כלל הזהב — עיקרון חובק־עולם
”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12).
לפני כאלפיים שנה אמר ישוע המשיח את המילים הללו בדרשת־ההר המפורסמת שלו. רבות נאמר ונכתב על הצהרה פשוטה זו במהלך מאות השנים שחלפו מאז. למשל, שיבחו אותה כ”עצם מהותם של הכתובים”, ”עיקר חובותיו של המשיחי לרעהו”, ו”עיקרון מוסר יסודי”. האמירה נעשתה כל כך מפורסמת עד שמכנים אותה ’כלל הזהב’.
אך כלל הזהב אינו נחלתו הבלעדית של עולם הנצרות. היהדות, הבודהיזם והפילוסופיה היוונית עסקו בעיקרון מוסרי זה מהיבטים רבים. דבריו של קונפוציוס, אשר נערץ במזרח הרחוק בתור החכם והמורה הגדול מכול, מוכרים במיוחד לאנשים במזרח הרחוק. בספר המאמרות, השלישי מבין ארבעת הספרים של הקונפוציאניזם, רעיון זה בא לידי ביטוי שלוש פעמים. בתשובה לשאלות תלמידיו, אמר קונפוציוס פעמיים: ”מה שאינך רוצה שיעשו לך, אל תעשה לזולת”. במקרה אחר, כאשר תלמידו דְזֶגוֹנג התרברב ואמר ”מה שאינני רוצה שאחרים יעשו לי, אינני רוצה לעשות להם”, העמיד אותו המורה במקומו והגיב: ”כן, אבל עדיין אינך יכול לעשות זאת”.
מעיון בהצהרתו של קונפוציוס ניתן להיווכח בנקל שהיא גרסה פאסיבית של מה שאמר ישוע מאוחר יותר. ההבדל הברור הוא שכלל הזהב שניסח ישוע מחייב את האדם לנקוט פעולה חיובית ולעשות את הטוב לזולת. נניח שאנשים היו מיישמים את הצהרתו החיובית של ישוע ודואגים לאחרים, עוזרים להם בפועל וחיים לפי כלל זה מדי יום. האם לדעתך המצב בעולם היה משתפר? ללא ספק.
אין זה משנה אם כלל זה נוסח על דרך החיוב, השלילה או בדרך אחרת. מה שחשוב הוא שאנשים בתקופות שונות, ממקומות ורקעים שונים הכירו בערכו הרב של כלל הזהב. הדבר רק ממחיש שמה שציין ישוע בדרשת־ההר הוא עיקרון חובק־עולם המשפיע על חייהם של אנשים בכל מקום ובכל זמן.
שאל את עצמך: ’האם הייתי רוצה שיתייחסו אלי בכבוד, בהגינות וביושר? האם הייתי רוצה לחיות בעולם ללא דעות קדומות על רקע גזעי, ללא פשע ומלחמות? האם הייתי רוצה להיות חלק ממשפחה שבה כל אחד מתחשב בצרכים וברגשות של זולתו?’ בעצם, היש מי שאינו חפץ בכך? לצערנו, מעטים נהנים כיום מתנאים כאלה, ורוב האנשים אפילו לא מעלים מציאות שכזו על דעתם.
כלל הזהב נשחק
לכל אורך ההיסטוריה בוצעו פשעים נגד האנושות וזכויות האנשים נרמסו עד עפר. אפשר למנות בין פשעים אלה את סחר העבדים באפריקה, מחנות השמדה נאציים, עבדות ילדים והשמדה מזוויעה של עמים במקומות רבים. רשימת הבלהות ארוכה בהרבה.
עולמנו המודרני והמתקדם מרוכז בענייניו. מעטים מוכנים לדאוג לזולת אם עליהם להקריב לשם כך את נוחיותם או את ’זכויותיהם’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). מדוע כל כך הרבה אנשים הפכו אנוכיים, אכזריים, חסרי לב ומרוכזים בעצמם? האין זה משום שכלל הזהב, על אף היותו די מוכר, נפסל כעיקרון לא מציאותי, שריד ופליט מוסרי? למרבה הצער, זו גם דעתם של רבים המתיימרים להאמין באלוהים. ולפי המגמות המסתמנות, אנשים יהיו יותר ויותר מרוכזים בעצמם.
לפיכך, יש לשאול שאלות חיוניות: מה עלינו לעשות כדי לחיות בהתאם לכלל הזהב? האם יש מי שהולכים לאורו כיום? והאם אי־פעם האנושות תתאים את הליכותיה לכלל הזהב? תוכל למצוא תשובות מהימנות במאמר הבא.
[תמונה בעמוד 3]
קונפוציוס ואחרים לימדו גרסאות שונות של כלל הזהב