הייה יציב ונצח במרוץ לחיים
אילו היית צריך להפליג בים סוער, באיזה כלי שיט היית בוחר? בסירה קטנה ורעועה או באונייה חזקה ויציבה? ללא ספק היית בוחר באונייה משום שבאמצעותה אפשר לנווט טוב יותר בים הגועש.
תוך כדי ניווט בעולמנו הסוער והמסוכן, אנו נתקלים בקשיים ובזעזועים. למשל, צעירים חשים לעתים אובדי עצות וחסרי ביטחון לנוכח התפיסות והמגמות המבלבלות של העולם. אלה שרק לאחרונה החלו את דרכם כמשיחיים אולי עדיין מרגישים חוסר יציבות. אפילו אנשים איתנים אשר זה שנים רבות משרתים את אלוהים נאמנה, מתנסים במבחן אמונה משום שציפיותיהם עדיין לא התממשו במלואן.
רגשות כאלה אינם תופעה חדשה. משרתי יהוה נאמנים כגון משה, איוב ודוד חשו לעתים מוטרדים בנפשם (במדבר י״א:14, 15; איוב ג׳:1–4; תהלים נ״ה:5). עם זאת, חייהם התאפיינו במסירות איתנה ויציבה ליהוה, ודוגמתם הטובה מעודדת גם אותנו להיות יציבים. אך השטן מעוניין שנפרוש מן המרוץ לחיי נצח (לוקס כ״ב:31). אם כן, כיצד נוכל להישאר ”יציבים באמונה”? (פטרוס א׳. ה׳:9) כיצד נוכל לחזק גם את אחינו לאמונה?
יהוה רוצה שנהיה יציבים
אם נשמור אמונים ליהוה הוא תמיד יעמוד לצידנו ויעזור לנו לשמור על יציבות. דוד, מחבר התהלים, התמודד עם מצבים קשים רבים, אך הוא תלה תקוותו באלוהים ולכן שר: ”[יהוה] יעלני מבור שאון, מטיט היָוֵן. ויקם על סלע רגליי, כונן אשוריי” (תהלים מ׳:3).
יהוה נותן לנו את הכוח להיאבק את ”המאבק הטוב למען האמונה” כדי ש’נאחז בחיי עולם’ (טימותיאוס א׳. ו׳:12). הוא גם מספק לנו את האמצעים להישאר יציבים ולנצח במלחמתנו הרוחנית. השליח פאולוס עודד את אחיו לאמונה ’להתחזק ביהוה ובכוח גבורתו וללבוש את מלוא נשק האלוהים למען יוכלו לעמוד נגד נכלי השטן’ (אפסים ו׳:10–17). אך מה עלול לערער את יציבותנו? כיצד נצליח להדוף השפעות מסוכנות אלו?
הישמר מפני גורמים מערערי יציבות
מן התבונה לזכור את העובדה החשובה הבאה: בסופו של דבר ההחלטות שלנו משפיעות לטובה או לרעה על יציבותנו כמשיחיים. צעירים ניצבים בפני החלטות בעניינים כמו בחירת קריירה, רכישת השכלה משלימה או כניסה בברית הנישואין. מבוגרים צריכים לעתים להחליט אם לעבור לגור במקום אחר או לעבוד בעבודה נוספת. מדי יום אנו מחליטים החלטות הנוגעות לשימוש בזמננו ולדברים רבים אחרים. מה יעזור לנו לקבל החלטות נכונות שיתרמו ליציבותנו כמשרתי אלוהים? אישה המשרתת את יהוה זה שנים רבות אמרה: ”לפני שאני מחליטה משהו, אני מבקשת עזרה מיהוה. אני סבורה שחשוב לקבל וליישם את העצות שיש במקרא, שאנו שומעים באסיפות הקהילה, ושניתנות לנו מפי זקני־הקהילה ובפרסומים מקראיים”.
לפני שנגיע להחלטות כלשהן, כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם בעוד חמש או עשר שנים אהיה מרוצה מן ההחלטות שלי כיום או שאתחרט שפעלתי כך? האם אני מוודא שההחלטות שלי לא יערערו את יציבותי הרוחנית אלא דווקא יעזרו לי להתקדם רוחנית?’ (פיליפים ג׳:16).
חייהם של אחים ואחיות טבולים שנמשכו לפיתויים שונים או שהרשו לעצמם להתקרב להפרת חוקי אלוהים נעשו חסרי יציבות. יש כאלה שנודו מן הקהילה משום שהמשיכו בדרך החטא ללא כל חרטה בלבם, ואז, אחרי שהשקיעו מאמצים רבים כדי לחזור לחיק הקהילה, נודו בשנית — לעתים תוך פרק זמן קצר מאוד — עקב מעשים פסולים דומים. יכול מאוד להיות שהם לא ביקשו מאלוהים שיעזור להם ’לשנוא את הרע ולדבוק בטוב’ (רומים י״ב:9; תהלים צ״ז:10). על כולנו להתמיד ’לכונן נתיבות ישרות לרגלינו’ (עברים י״ב:13). לפיכך, הבה נדון בכמה דברים שיוכלו לעזור לנו לשמור על יציבות רוחנית.
שמור על יציבות על־ידי השתתפות בפעילויות רוחניות
דרך אחת לשמור על קצב קבוע במרוץ לחיים היא להיות עתירי פועל בפעילות ההכרזה על המלכות. שירותנו הוא היבט חיוני שעוזר לנו למקד את לבנו ואת שכלנו בעשיית רצון אלוהים ולשאת את עינינו אל הגמול — חיי נצח. בעניין זה האיץ פאולוס במשיחיים הקורינתים: ”אחיי האהובים, עימדו היטב והייו יציבים; הייו תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון, בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). לפי שפת המקור של הפסוק, אדם יציב העומד היטב ’אינו מרשה לעצמו להשתחרר מן העוגן שלו’. לפיכך, העיסוק המתמיד בשירות עשוי לתרום ליציבותנו כמשיחיים. חיינו מתמלאים בסיפוק ובאושר כשאנו עוזרים לאחרים להכיר את יהוה (מעשי השליחים כ׳:35).
פאולין, משיחית שכבר הקדישה יותר מ־30 שנה לשירות כשליחה והשתתפה בתחומים נוספים של השירות המלא, אומרת: ”השירות הוא הגנה בשבילי, כי כשאני מבשרת לאחרים זה מחזק בי את האמונה שאכן יש לי את האמת”. התמדה גם בפעילויות רוחניות אחרות, כגון נוכחות באסיפות הקהילה ולימוד שקדני של המקרא, יכולה לחזק את אמונתנו.
יציבים תודות לאגודת אחים אוהבת
העובדה שאנו חלק מארגון בינלאומי של אנשים העובדים באמת את אלוהים יכולה לתרום ליציבותנו. ואכן, זו בהחלט ברכה להתרועע עם אגודת אחים חובקת עולם ששוררת בה אהבה! (פטרוס א׳. ב׳:17) כמו כן, ביכולתנו לתרום באופן אישי ליציבותם של אחינו ואחיותינו לאמונה.
חשוב על גמילות החסדים של האיש הצדיק איוב. אפילו אליפז, מנחם השווא, נאלץ להודות לגבי איוב: ”כושל, יקימון מיליך; וברכיים כורעות תאמץ” (איוב ד׳:4). מה אנחנו עושים כדי לסייע לאחרים? על כולנו מוטלת אחריות אישית לעזור לאחינו ואחיותינו לאמונה להחזיק מעמד בשירות אלוהים. כשאנו ביחד איתם נוכל לפעול ברוח הדברים הבאים: ”חזקו ידיים רפות, וברכיים כושלות אמצו” (ישעיהו ל״ה:3). לכן, מדוע שלא תציב לעצמך מטרה לחזק ולעודד אח או שניים בכל פעם שתפגוש אותם? (עברים י׳:24, 25) דברי שבח והכרת תודה על כך שהם מתמידים ומשתדלים לשמח את יהוה יכולים לעזור להם מאוד להישאר יציבים במטרה לנצח במרוץ לחיים.
זקני־הקהילה יכולים לעשות רבות כדי לעודד את החדשים. למשל, באפשרותם לתת הצעות מועילות ועצות מקראיות טובות ומאוזנות וגם לצאת איתם לשירות השדה. השליח פאולוס תמיד ניצל הזדמנויות לחזק אחרים. הוא נכסף לראות את המשיחיים ברומא כדי שיוכל לחזק אותם רוחנית (רומים א׳:11). על אחיו ואחיותיו בפיליפי הוא אמר שהם ’שמחתו ועטרת ראשו’ והאיץ בהם ’לעמוד באדון’ (פיליפים ד׳:1). כאשר נודע לו על הקשיים הפוקדים את אחיו בתסלוניקי, שלח פאולוס את טימותיאוס ’לחזק ולעודד אותם באמונתם, כדי שאיש מהם לא ימוט בצרות’ (תסלוניקים א׳. ג׳:1–3).
השליחים פאולוס ופטרוס הכירו במאמצים שעושים אחיהם ואחיותיהם הנאמנים והביעו הערכה על פעליהם (קולוסים ב׳:5; תסלוניקים א׳. ג׳:7, 8; פטרוס ב׳. א׳:12). מן הראוי שגם אנחנו נתמקד לא בחולשות של אחינו, אלא דווקא במעלותיהם ובעובדה שהם מצליחים במאבקם לעמוד איתן ולכבד את יהוה.
אם נהיה שליליים או ביקורתיים אנו עלולים מבלי משים להקשות עליהם עוד יותר לעמוד יציבים באמונה. עד כמה חשוב לזכור שאחינו ”יגעים ונידחים” בסדר העולמי הזה! (מתי ט׳:36) הם מצפים בצדק למצוא בקהילה נחמה ורענון. לכן, הבה נעשה את מיטבנו לבנות את אחינו לאמונה ולעזור להם להישאר יציבים.
לעתים מישהו יתייחס אלינו באופן שעלול לערער את יציבותנו. האם ניתן להערה בוטה מצידו או ליחס מעליב לגרום לנו להאט את הקצב בשירות יהוה? הבה לא נניח לאיש לערער את יציבותנו! (פטרוס ב׳. ג׳:17).
הבטחות אלוהים תורמות ליציבותנו
הבטחתו של יהוה לעתיד מזהיר תחת שלטון המלכות נותנת לנו תקווה שעוזרת לנו לשמור על יציבות (עברים ו׳:19). הביטחון בכך שאלוהים תמיד מקיים את הבטחותיו מניע אותנו ’לשקוד ולעמוד באמונה’ (קורינתים א׳. ט״ז:13; עברים ג׳:6). אמונתנו יכולה להיבחן לנוכח מה שלכאורה נראה כעיכוב בהתגשמותן של כמה מהבטחות אלוהים. לכן יש חשיבות מכרעת לכך שנעמוד על המשמר לבל נלך שולל אחר תורות כזב ונרפה מתקוותנו (קולוסים א׳:23; עברים י״ג:9).
מותם של בני ישראל עקב כך שלא האמינו בהבטחותיו של יהוה צריך לשמש כתמרור אזהרה עבורנו (תהלים ע״ח:37). במקום להיות כמוהם, הבה נעמוד איתן ונשרת את אלוהים תוך תחושת דחיפות כיום, באחרית הימים. ”אני חי כל יום בתחושה כאילו יום יהוה הגדול יבוא מחר”, אמר זקן־קהילה ותיק (יואל א׳:15).
כן, יום יהוה הגדול ממשמש ובא. אך אין לנו ממה לחשוש כל עוד נישאר קרובים לאלוהים. אם נקפיד לדבוק בעקרונות הצדק שלו ונהיה יציבים, נצליח לסיים בהצלחה את המרוץ לחיי נצח! (משלי י״א:19; טימותיאוס א׳. ו׳:12, 17–19).
[תמונה בעמוד 23]
האם אתה עושה את מיטבך כדי לעזור לאחיך לאמונה להישאר יציבים?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]
Heck .G .J/The Complete Encyclopedia of Illustration