הם התמודדו עם קוצים בבשרם
”ניתן לי קוץ בבשרי — מלאכו של השטן — להכותני” (קורינתים ב׳. י״ב:7).
1. אילו בעיות פוקדות את האנשים כיום?
האם אתה מתמודד זמן רב עם ניסיון קשה? אם כן, אינך בודד במערכה. ב”זמנים קשים” אלה, משיחיים נאמנים מתמודדים עם התנגדות חריפה, בעיות במשפחה, חולי, דאגות כספיות, מצוקות רגשיות, מוות של יקירים ועם בעיות אחרות (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). רעב או מלחמות בכמה ארצות מעמידים בסכנה את חייהם של רבים.
2, 3. איזו גישה שלילית עלולה להתפתח בעקבות בעיות דמויות קוצים, ומדוע טמונה בכך סכנה?
2 בעיות כאלה עלולות להכריע את האדם, במיוחד אם הצרות ניחתות עליו בצרורות. שים לב לכתוב במשלי כ״ד:10: ”הִתְרַפִּיתָ ביום צרה? צר כּוֹחֶכָה”. אכן, תחושת רפיון ידיים בעטיים של ניסיונות יכולה לגזול מאיתנו את הכוח החיוני לנו, ולהחליש את נחישותנו להחזיק מעמד עד הקץ. כיצד?
3 רפיון ידיים יכול לעמעם את גישתנו האובייקטיבית. למשל, קל לנו להוציא את הקשיים שלנו מכל פרופורציה ולרחם על עצמנו. אולי יש הזועקים לאלוהים ואומרים ”מדוע אתה מרשה שזה יקרה?” אם גישות שליליות אלה מכות שורשים בלב האדם, הן עלולות לגרוע משמחתו ולערער את ביטחונו. משרת אלוהים יכול להיות כה מיואש עד כי אפילו יפרוש מן ”המאבק הטוב למען האמונה” (טימותיאוס א׳. ו׳:12).
4, 5. כיצד השטן מעורב לפעמים בבעיותינו, אך במה אנו בטוחים?
4 יהוה אינו הגורם לניסיונות בחיינו (יעקב א׳:13). יש ניסיונות הפוקדים אותנו פשוט משום שאנו משתדלים להיות נאמנים לו. למעשה, כל מי שמשרתים את יהוה הופכים מטרה לאויבו הראשי, השטן. בעת הקצרה שנותרה לו, מנסה אותו רשע, ”אל העולם הזה”, לגרום לכל אוהבי יהוה לחדול לעשות את רצונו (קורינתים ב׳. ד׳:4). השטן מנסה בכל כוחו להקשות על האחים בעולם (פטרוס א׳. ה׳:9). מובן שהשטן אינו גורם ישירות לכל בעיותינו, אך הוא יכול לנצל אותן כדי להחליש אותנו עוד יותר.
5 אין זה משנה עד כמה חזק השטן או עד כמה מטילי אימה האמצעים העומדים לרשותו. ביכולתנו לגבור עליו! מדוע אנו בטוחים בכך? מכיוון שיהוה אלוהים נלחם לנו. הוא וידא שמזימותיו של השטן לא ייעלמו מעיני משרתיו (קורינתים ב׳. ב׳:11). למעשה, דבר־אלוהים מספר לנו רבות על ניסיונות הפוקדים את המשיחיים האמיתיים. במקרה של פאולוס, למשל, המקרא מזכיר את הביטוי ’קוץ בבשר’. מדוע? נבחן כעת כיצד מסביר דבר־אלוהים ביטוי זה. לאחר מכן נראה שגם אחרים מלבדנו זקוקים לעזרת יהוה כדי להתגבר על קשיים.
מדוע המבחנים משולים לקוצים
6. למה התכוון פאולוס באומרו ”קוץ בבשרי”, ומה ייתכן שהיה קוץ זה?
6 פאולוס, איש למוד סבל ומבחני אמונה, כתב בהשראה: ”ניתן לי קוץ בבשרי — מלאכו של השטן — להכותני כדי שלא אתנשא” (קורינתים ב׳. י״ב:7). איזה קוץ היה בבשרו של פאולוס? קוץ שחודר עמוק מתחת לעור יכול להסב כאב עז. לכן מטפורה זו מעידה על משהו שהכאיב לפאולוס — מבחינה פיזית, רגשית ואולי משתי הבחינות גם יחד. ייתכן שפאולוס סבל מבעיות ראייה או מבעיה גופנית אחרת. מאידך, אפשר שהקוץ היה אותם אנשים שערערו על סמכותו של פאולוס כשליח והקלו ראש בפעילות ההטפה וההוראה שלו (קורינתים ב׳. י׳:10–12; י״א:5, 6, 13). כך או כך, הקוץ לא מש ממקומו ולא ניתן היה להסירו.
7, 8. (א) על מה מצביעה המילה ’להכות’? (ב) מדוע חיוני שנתמודד עם קוצים המכאיבים לנו כיום?
7 שים לב שהקוץ היכה את פאולוס. מעניין לציין שהפועל היווני שפאולוס השתמש בו נגזר מהמילה ”אגרוֹף”. מילה זו מופיעה כפשוטה במתי כ״ו:67 ובמשמעות ציורית בקורינתים א׳. ד׳:11. בפסוקים אלה היא מביעה את הרעיון של הכאה באגרופים. לנוכח שנאתו העמוקה של השטן ליהוה ולמשרתיו, נוכל להיות בטוחים שהוא היה מרוצה מכך שקוץ היכה את פאולוס. כיום השטן מרוצה באותה מידה לראות אותנו סובלים מקוץ בבשר.
8 אם כן, בדומה לפאולוס, עלינו לדעת כיצד להתמודד עם קוצים כאלה, משום שחיינו מונחים על הכף. זכור: יהוה רוצה שנחיה לנצח בעולם החדש שהוא יכונן, ושם לא נסבול עוד מבעיות דמויות קוצים. כדי לעזור לנו לזכות לגמול נפלא זה, הוא סיפק לנו בדברו הקדוש, המקרא, דוגמאות רבות אשר מראות כיצד משרתיו הנאמנים הצליחו להתמודד עם קוצים בבשרם. הם היו אנשים רגילים ולא־מושלמים, בדיוק כמונו. בחינת כמה דוגמאות מ”ענן עדים” גדול זה תעזור לנו ’לרוץ בסבלנות את המירוץ הערוך לפנינו’ (עברים י״ב:1). אם נחשוב על מה שעבר עליהם, נהיה בטוחים יותר בכך שניתן להתמודד עם קוצים שהשטן ישתמש בהם נגדנו.
הקוצים בבשרו של מפיבושת
9, 10. (א) כיצד קיבל מפיבושת את הקוץ בבשרו? (ב) איזה חסד עשה דוד עם מפיבושת, וכיצד נוכל לנהוג כמו דוד?
9 תן דעתך למפיבושת, בנו של ידיד דוד, יהונתן. כשהיה מפיבושת בן חמש, הגיעה הודעה על מותם של אביו, יהונתן, ושל סבו, שאול המלך. האומנת של הילד איבדה את העשתונות, ”ותישאהו... ויהי בחפזה לנוס, ויפול ויפסח” (שמואל ב׳. ד׳:4). מגבלה זו היתה ללא ספק כמו קוץ מכאיב עבור מפיבושת בהמשך חייו.
10 השנים חלפו, והמלך דוד, בשל אהבתו הרבה ליהונתן, עשה חסד עם מפיבושת. הוא נתן לו את כל נכסי שאול ומינה את ציבא, עבד שאול, להשגיח על האדמה. דוד גם אמר למפיבושת: ”אתה תאכל לחם על שולחני תמיד” (שמואל ב׳. ט׳:6–10). חסדו של דוד בוודאי ניחם את מפיבושת ושיכך מעט את הכאב שנגרם לו עקב נכותו. איזה לקח מצוין! מוטב שגם אנחנו ננהג בטוב־לב כלפי מי שמתמודדים עם קוץ בבשרם.
11. מה טען ציבא על מה שעשה מפיבושת, ומניין לנו שטענתו היתה שקרית? (ראה הערת שוליים.)
11 מפיבושת היה צריך להתמודד לאחר מכן עם קוץ נוסף בבשרו. משרתו ציבא השמיץ אותו לפני דוד המלך, אשר באותה עת ברח מירושלים מפני מרד אבשלום בנו. ציבא אמר לדוד, שמפיבושת הפגין חוסר נאמנות ונשאר בירושלים בתקווה לקבל את המלכות.a דוד האמין לדברי הבלע של ציבא, ונתן לשקרן זה את כל רכושו של מפיבושת! (שמואל ב׳. ט״ז:1–4).
12. מה היתה תגובת מפיבושת למצב שאליו נקלע, וכיצד הציב לנו דוגמה טובה?
12 אך מפיבושת פגש לבסוף את המלך וסיפר לו את מה שבאמת קרה. הוא התכונן להצטרף לדוד, אך ציבא הערים עליו והתנדב ללכת במקומו. האם תיקן דוד את המעוות? באופן חלקי. הוא חילק את הרכוש בין השניים. והנה, עוד קוץ פוטנציאלי בבשרו של מפיבושת. האם התאכזב קשות? האם מחה על החלטת דוד והתלונן שהיא אינה צודקת? לא. הוא נכנע בענווה לרצון המלך. מפיבושת התמקד בהיבט החיובי ושמח שהמלך החוקי של ישראל חזר בשלום. הוא הציב לנו דוגמה נהדרת בדרך שבה התמודד עם מגבלה גופנית, השמצה ואכזבה (שמואל ב׳. י״ט:25–31).
נחמיה התמודד עם ניסיונות
13, 14. עם אילו קוצים סמליים היה על נחמיה להתמודד כשחזר לבנות את חומות ירושלים?
13 חשוב על הקוצים הסמליים שפקדו את נחמיה כשחזר במאה החמישית לפני הספירה לירושלים, שחומתה היתה מפורצת. הוא מצא את העיר חסרת הגנה, והיהודים ששבו אליה לא היו מאורגנים, חשו רפיון ידיים והיו טמאים בעיני יהוה. אף־על־פי שהיה בידו אישור מטעם המלך ארתחשסתא לבנות את חומות ירושלים, נחמיה שם לב עד מהרה ששליחותו עוררה את שנאתם של מושלי הארצות השכנות. ”וירע להם רעה גדולה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל” (נחמיה ב׳:10).
14 המתנגדים הנוכרים עשו כל שביכולתם כדי להשבית את מלאכתו של נחמיה. האיומים, השקרים, ההשמצות, ההפחדות — לרבות שליחת מרגלים כדי לרפות את ידיו — היו ללא ספק כקוצים טורדניים בבשרו. האם נפל בפח שטמנו לו אותם אויבים? לא ולא! הוא שם את מלוא מבטחו באלוהים ולא נחלש. כשלבסוף נבנו חומות ירושלים, הן העידו על תמיכתו האוהבת של יהוה בנחמיה (נחמיה ג׳:33 עד ד׳:6; ו׳:1–19).
15. אילו בעיות בקרב היהודים הטרידו עד מאוד את נחמיה?
15 בתור פֶּחָה, או מושל, התמודד נחמיה גם עם בעיות רבות בקרב עם אלוהים. קשיים אלה היו כמו קוצים שהטרידוהו עד מאוד, משום שהם השפיעו על יחסי העם עם יהוה. העשירים גבו ריבית גבוהה, ואחיהם העניים נאלצו לוותר על אדמותיהם ואפילו למכור את ילדיהם לעבדות כדי לשלם את החובות ואת המס לממלכת פרס (נחמיה ה׳:1–10). יהודים רבים חיללו את השבת והפסיקו לתרום ללוויים ולבית המקדש. כמו כן, היו שהתחתנו עם נשים ’אשדודיות, עמוניות ומואביות’. עד כמה הכאיב הדבר לנחמיה! אבל אף לא אחד מן הקוצים הללו ריפה את ידיו. פעם אחר פעם הוא השתדל להתמודד עם המצב וצידד במסירות בחוקי הצדק של אלוהים. בדומה לנחמיה, הבה לא נרשה לחוסר הנאמנות של אחרים לגרום לנו לחדול מלשרת את יהוה בנאמנות (נחמיה י״ג:10–13, 23–27).
נאמנים רבים אחרים שהתמודדו
16–18. אילו בעיות משפחתיות היו ליצחק ולרבקה, לחנה, לדוד ולהושע?
16 המקרא מספר על רבים אחרים שהתמודדו עם מצבים קשים דמויי קוצים. מקור נפוץ לקוצים כאלה היה בעיות במשפחה. שתי נשותיו של עשיו הסבו ”מורת רוח ליצחק ולרבקה”, הורי עשיו. רבקה אפילו אמרה שהיא קצה בחייה מפני נשים אלה (בראשית כ״ו:34, 35; כ״ז:46). חשוב גם על חנה וכיצד יריבתה פנינה, אשתו השנייה של בעלה, ”כיעסתה”, כלומר, הקניטה אותה על עקרותה. ייתכן שחנה סבלה הקנטות אלה לעתים קרובות בביתם. אך פנינה גם הטרידה אותה בפומבי — ודאי בנוכחות קרובים וחברים — כאשר באה המשפחה לחגים בשילה. היא כאילו נעצה את הקוץ עמוק יותר בבשרה של חנה (שמואל א׳. א׳:4–7).
17 תן דעתך גם למה שעבר על דוד בגלל קנאתו החולנית של חמו, שאול המלך. בלית ברירה, נמלט דוד על נפשו וחי במערות במדבר עין־גדי, שם נאלץ לצעוד לאורך שבילים תלולים ומסוכנים בין הסלעים. בוודאי חרה לו מאוד על העוול, שכן הוא לא חטא במאומה לשאול. עם זאת, דוד חי שנים כפליט, והכול בגלל קנאתו של שאול (שמואל א׳. כ״ד:15, 16; משלי כ״ז:4).
18 חשוב על הבעיה שפקדה את משפחתו של הנביא הושע. אשתו הפכה לנואפת. זנוניה היו ודאי כמו קוצים שננעצו בלבו. ומה גדול היה צערו כשהביאה לעולם שני ילדים לא־חוקיים מניאופיה! (הושע א׳:2–9).
19. אילו רדיפות סבל הנביא מיכיהו?
19 קוץ נוסף בבשר הוא רדיפות. ראה מה קרה לנביא מיכיהו. הוא ודאי התענה בנפשו הישרה לראות כיצד המלך הרע אחאב מקיף את עצמו בנביאי שקר ומאמין לשקריהם. וכאשר אמר מיכיהו לאחאב ש”רוח שקר” מדברת בפי כל הנביאים, מה עשה הראש של אותם מתחזים? הוא ’היכה את מיכיהו על הלחי’! גרועה מכך היתה תגובתו של אחאב לאזהרת יהוה שהניסיון להשיב את רמות גלעד נידון לכישלון. אחאב ציווה להשליך את מיכיהו אל בית הכלא ולתת לו מנות מזון ומים זעומות ביותר (מלכים א׳. כ״ב:6, 9, 15–17, 23–28). זכור כמו כן את ירמיהו ואת היחס שקיבל מרודפיו הרצחניים (ירמיהו כ׳:1–9).
20. עם אילו קוצים התמודדה נעמי, וכיצד זכתה לגמול?
20 מוות של אדם אהוב הוא גם מצב קשה שיכול להיות כמו קוץ בבשר. נעמי היתה צריכה להתמודד עם האובדן הכבד של בעלה ושל שני בניה. בעודה כואבת את כאב השכול, חזרה לבית לחם. היא ביקשה מידידיה שלא יוסיפו לקרוא לה נעמי, כי אם מרא, על שום חוויותיה המרות. אך בסופו של דבר גמל לה יהוה על עמידתה בסבל, וזיכה אותה בנכד שהיה חוליה בשושלת המשיח (רות א׳:3–5, 19–21; ד׳:13–17; מתי א׳:1, 5).
21, 22. כיצד סבל איוב אובדן, ואיך הגיב?
21 חשוב גם עד כמה מזועזע היה איוב כששמע על מותם הפתאומי והאלים של עשרת ילדיו היקרים, שלא לדבר על אובדן כל מקנהו ועבדיו. נראה שעולמו חרב עליו בן רגע! בעודו המום מצרות אלה, היכה אותו השטן במחלה. איוב אולי חשב שימות ממנה. הכאב היה כה בלתי נסבל, עד שהוא סבר שהמוות יהיה הקלה עבורו (איוב א׳:13–20; ב׳:7, 8).
22 וכאילו לא די בכך, אשתו, מרוב צער ויגון, ניגשה אליו וקראה: ”ברך [קלל, תיקון סופרים] אלוהים ומוּת”! עד כמה הכאיב קוץ זה לבשרו הדואב! אחרי כן הגיעו שלושת רעיו של איוב, ובמקום לנחמו, תקפו אותו בטיעונים שרק נשמעו נכונים. הם האשימו אותו בביצוע חטאים נסתרים והסיקו שהוא האשם ברעות שבאו עליו. טיעונים מופרכים אלה כאילו החדירו את הקוצים עמוק יותר בבשרו. זכור גם שאיוב לא ידע מדוע כל הדברים הנוראים הללו קורים לו; הוא גם לא ידע שחייו לא יקופדו. ”בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תִפְלָה לאלוהים” (איוב א׳:22; ב׳:9, 10; ג׳:3; י״ד:13; ל׳:17). אף שפקדו אותו קוצים רבים בו זמנית, הוא החזיק בתומתו. מה מעודדת דוגמתו!
23. מדוע הנאמנים שהוזכרו במאמר הצליחו להתמודד עם קוצים שונים בבשרם?
23 הדוגמאות שהוזכרו במאמר הן אחדות מני רבות המוזכרות במקרא. כל אותם משרתים נאמנים היו צריכים להתמודד עם קוצים סמליים בבשרם, והם התמודדו עם בעיות רבות ומגוונות. אך לכולם היה מכנה משותף: איש מהם לא הפסיק לשרת את יהוה. חרף כל ניסיונותיהם הקשים, הם גברו על השטן בעזרת הכוח שקיבלו מיהוה. כיצד? המאמר הבא ישיב על כך, ויסביר כיצד גם אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר שהוא כמו קוץ בבשרנו.
[הערת שוליים]
a מזימה שאפתנית כזו אינה מתאימה לאיש צנוע ומלא הערכה כמו מפיבושת. הוא ודאי ידע על מופת הנאמנות של אביו יהונתן. אף שיהונתן היה בנו של שאול המלך, הוא הכיר בכך שיהוה בחר בדוד למלוך על ישראל (שמואל א׳. כ׳:12–17). בתור אב ירא שמים וידיד נפש של דוד, יהונתן לא היה מלמד את בנו הצעיר מפיבושת לחתור להשגת המלכות.
כיצד תשיב?
• מדוע ניתן להמשיל את בעיותינו לקוצים בבשר?
• עם אילו קוצים התמודדו מפיבושת ונחמיה?
• אילו דוגמאות מקראיות של גברים ונשים שהתמודדו עם קוצים שונים בבשרם נגעו ללבך במיוחד, ומדוע?
[תמונות בעמוד 15]
מפיבושת התמודד עם מגבלה גופנית, השמצה ואכזבה
[תמונה בעמוד 16]
נחמיה החזיק מעמד חרף התנגדות