‏”‏בלי משל לא דיבר אליהם”‏

‏”‏את כל אלה דיבר ישוע להמון העם במשלים,‏ ובלי משל לא דיבר אליהם”‏ (‏מתי י״ג:‏34‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע קשה לשכוח משלים טובים?‏ (‏ב)‏ אילו סוגי משלים סיפר ישוע,‏ ואילו שאלות עולות לגבי השימוש שעשה במשלים ובדוגמאות?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

האם זכורים לך משל או דוגמה ששמעת לפני שנים רבות בהרצאה פומבית?‏ משלים טובים אינם נשכחים במהרה.‏ מחבר אחד כתב שהמשלים ”‏הופכים את האוזניים לעיניים ונותנים לקהל את החופש לחשוב בתמונות”‏.‏ הואיל ואנחנו חושבים הכי טוב בתמונות,‏ משלים מקלים עלינו לקלוט מושגים.‏ המשל יכול להפיח חיים במילים ולטבוע לקחים עמוק בזיכרוננו.‏

² אף מורה עלי אדמות לא היה מיומן יותר מישוע המשיח בשימוש במשלים ובדוגמאות.‏ כיום,‏ כעבור כמעט 000,‏2 שנה,‏ עדיין קל להיזכר במשלים הרבים שסיפר.‏a מדוע הירבה ישוע להיעזר בשיטת הוראה מיוחדת זו?‏ בזכות מה היו משליו כה יעילים?‏

מדוע לימד ישוע בעזרת משלים

3.‏ (‏א)‏ מהי סיבה אחת לכך שישוע השתמש במשלים,‏ לפי הכתוב במתי י״ג:‏​34,‏ 35‏?‏ (‏ב)‏ מה מראה שיהוה מכיר ביעילותה של שיטת הוראה זו?‏

³ במקרא מוזכרות שתי סיבות בולטות לכך שישוע סיפר משלים.‏ ראשית,‏ כך הוא הגשים נבואה.‏ השליח מתי כתב:‏ ”‏את כל אלה דיבר ישוע להמון העם במשלים,‏ ובלי משל לא דיבר אליהם;‏ למען יתקיים מה שנאמר בפי הנביא:‏ ’‏אפתחה במשל פי,‏ אביעה חידות מני־קדם’‏”‏ (‏מתי י״ג:‏​34,‏ 35‏)‏.‏ ”‏הנביא”‏ שאותו ציטט מתי כתב את תהלים ע״ח:‏2‏.‏ מחבר התהלים כתב את דבריו בהשראת רוח אלוהים מאות שנים לפני שנולד ישוע.‏ האין זה מדהים שמאות שנים מראש,‏ קבע יהוה שבנו יְלמד בעזרת משלים?‏ אין ספק שיהוה מכיר ביעילותה של שיטת הוראה זו!‏

4.‏ כיצד הסביר ישוע את הסיבה לכך שהוא מדבר במשלים?‏

⁴ שנית,‏ ישוע עצמו הסביר שמשליו נועדו להבדיל את אלה שלבם היה קשה.‏ לאחר שסיפר ל”‏המון עם רב”‏ את משל הזורע,‏ שאלו אותו תלמידיו:‏ ”‏מדוע אתה מדבר אליהם במשלים?‏”‏ ישוע השיב:‏ ”‏מפני שלכם ניתן לדעת את סודות מלכות השמים,‏ אך להם לא ניתן.‏ לכן במשלים אני מדבר אליהם,‏ כי בראותם אינם רואים ובשומעם אינם שומעים אף אינם מבינים.‏ ומתקיימת בהם נבואת ישעיהו לאמור:‏ ’‏שִמעו שמוע ואל תבינו וראוּ רָאוֹ ואל תֵדָעוּ.‏ השמן לב העם הזה”‏ (‏מתי י״ג:‏​2,‏ 10,‏ 11,‏ 13–15;‏ ישעיהו ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

5.‏ כיצד הבדילו משליו של ישוע בין הענווים ובין רמי הלב?‏

⁵ מה היה במשליו של ישוע שיצר הבדלה בין האנשים?‏ לפעמים היה על מאזיניו להתאמץ על מנת להבין את מלוא משמעות הדברים.‏ הענווים ביקשו ממנו לספק להם מידע נוסף (‏מתי י״ג:‏36;‏ מרקוס ד׳:‏34‏)‏.‏ לפיכך,‏ באמצעות משליו יכול היה ישוע לגלות אמיתות שונות לאלה שלבם חפץ בהן;‏ בה בעת,‏ המשלים הסתירו את האמת מרמי הלב.‏ אכן,‏ ישוע היה מורה מעולה!‏ נבחן כעת מספר גורמים שהפכו את משליו ליעילים.‏

בחירה קפדנית של הפרטים

6–8.‏ (‏א)‏ מה לא היה לאלה ששמעו את דברי ישוע?‏ (‏ב)‏ אילו דוגמאות מראות שישוע בחר בקפידה את הפרטים שכלל במשליו?‏

⁶ האם תהית פעם איך הרגישו התלמידים ששמעו ישירות את ישוע מלמד?‏ אף שהיתה להם זכות גדולה לשמוע את קולו של ישוע,‏ עדיין לא היה באפשרותם לפנות לאיזשהו תיעוד כתוב ולקרוא את מה שאמר.‏ במקום זאת,‏ היה עליהם לזכור את דבריו ולשמור אותם בלבם.‏ ישוע הקל עליהם לזכור את מה שלימד בכך שנעזר במשלים במיומנות.‏ כיצד עשה כן?‏

⁷ ישוע בחר בקפידה את הפרטים שכלל במשליו.‏ אם פרטים מסוימים היו קשורים לסיפור העלילה או נחוצים לשם הדגשה,‏ הוא הקפיד לציינם.‏ למשל,‏ הוא ציין בדיוק כמה כבשים נשארו מאחור כאשר הלך בעליהם לחפש אחר השה האובד.‏ הוא גם הזכיר כמה שעות עבדו הפועלים בכרם וכמה ככרי כסף הופקדו בידי העבדים (‏מתי י״ח:‏​12–14;‏ כ׳:‏​1–16;‏ כ״ה:‏​14–30‏)‏.‏

⁸ אך יחד עם זאת,‏ ישוע השמיט פרטים לא חיוניים,‏ שהיו מקשים על מאזיניו לקלוט את מוסר ההשכל.‏ לדוגמה,‏ במשל על העבד שסירב למחול,‏ ישוע לא הסביר כיצד צבר העבד חוב של 000,‏000,‏60 דינר.‏ הוא התמקד בצורך לסלוח.‏ הדרך שבה נכנס העבד לחוב היא פרט תפל,‏ ואילו העיקר הוא כיצד ויתרו לו על החוב ומה עשה לאחד מחבריו העבדים,‏ שהיה חייב לו סכום כסף קטן יחסית (‏מתי י״ח:‏​23–35‏)‏.‏ כמו כן,‏ במשלו על הבן האובד לא הסביר ישוע מדוע ביקש פתאום הבן הצעיר את חלקו ובזבז אותו.‏ אבל הוא כן הסביר בפרוטרוט מה הרגיש האב כאשר התחרט בנו וחזר הביתה.‏ פרטים אלה על תגובת האב היו חיוניים כדי להבליט את הנקודה שהדגיש ישוע,‏ והיא שיהוה ’‏מרבה לסלוח’‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏7;‏ לוקס ט״ו:‏​11–32‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ במה התמקד ישוע כאשר תיאר את הדמויות שבמשליו?‏ (‏ב)‏ כיצד הקל ישוע על מאזיניו ועל אחרים לזכור את משליו?‏

⁹ ישוע הפעיל שיקול דעת גם כשתיאר את הדמויות במשליו.‏ הוא לא תיאר בפרטי פרטים את המראה החיצוני של הדמויות,‏ אלא התמקד בדרך כלל במעשיהם ובתגובתם למצבים שונים בסיפור.‏ לדוגמה,‏ ישוע לא סיפר כיצד נראה האיש השומרוני,‏ אלא ציין דבר חשוב בהרבה — כיצד השומרוני,‏ ברוב רחמיו,‏ חש לעזרתו של היהודי הפצוע ששכב בצד הדרך.‏ ישוע הזכיר את הפרטים החיוניים כדי ללמד שאהבת הרֵעַ צריכה להיות מופנית גם כלפי אנשים מגזע אחר או כלפי אלה שאינם מבני עמנו (‏לוקס י׳:‏​29,‏ 33–37‏)‏.‏

¹⁰ תודות לכך שישוע בחר בקפידה את הפרטים,‏ היו משליו תמציתיים וברורים.‏ כך הוא הקל על מאזיניו,‏ וכן גם על אינספור אנשים נוספים שהיו עתידים לקרוא את ספרי הבשורה,‏ לזכור את המשלים ואת הלקחים החשובים הטמונים בהם.‏

משלים מחיי היומיום

11.‏ הבא דוגמאות המראות שמשליו של ישוע כללו דברים שאליהם נחשף כאשר גדל בגליל.‏

¹¹ ישוע היטיב לספר משלים הקשורים לחייהם של בני אדם.‏ רבים ממשליו מתאפיינים בפרטים שאליהם נחשף כשגדל בגליל.‏ חשוב לרגע על ילדותו.‏ כמה פעמים ראה את אמו מכניסה לבצק פיסת שאור,‏ שנשמרה מכיכר לחם מוכנה,‏ כדי לגרום לבצק לתפוח?‏ (‏מתי י״ג:‏33‏)‏ כמה פעמים ראה את הדייגים משליכים את הרשתות אל המים הצלולים והכחולים של הכינרת?‏ (‏מתי י״ג:‏47‏)‏ כמה פעמים ראה את הילדים משחקים בחצרות השווקים?‏ (‏מתי י״א:‏16‏)‏ ישוע שם לב לדברים שגרתיים רבים וכלל אותם במשליו — זריעת זרעים,‏ חתונות משמחות ושדות חיטים המבשילים בשמש (‏מתי י״ג:‏​3–8;‏ כ״ה:‏​1–12;‏ מרקוס ד׳:‏​26–29‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ כיצד המשל על החיטים והעשבים הרעים מעיד על כך שישוע הכיר את הווי המקום?‏

¹² אם כן,‏ אין זה מפתיע שישוע שיבץ במשליו הרבים מצבים מחיי היומיום.‏ כדי להבין טוב יותר עד כמה היה ישוע מיומן בשיטת הוראה זו,‏ כדאי שנבדוק מה היתה משמעות דבריו עבור מאזיניו היהודים.‏ נבחן שתי דוגמאות.‏

¹³ קודם כול,‏ במשלו על החיטים והעשבים הרעים,‏ סיפר ישוע על איש שזרע זרע טוב בשדהו,‏ אך ”‏אויב”‏ פלש לשדה וזרע עשבים רעים בין החיטים.‏ מדוע בחר ישוע לספר דווקא מעשה עוול זה?‏ ובכן,‏ זכור שהוא סיפר את המשל ליד הכינרת,‏ ועיסוקם העיקרי של הגליליים היה עבודת אדמה.‏ מה יכול להזיק לאיכר יותר מאשר אויב החודר בסתר לשדהו ומתחיל לזרוע בו עשבים שוטים?‏ חוקי המדינה באותם ימים מעידים על כך שפשעים אלה אכן בוצעו מפעם לפעם.‏ האין זה ברור שישוע דיבר על מצב שהיה קרוב ללבם של מאזיניו?‏ (‏מתי י״ג:‏​1,‏ 2,‏ 24–30‏)‏.‏

14.‏ מדוע בחר ישוע לציין שהדרך במשל על השומרוני הטוב היתה ”‏מירושלים ליריחו”‏?‏

¹⁴ היזכר גם במשל על השומרוני הטוב.‏ ישוע פתח פיו ואמר:‏ ”‏איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שודדים.‏ הללו הפשיטו אותו והיכוהו,‏ והלכו להם בעוזבם אותו מוטל בין מוות לחיים”‏ (‏לוקס י׳:‏30‏)‏.‏ ישוע אמר שהדרך היתה ”‏מירושלים ליריחו”‏ כדי להעביר את המסר.‏ הוא סיפר את המשל ביהודה,‏ לא רחוק מירושלים,‏ כך שמאזיניו ודאי הכירו את הדרך הזאת.‏ היא היתה ידועה כמסוכנת מאוד,‏ במיוחד למי שעברו בה בגפם,‏ והתפתלה לאורך אזורים מבודדים שבהם מצאו השודדים מקומות מארב רבים.‏

15.‏ מדוע אי אפשר להצדיק את אדישותם של הכהן ושל הלוי במשל על השומרוני הטוב?‏

¹⁵ ראוי לציין דבר נוסף במשלו של ישוע.‏ הוא התייחס לכך שהדרך היתה ”‏מירושלים ליריחו”‏.‏ לפי המשל,‏ כהן ולאחריו לוי עברו באותה דרך,‏ ושניהם לא עצרו לעזור לנפגע (‏לוקס י׳:‏​31,‏ 32‏)‏.‏ הכוהנים שירתו במקדש שבירושלים והלוויים סייעו בידם.‏ כוהנים ולוויים רבים התגוררו ביריחו כשלא עבדו במקדש,‏ מכיוון שיריחו שכנה רק 23 קילומטר מירושלים,‏ ולכן ודאי הזדמן להם מפעם לפעם לעבור בדרך זו.‏ כמו כן,‏ שים לב שהכהן והלוי ירדו בדרך ”‏מירושלים”‏,‏ כלומר הם חזרו מבית המקדש.‏b איש אינו יכול להצדיק את אדישותם בטענה שהתרחקו מן האיש הפצוע משום שהוא נראה להם מת,‏ והרי נגיעה בגופה היתה מטמאת אותם ומונעת מהם זמנית לשרת במקדש (‏ויקרא כ״א:‏1;‏ במדבר י״ט:‏​11,‏ 16‏)‏.‏ ברור אפוא שמשלו של ישוע כלל דברים שהיו מוכרים למאזיניו.‏

משלים מן הבריאה

16.‏ מדוע אין תימה בכך שישוע הכיר היטב את הבריאה?‏

¹⁶ כמה וכמה ממשליו של ישוע מעידים על ידיעותיו בתחום עולם החי והצומח ומזג האוויר (‏מתי ו׳:‏​26,‏ 28–30;‏ ט״ז:‏​2,‏ 3‏)‏.‏ מהיכן שאב ידע זה?‏ בעת שגדל בגליל,‏ היו לו הזדמנויות רבות להתבונן במעשה ידיו של יהוה.‏ יתרה מזו,‏ ישוע הוא ”‏בכור כל בריאה”‏ ויהוה השתמש בו כ”‏אָמוֹן”‏ בבריאת הכול (‏קולוסים א׳:‏​15,‏ 16;‏ משלי ח׳:‏​30,‏ 31‏)‏.‏ לכן אין תימה בכך שישוע הכיר היטב את הבריאה!‏ הבה נראה כיצד הוא השתמש במיומנות בידיעותיו כאשר לימד.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ כיצד דבריו של ישוע ביוחנן פרק י׳‏ מראים שהוא הכיר את תכונות הצאן?‏ (‏ב)‏ במה הבחינו מי שביקרו בארצות המקרא באשר לקשר בין הרועה לצאנו?‏

¹⁷ אחד המשלים היותר נוגעים ללב שסיפר ישוע מתועד ביוחנן פרק י׳‏‏.‏ ישוע השווה את היחסים בינו ובין תלמידיו ליחסים שבין רועה לצאנו.‏ ניכר מדבריו שהכיר היטב את תכונות הצאן.‏ הוא ציין שהצאן שומעות בקול הרועה והולכות אחריו בנאמנות (‏יוחנן י׳:‏​2–4‏)‏.‏ הקשר המיוחד בין הרועה לצאנו נראה גם על־ידי מבקרים שהגיעו לארצות המקרא.‏ חוקר טבע בן המאה ה־19,‏ ה.‏ ב.‏ טריסטרם,‏ ציין:‏ ”‏ראיתי רועה משחק עם צאנו.‏ הוא העמיד פני בורח,‏ והצאן רדפו אחריו והקיפוהו.‏ .‏.‏.‏ לבסוף כל הכבשים הקימו סביבו מעגל וקיפצו להם בהנאה”‏.‏

¹⁸ מדוע הצאן הולכות אחרי הרועה שלהן?‏ ”‏כי מכירות הן את קולו”‏,‏ אמר ישוע (‏יוחנן י׳:‏4‏)‏.‏ האם הצאן באמת מכירות את הקול של הרועה שלהן?‏ בספרו הגיאוגרפיה של ארץ הקודש לאורך הדורות (‏The Historical Geography of the Holy Land)‏,‏ כתב ג׳ורג׳ א.‏ סמית מתוך ניסיונו האישי:‏ ”‏לעתים בילינו את מנוחת הצהריים ליד אחת הבארות ביהודה.‏ אז היו מגיעים לשם שלושה או ארבעה רועים עם עדריהם.‏ העדרים התערבבו ותהינו כיצד כל רועה יקבץ שוב את כבשיו.‏ אבל אחרי שסיימו הכבשים לשתות ולשחק,‏ עלה כל רועה למקום שונה מסביב לגיא והחל להשמיע את קריאתו האופיינית.‏ כל כבש פרש מן הקבוצה והלך אחרי הרועה שלו;‏ העדרים עזבו בצורה מאורגנת בדיוק כשם שבאו”‏.‏ ישוע אכן מצא את הדרך הטובה ביותר להמחיש את המסר.‏ אם נִלמד את תורתו,‏ ניישם אותה ונלך אחריו,‏ נוכל ליהנות מהשגחתו האוהבת והחמה של ”‏הרועה הטוב”‏ (‏יוחנן י׳:‏11‏)‏.‏

משלים על מקרים המוכרים למאזיניו

19.‏ איזה אסון מקומי הזכיר ישוע על מנת להפריך דעה מוטעית?‏

¹⁹ משלים יעילים יכולים להיות גם סיפורים מן החיים או דוגמאות,‏ שניתן להפיק מהם לקחים.‏ ישוע סיפר פעם על מקרה אקטואלי על מנת להפריך את הסברה שאסונות באים על מי שראויים לעונש.‏ הוא אמר:‏ ”‏אותם השמונה־עשר אשר נפל עליהם המגדל בשילוח והרגם,‏ הסבורים אתם שהם היו אשמים יותר מכל האנשים הגרים בירושלים?‏”‏ (‏לוקס י״ג:‏4‏)‏ ישוע הביא הסבר משכנע נגד האמונה בגזירה משמים.‏ אותן 18 נפשות נהרגו לא בגלל שביצעו חטאים שהיו למורת רוחו של אלוהים,‏ אלא עקב פגע בלתי צפוי (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ ישוע הפריך אמונה כוזבת בכך שהזכיר מאורע המוכר היטב למאזיניו.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ במה האשימו הפרושים את תלמידי ישוע?‏ (‏ב)‏ איזה סיפור מקראי הזכיר ישוע כדי להמחיש שאלוהים מעולם לא התכוון שחוקי השבת יפורשו בצורה מחמירה?‏ (‏ג)‏ במה נדון במאמר הבא?‏

²⁰ ישוע התייחס גם לדוגמאות מן המקרא.‏ יום אחד העבירו הפרושים ביקורת על התלמידים משום שהללו קטפו שיבולים בשבת ואכלו אותן.‏ למעשה,‏ התלמידים לא הפרו את תורת אלוהים,‏ אלא את פרשנותם הקפדנית של הפרושים לגבי המלאכות האסורות בשבת.‏ כדי להמחיש שאלוהים מעולם לא התכוון שחוקי השבת יפורשו בצורה מחמירה כזאת,‏ פנה ישוע למקרה המתועד בשמואל א׳.‏ כ״א:‏​4–7‏.‏ כאשר היו דוד ואנשיו רעבים,‏ עצרו במשכן ואכלו את לחם הפנים שכבר הוחלף קודם לכן.‏ הלחם הישן היה שמור בדרך כלל לכוהנים.‏ אך בהתחשב בנסיבות,‏ לא היה כל פסול שדוד ואנשיו יאכלו ממנו.‏ מעניין שסיפור זה הוא התיעוד היחיד במקרא לגבי אנשים שאינם כוהנים האוכלים מן הלחם הישן.‏ ישוע ידע בדיוק איזה קטע להזכיר,‏ ומאזיניו היהודים ודאי הכירו אותו (‏מתי י״ב:‏​1–8‏)‏.‏

²¹ ישוע אכן היה מורה גדול!‏ אי אפשר שלא להתרשם מיכולתו המיוחדת ללמד אמיתות חשובות בצורה המובנת למאזיניו.‏ אך כיצד נוכל לחקותו בשעה שאנחנו מלמדים?‏ בזאת נדון במאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

‏• מדוע לימד ישוע בעזרת משלים?‏

‏• הבא דוגמה המראה שישוע סיפר משלים שכללו דברים שהיו מוכרים למאזיניו.‏

‏• כיצד נעזר ישוע היטב בידיעותיו על הבריאה כאשר סיפר משלים?‏

‏• אילו מאורעות שהיו מוכרים למאזיניו הזכיר ישוע?‏

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

ישוע סיפר על עבד שסירב למחול על חוב קטן של כמה דינרים,‏ ועל אב שסלח לבנו אשר בזבז את כל ירושתו

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

מה רצה ישוע להבהיר במשל על השומרוני הטוב?‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

האם הצאן באמת מכירות את קולו של הרועה שלהן?‏