שאלות של קוראים

כיצד יכולה רעיה משיחית לשמור על איזון בין נאמנותה לאלוהים ובין הכניעה לבעלה הלא־מאמין,‏ אם הוא משתתף בפעילויות דתיות בחגים?‏

הדבר מחייב חוכמה וטקט מצדה.‏ אך זה טוב שהיא מנסה למצוא את האיזון בין שתי חובותיה.‏ ישוע הורה בנוגע למצב מקביל:‏ ”‏תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים”‏ (‏מתי כ״ב:‏21‏)‏.‏ ישוע התייחס כאן למחויבויות כלפי הממשלות,‏ והמשיחיים צווּ מאוחר יותר להיכנע להן (‏רומים י״ג:‏1‏)‏.‏ אך דבריו בני יישום גם במקרה של אשה המשתדלת לאזן את חובותיה לאלוהים עם הוראת המקרא להיכנע לבעלה,‏ גם אם הוא לא־מאמין.‏

כל מי שמכיר את המקרא לא יכחיש שהוא מדגיש שחובתו הראשונה במעלה של המשיחי היא להיות נאמן בכל עת לאלוהים הכל־יכול (‏מעשי השליחים ה׳:‏29‏)‏.‏ למרות זאת,‏ עובד אלוהים אמיתי יכול במצבים רבים להיענות לבקשות או לדרישות של לא־מאמין המחזיק בסמכות,‏ וזאת מבלי להפר את חוקיו הנעלים של אלוהים.‏

אנו מוצאים דוגמה מאלפת במקרה של שלושת העברים,‏ כמסופר בדניאל פרק ג׳‏‏.‏ שליט המדינה והממונה עליהם,‏ נבוכדנאצר,‏ ציווה עליהם ועל אחרים להתייצב בבקעת דורא.‏ העברים ידעו שהתוכנית תכלול פולחן כזב,‏ וככל הנראה הם היו מעדיפים שלא להגיע לשם.‏ ייתכן שדניאל יכל להרשות לעצמו להיעדר,‏ אבל לא כך היה עם השלושה.‏a לכן הם הופיעו כנדרש,‏ אך מבלי להשתתף במעשה פסול כלשהו (‏דניאל ג׳:‏​1–18‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ אפשר שסמוך למועדי החגים,‏ בעל לא־מאמין יבקש או ידרוש מאשתו המשיחית לעשות משהו שהיא היתה מעדיפה להימנע ממנו.‏ תן דעתך למספר דוגמאות:‏ הוא אומר לה להכין תבשיל מסוים ביום שהוא ואחרים יחגגו את החג.‏ או שהוא דורש שהמשפחה (‏לרבות אשתו)‏ תתלווה אליו באותו היום לארוחה או לביקור ידידותי אצל קרובים.‏ או ייתכן שאפילו לפני החג הוא יאמר לאשתו לערוך קניות עבורו ולרכוש מאכלים המיוחדים לחג,‏ פריטים שישמשו כמתנות או נייר עטיפה ואגרות ברכה בשביל המתנות שקנה.‏

שוב,‏ הרעיה המשיחית צריכה להיות נחושה בדעתה לא לתת יד לפולחן כזב.‏ אך מה באשר לבקשות כאלה?‏ הבעל הוא ראש המשפחה,‏ ודבר־אלוהים אומר:‏ ”‏הנשים,‏ היכנענה לבעליכן,‏ כמו שיאה לנוכח האדון”‏ (‏קולוסים ג׳:‏18‏)‏.‏ האם היא תוכל לגלות בנסיבות אלה כניעה לבעלה וגם לשמור על נאמנות לאלוהים?‏ עליה להחליט כיצד לאזן בין ציות לבעלה ובין הציות המוחלט ליהוה.‏

אפשר שבעלה יבקש ממנה להכין בהזדמנויות אחרות מאכל כלשהו,‏ אולי משום שזה המזון החביב עליו או שהוא התרגל לאכול את הארוחה הזאת במועד מסוים.‏ אשתו תרצה לנהוג בו באהבה ולהכיר בראשותו.‏ האם היא תוכל לפעול כך גם אם הוא יבקש ממנה להכין את הארוחה לכבוד חג מסוים?‏ יש רעיות משיחיות שיעשו זאת במצפון נקי ויראו בכך חלק מהתפקיד השגרתי של הכנת ארוחה יומית.‏ מובן שמשיחית נאמנה לעולם לא תייחס חשיבות מיוחדת לחג,‏ גם אם בעלה ינהג כך.‏ כמו כן,‏ אפשר שהוא ידרוש ממנה להתלוות אליו לביקורים אצל משפחתו מדי חודש או במהלך השנה.‏ האם היא תוכל להצטרף אליו גם ביום חג?‏ או האם היא בדרך כלל תסכים לקנות מוצרים כבקשתו,‏ מבלי למתוח ביקורת על מה שהוא מתכוון לעשות עם הפריטים שהיא תרכוש עבורו במסגרת הקניות?‏

רעיה משיחית תחשוב כמובן כיצד ישפיעו מעשיה על אחרים (‏פיליפים ב׳:‏4‏)‏.‏ היא לא תרצה לתת כל רושם שהיא משתתפת בחג,‏ כשם ששלושת העברים אולי העדיפו שאחרים לא יראו אותם בדרכם לבקעת דורא.‏ לכן אפשר שהיא תדבר בהיגיון ובטקט עם בעלה.‏ היא תנסה לברר אם הוא מוכן להתחשב ברגשותיה ולעשות בעצמו דברים מסוימים הקשורים לחגים,‏ כדי לבוא לקראת רעיה שאוהבת ומכבדת אותו.‏ אולי הוא יבין שלא כדאי להכניס את שניהם למצב שעלול להיות מביך כאשר היא תיאלץ לסרב להשתתף בפעילויות הקשורות לדת כזב.‏ אכן,‏ שיחה נינוחה מבעוד מועד עשויה לתרום לפתרון הבעיה ולשלום בית (‏משלי כ״ב:‏3‏)‏.‏

בסיכומו של דבר,‏ על משיחית נאמנה לשקול את העובדות ואז להחליט כיצד לנהוג.‏ עליה לייחס חשיבות עליונה לציות לאלוהים,‏ כדוגמתם של שלושת העברים (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏31‏)‏.‏ עם זאת,‏ כל משיחי צריך להחליט לאילו בקשות מצד בעל סמכות במשפחה או מצד הרשויות יוכל להיענות מבלי להתפשר על אמונתו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏