האם אתה מלמד ביעילות?‏

הורים,‏ זקני־קהילה,‏ מבשרי הבשורה הטובה — מכולם נדרש להיות מורים.‏ הורים מלמדים את ילדיהם,‏ זקני־קהילה מלמדים את חברי הקהילה המשיחית,‏ והמבשרים מלמדים את המעוניינים החדשים (‏דברים ו׳:‏​6,‏ 7;‏ מתי כ״ח:‏​19,‏ 20;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏​13,‏ 16‏)‏.‏ מה תוכל אתה לעשות כדי ללמד ביעילות רבה יותר?‏ דרך אחת היא לחקות את הדוגמה ואת השיטות של מורים מיומנים המוזכרים בדבר־אלוהים.‏ אחד מהם היה עזרא.‏

לומדים מדוגמתו של עזרא

עזרא היה כהן משושלת אהרון,‏ והוא חי לפני כ־500,‏2 שנה בבבל.‏ בשנת 468 לפה״ס עלה עזרא לירושלים על מנת לחזק את עבודת אלוהים האמיתית בקרב היהודים (‏עזרא ז׳:‏​1,‏ 6,‏ 12,‏ 13‏)‏.‏ לשם כך היה עליו להורות לעם את תורת אלוהים.‏ מה עשה עזרא כדי להבטיח שדרך הוראתו תהיה יעילה?‏ הוא נקט כמה צעדים חיוניים המתועדים בעזרא ז׳:‏10‏:‏

‏”‏עזרא [‏1]‏ הכין לבבו [‏2]‏ לדרוש את תורת יהוה [‏3]‏ ולעשות [‏4]‏ וללמד בישראל חוק ומשפט”‏.‏ נבחן בקצרה כל אחד מצעדים אלה ונראה מה נוכל ללמוד מהם.‏

‏”‏עזרא הכין לבבו”‏

כשם שהאיכר מכין או מכשיר את האדמה במחרשה לפני הזריעה,‏ גם עזרא התפלל והכין את לבבו לקבל את דברו של אלוהים (‏עזרא י׳:‏1‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ הוא ’‏נטה לבבו’‏ להוראתו של יהוה (‏משלי ב׳:‏2‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ המקרא מציין שהמלך יהושפט ’‏הכין לבבו לדרוש [‏את]‏ האלוהים’‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ י״ט:‏3‏)‏.‏ לעומתו,‏ דור שלם בישראל ’‏לא הכין את לבו’‏ והוא מתואר כ”‏סורר ומורה”‏ (‏תהלים ע״ח:‏8‏)‏.‏ יהוה רואה את ”‏האדם אשר בסתר הלב”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏4‏)‏.‏ הוא ”‏ילמד ענווים [‏את]‏ דרכו”‏ (‏תהלים כ״ה:‏9‏)‏.‏ לכן עד כמה חשוב שמורים בני זמננו יחקו את דוגמתו של עזרא,‏ ובראש ובראשונה יטפחו תוך תפילות את נטיית הלב הנכונה!‏

‏”‏לדרוש את תורת יהוה”‏

עזרא דרש את דבר־אלוהים,‏ או נועץ בו,‏ כדי להיות מורה טוב.‏ אם תלך להיוועץ ברופא,‏ האם לא תקשיב לו היטב כדי להיות בטוח שאתה מבין את כל מה שהוא אומר או רושם לך?‏ אין ספק שכן,‏ שהרי מדובר בבריאותך.‏ אם כן,‏ על אחת כמה וכמה עלינו להקשיב קשב רב לדברים שיהוה אומר או מורה לנו לעשות באמצעות דברו המקרא ובאמצעות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏.‏ אחרי הכול,‏ עצותיו נוגעות לחיינו!‏ (‏מתי ד׳:‏4;‏ כ״ד:‏​45–47‏,‏ דל’‏‏)‏ רופא יכול לטעות,‏ אך ”‏תורת יהוה תמימה”‏,‏ כלומר מושלמת (‏תהלים י״ט:‏7‏)‏.‏ לא נצטרך לקבל חוות דעת נוספת אחרי שניוועץ בה.‏

הספרים דברי הימים א׳ ו־ב׳ (‏נכתבו במקור על־ידי עזרא כיחידה אחת)‏ מראים שעזרא היה חוקר שקדן.‏ הוא פנה למקורות רבים לאורך כתיבתם.‏a היהודים,‏ שלא מכבר חזרו מבבל,‏ נזקקו לקיצור תולדות עמם.‏ ידיעותיהם לקו בחסר בכל הקשור לשמירת מצוות הדת,‏ המלאכה במקדש ועבודת הלוויים.‏ רשימות יוחסין היו חיוניות.‏ עזרא הקדיש תשומת לב מיוחדת לעניינים אלה.‏ עד לביאת המשיח,‏ היהודים היו אמורים להישאר אומה היושבת על אדמתה,‏ עם מקדש,‏ כהונה ומושל.‏ המידע שכינס עזרא תרם להבטחת המשך קיומה של עבודת אלוהים.‏

האם הרגלי הלימוד שלך דומים לאלה של עזרא?‏ לימוד שקדני אישי של המקרא יעזור לך ללמד אותו ביעילות לאחרים.‏

‏”‏לדרוש את תורת יהוה”‏ כמשפחה

לימוד תורת יהוה אינו מוגבל רק ללימוד אישי.‏ גם שיעורים משפחתיים מהווים הזדמנות נהדרת לכך.‏

יאן ויוליה,‏ זוג מהולנד,‏ הקריאו לשני בניהם עוד מהיום שנולדו.‏ איבוֹ הוא כיום בן 15 ואדוֹ בן 14.‏ הם עדיין מקיימים שיעור משפחתי פעם בשבוע.‏ יאן מסביר:‏ ”‏המטרה העיקרית שלנו אינה לעבור על הרבה חומר במהלך השיעור,‏ אלא שהבנים יבינו את נושא הדיון”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏הבנים עורכים מחקר יסודי.‏ הם בודקים את המשמעות של מילים לא מוכרות ומחפשים פרטים על דמויות מקראיות — מתי הם חיו,‏ מי היו,‏ במה עסקו וכן הלאה.‏ מאז שלמדו לקרוא,‏ הם מעיינים בספרים כגון הבנה מכתבי־הקודש,‏ מילונים ואנציקלופדיות.‏ כך השיעור המשפחתי הופך למהנה יותר.‏ הבנים תמיד מוכנים ומזומנים לקראתו”‏.‏ יתרון נוסף הנובע מכך הוא שהבנים הם המצטיינים בכיתתם בהבעה.‏

ג׳ון וטיני,‏ גם הם זוג מהולנד,‏ נהגו לקיים שיעורים עם בנם אֵסלי (‏כיום בן 24 ומשרת כחלוץ בקהילה אחרת)‏ ועם בתם לינדה (‏עכשיו בת 20 ונשואה לאח נחמד)‏.‏ אך במקום ללמוד ספר מסוים בשיטת שאלות ותשובות,‏ הם התאימו את השיעור המשפחתי לגיל ולצרכים של הילדים.‏ באיזו שיטה הם השתמשו?‏

ג׳ון מסביר שילדיהם בחרו נושא מעניין מהמדורים ”‏שאלות של קוראים”‏ (‏מחוברת המצפה‏)‏ ו”‏מנקודת המבט המקראית”‏ (‏מחוברת עורו!‏‏)‏.‏ אחרי כן הם הסבירו את מה שלמדו,‏ ותמיד התפתחה בעקבות זאת שיחה מעניינת.‏ כך רכשו הצעירים ניסיון בעריכת מחקר ובדיון על מה שלמדו.‏ האם אתה ’‏דורש את תורת יהוה’‏ ביחד עם ילדיך?‏ כך גם תגביר את יעילות הוראתך וגם תעזור לילדיך ללמד ביעילות רבה יותר.‏

‏”‏לעשות”‏

עזרא יישם את מה שלמד.‏ הוא אולי ניהל חיים די נוחים בבבל,‏ אך כשהבין שיש בידו להושיט עזרה לעמו בארץ,‏ הוא ויתר על הנוחוּיוֹת שהציעה בבל ועבר לירושלים המרוחקת חרף האי־נוחות,‏ הבעיות והסכנות שהתלוו לכך.‏ ברור אפוא שעזרא לא רק רכש ידע מתוך המקרא,‏ אלא גם היה נכון ליישם את הנלמד (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

מאוחר יותר,‏ בזמן שהתגורר בירושלים,‏ שוב הראה עזרא שהוא נאה דורש ונאה מקיים.‏ נודע לו שגברים מבני ישראל התחתנו עם נשים עובדות אלילים.‏ מסופר במקרא שהוא ’‏קרע את בגדיו ואת מעילו,‏ מרט משיער ראשו וזקנו וישב משומֵם [‏נדהם]‏ עד למנחת הערב’‏.‏ הוא אפילו ’‏בוש ונכלם להרים את פניו’‏ ליהוה (‏עזרא ט׳:‏​1–6‏)‏.‏

ראה עד כמה השפיע עליו לימוד תורת אלוהים!‏ עזרא ידע היטב אילו השלכות נוראיות עלולות להיות לחוסר הציות של העם.‏ הרי מספרם של שבי ציון היה קטן.‏ אם היו מתבוללים,‏ בסופו של דבר היו נטמעים בגויים עובדי האלילים,‏ ועבודת אלוהים האמיתית היתה נמחקת מעל פני האדמה!‏

למרבה השמחה,‏ מסירותו,‏ יראתו וקנאותו של עזרא הניעו את בני העם לכונן נתיבות ישרות לרגליהם.‏ הם גירשו את הנשים הנוכריות,‏ ואחרי שלושה חודשים הכול בא על מקומו בשלום.‏ נאמנותו של עזרא לתורה תרמה רבות ליעילות הוראתו.‏

כך גם בימינו.‏ אב משיחי אחד אמר:‏ ”‏הילדים לא עושים את מה שאתה אומר להם לעשות;‏ הם עושים את מה שאתה עושה!‏”‏ אותו עיקרון תקף גם בקהילה המשיחית.‏ זקני־קהילה שמציבים דוגמה טובה במעשיהם יכולים לצפות שחברי הקהילה ייענו בחיוב להוראתם.‏

‏”‏ללמד בישראל חוק ומשפט”‏

גורם נוסף תרם ליעילות הוראתו של עזרא.‏ הוא לא לימד רעיונות אישיים אלא ”‏חוק ומשפט”‏,‏ את חוקי יהוה.‏ היה זה מתפקידו בתור כהן (‏מלאכי ב׳:‏7‏)‏.‏ הוא גם לימד משפט,‏ כלומר,‏ צדק,‏ והציב דוגמה אישית בכך — הוראתו לוותה בדבקות בעקרונות הצדק והיושר ובאי משוא פנים.‏ כאשר בעלי סמכות נוהגים בצדק,‏ נוצרת יציבות,‏ ופעליהם מניבים תועלת לטווח ארוך (‏משלי כ״ט:‏4‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ זקני־קהילה,‏ הורים ומבשרי מלכות המכירים היטב את דבר־אלוהים,‏ יתרמו ליצירת יציבות רוחנית אם יורו את חוקיו ואת משפטי הצדק של יהוה בקהילה,‏ במשפחה ולמעוניינים.‏

ודאי תסכים שאם תחקה במידה מלאה את דוגמתו של עזרא הנאמן,‏ תצליח ללמד ביעילות רבה יותר.‏ אם כן,‏ ‏’‏הכן את לבבך,‏ דרוש את תורת יהוה,‏ עשה אותה ולַמֵד את חוקיו ואת משפטיו של יהוה’‏ (‏עזרא ז׳:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 22]‏

מה תרם ליעילות הוראתו של עזרא?‏

1.‏ הוא טיפח נטיית לב נכונה

2.‏ הוא דרש את תורת יהוה

3.‏ הוא יישם את מה שלמד וכך הציב דוגמה טובה

4.‏ הוא למד בשקדנות כדי שיוכל ללמד את ההשקפה המקראית