חפש אחר אלוהים בעזרת לבך ושכלך
הדת המשיחית האמיתית מעודדת אנשים להיעזר הן בלבם והן בשכלם כדי לבנות אמונה הרצויה בעיני אלוהים.
לאמיתו של דבר, מייסד הדת המשיחית, ישוע המשיח, לימד שעלינו לאהוב את אלוהים ’בכל שכלנו’ או בינתנו, וכן גם ’בכל לבבנו’ ו’בכל נפשנו’ (לוקס י׳:27). כן, היכולת השכלית שלנו צריכה למלא תפקיד מרכזי בדרך שבה אנו עובדים את אלוהים.
כשישוע הזמין את מאזיניו לחשוב על מה שלימד, הוא פעמים רבות שאל: ”מה דעתכם?” (מתי י״ז:25; י״ח:12; כ״א:28; כ״ב:42) בדומה לכך, השליח פטרוס כתב לאחיו לאמונה כדי ’לעורר את מחשבתם התמה’ (פטרוס ב׳. ג׳:1). השליח פאולוס, שיצא למספר הרב ביותר של מסעות הטפה בימיו, האיץ במשיחיים להיעזר ב”כוח ההיגיון” שלהם ו’להבחין’, כלומר לבחון בעצמם, ”מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:1, 2, ע״ח). אך ורק באמצעות בחינה מעמיקה ויסודית של אמונותיהם יכולים המשיחיים לבנות אמונה הרצויה בעיני אלוהים, אמונה שתאפשר להם לעמוד בניסיונות המתעוררים בחיים (עברים י״א:1, 6).
כדי לעזור לאחרים לבנות אמונה כזו, המבשרים בקהילה המשיחית הקדומה ’דרשו לפניהם מתוך הכתובים כשהם מסבירים ומוכיחים’ את מה שלימדו (מעשי השליחים י״ז:1–3). גישה הגיונית זו עוררה תגובה חיובית מצד ישרי־הלב. לדוגמה, לא מעט אנשים בעיר בראה שבמקדוניה ”קיבלו את הדבר [דבר־אלוהים] בכל לב כשהם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה [שהסבירו פאולוס ועמיתיו] אכן כך” (מעשי השליחים י״ז:11). ראוי להבליט שתי נקודות מן הפסוק. ראשית, אנשי בראה היו להוטים להקשיב לדבר־אלוהים; שנית, הם לא האמינו בצורה עיוורת שהדברים ששמעו היו נכונים, אלא בדקו אותם לאור כתבי־הקודש. השליח המשיחי לוקס שיבח בענווה את אנשי בראה על גישתם וכינה אותם ”אצילי רוח”. האם גם אתה משקף חשיבה נאצלת בגישתך לגבי עניינים רוחניים?
השכל והלב משתפים פעולה
כפי שהוזכר קודם לכן, הן השכל והן הלב מעורבים בעבודת אלוהים אמיתית (מרקוס י״ב:30). היזכר בדוגמה מן המאמר הקודם על הצַבָּע שצבע את הבית בצבעים הלא נכונים. לוּ היה מקשיב היטב להוראות מעסיקו, היה בידו לבצע את העבודה בכל לבו ונפשו, תוך ביטחון שעבודתו תמצא חן בעיני בעל הבית. אותו הדבר נכון לגבי עבודתנו את אלוהים.
”עובדי האל האמיתיים”, אמר ישוע, ”ישתחוו לאב ברוח ובאמת” (יוחנן ד׳:23). לפיכך כתב השליח פאולוס: ”משום כך גם אנו... איננו חדלים להתפלל בעדכם ולבקש שתימלאו דעת רצונו, בלוויית כל חוכמה ותבונה רוחנית, למען תתהלכו כיאות לפני האדון, ככל חפצו” (קולוסים א׳:9, 10). תודות ל”דעת” מדויקת זו, יכולים אנשים כנים לעבוד את אלוהים בכל לבם ונפשם בביטחון מלא, משום שהם ”משתחווים למה [שהם] מכירים” (יוחנן ד׳:22).
מסיבות אלה עדי־יהוה אינם מטבילים תינוקות או מעוניינים חדשים שלא למדו ביסודיות את כתבי־הקודש. ישוע הורה לתלמידיו: ”עשו תלמידים מאנשי כל העמים... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). רק לאחר רכישת ידע מדויק על רצון אלוהים, יכולים תלמידי מקרא כנים להגיע להחלטה מוּדעת בעניין עבודת אלוהים. האם אתה חותר להשגת ידע מדויק זה?
הבנת תפילת האדון
כדי לראות את ההבדל בין ידע מקראי מדויק לבין היכרות שטחית של הכתוב בו, נבחן את מה שבדרך כלל נקרא ’תפילת אבינו’ או ’תפילת האדון’, המתועדת במתי ו׳:9–13.
מיליוני אנשים מדקלמים בקביעות בכנסייה את התפילה לדוגמה של ישוע. אך השאלה היא כמה מהם למדו מהי משמעותה, ובמיוחד מה פשר חלקה הראשון של התפילה, העוסק בשמו של אלוהים ובמלכותו? נושאים אלה כה חשובים, עד כי ישוע הזכיר אותם בראשית התפילה.
התפילה נפתחת במילים: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך”. שים לב שישוע הורה להתפלל לקידוש שמו של אלוהים. עובדה זו מעוררת אצל רבים שתי שאלות. ראשית, מהו שמו של אלוהים? ושנית, מדוע יש לקדשו?
התשובה לשאלה הראשונה נמצאת בלמעלה מ־000,7 מקומות במקרא, בשפות המקוריות שבהן נכתב. אחד מהם הוא בתהלים פ״ג:19: ”וידעו כי אתה, שמך יהוה, לבדך; עליון על כל הארץ”. שמות ג׳:15 מציין לגבי שם אלוהים, יהוה: ”זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור”.a אך מדוע שמו של אלוהים, שהוא התגלמות הטוהר והקדושה, צריך להתקדש? זאת משום שמשחר תולדות האנושות, המיטו עליו חרפה והשמיצו אותו.
בגן עדן, אלוהים אמר לאדם וחוה שהם ימותו אם יאכלו מן הפרי האסור (בראשית ב׳:17). השטן ברוב העזה סתר את אלוהים ואמר לחוה: ”לא מות תמותון”. השטן האשים את אלוהים בשקר. אך הוא לא הסתפק בכך. הוא הוסיף להמיט חרפה על שם אלוהים, ואמר לחוה שאלוהים מסתיר ממנה שלא בצדק מידע חיוני. ”כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו [מעץ הדעת טוב ורע] ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע”. הוצאת דיבה לשמה! (בראשית ג׳:4, 5).
כשאכלו אדם וחוה מן הפרי האסור, הם נקטו עמדה לצד השטן. מאז אותה עת, רוב בני האדם, ביודעין או שלא ביודעין, הוסיפו על חרפה ראשונית זו בכך שדחו את ערכי הצדק של אלוהים (יוחנן א׳. ה׳:19). אנשים עדיין משמיצים את אלוהים בהאשימם אותו בסבלותיהם, אף כי ייתכן שהללו השלכות של דרכיהם הרעות. ”איוולת אדם תסלף דרכו, ועל יהוה יזעף לבו”, נאמר במשלי י״ט:3. האם אתה מבין כעת מדוע ישוע, שאהב את אביו באמת ובתמים, התפלל לקידוש שם אלוהים?
”תבוא מלכותך”
לאחר שביקש בתפילה ששמו של אלוהים יתקדש, אמר ישוע: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:10). אולי אנו שואלים בעניין הפסוק הזה: ’מהי מלכות אלוהים? וכיצד קשורה ביאתה לעשיית רצונו של אלוהים על הארץ?’
משמעות המילה ”מלכות” במקרא היא בעיקר ”שלטון ביד מלך”. מן ההיגיון אפוא להסיק שמלכותו של אלוהים היא שלטון או ממשלה מטעם אלוהים, ושמולך בה מלך שהוא בחר. מלך זה הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח שהוקם לתחייה — ”מלך המלכים ואדון האדונים” (ההתגלות י״ט:16; דניאל ז׳:13, 14). על מלכות המשיח, המלכות שבידי ישוע, כתב דניאל הנביא: ”בימי המלכים האלה [שלטונות אנוש בני זמננו] יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” — לנצח נצחים (דניאל ב׳:44).
כן, מלכות אלוהים תשלוט על כדור־הארץ כולו. היא תמחה מעליו את כל הרשעים ותמלוך ”לעולם”, לנצח. מסיבה זו מלכות אלוהים היא האמצעי בידי יהוה לקדש את שמו, לטהר אותו מכל חרפה ועלילות שקר שהמיטו עליו השטן ואנשים רשעים (יחזקאל ל״ו:23).
כמו לכל ממשלה, למלכות אלוהים יש נתינים. מי הם? המקרא משיב: ”ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:11). ישוע אמר דברים דומים: ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ”. מובן שאנשים אלה רכשו ידע מדויק על אלוהים, מה שלמעשה מהווה דרישה לכל החפץ בחיים (מתי ה׳:5; יוחנן י״ז:3).
התוכל לתאר לעצמך את העולם מלא באנשים ענווים ונמוכי רוח, אנשים שאוהבים בכל לבם את אלוהים ואת רעיהם? (יוחנן א׳. ד׳:7, 8) לכך התפלל ישוע כשאמר: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”. האם אתה מבין מדוע לימד ישוע את תלמידיו להתפלל בצורה זאת? וחשוב מכך, האם אתה שם לב כיצד התגשמות תפילה זו עשויה להשפיע עליך אישית?
מיליוני אנשים מסבירים כיום בהיגיון את המקרא
ישוע חזה מבצע כלל עולמי של חינוך רוחני שיבשר על בואה של מלכות אלוהים. הוא אמר: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ [של העולם, או הסדר העולמי הנוכחי]” (מתי כ״ד:14).
כשישה מיליון עדי־יהוה חולקים את הבשורה עם רעיהם ברחבי העולם. הם מזמינים אותך להוסיף ללמוד על אלוהים ועל מלכותו בכך ש’תבדוק בכתובים’ היטב ותיעזר בהיגיון שלך. כך תתחזק אמונתך, ותעלוץ בתקווה לחיות בגן עדן על הארץ, אשר ’תימלא דעה את יהוה, כמים לים מכסים’ (ישעיהו י״א:6–9).
[הערת שוליים]
a יש למדנים המעדיפים את ההגייה יָהְוּוֶה (Yahweh) על פני יְהוָֹה. על כל פנים, רוב מתרגמי המקרא של ימינו השמיטו את שם אלוהים מתרגומיהם בכל צורה שהיא, והחליפו אותו בתארים כלליים כגון ”אדני” או ”אלוהים”. לדיון מעמיק יותר בנושא שמו של אלוהים, עיין נא בעמודים 19–21 בחוברת הייתכן אי־פעם עולם ללא מלחמות? שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה/תמונה בעמוד 8]
נהג כדוגמת המורה הגדול
ישוע לימד פעמים רבות תוך התמקדות בנושא ספציפי מן המקרא. למשל, לאחר שקם לתחייה הוא הסביר את תפקידו במטרת אלוהים לשני תלמידים שהיו נבוכים בעניין מותו. לוקס כ״ד:27 אומר: ”הוא החל ממשה ומכל הנביאים וביאר להם את הדברים המכוונים אליו בכל הכתובים”.
שים לב שישוע בחר בנושא מוגדר — דברים המכוונים ”אליו”, המשיח — וציטט מ”כל הכתובים” לאורך ההסבר. למעשה, ישוע חיבר פסוקים רלוונטיים כמו שמרכיבים חלקים של פאזל, וכך איפשר לתלמידיו להבחין במתכונת ברורה של אמת רוחנית (טימותיאוס ב׳. א׳:13). בעקבות זאת, לא רק שעיני הבנתם הוארו, אלא שהמידע מצא מסילות ללבם. הכתוב מספר: ”אמרו זה לזה: ’הרי לבנו היה בוער בקרבנו כשדיבר אלינו בדרך ופתר לנו את הכתובים!’” (לוקס כ״ד:32).
עדי־יהוה משתדלים לאמץ את שיטותיו של ישוע בשירותם. עזרי הלימוד העיקריים שלהם הם החוברת מה אלוהים דורש מאיתנו? והספר דעת המובילה לחיי־נצח. פרסומים אלה עוסקים במגוון נושאים מעניינים מן המקרא, כגון ”מיהו אלוהים?”, ”מדוע אלוהים מרשה סבל?”, ”כיצד תמצא את דת האמת?”, ”זו אחרית הימים!” ו”הקמת משפחה המסבה כבוד לאלוהים”. כל שיעור כולל פסוקים רבים.
אתה מוזמן ליצור קשר עם עדי־יהוה באיזור מגוריך או לכתוב לכתובת שבעמוד 2 בחוברת זו, ולבקש שינוהלו עימך בחינם שיעורי מקרא ביתיים על נושאים אלה ואחרים.
[תמונה]
התמקד בנושאים ספציפיים מן המקרא וכך תגיע אל לבו של התלמיד
[תמונות בעמוד 7]
האם אתה מבין את משמעות התפילה לדוגמה של ישוע?
”אבינו שבשמים, יתקדש שמך...”
”תבוא מלכותך [שבידי המשיח]...”
”ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”