אילו מאמצים שקדניים מברך יהוה?‏

‏”‏שלחני,‏ כי עלה השחר”‏.‏

‏”‏לא אשלחך כי אם ברכתני”‏.‏

‏”‏מה שמך?‏”‏

‏”‏יעקב”‏.‏

‏”‏לא יעקב יֵאמר עוד שמך כי אם ישראל,‏ כי שׂריתָ עם אלוהים ועם אנשים ותוכל”‏ (‏בראשית ל״ב:‏​27–29‏)‏.‏

דו־שיח מעניין זה היה תוצאה של הפגנת יכולת גופנית יוצאת מן הכלל מצד יעקב בן ה־97.‏ המקרא אינו מתאר אותו כאתלט,‏ אך בכל זאת מסופר שהוא נאבק עם מלאך כל הלילה.‏ מדוע?‏ משום שיעקב היה מוטרד לגבי מורשתו,‏ הבטחת יהוה לאבותיו.‏

שנים רבות קודם לכן ויתר עשיו על זכות הבכורה שלו ליעקב בתמורה לנזיד עדשים.‏ כעת שומע יעקב שעשיו עושה דרכו אליו ואיתו 400 איש.‏ מטבע הדברים יעקב חושש,‏ והוא מחפש חיזוקים להבטחת יהוה שמשפחתו תשגשג בארץ שבעבר נהר הירדן.‏ בהתאם לתפילותיו נוקט יעקב פעולה החלטית ושולח מתנות רבות לעשיו.‏ הוא נוקט גם צעדים הגנתיים — הוא חוצה את מחנהו לשניים ומעביר את נשותיו ואת הילדים לעברו השני של מעבר יבּוֹק.‏ הוא ממשיך להתאמץ בדמעות רבות כשהוא נאבק כל הלילה עם מלאך ו’‏מתחנן’‏ אליו לחסד (‏הושע י״ב:‏5;‏ בראשית ל״ב:‏​2–33‏)‏.‏

חשוב על מקרה שקרה קודם לכן לרחל,‏ אשתו השנייה של יעקב ואהבתו הראשונה.‏ רחל היתה מודעת לכך שיהוה הבטיח לברך את יעקב.‏ אחותה לאה,‏ אשתו הראשונה של יעקב,‏ בורכה בארבעה בנים,‏ ואילו רחל נשארה עקרה (‏בראשית כ״ט:‏​31–35‏)‏.‏ במקום לשקוע ברחמים עצמיים,‏ היא המשיכה לעתור אל יהוה בתפילות ופעלה בהתאם לתפילותיה.‏ בדומה למה שעשתה שרה עם הגר,‏ הביאה רחל את שפחתה בלהה ליעקב כאישה שנייה למען ’‏תיבָּנֶה ממנה’‏,‏ כלומר,‏ תזכה לבנים.‏a בלהה ילדה ליעקב שני בנים — את דן ואת נפתלי.‏ אחרי לידת נפתלי הכריזה רחל על המאמץ הרגשי שנדרש ממנה:‏ ”‏נפתולי [‏מאבקי]‏ אלוהים נפתלתי עם אחותי,‏ גם יכולתי [‏ניצחתי]‏!‏”‏ אך בסופו של דבר בורכה רחל בשני בנים פרי בטנה — יוסף ובנימין (‏בראשית ל׳:‏​1–8;‏ ל״ה:‏24‏)‏.‏

מדוע בירך יהוה את מאמציהם הפיזיים והרגשיים של יעקב ורחל?‏ משום שהם התרכזו תמיד ברצונו של יהוה והוקירו את מורשתם.‏ הם ביקשו ממנו בכנות את ברכתו ופעלו בהחלטיות בהתאם לרצון אלוהים ולתפילותיהם.‏

בדומה ליעקב ורחל,‏ רבים כיום יעידו שדרושים מאמצים שקדניים כדי לקבל את ברכת יהוה.‏ מאמציהם מלווים פעמים רבות בדמעות,‏ ייאוש ותסכול.‏ אֵם משיחית ששמה אליזבת נזכרת במאמצים הכבירים שנדרשו ממנה כדי לשוב ולנכוח באסיפות אחרי הפסקה ארוכה.‏ היו לה חמישה בנים קטנים,‏ בעל לא מאמין,‏ ואולם המלכות הקרוב ביותר היה במרחק של 30 קילומטר — אתגר לא קטן.‏ ”‏היינו זקוקים להרבה משמעת עצמית,‏ אבל ידעתי שזה יועיל לי אישית וגם לילדים.‏ זה סייע להם להבין שדרך החיים שלנו שווה כל מאמץ”‏.‏ יהוה בירך את מאמציה.‏ מבין שלושת בניה שפעילים כיום בקהילה המשיחית,‏ שניים משרתים בשירות מלא.‏ היא שמחה על התקדמותם הרוחנית ואומרת:‏ ”‏הם התבגרו רוחנית הרבה יותר ממני”‏.‏ היא זכתה לברכה נהדרת על מאמציה השקדניים!‏

מאמצים שקדניים שיהוה מברך

למאמצים שקדניים ועבודה קשה יש גמול רב.‏ ככל שנשקיע יותר מאמצים בפרויקט או בתפקיד כלשהו,‏ כך יגדל הסיפוק שנפיק ממנו.‏ למעשה,‏ כך יצר אותנו יהוה.‏ ”‏כל האדם [‏צריך]‏ שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו.‏ מתת אלוהים היא”‏,‏ כתב שלמה המלך (‏קהלת ג׳:‏13;‏ ה׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אך כדי לקבל את הברכה מאלוהים,‏ עלינו לוודא שאנו משקיעים מאמצים בכיוון הנכון.‏ לדוגמה,‏ האם הגיוני לצפות שיהוה יברך את אורח חיינו אם העניינים הרוחניים תופסים אצלנו מקום משני?‏ האם משיחי מוקדש יוכל להשביע את רצונו של יהוה אם יקבל עבודה או קידום שיגרמו לו להפסיד דרך קבע התרועעות בונה ומחזקת אמונה באסיפות הקהילה?‏ (‏עברים י׳:‏​23–25‏)‏.‏

גם אם אדם יעמול כל חייו להשגת קריירה חילונית או הצלחה חומרית,‏ הוא לא ’‏יראה טוב’‏ אם יוותר על הרוחניות.‏ במשלו על הזורע,‏ תיאר ישוע את התוצאות של מאמצים המושקעים בכיוונים הלא נכונים.‏ ישוע הסביר שהזרע ה”‏נזרע בין הקוצים”‏ הוא ”‏השומע את הדבר,‏ אלא שדאגות העולם הזה ומדוחי העושר מחניקים את הדבר ולא יעשה פרי”‏ (‏מתי י״ג:‏22‏)‏.‏ גם פאולוס הזהיר מפני אותה מלכודת והוסיף,‏ שמי שפונים אל החומרנות ”‏נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות,‏ המורידות את האדם אלי הרס ואבדון”‏.‏ מהו המרפא לאותו אורח חיים הרסני מבחינה רוחנית?‏ פאולוס המשיך ואמר שיש ’‏לברוח מאלה ולא לבטוח בעושר שאין בו ביטחון,‏ אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע ולהנאתנו’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏​9,‏ 11,‏ 17‏)‏.‏

כולנו,‏ בלי כל קשר לגילנו או לזמן שאנו כבר משרתים את יהוה,‏ נוכל להפיק תועלת אם נתאמץ בשקדנות כמו יעקב ורחל.‏ הם ביקשו להשביע את רצונו של אלוהים ואף פעם לא שכחו את מורשתם,‏ ולא משנה עד כמה נסיבות חייהם היו מפחידות או מתסכלות.‏ אפשר שהלחצים והקשיים שלנו כיום מפחידים,‏ מתסכלים או אפילו מדכאים באותה מידה.‏ קיים הפיתוי להפסיק להיאבק ולהצטרף לרשימת הנופלים כתוצאה ממתקפת השטן.‏ הוא אינו בוחל בשום אמצעי העומד לרשותו,‏ וינצל בידור או בילויים,‏ ספורט או תחביבים,‏ קריירה או הצלחה חומרית,‏ כדי להשיג את מטרתו.‏ יובטחו לנו תוצאות טובות שרק לעתים רחוקות יתממשו.‏ מי שמותעים או מתפתים להתעסק באותם דברים שהוזכרו,‏ מוצאים את עצמם ברוב המקרים מאוכזבים.‏ בדומה ליעקב ורחל,‏ הבה ניאבק בעוז וננצח במלחמתנו נגד נכלי השטן.‏

השטן ישמח מאוד אם ניכנע ונחשוב ש’‏אין תקווה.‏ אין כבר מה לעשות.‏ אין טעם להמשיך’‏.‏ לכן עד כמה חיוני שנישמר מפני גישה תבוסתנית ונדחה מחשבות כמו ’‏אף אחד לא אוהב אותי’‏ ו’‏יהוה כבר שכח ממני’‏.‏ הכניעה למחשבות אלה היא הרסנית.‏ הייתכן שגישה זו מעידה על כך שהרמנו ידיים ושכבר איננו נאבקים כדי לקבל את הברכה?‏ זכור:‏ יהוה מברך מאמצים שקדניים.‏

המשך להיאבק כדי לזכות לברכת יהוה

בריאותנו הרוחנית תלויה במידה רבה בהבנת שתי אמיתות בסיסיות לגבי חיינו כמשרתי יהוה.‏ (‏1)‏ לאיש אין מונופול על בעיות,‏ מחלות או מצבים קשים,‏ ו־(‏2)‏ יהוה שומע את שוועתם של מי שמבקשים בכנות את עזרתו ואת ברכתו (‏שמות ג׳:‏​7–10;‏ יעקב ד׳:‏​8,‏ 10;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏​8,‏ 9‏)‏.‏

לעולם אל תיכנע ל”‏חטא הלוכד על נקלה”‏ — שהוא חוסר אמונה — ולא חשוב עד כמה קשה לך או כמה חסר אונים אתה חש (‏עברים י״ב:‏1‏)‏.‏ המשך להיאבק עד שתקבל את הברכות.‏ התאזר באורך רוח וזכור את יעקב הקשיש,‏ שנאבק כל הלילה בשביל לזכות לברכה.‏ וכמו האיכר שזורע באביב ומחכה לקציר,‏ המתן בסבלנות שיהוה יברך את פעילותך הרוחנית,‏ גם אם אתה חש שהיא מוגבלת בצורה כלשהי (‏יעקב ה׳:‏​7,‏ 8‏)‏.‏ בכל עת זכור את דברי מחבר המזמור:‏ ”‏הזורעים בדמעה ברינה יקצורו”‏ (‏תהלים קכ״ו:‏5;‏ גלטים ו׳:‏9‏)‏.‏ עמוד איתן ותוכל להימנות עם המתמודדים בעוז.‏

‏[‏הערת שוליים]‏