הקלת מתחים — פתרון מעשי
”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28).
1, 2. (א) מה יש במקרא אשר עשוי להפיג מתחים מיותרים? (ב) איזו תועלת צמחה מתורתו של ישוע?
בוודאי תסכים שמתח רב מדי מזיק; הוא מעיק על החיים. המקרא מציין שכל הבריאה האנושית כורעת תחת נטל הלחצים של ימינו, ואנשים רבים מייחלים להקלה (רומים ח׳:20–22). אך כתבי־הקודש גם מראים כיצד נוכל כבר עתה להפחית במידה ניכרת את הלחצים בחיינו. לזאת נזכה אם ננהג כעצתו וכדוגמתו של איש צעיר שחי לפני כאלפיים שנה. הוא היה נגר, אך אהבתו העיקרית היתה נתונה לבני אדם. דבריו נגעו ללבם של אנשים והוא דאג לצורכיהם. אותו איש גם תמך בחלשים וניחם את הנדכאים. יתר על כן, הוא סייע לרבים לממש את יכולתם הרוחנית. כך הם הפחיתו את המתח בחייהם, דבר שגם אתה תוכל לעשות (לוקס ד׳:16–21; י״ט:47, 48; יוחנן ז׳:46).
2 האיש, ישוע מנצרת, לא התבסס על תורות מחוכמות שנלמדו ברומא, באתונה ובאלכסנדריה של ימי קדם. למרות זאת, תורתו די מפורסמת. היה לה נושא: הממשלה שבאמצעותה ישלוט אלוהים בהצלחה על הארץ. ישוע גם הסביר עקרונות בסיסיים לחיים — עקרונות שהם אכן יקרי ערך בימינו. מי שלומדים ומיישמים את תורתו של ישוע נהנים מתועלת מיידית, לרבות הקלה ממתחים מיותרים. האין תוצאה זו קוסמת לך?
3. איזו הזמנה נהדרת הושיט ישוע?
3 אך אולי יש לך ספקות. ’האם למישהו שחי לפני כל כך הרבה זמן יכולה להיות השפעה ממשית על חיי כיום?’ אך הקשב לדבריו המעודדים של ישוע: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה. קחו עליכם את עוּלי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם, כי עוּלי נעים וקל משאי” (מתי י״א:28–30). למה הוא התכוון? ננתח עתה את דבריו ונראה כיצד הם יכולים לסייע לנו להפיג מתחים מעיקים.
4. למי הפנה ישוע את דבריו, ומדוע מאזיניו התקשו ככל הנראה לעשות את מה שנדרש מהם?
4 ישוע הפנה את דבריו לרבים אשר ניסו בכל לבם לעשות את הישר, אך נשאו עוֹל כבד על שכמם מפני שמנהיגי הדת היהודים הפכו את הדת ל’מעמסה’ (מתי כ״ג:4). הללו התמקדו ברשימה אינסופית של חוקים הנוגעים כמעט לכל צדדי החיים. זה בוודאי ילחיץ אותך לשמוע חזור ושנֹה ש”אסור לך” לעשות דבר זה או אחר. לעומתם, ישוע קרא לאנשים לבוא אל האמת, אל הצדקה, אל חיים טובים יותר אם ישמעו לדבריו. אכן, כדי להכיר את האל האמיתי יש לשים לב לישוע המשיח, משום שדרכו יכולים בני האדם לראות מיהו יהוה. ישוע אמר: ”הרואה אותי ראה את האב” (יוחנן י״ד:9).
האם אתה יותר מדי מתוח?
5, 6. כיצד תנאי העבודה והשכר בימי ישוע מקבילים לימינו?
5 אפשר שעניין זה נוגע לך משום שאתה מרגיש לחוץ מדי עקב עבודתך או מצבך המשפחתי. אולי מחויבויות אחרות נראות לך כבדות מנשוא. אם כך הוא, מצבך דומה למצבם של האנשים הכנים שפגש ישוע ובא לעזרתם. לדוגמה, תן דעתך לבעיית הפרנסה. רבים כיום נאבקים למחייתם, כמו בני דורו של ישוע.
6 באותה תקופה, פועל שכיר עבד 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, ובדרך כלל בעבור דינר אחד בלבד ליום עבודה שלם (מתי כ׳:2–10). מה השוֹוי של שכר זה ביחס למשכורת שלך או של ידידיך? קצת קשה להשוות משכורת של ימי קדם לזו של ימינו, אך דרך אחת לעשות זאת היא לחשב את כוח הקנייה, כלומר את מה שניתן לרכוש בכסף. למדן אחד מציין שבימי ישוע, ערכה של כיכר לחם שנאפתה בעזרת ארבע כוסות קמח חיטה היה שכר של כשעת עבודה. למדן אחר אומר שכוס יין משובח היתה שווה בערכה לשכר של שתי שעות עבודה בקירוב. אפשר לראות מנתונים אלה שהאנשים באותה תקופה עבדו קשה במשך שעות רבות רק כדי להתקיים. הם נזקקו להקלה ולמרגוע, בדיוק כמונו. אם אתה עובד שכיר, ייתכן שלוחצים עליך להגביר את התפוקה. פעמים רבות איננו מוצאים את הזמן לשקול היטב את החלטותינו. אפשר שאתה נכסף להקלה.
7. מה היתה התגובה למסר של ישוע?
7 אין ספק שהזמנתו של ישוע לכל ”העמלים והעמוסים” משכה רבים ממאזיניו (מתי ד׳:25; מרקוס ג׳:7, 8). וזכור שישוע הוסיף את ההבטחה ”אני אמציא לכם מנוחה”. הבטחה זו עדיין בתוקף. ייתכן שהיא נוגעת לנו אם אנו ”עמלים ועמוסים”, והיא יכולה לחול גם על יקירינו הנמצאים במצב דומה.
8. כיצד גידול ילדים וזיקנה תורמים למתחים?
8 ישנם דברים נוספים המכבידים על אנשים. קשה מאוד לגדל ילדים. ואפילו קשה להיות ילד. מספר הולך וגדל של אנשים מכל הגילים מתמודדים עם בעיות בריאות נפשיות וגופניות. תוחלת החיים אולי גדלה, אך הקשישים ניצבים בפני בעיות המיוחדות להם, וזאת על אף הקִדמה הרפואית (קהלת י״ב:1).
תחת העול
9, 10. מה סימל העול בימי קדם, ומדוע הזמין ישוע את האנשים לקחת עליהם את עולו?
9 האם שמת לב שעל־פי הכתוב במתי י״א:28, 29, אמר ישוע, ”קחו עליכם את עולי ולימדו ממני”? באותם ימים, ייתכן שאדם מן השורה חש כאילו שהוא עובד תחת עול. עוד מימי קדם סימל העול עבדות ושיעבוד (בראשית כ״ז:40; ויקרא כ״ו:13; דברים כ״ח:48). רבים מהפועלים שפגש ישוע נשאו משאות כבדים בעזרת עול ממשי שהונח על כתפיהם. לפעמים העול היה נוח לצוואר ולעתים הוא גרם לחיכוך, תלוי בעיצובו. ייתכן שישוע, בתור נגר, הכין עוּלים וידע איך לעצב עול ”נעים”. אולי הוא ריפד את נקודות המגע בפיסת עור או בד כדי שהעול יהיה כמה שיותר נוח לנשיאה.
10 כאשר אמר ישוע, ”קחו עליכם את עולי”, אפשר שהוא דימה את עצמו למי שבונה עולים איכותיים שיכולים להיות ’נעימים’ לצוואר ולכתפיים של הפועל. ישוע הוסיף: ”קל משאי”. זה הצביע על כך שהעול עצמו לא הפריע למשתמש, והעבודה לא היתה מפרכת. כאשר הזמין ישוע את מאזיניו לקחת עליהם את עולו, הוא לא הבטיח להם הקלה מיידית מכל הבעיות המכבידות של אותם ימים. עם זאת, הגישה השונה שהציג נועדה להסב להם מרגוע ניכר. גם עריכת שינויים באורח חייהם ובדרכי פעולתם יכלה להקל עליהם. וחשוב מכך, תקווה חיה ומבוססת היתה עוזרת להם להפחית את המתח בחייהם.
ביכולתך למצוא מרגוע
11. מדוע ניתן לומר שישוע לא הציע להחליף עול אחד באחר?
11 שים לב שישוע לא אמר שהאנשים יחליפו עול אחד באחר. רומא עדיין תחלוש על הארץ, כפי שהממשלות של ימינו שולטות במדינות שבהן חיים משיחיים. המיסוי הרומי במאה הראשונה לא יחלוף ובעיות בריאותיות וכלכליות ייוותרו בעינן. האי־שלימות והחטא ימשיכו להשפיע על אנשים. ובכל זאת, אותם אנשים, בדיוק כמונו, יוכלו למצוא מרגוע אם יישמו את תורתו של ישוע.
12, 13. מה הדגיש ישוע בתורתו כאמצעי להקלה, וכיצד הגיבו כמה ממאזיניו?
12 את דוגמתו של ישוע על העול אפשר לייחס במיוחד למלאכת עשיית התלמידים. אין ספק שפעילותו העיקרית של ישוע היתה ללמד את הזולת תוך שימת דגש במלכות אלוהים (מתי ד׳:23). לכן כשהוא אמר ”קחו עליכם את עולי”, מובן שזה דרש ממאזיניו להשתתף באותה הפעילות שהוא עצמו עסק בה. ספרי הבשורה מספרים שישוע הניע אנשים כנים להחליף את עיסוקם בחיים, דבר שזכה למקום נכבד בחייהם של רבים. היזכר בקריאתו לפטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן: ”לכו אחריי ואעשה אתכם לדייגי אנשים” (מרקוס א׳:16–20). הוא המחיש לאותם דייגים מה רב הסיפוק שיוכלו להפיק אם יטלו חלק בפעילות שתפסה את המקום הראשון בחייו, ויבצעו אותה תחת הדרכתו ובעזרתו.
13 כמה ממאזיניו היהודים קלטו את המסר ויישמו אותו בפועל. תאר לעצמך את המאורע על חוף הכינרת, כמסופר בלוקס ה׳:1–11. ארבעה דייגים יגעו כל הלילה אך לא לכדו מאומה. לפתע, רשתותיהם התמלאו שלל! לא פעלה כאן יד המקרה; הדבר קרה משום שישוע התערב במצב. הם הביטו אל החוף וראו המון המצפה בקוצר רוח להמשיך להאזין לתורתו של ישוע. זה הסביר את מה שישוע אמר לארבעה: ’מעתה תדוגו בני אדם’. כיצד הם הגיבו? ”לאחר שהביאו את הסירות אל היבשה, עזבו את הכול והלכו אחריו”.
14. (א) כיצד נוכל לרוות נחת בימינו? (ב) איזו בשורה טובה ומשיבת נפש היתה בפי ישוע?
14 כעיקרון, אתה יכול להגיב כמותם. פעילות הוראת האמת המקראית לזולת עדיין בעיצומה. כשישה מיליון עדי־יהוה ברחבי העולם נענו להזמנת ישוע ’לקחת עליהם את עולו’; הם הפכו ל”דייגי אדם” (מתי ד׳:19). יש העוסקים במלוא זמנם בפעילות זו, ואילו אחרים משתתפים בה כפי יכולתם בחלק מזמנם. כולם רווים ממנה נחת, ולכן חייהם אינם מתוחים כבעבר. במסגרת פעילותם, הם עושים דבר המסב להם הנאה ומשתפים את הזולת בחדשות טובות — ב”בשורת המלכות” (מתי ד׳:23). זה תמיד מהנה להשמיע בשורות טובות, ובמיוחד כשמדובר בבשורה טובה כזו. יש במקרא מידע בסיסי הדרוש לנו כדי לעזור לאחרים להשתכנע שביכולתם לנהל חיים פחות מתוחים (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
15. כיצד תוכל להפיק תועלת מהדרכותיו של ישוע הנוגעות לאורח החיים?
15 אפילו אנשים שרק התחילו ללמוד על מלכות אלוהים, הפיקו תועלת במידה כלשהי מדרך החיים שעליה הטיף ישוע. רבים יכולים לומר בפה מלא שתורתו של ישוע הביאה להם מרגוע ועזרה להם לשנות את חייהם מקצה לקצה. תוכל להיווכח בכך בעצמך אם תבחן את העקרונות המעשיים המוזכרים בסיפור חייו ושירותו של ישוע, בעיקר בספרי הבשורה על־פי מתי, מרקוס ולוקס.
הדרך למרגוע
16, 17. (א) היכן תוכל למצוא כמה מן הדברים העיקריים שלימד ישוע? (ב) מה דרוש כדי למצוא מנוחה וריענון באמצעות יישום תורתו של ישוע?
16 באביב 31 לספירה, נשא ישוע הרצאה המפורסמת עד עצם ימינו. היא ידועה בכינוי דרשת־ההר. דרשה זו כתובה במתי, פרקים ה׳ עד ז׳, ובלוקס פרק ו׳, והיא מסכמת הרבה ממשנתו של ישוע. תוכל למצוא דברים נוספים שלימד ישוע גם בקטעים אחרים בספרי הבשורה. דברים רבים שהוא אמר אינם דורשים הסבר נוסף, אך החוכמה היא ליישמם. מדוע שלא תקרא ביסודיות את הפרקים הללו ותהרהר בהם? הנח לכוח הטמון בתורתו של ישוע להשפיע על חשיבתך ועל גישתך.
17 מובן שניתן לארגן את משנתו של ישוע בדרכים שונות. נחלק עקרונות מרכזיים לקבוצות, כך שתוכל להתרכז בעיקרון אחד בכל יום במהלך החודש. מטרתך תהיה ליישם אותם בחייך. כיצד? ובכן, אל תעבור עליהם ברפרוף. היזכר באיש העשיר ששאל את ישוע המשיח: ”מה עלי לעשות כדי לרשת חיי עולם?” כאשר פירט ישוע דרישות חיוניות מתורת אלוהים, אמר האיש שהוא כבר שומר אותן. למרות זאת, הוא הבין שעליו לעשות יותר מכך. ישוע ביקש ממנו להשתדל עוד יותר ליישם את עקרונות אלוהים הלכה למעשה, ולהיות תלמיד פעיל. ככל הנראה, האיש לא היה מוכן להתאמץ עד כדי כך (לוקס י״ח:18–23). לכן, מי שרוצה ללמוד כיום את תורתו של ישוע צריך לזכור שקיים הבדל בין אמונה בדברים שלימד ובין מימושם בפועל, וזהו קו הפעולה שמוביל להפחתת המתח בחיים.
18. הסבר כיצד תוכל להיעזר ביעילות במסגרת ה־מצורפת.
18 כדי להתחיל לבחון וליישם את תורתו של ישוע, עיין בנקודה 1 במסגרת המצורפת אשר מתייחסת למתי ה׳:3–9. ואכן, כל אחד מאיתנו יוכל להרהר זמן רב בהדרכות הנפלאות שבפסוקים אלה. אך כשאתה בוחן אותם כיחידה אחת, מה תוכל לומר על רוח הדברים? אם אתה באמת רוצה להתגבר על ההשלכות שיש למתח מוגזם על חייך, מה יעזור לך? כיצד ייטב לך אם תתמקד יותר בדברים רוחניים ותאפשר להם להעסיק יותר את מחשבותיך? האם עליך לשים פחות דגש בעיסוק כלשהו ולפנות יותר מקום לעניינים רוחניים? אם תעשה כן, תהיה מאושר יותר כבר עתה.
19. מה תוכל לעשות כדי לרכוש יותר תבונה והבנה?
19 כעת עבור לשלב הבא. מדוע שלא תדון בפסוקים אלה עם עוד משרת אלוהים, אולי עם בן זוגך לנישואין, קרוב משפחה או ידיד טוב? (משלי י״ח:24; כ׳:5) זכור שהשליט העשיר שאל מישהו אחר — את ישוע — על נושא שעניין אותו. התשובה יכלה להגדיל את סיכוייו לזכות לאושר ולאורך ימים. כמובן, האח לאמונה שעימו תשוחח על הפסוקים אינו שווה לישוע; למרות זאת, שיחה על תורתו של ישוע תועיל לשניכם. נסה לעשות זאת בהקדם.
20, 21. לפי איזו תוכנית תוכל לנהוג כדי ללמוד על תורתו של ישוע, וכיצד תוכל לבחון את התקדמותך?
20 הבט שוב במסגרת ”עקרונות מועילים”. העקרונות מאורגנים כך שבכל יום תוכל להתרכז לפחות באחד מהם. קרא תחילה את מה שאמר ישוע בפסוקים המוזכרים. אחרי כן חשוב על דבריו. שקול כיצד תוכל ליישם אותם בחייך. אם לדעתך אתה כבר עושה כן, חשוב מה עוד תוכל לעשות כדי לחיות בהתאם לעיקרון אלוהי זה. נסה ליישם אותו במהלך היום. אם קשה לך להבין את העיקרון או לראות איך אפשר ליישמו, עבוד על כך גם במהלך היום הבא. אך זכור שאינך חייב להגיע לשלימות ורק אז להמשיך. למחרת, התמקד בעיקרון אחר. בדוק בסוף השבוע באיזו מידה הצלחת לסגל לעצמך ארבעה או חמישה מן העקרונות שלימד ישוע. במהלך השבוע השני, התרכז בנקודות נוספות מדי יום. אל תתייאש אם מעדת ולא הצלחת ליישם כמה עקרונות. כל משיחי מתנסה בכך (דברי הימים ב׳. ו׳:36; תהלים ק״ל:3; קהלת ז׳:20; יעקב ג׳:8). המשך לנסות במהלך השבוע השלישי והרביעי.
21 בחלוף כחודש, ייתכן שתספיק לעבור על כל 31 הנקודות. בכל אופן, איך תרגיש כתוצאה מכך? האם לא תהיה קצת יותר מאושר, אולי רגוע יותר? אפילו אם תשתפר אך במעט, ככל הנראה תהיה פחות מתוח, או לפחות תתמודד טוב יותר עם המתח. בנוסף לכך, תוכל להמשיך בתוכנית באופן שיטתי. אל תשכח שיש עוד נקודות רבות וטובות מתורתו של ישוע אשר אינן מופיעות ברשימה. למה שלא תחפש כמה מהן ותנסה להשתמש בהן בחייך? (פיליפים ג׳:16).
22. מה עשויה להיות התוצאה כאשר ניענה להוראתו של ישוע, אך איזה היבט נוסף עלינו לבחון?
22 ניתן לראות שעולו של ישוע, אף שאינו חסר משקל, אכן נעים. נטל תורתו והמשא הכרוך בלהיות תלמידו אינו כבד. לשליח יוחנן, ידידו הקרוב של ישוע, היו 60 שנות ניסיון כשהסכים עם מסקנה זו: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3). אתה יכול להיות בטוח בכך בדיוק כמותו. ככל שתקפיד ליישם את הוראתו של ישוע, כך תגלה שהדברים המלחיצים אנשים רבים בימינו, אינם מעיקים עליך כל כך. אתה תראה שזכית להקלה רבה (תהלים ל״ד:9). אך ישנו היבט נוסף לעולו הנעים של ישוע שעלינו לבחון. ישוע גם הזכיר שהוא ’עניו ונמוך רוח’. כיצד עניין זה נוגע לעובדה שאנו לומדים מישוע ומחקים אותו? נראה זאת במאמר הבא (מתי י״א:29).
מהי תשובתך?
• מדוע עלינו להיעזר דווקא בישוע כדי להפחית מתחים מיותרים בחיינו?
• מה סימל העול ומדוע?
• מדוע הזמין ישוע את האנשים לקחת עליהם את עולו?
• כיצד תוכל למצוא מנוחה וריענון רוחניים?
[קטע מוגדל בעמוד 14]
הפסוק השנתי של עדי־יהוה לשנת 2002 יהיה: ”בואו אלי... ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28).
[תיבה/תמונה בעמודים 12, 13]
עקרונות מועילים
אילו פנינים תוכל למצוא בפרקים ה׳ עד ז׳ בספר מתי? פרקים אלה כוללים עקרונות שהציג ישוע, אומן ההוראה, על צלע הר בגליל. קרא נא בספר המקרא שלך את הפסוקים שלהלן, ושאל את עצמך את השאלות הנלוות.
1. ה׳:3–9 מה אני למד מכך על גישתי הכללית? כיצד אוכל להשיג אושר רב יותר? כיצד אוכל להתרכז יותר בצרכיי הרוחניים?
2. ה׳:25, 26 מה מוטב לעשות במקום לחקות את גישתם של מחרחרי ריב? (לוקס י״ב:58, 59).
3. ה׳:27–30 מה מדגישים דבריו של ישוע בעניין פנטזיות מיניות? אם אמנע מכך, כיצד זה יתרום לאושר ולשלוות הנפש שלי?
4. ה׳:38–42 מדוע עלי להשתדל לא להיות תקיף מדי, גישה המקובלת בחברה של ימינו?
5. ה׳:43–48 במה זה יועיל לי אם אנסה להכיר טוב יותר אנשים שאולי החשבתי לאויבים? כיצד הדבר יפחית או יעלים כליל את המתחים בחיי?
6. ו׳:14, 15 האם יכול להיות שהגורם הבסיסי לכך שאני מסרב לפעמים לסלוח הוא קנאה או נטירת טינה? כיצד אוכל לשנות זאת?
7. ו׳:16–18 האם אני מרוכז בעשיית רושם חיצוני יותר מאשר באדם הפנימי שלי? במה עלי להתרכז יותר?
8. ו׳:19–32 מה עלול לקרות אם אקדיש תשומת לב רבה מדי לכסף ולנכסים? איזה קו מחשבה יעזור לי לשמור על איזון בעניין זה?
9. ז׳:1–5 איך אני מרגיש בחברתם של אנשים נוקשים וביקורתיים שתמיד מחפשים מגרעות בזולת? מדוע חשוב שלא אנהג כמותם?
10. ז׳:7–11 כדאי להתמיד בתפילות לאלוהים, אך מה הם יתרונות ההתמדה גם בהיבטים אחרים של החיים? (לוקס י״א:5–13).
11. ז׳:12 עד לאיזו מידה אני מיישם את כלל הזהב במגעיי עם הזולת, אף שאני כבר מכיר כלל זה?
12. ז׳:24–27 הואיל ואני אדון לחיי, כיצד אוכל להיות מוכן יותר להתמודד עם גל של קשיים ובעיות? מדוע כדאי שאחשוב על כך עתה? (לוקס ו׳:46–49).
עקרונות נוספים שאוכל לשקול:
13. ח׳:2, 3 כיצד אוכל לגלות רחמים כלפי המסכנים, כשם שעשה ישוע פעמים רבות?
14. ט׳:9–38 עד לאיזו מידה אני מגלה חמלה לזולת, וכיצד אוכל לעשות זאת באופן נרחב יותר?
15. י״ב:19 האם אני לומד מהנבואה על ישוע ומשתדל לא להיכנס למריבות וויכוחים?
16. י״ב:20, 21 איזו תועלת תצמח מכך שלא אשבור את רוחם של אחרים במילים או במעשים?
17. י״ב:34–37 על מה אני מדבר רוב הזמן? אני יודע שכאשר סוחטים תפוז, יוצא ממנו מיץ תפוזים. אם כן, האם אני מבין עכשיו מדוע עלי לתת את הדעת לצפונות לבי? (מרקוס ז׳:20–23).
18. ט״ו:4–6 מה אני למד מדבריו של ישוע על גילוי דאגה אוהבת לקשישים?
19. י״ט:13–15 מה עלי לעשות מדי פעם?
20. כ׳:25–28 מדוע אין כל תועלת בהפעלת סמכות לשמה? כיצד אוכל לחקות את ישוע בעניין זה?
עצות נוספות מתוך ספר מרקוס:
21. ד׳:24, 25 מדוע חשוב שאתייחס לאחרים כראוי?
22. ט׳:50 איזו טובה תצמח מכך שדבריי ומעשיי ישקפו טוב טעם?
ולבסוף, כמה עצות מתוך ספר לוקס:
23. ח׳:11, 14 מה עלול לקרות אם ארשה לדאגות, לעושר ולתענוגות למשול בחיי?
24. ט׳:1–6 מה עמד בראש מעייניו של ישוע, אף שהיה בכוחו לרפא חולים?
25. ט׳:52–56 האם אני נפגע בקלות? האם אני נמנע מלפתח גישה נקמנית?
26. ט׳:62 כיצד עלי להתייחס לתפקידי להכריז על מלכות אלוהים?
27. י׳:29–37 כיצד אוכל להוכיח שאני רֵעַ ולא אדם קר ומנוכר?
28. י״א:33–36 אילו שינויים אוכל לערוך כדי לפשט את חיי?
29. י״ב:15 מה הקשר בין חיי האדם לנכסיו?
30. י״ד:28–30 מה אחסוך מעצמי וכיצד זה יועיל לי אם אקדיש זמן כדי לשקול בכובד ראש את ההחלטות שלי?
31. ט״ז:10–12 איזו תועלת אוכל להפיק אם אקפיד להתנהג ביושר?
[תמונות בעמוד 10]
השתתפות בפעילות מצילת החיים תחת עולו של ישוע מרעננת אותנו