”בואו אלי... ואני אמציא לכם מנוחה”
גידול עצום מצריך התרחבות מהירה
”בואו אלי... ואני אמציא לכם מנוחה”, אמר ישוע המשיח (מתי י״א:28). איזו הזמנה מחממת לב מאת ראש הקהילה המשיחית! (אפסים ה׳:23) המחשבה על מילים אלה גורמת לנו להעריך מקור חיוני למנוחה ולרענון — התרועעות עם אחינו ואחיותינו המשיחיים באסיפות הקהילה. אנו בהחלט תמימי דעים עם מחבר התהלים ששר: ”מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!” (תהלים קל״ג:1).
באסיפות אלה, שבהן עובדים את אלוהים, נמצאים ידידינו הטובים ביותר והאווירה הרוחנית משרה ביטחון ונועם. משיחית צעירה אמרה אפוא מסיבה טובה: ”אני נמצאת בבית־הספר כל היום וזה שוחק אותי. אבל האסיפות הן כמו נווה מדבר ושם אני זוכה לרענון כדי לעבור יום נוסף בבית־הספר”. צעירה מניגריה ציינה: ”התרועעות הדוקה עם אוהבי יהוה אחרים עוזרת לי להישאר קרובה אליו”.
אולמי המלכות של עדי־יהוה ממלאים את תפקידם נאמנה כמרכזים לעבודת אלוהים האמיתית. ברוב המקומות מתקיימות אסיפות באולמי המלכות לפחות פעמיים בשבוע, והעדים מעודדים את תלמידי המקרא שלהם לבוא לאסיפות עוד בתחילת לימודיהם כדי להפיק תועלת מהתרועעות משיבת נפש (עברים י׳:24, 25).
צורך דחוף
עם זאת, ראוי לציין שלא לכל עדי־יהוה יש אולם מלכות המתאים לצורכיהם. גידול עצום במספרם של מבשרי המלכות ברחבי העולם גורר אחריו צורך דחוף באלפי אולמי מלכות, בייחוד בארצות מתפתחות (ישעיהו נ״ד:2; ס׳:22).
הנה דוגמה: בעיר הבירה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עשרה אולמי מלכות בלבד שימשו 290 קהילות. בארץ זו זקוקים בדחיפות לאולמי מלכות רבים. רוב האחים באנגולה מתאספים תחת כיפת השמים מכיוון שמספר אולמי המלכות שם קטן מאוד. צורך דומה קיים בארצות רבות אחרות.
לפיכך, מאז 1999 נעשים מאמצים מאורגנים כדי לסייע בבניית אולמי מלכות בארצות דלות אמצעים. עדים מנוסים מתנדבים לעזור בתוכניות הבנייה שם. מאמצים אלה, בשילוב נכונות ומתנדבים מקומיים, מניבים תוצאות מעודדות מאוד. בנוסף לכך, העדים המקומיים מפיקים תועלת מן ההכשרה. כל זה נעשה כדי למלא את הצורך בבניית אולמי מלכות באותן ארצות.
העזרה המעשית מתאפיינת בגמישות: אולמי המלכות נבנים במגוון שיטות ובעזרת חומרי בנייה מקומיים. המטרה אינה רק למלא את הצורך האדיר באולמי מלכות, אלא גם לארגן סידורי תחזוקה המותאמים לנסיבות המקומיות (קורינתים ב׳. ח׳:14, 15).
התפתחויות מעודדות
מה התוצאות של כל אותם מאמצים לבנות מקומות המוקדשים לעבודת אלוהים? דיווח שהתקבל ממלאווי בתחילת 2001 ציין: ”הגענו להישגים מרשימים בארצנו. בעוד חודשיים נשלים את בנייתם של אולמי מלכות נוספים” (תמונות 1 ו־2). מתנדבים בטוֹגוֹ בנו כמה אולמי מלכות פשוטים בחודשים האחרונים (תמונה 3). מתנדבים נלהבים מסייעים בבניית אולמי מלכות נאותים גם במכסיקו, בברזיל ובארצות אחרות.
הקהילות מבחינות בכך שכאשר נבנה אולם מלכות, התושבים המקומיים מבינים שעדי־יהוה מתכוונים להישאר. נראה שרבים נרתעו מלהתרועע עם העדים, אך המצב השתנה כשהיה בנמצא מקום מתאים לאסיפות. קהילת נאפיסי ממלאווי מדווחת: ”כעת, כשיש לנו אולם מלכות נאה, ניתנת עדות טובה וכתוצאה מכך קל להתחיל בתוכניות לשיעורי מקרא”.
חברי קהילת קראק בבֶּנִין ספגו לעג רב בעבר משום שאולם המלכות הקודם שלהם נראה עלוב בהשוואה לכמה כנסיות (תמונה 4). כעת יש לקהילה אולם מלכות יפה שמייצג את עבודת אלוהים האמיתית בצניעות אך בצורה מכובדת (תמונה 5). קהילה זו מנתה 34 מבשרי מלכות והנוכחות הממוצעת באסיפות בימי ראשון עמדה על 73, אך בחנוכת אולם המלכות הגיע מספר הנוכחים ל־651 איש. רובם היו תושבים מקומיים שהתרשמו לטובה מכך שהעדים בנו אולם מלכות בתוך פרק זמן די קצר. הסניף בזימבבווה כתב על ההתפתחויות הללו: ”בדרך כלל בתוך חודש אחרי שנבנה אולם מלכות חדש הנוכחות מוכפלת” (תמונות 6 ו־7).
כל אולמי המלכות החדשים הם מקומות שמשיחיים מוקדשים ואנשים מעוניינים יכולים למצוא בהם רענון רוחני. ”אנחנו מאושרים מאוד”, אמרה עדה אחת באוקראינה לאחר שהקהילה המקומית התחילה להתאסף באולם המלכות החדש. ”ראינו במו עינינו כיצד יהוה עוזר למשרתיו”.
[תיבה/תמונות בעמודים 10, 11]
תמיכה נדיבה זוכה להערכה
עדי־יהוה נרגשים מן ההתקדמות המהירה שנעשית כדי למלא את הצורך הדחוף באולמי מלכות חדשים ברחבי העולם. העלייה המתמדת במספרם של משרתי יהוה בארצות רבות מצריכה בנייה של אולמי מלכות חדשים רבים. במהלך שנת השירות 2001 נוסדו בממוצע 32 קהילות חדשות מדי שבוע! אותן קהילות זקוקות למקומות התכנסות כדי לעבוד את אלוהים.
אך נשאלת השאלה, ’כיצד אנחנו מממנים פרויקטים כמו בניית אולמי מלכות חדשים, במיוחד בארצות שבהן האחים דלי אמצעים?’ תודות לתמיכתו של אלוהים ולרוחב לבם של אנשים.
יהוה עומד בדיבורו ושופך את רוחו על משרתיו. כך עולה בידם ”לעשות את הטוב, להעשיר במעשים טובים, להיות נכונים לתת, להיות נדיבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:18). רוח אלוהים דוחקת בעדי־יהוה לתמוך בפעילות ההכרזה על המלכות בכל דרך אפשרית — הם נותנים מזמנם ומכוחם, מתנדבים לעבוד, ותורמים משאבים אחרים לפעילויות המשיחיות.
רוח של נדיבות מניעה את העדים ואחרים לתרום מכספם להתרחבות ולעבודות הבנייה. הם לא רק מכסים את ההוצאות השוטפות של הקהילה המקומית, אלא גם תורמים לתוכניות הבנייה במקומות אחרים בעולם.
בכל קהילה יש תיבות שכתוב עליהן בבירור ”תרומות לפעילות הכלל עולמית — מתי כ״ד:14”. כל אחד יכול לשלשל לתיבות אלה תרומות כפי שידבנו לבו (מלכים ב׳. י״ב:10). כל תרומה, קטנה כגדולה, מתקבלת בברכה (מרקוס י״ב:42–44). כספים אלה משמשים למטרות שונות בהתאם לצורך, כולל בניית אולמי מלכות. כסף זה אינו משמש לתשלום משכורות בכירים, משום שאין כאלה בקרב עדי־יהוה.
האם התרומות לפעילות הכלל עולמית משיגות את מטרתן? בהחלט כן. הסניף בליבריה — ארץ שמלחמת אזרחים זרעה בה הרס — מוסר שרוב העדים מתמודדים עם אבטלה ועם בעיות כלכליות רציניות. כיצד יוכלו משרתי יהוה בארץ זו להשיג מקומות מתאימים לעבודת אלוהים? ”תרומותיהם הנדיבות של האחים בארצות אחרות יממנו את הפעילות”, מציין משרד הסניף. ”איזה סידור נבון ואוהב!”
גם האחים המקומיים תורמים חרף האמצעים המוגבלים העומדים לרשותם. המדינה האפריקנית סיירה לאון מדווחת: ”האחים המקומיים תומכים במאמצים ושמחים לעבוד ולתרום כפי שידם משגת כדי לסייע בבניית אולמי מלכות”.
בסופו של דבר, תוכניות בנייה אלה נותנות כבוד ליהוה. האחים מליבריה אומרים בהתלהבות: ”בניית בתי תפילה נאותים ברחבי הארץ תראה לאנשים שעבודת האלוהים האמיתית תישאר כאן לתמיד. פעילות זו תכבד ותפאר את שמו הנאדר של אלוהינו”.