דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר עזרא
ספר עזרא הוא המשכו הישיר של ספר דברי הימים ב׳. כותבו, עזרא הכהן, פותח את תיאור המאורעות בהצהרת כורש מלך פרס, שאיפשרה לשארית גולי בבל היהודים לחזור למולדתם. הסיפור מסתיים בפעולות שנוקט עזרא לטיהור מי שנטמאו ביושבי הארץ. בסך הכול, הספר סוקר תקופה בת 70 שנה — מ־537 ועד 467 לפה״ס.
כאשר עזרא כותב את הספר עומד לנגד עיניו דבר אחד — להראות כיצד יהוה קיים את הבטחתו לשחרר את עמו מגלות בבל, ולשקם את עבודת אלוהים האמיתית בירושלים. לפיכך, עזרא מתמקד רק באירועים הקשורים למטרה זו. ספר עזרא מתאר את שיקומו של בית המקדש והשבת עבודת יהוה על כנה חרף התנגדות וחוסר שלמותם של משרתי אלוהים. המאורעות נושאים חשיבות גדולה עבורנו משום שגם אנו חיים בתקופת שיקום. רבים נוהרים אל ”הר יהוה” ובקרוב כל הארץ ”תימלא... לדעת את כבוד יהוה” (ישעיהו ב׳:2, 3; חבקוק ב׳:14).
בניית המקדש מחדש
(עזרא א׳:1 עד ו׳:22)
בתגובה להצהרת השחרור של כורש, כ־000,50 גולים יהודים שבים לירושלים ובראשם המושל זרובבל או שֵשְבַּצַּר. שבי ציון מקימים ללא דיחוי את המזבח במקומו ומחדשים את הקרבת הקורבנות ליהוה.
כעבור שנה בני ישראל מניחים את היסודות של בית יהוה. אויבים ממשיכים לנסות לסכל את עבודות הבנייה ולבסוף עולה בידם להוציא צו מלכותי להשבית את המלאכה. הנביאים חגי וזכריה מביאים להתעוררות מחודשת בקרב העם ומחדשים את עבודות הבנייה של המקדש למרות האיסור. החשש להפר את הכרזת כורש הפרסי, שהייתה בבחינת חוק ולא יעבור, דחק את אויביהם לפינה. חקירה רשמית חושפת את תוכנו של צו כורש ביחס ל”בית האלוהים בירושלים” (עזרא ו׳:3). העבודה מתקדמת ללא כל תקלות ולבסוף נשלמת.
תשובות לשאלות מקראיות:
א׳:3–6 — היו מקרב בני ישראל שלא התנדבו לשוב למולדתם. האם משמע הדבר שהייתה להם אמונה חלשה? יש שלא שבו לירושלים אולי משום שהיו חומרניים או שחסרה להם הערכה לעבודת האלוהים האמיתית, אבל אלה לא היו פני הדברים בכל מקרה. ראשית, מסע בן 600,1 ק״מ לירושלים ארך ארבעה או חמישה חודשים. בנוסף לכך, נדרשה סיבולת פיזית כדי להתיישב בארץ שהייתה שוממה במשך 70 שנה וכדי לעסוק בעבודת הבנייה. אם כן, אין ספק שעקב נסיבות מגבילות, כמו מחלות, גיל מתקדם ומחויבויות משפחתיות היו שנבצר מהם לחזור.
ב׳:43 — מי היו הנתינים? מוצאם לא היה מבני ישראל, והם שירתו כעבדים או כמשרתים במקדש. ביניהם נמנו צאצאי הגבעונים מימי יהושע ואחרים ”שנתן דויד והשרים לעבודת הלויים” (עזרא ח׳:20).
ב׳:55 — מי היו בני עבדי שלמה? אלה היו אנשים שלא מקרב בני ישראל אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בשירות יהוה. ייתכן ששירתו כסופרים במקדש או מילאו תפקידים מנהליים אחרים.
ב׳:61–63 — האם האורים והתומים — בהם השתמשו כדי להיוועץ בשעת הצורך ביהוה — עמדו לרשות שבי ציון? מי שטענו להיות נצר למשפחת הכוהנים ולא הצליחו לבסס זאת דרך אילן היוחסין שלהם, יכלו לאמת את מוצאם באמצעות האורים והתומים. עזרא הזכיר זאת כאפשרות בלבד. אין בכתבי־הקודש אזכור לכך שהשתמשו באורים ובתומים בתקופה זו או לאחר מכן. לפי המסורת היהודית נעלמו האורים והתומים בחורבן בית המקדש ב־607 לפה״ס.
ג׳:12 — מדוע ”הזקנים אשר ראו את הבית הראשון” של יהוה בכו? אותם זקנים זכרו את הימים בהם עמד מקדש שלמה המפואר על תילו. תשתיות המקדש החדש היו בהשוואה אליו ’כאַין בעיניהם’ (חגי ב׳:2, 3). האם מאמציהם באמת יכולים היו להחזיר את הדרו ואת תפארתו של המקדש הראשון? הם בוודאי חשו רפיון ידיים ולכן בכו.
ג׳:8–10; ד׳:23, 24; ו׳:15, 16 — כמה שנים נדרשו כדי לקומם את המקדש? יסודות המקדש הונחו ב־536 לפה״ס — ”בשנה השנית לבואם”. העבודות הופסקו בימי המלך ארתחשסתא (ארתחששׂתא) ב־522 לפה״ס. האיסור נמשך עד 520 לפה״ס, בשנה השנייה למלכות דריווש. עבודות המקדש הושלמו בשנה השישית למלכותו, ב־515 לפה״ס. (ראה המסגרת ”מלכי פרס מ־537 ועד 467 לפה״ס”.) הואיל וכך, עבודות הבנייה ארכו כ־20 שנה.
ד׳:8 עד ו׳:18 — מדוע קטע זה נכתב בארמית? הקטע מכיל בעיקרו העתקי חליפת איגרות בין פקידים ממשלתים למלכים. עזרא העתיק אותם מהמסמכים הרשמיים בארמית, השפה המסחרית והדיפלומטית דאז. חלקים אחרים בתנ״ך הכתובים בשפה שמית עתיקה זו מופיעים בעזרא ז׳:12–26, בירמיהו י׳:11 ובדניאל ב׳:4 מהחלק השני ועד ז׳:28.
לקחים עבורנו:
א׳:2. מה שניבא ישעיהו 200 שנה קודם לכן התגשם (ישעיהו מ״ד:28). הנבואות המצויות בדבר יהוה לעולם אינן מכזיבות.
א׳:3–6. בדומה לכמה מבני ישראל שנותרו בבבל, רבים מעדי־יהוה אינם יכולים לשרת במסגרת השירות המורחב או היכן שיש צורך גדול יותר. אבל הם תומכים במי שכן יכולים לעשות זאת. הם מעודדים אותם ותורמים מכספם לקידום הכרזת בשורת המלכות ופעילות עשיית התלמידים.
ג׳:1–6. בחודש השביעי ב־537 לפה״ס (תשרי, מקביל לספטמבר/אוקטובר) הקריבו שבי ציון הנאמנים את קורבנם הראשון. הבבלים כבשו את ירושלים בחודש החמישי (אב, מקביל ליולי/אוגוסט) של שנת 607 לפה״ס, וכעבור חודשיים נותרה העיר שוממה לחלוטין (מלכים ב׳. כ״ה:8–17, 22–26). כפי שנחזה, 70 שנות חורבן ירושלים הסתיימו בדיוק בזמן (ירמיהו כ״ה:11; ירמיהו כ״ט:10). כל מה שדבר יהוה מנבא מתגשם.
ד׳:1–3. שארית הנאמנים דחו הצעה שעלולה הייתה להביא לברית דתית עם עובדי אלילים (שמות כ׳:5; שמות ל״ד:12). כמותם, גם משרתי יהוה בימינו אינם נוטלים שום חלק בתנועות בין־דתיות.
ה׳:1–7; ו׳:1–12. יהוה יכול לכוון את מהלך העניינים למען הצלחת משרתיו.
ו׳:14, 22. מסירות בעבודת יהוה זוכה לשביעות רצונו ולברכתו.
ו׳:21. בעקבות ההתקדמות בעבודת יהוה, חוללו השומרונים שגרו בארץ ושבי ציון שפנו לעבודת אלילים שינויים נחוצים בחייהם. האין זה נכון שגם עלינו להשתתף בהתלהבות במשימה שהטיל עלינו אלוהים, כולל הטפת הבשורה על המלכות?
עזרא מגיע לירושלים
(עזרא ז׳:1 עד י׳:44)
חמישים שנה חלפו מאז חנוכת בית יהוה המשוקם. השנה היא 468 לפה״ס. עזרא עושה דרכו מבבל לירושלים ולוקח איתו קבוצה של משרתי אלוהים וכספים שנתרמו. מה הוא מוצא שם?
השרים אומרים לעזרא: ”לא נבדלו העם ישראל והכוהנים והלוויים מעמֵי הארצות כתועבותיהם”. יתר על כן, ”יד השרים והסגנים הייתה במַעַל הזה ראשונה” (עזרא ט׳:1, 2). עזרא המום. הוא זוכה לעידוד להיות ’חזק ולעשות’ (עזרא י׳:4). עזרא נוקט צעדים לתיקון, והעם מגיב בחיוב.
תשובות לשאלות מקראיות:
ז׳:1, 7, 11 — האם כל הפסוקים הללו מתייחסים לאותו ארתחשסתא שהשבית את עבודות הבנייה? לא. ארתחשסתא הינו שם או תואר המתייחסים לשני מלכים פרסים. האחד היה בַּרדיה או גַוּמַתָא , אשר ציווה להשבית את עבודות הבנייה ב־522 לפה״ס. הארתחשסתא שמלך כאשר עזרא בא לירושלים היה ארתחשסתא לונגימנוס [ארוך־היד].
ז׳:28 עד ח׳:20 — מדוע רבים מגולי בבל סירבו לעלות עם עזרא לירושלים? למרות שחלפו יותר מ־60 שנה מאז שובה של הקבוצה הראשונה למולדתה, אוכלוסיית ירושלים עדיין הייתה דלילה. חזרה לירושלים משמעה היה בניית חיים חדשים בתנאים קשים ומסוכנים. ירושלים לא יכולה הייתה להציע שום הצלחה כלכלית מפתה לבני הגולה שאולי שגשגו מבחינה כלכלית בבבל. וכמובן, אין להתעלם גם מהמסע המסוכן. משבי ציון נדרשו אמונה איתנה ביהוה, קנאות לעבודת האמת ואומץ כדי לעלות לירושלים. אפילו עזרא התחזק כיד יהוה עליו. בזכות העידוד שנתן עזרא נענו לקריאה 500,1 משפחות — ייתכן כ־000,6 איש. לאחר שעזרא נקט בצעדים נוספים, 38 לוויים ו־220 נתינים נענו להזמנתו.
ט׳:1, 2 — עד כמה חמורה הייתה הסכנה שבנישואי התערובת עם עמי הארצות? האומה המשוקמת הייתה אמורה לשמור כאומנת על עבודת יהוה עד בוא המשיח. נישואי תערובת עם עמי הארצות היוו סכנה ממשית לעבודת אלוהים האמיתית. הואיל והיו שנקשרו בברית הנישואין עם עובדי אלילים, כל האומה עלולה הייתה בסופו של דבר להיטמע בעמים עובדי האלילים. עבודת אלוהים הטהורה יכולה הייתה להימחות מעל פני האדמה. ואם כך, אל מי יבוא המשיח? לא פלא שעזרא היה מזועזע לנוכח המצב!
י׳:3, 44 — מדוע הוצאו הילדים יחד עם הנשים? אם לא היו מוציאים את הילדים הייתה סבירות גדולה יותר שהנשים יחזרו בגללם. יתרה מזו, ילדים קטנים זקוקים בדרך כלל לטיפול של אמם.
לקחים עבורנו:
ז׳:10. עזרא הוא דוגמה עבורנו מכיוון שהיה תלמיד שקדן ומורה יעיל של דבר־אלוהים. הוא הכין את לבבו בתפילה כדי להיוועץ בתורת יהוה. וכאשר נועץ בה נתן את מלוא תשומת הלב לדברי יהוה. עזרא יישם את שלמד ולא חסך במאמצים ללמד אחרים.
ז׳:13. יהוה מעוניין שמשרתיו יעבדו אותו ברוח התנדבותית.
ז׳:27, 28; ח׳:21–23. עזרא פיאר את יהוה, הפציר בפניו בכנות לפני שיצא למסע הארוך והמסוכן לירושלים והיה מוכן לסכן את חייו למען תהילת יהוה. הוא הציב לנו בכך דוגמה טובה.
ט׳:2. עלינו להתייחס ברצינות לעצה להינשא אך ורק ”באדון”.
ט׳:14, 15. חברה רעה עלולה להכעיס את יהוה.
י׳:2–12, 44. הגברים שלקחו להם נשים נוכריות גילו ענווה והתחרטו, וכן כוננו נתיבות ישרות לרגליהם. גישתם ודרכי פעולתם היו למופת.
יהוה מקיים את הבטחותיו
כמה מועיל עבורנו ספר עזרא! בדיוק בזמן, הגשים יהוה את הבטחתו לשחרר את עמו מגלות בבל ולשקם את עבודת אלוהים האמיתית בירושלים. האין זה מחזק את אמונתנו ביהוה ובהבטחותיו?
חשוב על הדוגמאות הטובות שמכיל ספר עזרא. עזרא והשארית שחזרו לשקם את עבודת אלוהים הטהורה בירושלים הפגינו מסירות מופתית לאלוהים. ספר זה גם מבליט את אמונתם של יראי האלוהים מקרב הנוכרים ואת ענוותם של החוטאים שהתחרטו. ללא ספק, דברי עזרא שנכתבו בהשראה מספקים הוכחה נחרצת כי ”דבר האלוהים חי ופועל” (עברים ד׳:12).
[טבלה/תמונה בעמוד 18]
מלכי פרס מ־537 ועד 467 לפה״ס
כורש הגדול (עזרא א׳:1) מת בשנת 530 לפה״ס
כַּנְבּוּזי, או אחשוורוש (עזרא ד׳:6) 530–522 לפה״ס
ארתחשסתא או ארתחששׂתא (עזרא ד׳:7) 522 לפה״ס (התנקשו בחייו
— בַּרדיה או גַוּמַתָא לאחר שבעה חודשי שלטון בלבד)
דריווש ה־1 (עזרא ד׳:24) 522–486 לפה״ס
ארתחשסתא לונגימנוס (עזרא ז׳:1) 475–424 לפה״ס
(ארוך היד)
[הערת שוליים]
a כְּסֶרְכְּסֶס אינו מוזכר בספר עזרא. הוא מוזכר בספר אסתר בשם אחשוורוש.
[תמונה]
אחשוורוש
[תמונה בעמוד 17]
כורש
[תמונה בעמוד 17]
המדיניות בדבר החזרתם של השבויים למולדתם מוצהרת בגליל כורש
[שלמי תודה]
גליל כורש: צילום באדיבות המוזיאון הבריטי
[תמונה בעמוד 20]
האם אתה יודע בזכות מה היה עזרא מורה יעיל?