי חיוני אל המוח והלב. לדברים שבהם היא מתמקדת נודעת השפעה רבה על המחשבות, הרגשות והמעשים. בלשון משל הצביע ישוע על כוחו של הפיתוי החזותי ואמר: ”אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאבריך משיושלך כל גופך לגיהינום” (מתי ה׳:29). יש לרסן את העין לבל תתבונן בדברים פסולים. למשל, אין להביט בחומר שמטרתו לגרות ולעורר רגשות ותשוקות אסורים.
17. כיצד יישום הכתוב בקולוסים ג׳:5 יעזור לנו לנצור את לבנו?
17 כמובן, הראייה אינה החוש היחידי המאפשר לנו לתקשר עם העולם. חושים אחרים, כגון חוש המישוש והשמיעה, ממלאים את תפקידם ועלינו לנקוט אמצעי זהירות באשר לאיברי הגוף הקשורים בהם. השליח פאולוס הזהיר: ”על כן מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קולוסים ג׳:5).
18. אילו צעדים עלינו לנקוט באשר למחשבות פסולות?
18 תאווה בזויה עלולה לנבוט בנבכי המוח. צפייה בדברים מגרים מעצימה בדרך כלל את התאווה ומשפיעה על הלב. ”אחרי כן תהרה התאווה ותלד חטא” (יעקב א׳:14, 15). רבים מודים שכך קורה באוננות. עד כמה חשוב שנמלא את שכלנו בדברים רוחניים! (פיליפים ד׳:8) ואם צצה מחשבה בלתי הולמת בשכלנו, עלינו לעשות כל מאמץ כדי לסלקה.
’עבוד את יהוה בלב שלם’
19, 20. מה עלינו לעשות כדי שנוכל לעבוד את יהוה בלב שלם?
19 בערוב ימיו אמר דוד המלך לבנו: ”שלמה בני, דע את אלוהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה; כי כל לבבות דורש יהוה, וכל יצר מחשבות מבין” (דברי הימים א׳. כ״ח:9). שלמה עצמו ביקש בתפילה ”לב שומע” (מלכים א׳. ג׳:9). אלא שהוא לא שמר על לב כזה לכל אורך ימיו.
20 כדי להצליח בעניין זה, לא די שנרכוש לב הרצוי בעיני יהוה, עלינו גם לנצור אותו. לשם כך, עלינו לשמור קרוב ללבנו — ’בתוכו’ — את התזכורות שבדבר־אלוהים (משלי ד׳:20–22). עלינו גם לעשות לנו להרגל לבחון את לבבנו ולחשוב בליווי תפילות על מה מעידים מוצא פינו ומעשינו. איזו תועלת תצמח לנו מהגות זו אם לא נבקש במלוא הכנות מיהוה שיעזור לנו לתקן כל דופי שנגלה? עד כמה חשוב שנבחן היטב מה אנו מחדירים לעצמנו בעזרת החושים. אם נעשה כן מובטח לנו ש’שלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבנו ואת מחשבותינו במשיח ישוע’ (פיליפים ד׳:6, 7). הבה נהיה נחושים בדעתנו לנצור את לבבנו מכל משמר ולעבוד את יהוה בלב שלם.
האם אתה זוכר?
• מדוע חשוב לנצור את הלב?
• כיצד ניתוח מוצא פינו יעזור לנו לנצור את לבבנו?
• מדוע עלינו לשמור על עין ”פשוטה”?
[תמונות בעמוד 23]
על מה אנו בדרך כלל מדברים בבית, באסיפות ובשירות השדה?
[תמונות בעמוד 25]
עין פשוטה היא עין ממוקדת במטרה אחת