מיהו המנהיג האידיאלי כיום?
בשנת 1940 פרץ משבר מנהיגות בפרלמנט הבריטי. דיוויד לויד ג׳ורג׳ בן ה־77, שנכח בוויכוחים הסוערים, הוביל את בריטניה לניצחון במלחמת העולם הראשונה. בזכות נסיונו הפוליטי העשיר יכול היה להעריך נכונה את ביצועיהם של אנשי ממשל רמי דרג. בנאומו בבית הנבחרים ב־8 במאי אמר: ”העם מוכן לכל הקרבה כל עוד יש מאחוריו מנהיגות, כל עוד הממשלה מסבירה בבירור לאן היא חותרת וכל עוד האומה משוכנעת שמנהיגיה עושים כמיטב יכולתם”.
נהיר מדבריו של לויד ג׳ורג׳ שאנשים מצפים שמנהיגיהם יהיו בעלי כישורים מתאימים ושישקיעו מאמצים כנים לשיפור המצב. אישה שעבדה במטה בחירות ניסחה זאת כך: ”כאשר אנשים מצביעים עבור נשיא, הם למעשה מצביעים עבור מישהו שבידיו הם מפקידים את חייהם, את עתידם, את ילדיהם”. מתן אמון בסדר גודל שכזה הוא משימה אדירה. מדוע?
עולמנו גדוש בעיות בלתי פתירות לכאורה. איזה מנהיג, לדוגמה, הוכיח עצמו נבון וחזק דיו במיגור הפשע והמלחמות? למי מבין המנהיגים כיום המשאבים והחמלה לספק לכל אדם מזון, מים נקיים ושירותי בריאות? אצל מי מצויים הידע והנחישות לשמר ולשקם את הסביבה? למי היכולות והעוצמה להבטיח שכל האנושות תיהנה מחיים מאושרים וממושכים?
לא בידי האדם הוא
אמת, יש מנהיגים שזקפו לזכותם מספר הישגים. ואולם, הללו יכולים לכהן בתפקידם רק כמה עשרות שנים — ומי בלכתם ישב תחתם? שלמה המלך, אחד מהשליטים הכשירים ביותר שחיו אי פעם, הרהר בסוגיה זו. מסקנתו הייתה: ”שנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו לאדם שיהיה אחריי. ומי יודע החכם יהיה או סכל? וישלַט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש. גם זה הבל” (קהלת ב׳:18, 19).
שלמה לא ידע אם יורשיו ימשיכו את עמלו הטוב או אם הכול ירד לטמיון. עבור שלמה תחלופת שליטים, חדשים תחת ותיקים וחוזר חלילה, הייתה ”הבל”. תרגומי מקרא אחרים מכנים את התהליך כ”חסר תועלת” או ”חסר תכלית”. בנוסח אחד נאמר: ”חסר כל היגיון”.
לעתים הדחת שליטים נעשתה בכוח הזרוע. מנהיגים מוכשרים חוסלו בימי כהונתם. אֵיבְּרֶהֶם לינקולן, מן הדגולים שבנשיאי ארצות־הברית, אמר פעם בפני קהל מאזינים: ”נבחרתי כדי למלא תפקיד חשוב לתקופה קצרה, ובעיניכם, בעל השפעה אני, אך היא לא תאריך ימים”. כך אמר וכך היה. למרות כל פעליו וחרף רצונו העז לעשות יותר למען העם, הנהיג הנשיא לינקולן את ארצו ארבע שנים בלבד. בתחילת כהונתו השנייה הוא נרצח בידי אדם שרצה שינוי במנהיגות.
אפילו הטובים שבמנהיגים אינם מסוגלים לערוב לעתידם שלהם. אם כן, האם היית סומך על כך שיערבו לחייך? המקרא מצהיר: ”אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. תצא רוחו, ישוב לאדמתו, ביום ההוא אבדו עשתונותיו”. ולפי תרגום ביינגטון, נאמר בסוף פסוק 4: ”באותו יום אבד כל רצונו הטוב” (תהלים קמ״ו:3, 4).
אולי קשה לקבל את העצה לא לשים את מבטחך במנהיג בשר ודם. אולם, אין כוונת המקרא לומר כי האנושות לעולם לא תיהנה ממנהיגות טובה ויציבה. ”הן לצדק ימלוך מלך”, מציין ישעיהו ל״ב:1. יהוה אלוהים, בורא האדם, הכשיר ”מלך”, מנהיג, שיתפוס בקרוב את רסן השלטון על כדור־הארץ ועל כל אשר בו. מיהו? נבואות מקראיות שופכות אור על זהותו.
האחד והיחיד הכשיר לתפקיד
לפני אלפיים שנה, אמר מלאך לאישה יהודייה צעירה, מרים שמה: ”הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. הוא גדול יהיה ובן עליון ייקרא, ויהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו; וימלוך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:31–33). ואומנם, ישוע מנצרת הוא המלך שכל נבואות המקרא הצביעו עליו.
ציורים ותמונות דתיים מציגים תכופות את ישוע כתינוק, כאדם כחוש וחלוש או כאיש סגפן פסיבי וכנוע לגורלו. דמויות אלו אינן משוות לו דמות של מנהיג מעורר ביטחון. לעומת זאת, ישוע המשיח האמיתי כמתואר במקרא, גדל והיה לאיש חסון ומפותח, חדור להיטות ובעל יוזמה. כמו כן, הוא ניחן בתכונות אחרות שהקנו לו את הכישורים להיות מנהיג (לוקס ב׳:52). להלן מספר היבטים על אישיותו הדגולה.
ישוע שמר על יושרה מושלמת. בזכות יושרו והגינותו הרשה לעצמו להזמין בפומבי את אויביו להציג בפניו האשמות מבוססות לכאורה שיש להם נגדו. הם לא יכלו לעמוד באתגר (יוחנן ח׳:46). הוראתו החפה מכל צביעות שכנעה אנשים כנים רבים להפוך לתלמידיו (יוחנן ז׳:46; ח׳:28–30; י״ב:19).
ישוע גילה מסירות בלעדית לאלוהים. הוא היה נחוש בדעתו להשלים את המשימה שהטיל עליו אלוהים, עד כי שום מתנגד — אדם או שד — לא יכול היה להרתיעו. התקפות אלימות לא הפחידו אותו (לוקס ד׳:28–30). עייפות ורעב לא ריפו את ידיו (יוחנן ד׳:5–16, 31–34). אף שידידיו נטשו אותו, מעולם לא סטה ממטרתו (מתי כ״ו:55, 56; יוחנן י״ח:3–9).
ישוע חש דאגה עמוקה כלפי בני אדם. הוא סיפק מזון לרעבים (יוחנן ו׳:10, 11). הוא המציא נחמה לנכאים (לוקס ז׳:11–15). השיב לאנשים את מאור עיניהם ואת שמיעתם וריפא את החולים (מתי י״ב:22; לוקס ח׳:43–48; יוחנן ט׳:1–6). הוא עודד את תלמידיו החרוצים (יוחנן פרקים י״ג עד י״ז). הוא הוכיח שהוא ”הרועה הטוב” הדואג לצאנו (יוחנן י׳:11–14).
ישוע היה מוכן לעבוד. הוא רחץ את רגלי תלמידיו כדי ללמדם לקח חשוב (יוחנן י״ג:4–15). הוא לא נרתע ללכלך את רגליו כאשר בישר את הבשורה הטובה בדרכיה המאובקות של ישראל (לוקס ח׳:1). גם כשתכנן לנוח ב”מקום שומם” הוא נענה להמון שחיפש אותו על מנת לשמוע את הוראתו (מרקוס ו׳:30–34). בכך שימש דוגמה לחריצות לכל המשיחיים (יוחנן א׳. ב׳:6).
ישוע השלים את תפקידו ועזב את התחום הארצי. כגמול על נאמנותו, העניק לו יהוה אלוהים מלכות וחיי אלמוות בשמים. על ישוע שקם לתחייה, מציין המקרא: ”המשיח, לאחר שקם מן המתים, לא ימות עוד; המוות לא יוסיף לשלוט בו” (רומים ו׳:9). הייה סמוך ובטוח שהוא המנהיג הטוב ביותר לאנושות. כאשר ישוע המשיח יִטול לידיו את מלוא רסן השלטון על כדור־הארץ לא יהיה צורך להסמיך מישהו אחר, לעולם לא יהיה עוד צורך בשינוי המנהיגות. הוא לעולם לא יוסר מתפקידו והישגיו לא ייקטעו באיבם או ירדו לטמיון בידי יורש לא־יוצלח. אך מה הוא בדיוק יעשה לתועלת האנושות?
מה יעשה מנהיג חדש זה
תהלים ע״ב מוסר לנו מספר פרטים נבואיים לגבי טיב שלטונו של מלך מושלם ואלמותי זה. בפסוקים 7 ו־8 אנו קוראים: ”יפרח בימיו צדיק, ורוב שלום עד בלי ירח. ויֵרְד מים עד ים, ומנהר עד אפסי ארץ”. תחת מנהיגותו הטובה ייהנו יורשי הארץ מביטחון נצחי וממושך. הוא ישמיד את כל כלי הנשק שבנמצא ויעקור מלב האדם אפילו את הרצון להילחם. אנשים שכיום תוקפים אחרים כמו אריות רעבתניים או נוהגים כלפי הזולת בדומה לדובים זועפים, יהפכו את עורם (ישעיהו י״א:1–9). השלום יכסה את העולם.
נוסף על כך, בתהלים ע״ב פסוקים 12 עד 14 נאמר: ”יציל אביון מְשווע, ועני [מעונה] ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע. מתוך [עושק] ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו”. הדל, האביון והעני, יהיו חלק מן המשפחה האנושית המאושרת שתתאחד תחת כנפיו של המלך ישוע המשיח. ששון ושמחה — לא עצב וייאוש — ימלאו את חייהם (ישעיהו ל״ה:10).
בפסוק 16 מובטח: ”יהי פיסת [שפע] בר בארץ, בראש הרים ירעש”. הרעב הוא מנת חלקם של מיליונים כיום בעולם. מסיבות פוליטיות ומתוך חמדנות נמנעת חלוקת מזון הוגנת ומספקת, והמונים, ובייחוד ילדים, גוועים ברעב. ואולם, מצוקות אלו ייעלמו כלא היו כאשר ישוע המשיח ישב על כס השלטון. הארץ תתברך ביבול משביע רצון וערב לחיך. האנושות כולה תיהנה ממזון דשן.
האם תרצה ליהנות מכל הברכות שתביא מנהיגות טובה זו? אם כן, אנו מעודדים אותך ללמוד על אותו מנהיג שבקרוב יאחוז במוסרות השלטון של כדור־הארץ כולו. עדי־יהוה ישמחו לעזור לך בכך. לא תתאכזב, משום שיהוה עצמו מעיד על בנו: ”ואני נסכתי מלכי על ציון, הר קודשי” (תהלים ב׳:6, 12).
[תיבה בעמוד 5]
הודחו מכיסאם בִּן לילה
שליט יכול בדרך כלל לסמוך על נתיניו שיכבדו אותו ויתמכו בו אם הוא משיג עבורם מידה מסוימת של שלום וביטחון. ואולם, כאשר אנשים מאבדים את אמונם בו, תהא הסיבה אשר תהא, לא יעבור זמן רב ומישהו אחר יתפוס את מקומו. להלן מספר דוגמאות של תנאים שבעטיים הודחו שליטים רבי עוצמה מכיסאם בִּן לילה.
תנאי מחיה גרועים. בשלהי המאה ה־18, אולצו אזרחים צרפתים רבים לשלם מיסים כבדים ובד בבד רעבו לפת לחם. מצב זה הוליד את המהפכה הצרפתית ובעקבותיה נשלח המלך לואי ה־16 לגיליוטינה ב־1793.
מלחמה. מלחמת העולם הראשונה הביאה לנפילתם של כמה מהשליטים הכוחניים ביותר שראתה ההיסטוריה. לדוגמה, בשנת 1917, נוצר מחמת המלחמה מחסור במזון בסנט פטרבורג, רוסיה, דבר שגרר את מהפכת פברואר. בעקבות זאת, הודח הצאר ניקולאי ה־2 ועלה המשטר הקומוניסטי. בנובמבר 1918, ביקשה גרמניה לחתום על הסכמי שלום, אך בעלות הברית לא הסכימו לנצור את נשקן עד אשר יוחלף השלטון. כתוצאה מכך אולץ קיסר גרמניה וילהלם ה־2 לצאת לגלות להולנד.
רצון לצורת שלטון אחרת. בשנת 1989 נפל מסך הברזל. משטרים שנראו חזקים כסלע התפוררו משום שהנתינים התנגדו לקומוניזם וייסדו צורות שלטון אחרות.
[תמונות בעמוד 7]
ישוע האכיל את הרעבים, ריפא את החולים והציב דוגמה ומופת לכל המשיחיים
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]
לויד ג׳ורג׳: צולם על־ידי Kurt Hutton/Picture Post/Getty Images