מדוע הושמד אותו עולם קדום?
המבול לא היה אסון טבע. הוא היה משפט מטעם אלוהים. האזהרה ניתנה, אך הרוב התעלמו ממנה. מדוע? ישוע הסביר: ”בימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו [”ולא שמו לב”, ע״ח] עד שבא המבול וסחף את הכול” (מתי כ״ד:38, 39).
חברה מפותחת
לחברה שלפני המבול היו בתחומים מסוימים יתרונות שאין לנו כיום. לדוגמה, כל בני האדם דיברו שפה אחת (בראשית י״א:1). אין ספק שהדבר תרם להישגים אומנותיים ומדעיים שהצריכו מאמץ משותף של אנשים רבים בעלי מגוון כישורים. כמו כן, בזכות תוחלת החיים הארוכה של הרוב באותם ימים, יכלו האנשים להמשיך לבנות על יסוד הידע שצברו לאורך המאות.
יש הטוענים כי תוחלת חיי האדם לא היתה כה ארוכה באותה עת, ושהשנים שהמקרא מציין הן בעצם חודשים. האומנם? ובכן, תן דעתך למקרה של מַהֲלַלְאֵל. הכתוב אומר: ”ויחי מהללאל חמש שנים ושישים שנה, ויולד את יָרֶד. ... ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמונה מאות שנה, וימות” (בראשית ה׳:15–17). אם שנה שווה לחודש, אז מהללאל הוליד את בנו כשהיה בן חמש בלבד! ולא היא. האנשים באותה תקופה פשוט היו קרובים יותר לשלימות שהיתה נחלת אדם, האיש הראשון. הם באמת חיו מאות שנים. לאילו הישגים הגיעו?
מאות שנים לפני המבול גדלה אוכלוסיית כדור־הארץ עד כדי כך שבנו של אדם, קין, יכול היה לבנות עיר אשר קרא שמה חנוך (בראשית ד׳:17). סוגי תעשייה מגוונים התפתחו לאורך הדורות שלפני המבול. היו בעלי מלאכה שיצרו ”כל חורש נחושת וברזל” (בראשית ד׳:22). בוודאי השתמשו בכלים אלה בבנייה, בנגרות, בתפירה ובחקלאות. כל המלאכות האלו מוזכרות בתולדות תושבי העולם הקדומים ביותר.
ידע מצטבר ודאי איפשר לדורות הבאים להתמחות בתחומים כגון תורת המתכות, אגרונומיה, גידול צאן ובקר, כתיבה והאומנויות היפות. יובל, למשל, היה ”אבי כל תופש כינור ועוגב” (בראשית ד׳:21). החברה האנושית התפתחה במידה מרשימה. למרות זאת, הכול הסתיים בפתאומיות. מה אירע?
מה השתבש?
חרף כל יתרונותיה, לחברה האנושית שלפני המבול היתה התחלה גרועה. מייסדה, אדם, מרד באלוהים. קין, שלפי הכתוב בנה את העיר הראשונה, רצח את אחיו. אין תימה אפוא שהרשע צבר תאוצה! למורשת הלקויה שהנחיל אדם לצאצאיו היו השלכות מצטברות (רומים ה׳:12).
העניינים הגיעו ככל הנראה לנקודת שיא כאשר החליט יהוה להרשות למצב להתקיים רק לעוד 120 שנה (בראשית ו׳:3). המקרא אומר: ”רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ... ותימלא הארץ חמס” (בראשית ו׳:5, 11).
בבוא הזמן נאמר לנוח מפורשות שאלוהים עומד להשמיד כל בשר במבול (בראשית ו׳:13, 17). אף־על־פי שנוח היה ’מטיף צדק’, האנשים ככל הנראה התקשו להאמין שכל הסובב אותם הולך להסתיים (פטרוס ב׳. ב׳:5). רק שמונה אנשים שעוּ לאזהרה ונושעו (פטרוס א׳. ג׳:20). מדוע עניין זה חשוב עבורנו כיום?
מה משמעות הדבר לגבינו?
תקופתנו דומה לזו של נוח. מעשי טרור מחרידים, רציחות עמים, פושעים מזוינים המפילים חללים רבים ללא סיבה נראית לעין ואלימות בהיקף חסר תקדים הפכו לעניין שבשגרה. שוב מלאה הארץ חמס, כלומר אלימות, וכמו בימי קדם נשמעת בעולם אזהרה על המשפט העתידי. ישוע עצמו אמר שהוא יבוא בתור שופט מטעם אלוהים ויפריד את העמים כרועה המפריד את הכבשים מן העזים. מי שלא יימצאו ראויים ”ילכו לעונש עולם”, אמר ישוע (מתי כ״ה:31–33, 46). אך המקרא מציין שהפעם יינצלו מיליונים — המון רב של אנשים העובדים את האל האמיתי היחיד. הם יזכו לחיות בעולם העתיד לבוא וליהנות משלום וביטחון קבועים כפי שלא היו מעולם (מיכה ד׳:3, 4; ההתגלות ז׳:9–17).
רבים מבטלים בבוז הצהרות ואזהרות מקראיות כאלה על יום הדין, שלמעשה יעיד על אמיתותן. אך השליח פטרוס הסביר שספקנים אלה מתעלמים מן העובדות. הוא כתב: ”באחרית הימים יבואו לצים... ויתלוצצו לאמור: ’איפה בואו המובטח?’... מרצון שוכחים הם את הדבר הזה, שהשמים היו מקדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל־ידי המים בדבר אלוהים; ועל־ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים. ואולם השמים והארץ הנוכחיים אצורים על־ידי אותו הדבר לאש, שמורים ליום הדין, לאובדן אנשי הרשע” (פטרוס ב׳. ג׳:3–7).
בהתאם למצוותו הנבואית של ישוע, מוכרזת כיום בקול גדול אזהרה כלל עולמית על יום דין זה, וכן גם בשורה טובה אודות השלום שיבוא בעקבותיו (מתי כ״ד:14). אין להקל ראש באזהרה זו. האל הכול־יכול עומד בדיבורו.
העולם שלעתיד לבוא
מה צופן בחובו העתיד לאנושות בהתחשב בשינוי האדיר הקרב ובא? ישוע הבטיח בפתח דרשת־ההר המפורסמת: ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ”. ואז המשיך ללמד את תלמידיו כיצד להתפלל לאלוהים: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ה׳:5; ו׳:10). כן, ישוע עצמו לימד שלאנשים נאמנים צפוי עתיד נפלא כאן, על כדור־הארץ. לדבריו, זה יקרה כאשר ”תתחדש הבריאה” (מתי י״ט:28).
לאור העתיד הפרוש לפנינו, אל תניח לכל מיני לגלגנים לגרום לך להטיל ספק באזהרת אלוהים. המערכות סביבנו אומנם נראות יציבות, ועולמנו הנוכחי קיים עידני עידנים, אך אל לנו להשליך יהבנו עליו. עולם האנושות כבר הורשע בדין. התעודד אפוא מסיום איגרתו של השליח פטרוס:
”כיוון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו... בחכותכם לדברים האלה שיקדו להימצא לפניו בשלום, נקיים ובלא דופי. ... גידלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12, 14, 18). אם כן, הפק את הלקחים ממה שקרה בימי נוח. קרב לאלוהים. המשך לגדול בידע על ישוע המשיח. טפח חסידות, כלומר, מסירות לאלוהים, וכך תימנה עם המיליונים שכבר בחרו להינצל מקץ עולם זה ולרשת את העולם השליו שלעתיד לבוא.
[תמונה בעמוד 5]
עבודה במתכות היתה ידועה עוד לפני המבול
[תמונה בעמוד 7]
עתיד נפלא עומד בפתח