המשך לשרת את יהוה בלב נכון
”נכון לבי, אלוהים, נכון לבי” (תהלים נ״ז:8).
1. מדוע ביכולתנו להיות משוכנעים כדוד?
בכוחו של יהוה לכונן את דרכנו באמונה המשיחית כדי שנדבוק בה כמשרתיו המוקדשים (רומים י״ד:4). מסיבה זו ביכולתנו להיות משוכנעים כדוד, ששר מעומק לבו: ”נכון לבי, אלוהים” (תהלים ק״ח:2). אם לבנו יהיה נכון, כלומר יציב ואיתן, הוא יניע אותנו לעמוד בהקדשתנו לאלוהים. כמו כן, כאשר נפנה אליו כדי לקבל הדרכה ועוז, נהיה יציבים, משוכנעים ובעלי אמונה איתנה כשומרי נאמנות אשר ”תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58).
2, 3. מה כוונת דברי העידוד של פאולוס בקורינתים א׳. ט״ז:13?
2 השליח פאולוס הפנה דברי עידוד לתלמידי ישוע בקורינתוס הקדומה, אך יש בדבריו תועלת גם עבור משיחיים בני זמננו. הוא ציין: ”שיקדו, עימדו באמונה, חיזקו ואימצו” (קורינתים א׳. ט״ז:13). כל אחת מן ההוראות הללו נאמרה ביוונית בלשון הווה, ולפיכך הכתוב מורה על פעולה מתמשכת. מה כוונת הדברים?
3 נוכל ’לשקוד’, או לשמור על עירנות רוחנית, אם נתייצב נגד השטן ונישאר קרובים לאלוהים (יעקב ד׳:7, 8). הישענות על יהוה מאפשרת לנו לשמור על אחדות ו’לעמוד באמונה המשיחית’. אנו — ובכלל זה הנשים הרבות שבקרבנו — ’מתחזקים’ ומשרתים את אלוהים באומץ כמבשרי מלכות (תהלים ס״ח:12). באפשרותנו להישמע לקריאה ”אימצו” משום שאנו מתמידים לבקש מאבינו שבשמים כוח כדי לעשות את רצונו (פיליפים ד׳:13).
4. מה הוביל לטבילתנו כמשיחיים?
4 נקטנו עמדה לצד האמונה האמיתית כאשר הקדשנו את כל כולנו ליהוה ונטבלנו במים כסמל לכך. אך מה הוביל לטבילתנו? תחילה רכשנו ידע מדויק מתוך דבר־אלוהים (יוחנן י״ז:3). כך נבנתה אמונתנו, ולבנו הניע אותנו להתחרט ולהביע צער אמיתי על חטאי העבר (מעשי השליחים ג׳:19; עברים י״א:6). לאחר מכן חזרנו בתשובה, כלומר, פנינו עורף לחטא והתחלנו לנהל חיים העולים בקנה אחד עם רצון אלוהים (רומים י״ב:2; אפסים ד׳:23, 24). בעקבות זאת התפללנו ליהוה והקדשנו לו את חיינו בלב ונפש (מתי ט״ז:24; פטרוס א׳. ב׳:21). ביקשנו מאלוהים מצפון טהור ונטבלנו כסמל להקדשתנו (פטרוס א׳. ג׳:21, הערת שוליים). אם נזכור צעדים אלה, נוכל להתמקד בצורך להמשיך לעמוד בהקדשתנו ולשרת את יהוה בלב נכון ויציב.
המשך לבקש ידע מדויק
5. מדוע עלינו להמשיך לרכוש ידע מקראי?
5 אם ברצוננו לעמוד בהקדשתנו לאלוהים, חובה עלינו להמשיך לרכוש ידע בונה אמונה מכתבי־הקודש. עד כמה נהנינו לאכול מזון רוחני כשלמדנו בהתחלה את אמת האלוהים! (מתי כ״ד:45–47) אותן ”ארוחות” ערבו לחיכנו והזינו אותנו היטב מבחינה רוחנית. כעת חיוני שנמשיך לאכול מזון רוחני עשיר כדי שיהיה בכוחנו לשמור על לב נכון כמשרתיו המוקדשים של יהוה.
6. איזו עזרה אפשר שקיבלת כדי לטפח הערכה עמוקה כלפי האמת?
6 דרושים מאמצים כדי לגדול בידע מתוך כתבי־הקודש. התהליך דומה לחיפוש מטמונים — הוא מצריך מאמץ שקדני. אך מה רב גמולנו מגילוי ”דעת אלוהים”! (משלי ב׳:1–6) כאשר מבשר מלכות לימד אותך את המקרא, ייתכן שהוא נעזר בספר דעת המובילה לחיי־נצח. נדרש זמן מה כדי לדון בכל הפרקים, ואולי הוא ניהל איתך יותר משיעור אחד לכל פרק. הפקת תועלת כשקראתם ביחד את הפסוקים המוזכרים ושוחחתם עליהם. הובהרו לך נקודות שהתקשית להבין. אותו מבשר שניהל את שיעורי המקרא התכונן היטב, ביקש מאלוהים את רוח קודשו ועזר לך לטפח הערכה עמוקה כלפי האמת.
7. מה מכשיר אדם ללמד אחרים את אמיתו של אלוהים?
7 מאמצים אלה נאותים, שכן פאולוס כתב: ”מי שלומד את דבר אלוהים צריך לשתף בכל הדברים הטובים את מי שמלמד אותו” (גלטים ו׳:6). הטקסט היווני של פסוק זה מציין שהכתוב בדבר־אלוהים ניטע בשכלו ובלבו של ה”לומד”. למידה זו מכשירה אותך ללמד אנשים נוספים (מעשי השליחים י״ח:25). כדי שתוכל להיות נאמן להקדשתך, עליך לשמור על בריאותך הרוחנית ועל יציבותך באמצעות לימוד מתמשך של דבר־אלוהים (טימותיאוס א׳. ד׳:13; טיטוס א׳:13; ב׳:2).
זכור שהתחרטת וחזרת בתשובה
8. כיצד ניתן לחיות חיי חסידות?
8 האם אתה זוכר עד כמה הוקל לך כשלמדת את האמת, התחרטת על חטאיך, ואז הרגשת שאלוהים סלח לך על יסוד אמונתך בקורבן הכופר של המשיח? (תהלים ל״ב:1–5; רומים ה׳:8; פטרוס א׳. ג׳:18) ודאי אינך רוצה לחזור לסורך (פטרוס ב׳. ב׳:20–22). תפילות קבועות ליהוה הן בין הדברים שיסייעו לך לחיות חיי חסידות, לעמוד בהקדשתך ולהמשיך לשרת בנאמנות את יהוה (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
9. באיזו דרך עלינו לדבוק אחרי שכבר משכנו ידינו ממעשי החטא?
9 אחרי שכבר חזרת בתשובה ומשכת ידך ממעשי החטא, המשך לבקש מאלוהים שיעזור לך לשמור על לב נכון ואיתן. אפשר לומר שנסעת בכביש הלא נכון, אך אז נעזרת במפה אמינה ועברת לדרך הנכונה. אל תסור מדרך זו. המשך להישען על הדרכת אלוהים והייה נחוש בדעתך להישאר על הדרך המובילה לחיים (ישעיהו ל׳:20, 21; מתי ז׳:13, 14).
לעולם אל תשכח את הקדשתך וטבילתך
10. מה מוטב שנזכור באשר להקדשתנו לאלוהים?
10 זכור שהקדשת את עצמך ליהוה בתפילה, במטרה לשרת אותו בנאמנות לעד (יהודה 20, 21). הקדשה מצביעה על הבדלה או הפרדה למטרה מקודשת (ויקרא ט״ו:31; כ״ב:2). הקדשתך לא היתה הסכם זמני או התחייבות לאדם כלשהו. זו הקדשה תמידית לריבון היקום, שכדי לעמוד בה, עליך לשמור אמונים לאלוהים לאורך כל חייך. כן, ”בין שחיים ובין שמתים, לאדון אנו שייכים” (רומים י״ד:7, 8). האושר יהיה מנת חלקנו רק בתנאי שנמשיך להיכנע לרצונו ונשרתו בלב נכון.
11. מדוע כדאי שתזכור את טבילתך ואת משמעותה?
11 לעולם אל תשכח את היום שבו נטבלת כסמל להקדשתך המוחלטת לאלוהים. לא היתה זו טבילה בכפייה, שהרי הגעת להחלטה זו בעצמך. האם אתה כעת נחוש בדעתך להתאים את רצונך לרצונו של אלוהים למשך כל ימי חייך? ביקשת מצפון טהור מאלוהים, ונטבלת כסמל להקדשתך לו. נצור את אותו מצפון טהור וקיים את הקדשתך במלואה; כך תזכה לברכת יהוה (משלי י׳:22).
רצונך ממלא תפקיד
12, 13. כיצד רצוננו האישי כרוך בהקדשתנו ובטבילתנו?
12 הקדשה וטבילה הצמיחו תועלת רבה למיליוני אנשים ברחבי תבל. כשאנו נטבלים במים כסמל להקדשתנו לאלוהים, אנו אומנם מתים לגבי אורח חיינו הקודם, אך איננו מוותרים על רצוננו האישי. כמאמינים בני דעת, אנחנו מקדישים את עצמנו לאלוהים ונטבלים מרצוננו האישי. ההקדשה לאלוהים והטבילה משמען שאנו מבינים מהו רצון אלוהים, ואז בוחרים ביודעין לעשותו (אפסים ה׳:17). זו הדרך לחקות את ישוע. מרצונו האישי הניח ישוע את כלי הנגר, נטבל והקדיש את כל כולו לעשיית רצון אביו השמימי (תהלים מ׳:8, 9; יוחנן ו׳:38–40).
13 יהוה אלוהים ראה לנכון ’להשלים [את בנו] על־ידי סבל’. אך ישוע היה צריך להשתמש ברצונו שלו כדי להישאר נאמן חרף סבל זה. לשם כך הוא הקריב ”תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות... ואומנם נשמע בגלל יראת האלוהים שבו” (עברים ב׳:10, 18; ה׳:7, 8). אם גם אנחנו נירא את אלוהים, נזכה ’להישמע’ ונוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יחזק אותנו כעדיו המוקדשים (ישעיהו מ״ג:10).
ביכולתך לשמור על לב נכון
14. מדוע עלינו לקרוא במקרא מדי יום ביומו?
14 מה יסייע לך לשמור על לב נכון וכך לעמוד בהקדשתך לאלוהים? קרא במקרא מדי יום ביומו כדי להוסיף ולרכוש ידע מדבר־אלוהים. ”העבד הנאמן והנבון” קורא לנו השכם והערב לעשות זאת. עצה זו ניתנת לנו משום שכדי לעמוד בהקדשתנו, עלינו להתהלך באמיתו של אלוהים. אילו ארגונו של יהוה היה מפיץ במזיד תורות כזב, אזי לא עדי־יהוה ולא אלה שהם מבשרים להם היו זוכים לעידוד לקרוא במקרא.
15. (א) מה יש לשקול כשעלינו לקבל החלטות? (ב) מדוע ניתן לומר שעבודתו החילונית של המשיחי היא עיסוק בעל חשיבות משנית עבורו?
15 בכל פעם שעליך לקבל החלטות מסוימות, עצור וחשוב כיצד הן ישפיעו על קיום הקדשתך ליהוה. אפשר שההחלטות קשורות לעבודתך. האם אתה משתדל שעבודתך תסייע לך לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית? מעסיקים רבים יודעים שניתן לסמוך על עדי־יהוה ושהם עובדים טובים. אך הם גם שמים לב שהעדים אינם חדורי שאפתנות להתקדם בעולם ואין הם מתחרים עם אחרים על המשרות הרווחיות ביותר. זאת משום שהעדים אינם מתרכזים בהשגת עושר, תהילה, יוקרה או מעמד. הדבר החשוב ביותר למי שמקיימים את הקדשתם לאלוהים הוא לעשות את רצונו. עבודה חילונית המאפשרת להם להשיג את צורכיהם הבסיסיים היא עיסוק בעל חשיבות משנית עבורם. אך כפי שהיה נכון לגבי פאולוס, עיסוקם העיקרי הוא השירות המשיחי (מעשי השליחים י״ח:3, 4; תסלוניקים ב׳. ג׳:7, 8; טימותיאוס א׳. ה׳:8). האם ענייני המלכות תופסים את המקום הראשון בחייך? (מתי ו׳:25–33).
16. מה נוכל לעשות אם דאגה מופרזת מקשה עלינו לעמוד בהקדשתנו לאלוהים?
16 יש שכמעט כרעו תחת נטל הדאגות השונות לפני שלמדו את האמת. אך לאחר שאימצו ללבם את תקוות המלכות, התמלאו שמחה, הכרת תודה ואהבה לאלוהים. אם יהרהרו בברכות שנפלו בחלקם מאז, יוכלו לעמוד בהקדשתם ליהוה. לעומת זאת, מה ניתן לעשות אם דאגה מופרזת לגבי בעיות המאפיינות את עולמנו עומדת להחניק את ”דבר אלוהים”, ממש כשם שקוצים עלולים לעכב את גדילתם של שתילים רכים? (לוקס ח׳:7, 11, 14; מתי י״ג:22; מרקוס ד׳:18, 19) אם אתה מרגיש שזה מתחיל לקרות לך או לבני ביתך, שים את דאגותיך בידי יהוה ובקש ממנו שיעזור לך לגדול באהבה ובהערכה. אם תשליך עליו יהבך, הוא יכלכל אותך ויתן לך את הכוח לשרת אותו בשמחה ובלב נכון (תהלים נ״ה:23; פיליפים ד׳:6, 7; ההתגלות ב׳:4).
17. כיצד אפשר להתמודד עם ניסיונות קשים?
17 המשך להתפלל בקביעות ליהוה אלוהים, כשם שהתפללת כאשר הקדשת לו את חייך (תהלים ס״ה:3). בקש הדרכה ועזרה מאלוהים לנוכח פיתוי לעשות את הרע או בשעת ניסיון קשה. זכור שהאמונה חיונית, משום שהתלמיד יעקב כתב: ”איש מכם אם יחסר חוכמה [לעמוד בניסיון], יבקש מאלוהים הנותן לכול בנדיבות ובלא גערה, ותינתן לו. אך יבקש באמונה ובלי ספק, כי בעל ספק דומה לגלי הים הנדחפים וסוערים מפני הרוח. אותו האיש אל יחשוב כי יקבל משהו מאת יהוה, בהיותו איש הפוסח על שתי הסעיפים, הפכפך בכל דרכיו” (יעקב א׳:5–8). אם נראה שהניסיון כבד מנשוא, נוכל להיות בטוחים בכתוב: ”שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו” (קורינתים א׳. י׳:13).
18. מה נוכל לעשות אם חטא חמור שאנו מסתירים מחליש את רצוננו לעמוד בהקדשתנו לאלוהים?
18 מה תעשה אם חטא חמור ונסתר מפריע למצפונך ומחליש את רצונך לעמוד בהקדשתך לאלוהים? אם לבך מלא חרטה, התנחם בידיעה שיהוה ’לא יבוז ללב נשבר ונדכה’ (תהלים נ״א:19). בקש עזרה מזקני־קהילה אוהבים, וזכור שהם ינהגו כדוגמת יהוה ולא יזלזלו בשאיפתך לשקם את יחסיך עם אביך שבשמים (תהלים ק״ג:10–14; יעקב ה׳:13–15). ואז תודות לכוח רוחני מחודש ולב נכון, תוכל לכונן נתיבות ישרות לרגליך ולקיים את הקדשתך לאלוהים (עברים י״ב:12, 13).
המשך לשרת בלב נכון
19, 20. מדוע חיוני שנמשיך לעמוד בהקדשתנו?
19 בזמנים קשים אלה, עלינו לשקוד בכל מאודנו לעמוד בהקדשתנו ולהמשיך לשרת את אלוהים בלב נכון. ישוע אמר: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13). זוהי ”אחרית הימים”, והקץ יכול לבוא בכל רגע (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). יתרה מזו, איש מאיתנו אינו יכול לדעת בוודאות אם יחיה מחר (יעקב ד׳:13, 14). לכן מן ההכרח שעוד היום נמשיך לעמוד בהקדשתנו!
20 השליח פטרוס הדגיש זאת באיגרתו השנייה. הוא הסביר שכמו שהרשעים נשמדו במבול, כך תושמד הארץ הסמלית — החברה האנושית המרושעת — ב”יום יהוה”. מסיבה זו אמר פטרוס: ”עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות”! הוא גם האיץ באחיו: ”ואתם, אהוביי, כיוון שאתם יודעים זאת מראש, הישמרו פן תימשכו בתעותם [של מורי שקר ואנשי רשע] ותיפלו מיציבותכם” (פטרוס ב׳. ג׳:5–17). כמה עצוב יהיה זה אם אדם שנטבל יסור מן הדרך ויסיים את חייו כמי שלא שמר על לב נכון!
21, 22. כיצד הכתוב בתהלים נ״ז:8 נכון לגבי דוד והמשיחיים האמיתיים?
21 נחישותך לעמוד בהקדשתך לאלוהים תתחזק אם תחרות בזיכרונך את היום המאושר שבו נטבלת, ותבקש מאלוהים שיעזור לך לשמח את לבו הן במוצא פיך והן במעשיך (משלי כ״ז:11). יהוה אף פעם אינו מאכזב את עמו, ולכן עלינו להיות נאמנים לו (תהלים צ״ד:14). הוא נהג ברחמים ובחמלה כלפי דוד כאשר סיכל את מזימות אויביו והושיע אותו. מתוך הערכה על כך, הצהיר דוד על אהבתו האיתנה והבלתי משתנה כלפי גואלו. הוא שר ברגש עז: ”נכון לבי, אלוהים, נכון לבי. אשירה ואזמרה” (תהלים נ״ז:8).
22 בדומה לדוד, מסירותם של המשיחיים האמיתיים לאלוהים לא נחלשת. לבם נכון, והם מייחסים את הישועה ואת הגאולה ליהוה ושרים לו תהילות. אם לבך נכון ויציב, הוא יגרום לך לבטוח ביהוה, ובעזרתו יהיה בכוחך לקיים את הקדשתך. תוכל להיות כמו ה”צדיק” שעליו שר מחבר התהלים: ”משמועה רעה לא יירא. נכון לבו, בטוח ביהוה” (תהלים קי״ב:6, 7). אמונה באלוהים וביטחון מלא בו יסייעו לך לעמוד בהקדשתך ולהמשיך לשרת את יהוה בלב נכון.
האם אתה זוכר?
• מדוע עלינו להמשיך לרכוש ידע מדויק מתוך המקרא?
• מדוע עלינו לזכור שהתחרטנו על חטאינו וחזרנו בתשובה?
• כיצד נפיק תועלת אם נזכור את הקדשתנו ואת טבילתנו?
• מה יעזור לנו להמשיך לשרת את יהוה בלב נכון?
[תמונות בעמוד 18]
התייחסות לשירות המשיחי כאל עיסוקנו העיקרי בחיים עוזרת לנו לשרת את יהוה בלב נכון
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה שומר על בריאותך הרוחנית על־ידי קריאה יומית בדבר־אלוהים?