מנהיגות טובה — אתגר חובק עולם
הוא היה סופר ומשורר, ולבו היה מלא תקווה לגבי העתיד. לפני כ־90 שנה תיאר לעצמו חיים ”במקום אשר הרוח בלי מגור והראש נישא למעלה; במקום אשר התבונה חופשית לרוחה; במקום אשר לא התפוצצה האדמה לרסיסים וגבולים צרים אין בין־החומות; במקום אשר יוצאים הדברים ממעמקי האמת; במקום אשר שולחת משאת־הנפש את־זרועותיה בלי־מעצור אל־כל־שלם”.
סופר זה הביע לאחר מכן תקווה שיום יבוא ותושבי ארצו, וכן גם תושבי העולם כולו, יתעוררו אל מקום שכזה. אילו אותו משורר חתן פרס נובל היה כיום בין החיים, ודאי היה מתאכזב מרות. למרות הקִדמה ופריצוֹת הדרך, העולם מפולג מאי־פעם, והשקפת רוב בני האדם לגבי העתיד נשארה קודרת.
חוואי אחד נשאל מה לדעתו הצית את האלימות שהתלקחה בין פלגים מסוימים בארצו. הוא הצביע על אחד הגורמים: ”הכול בגלל מנהיגים מושחתים”. בספרו אנושיות — תולדות המוסר במאה העשרים (Humanity—A Moral History of the Twentieth Century) מבטא ההיסטוריון ג׳ונתן גלוֹבֶר עמדה דומה: ”רצח העם [באותה מדינה] לא היה התפרצות ספונטנית של שנאה שבטית. תכננו אותו אנשים שרצו להישאר בשלטון”.
כאשר פרצה בתחילת שנות התשעים של המאה ה־20 מלחמה בין שתי רפובליקות ביוגוסלביה לשעבר, כתבה עיתונאית אחת: ”חיינו באושר זה לצד זה שנים רבות, ועכשיו כל אחד הורג את התינוקות של הצד השני. מה קורה לנו?”
אלפי קילומטרים הרחק מאירופה שוכנת הודו, ארץ הולדתו של המשורר שהוזכר בתחילת המאמר. בנאומו ”האם הודו תישאר מדינה אחת?” אמר הסופר פְּרַאני גוּפּטֶה ש’בערך 70 אחוז מן האוכלוסייה הגדולה של הודו הם מתחת לגיל 30, אך אין שום מנהיג שיכול לשמש עבורם דמות מופת’.
מנהיגים במספר ארצות נאלצו לפרוש מתפקידיהם משום שהואשמו בשחיתות. גורמים רבים אפוא תורמים ככל הנראה למשבר מנהיגות עולמי. המצב מאשר את דבריו של נביא שחי לפני כ־600,2 שנה. הוא אמר: ”לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
האם יש מוצא מהמצוקה העולמית הנוכחית? מי יכול להנהיג את בני האדם אל עולם שבו החברה האנושית אינה משוסעת מסכסוכים או כורעת תחת פחדים, עולם שבו תבונה אמיתית חופשית לרוחה ונמצאת בשפע, והאנושות מתקדמת לעבר השלימות?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
Fatmir Boshnjaku