חקה את המורה הגדול
”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח).
1, 2. (א) מדוע ניתן לומר שכולנו מורים במובן מסוים? (ב) איזו זכות מיוחדת יש למשיחיים באשר להוראה?
האם אתה מורה? במובן מסוים כולנו מורים. בכל פעם שאתה מדריך מישהו שאיבד את הדרך, מראה לעמית לעבודה איך לבצע מלאכה מסוימת או מסביר לילד כיצד לקשור את שרוכי נעליו, אתה בעצם מלמד. האין זה נכון שאנו נהנים ממידה מסוימת של סיפוק כשאנו עוזרים לזולת בדרכים אלה?
2 על המשיחיים האמיתיים מוטלת אחריות מיוחדת בעניין ההוראה. אנו מצוּוים ’לעשות תלמידים וללמד אותם’ (מתי כ״ח:19, 20). גם במסגרת הקהילה יש לנו הזדמנויות ללמד. גברים כשירים מתמנים לשרת בתור ”רועים ומורים” בשביל לחזק את הקהילה (אפסים ד׳:11–13). במהלך חיי היומיום, על נשים בוגרות להורות את הטוב לצעירות (טיטוס ב׳:3–5). כולנו נקראים לעודד את אחינו לאמונה, ונוכל לעשות זאת אם נבנה אותם בעזרת המקרא (תסלוניקים א׳. ה׳:11). איזו זכות נפלאה יש לנו להיות מורים של דבר־אלוהים ולחלוק עם הזולת ערכים רוחניים בעלי תועלת נצחית!
3. כיצד נוכל להתייעל בתחום ההוראה?
3 כיצד נתייעל בתחום ההוראה? בעיקר על־ידי כך שנחקה את המורה הגדול, ישוע. אך יש שישאלו, ’כיצד נחקה את ישוע? הוא הרי היה מושלם!’ ואומנם, לא נוכל להיות מורים מושלמים. אך גם אם כישורינו מוגבלים, ביכולתנו לעשות את מיטבנו כדי לחקות את צורת ההוראה של ישוע. נראה כיצד נוכל לאמץ לעצמנו ארבע משיטות ההוראה שלו — פשטות, שאלות יעילות, טיעונים הגיוניים ומשלים ודוגמאות מתאימים.
ללמד בפשטות
4, 5. (א) מדוע הפשטות היא מאפיין חשוב של האמת המקראית? (ב) מדוע חשוב שנשים לב לאוצר המילים שלנו כדי ללמד בפשטות?
4 האמיתות היסודיות שבדבר־אלוהים אינן מסובכות. ישוע אמר בתפילה: ”מודה אני לך, אבי, ... כי הסתרת את הדברים האלה מן החכמים והנבונים וגיליתם לעוללים” (מתי י״א:25). יהוה מגלה את מטרותיו לישרי הלב ולענווים (קורינתים א׳. א׳:26–28). כן, מאפיין עיקרי של האמת הוא פשטות.
5 כיצד תוכל ללמד בפשטות במהלך שיעור מקרא ביתי או בביקור חוזר אצל אדם מעוניין? ובכן, מה אנו למדים מן המורה הגדול? כדי להיות מובן למאזיניו, שרובם היו ”אנשים פשוטים ובלתי מלומדים”, דיבר ישוע במונחים פשוטים שהיו קלים להבנה (מעשי השליחים ד׳:13). לכן כדי ללמד בפשטות, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להיות מודעים לאוצר המילים שלנו. אין צורך לדבר במילים גבוהות או במונחים מרשימים כדי להפוך את האמת שבדבר־אלוהים למשכנעת יותר. ”מילים רמות” עלולות אף להרתיע במיוחד אנשים בעלי השכלה נמוכה או כישורים מוגבלים (קורינתים א׳. ב׳:1, 2). דוגמתו של ישוע מראה שמילים פשוטות שנבחרו בקפידה, מסוגלות להעביר ביעילות רבה את האמת.
6. כיצד נימנע מלהציף את התלמיד במידע?
6 בנוסף לכך, כדי ללמד בפשטות יש להקפיד שלא להציף את התלמיד במידע. ישוע הביא בחשבון את המגבלות של תלמידיו (יוחנן ט״ז:12). גם עלינו להתחשב בתלמידינו. למשל, כשאנו מנהלים שיעורי מקרא בעזרת הספר דעת המובילה לחיי־נצח, אין צורך להסביר כל פרט ופרט.a כמו כן, אין הכרח לרוץ בחומר, כאילו שהדבר הכי חשוב הוא להספיק לעבור על כמות מסוימת של מידע. במקום זאת, מן התבונה לנהל את השיעור בקצב המותאם לצרכים וליכולות של התלמיד. מטרתנו היא שהתלמיד ילך בעקבות ישוע ויעבוד את יהוה. עלינו להקדיש את כל הזמן הדרוש כדי לעזור לו להבין היטב את מה שהוא לומד. כתוצאה מכך תחדור האמת ללבו ותניע אותו לנקוט פעולה (רומים י״ב:2).
7. אילו הצעות יכולות לסייע לנו ללמד בפשטות בשיחות ובנאומים בקהילה?
7 כיצד נוכל ’להשמיע דברים ברורים בלשון’ בשיחות או בנאומים בקהילה, בייחוד כאשר חדשים יושבים בקהל? (קורינתים א׳. י״ד:9) הנה שלוש הצעות מעשיות. ראשית, הסבר מונחים לא ברורים. ההבנה שרכשנו מתוך דבר־אלוהים זיכתה אותנו באוצר מילים ייחודי. אם אנחנו מזכירים מונחים כגון ”העבד הנאמן והנבון”, ”צאן אחרות” ו”בבל הגדולה”, נצטרך להסביר אותם בשפה פשוטה כדי שהמשמעות תהיה ברורה. שנית, אל תרבה במילים. הכברת מילים וניסוחים מסובכים עלולים לגרום לקהל לאבד עניין. בהירות נובעת מהשמטת מילים ומונחים לא חיוניים. שלישית, אל תנסה לעבור על יותר מדי חומר. מחקר עשוי להניב פרטים מעניינים רבים. אך מוטב לארגן את החומר למספר נקודות עיקריות, ולהשתמש רק במידע שתומך בהן ושאפשר להסבירו במסגרת הזמן המוקצב.
שימוש יעיל בשאלות
8, 9. כיצד נבחר בשאלה מתאימה שתעניין את בעל הבית? הבא דוגמאות.
8 ישוע ידע היטב לשאול שאלות כדי לדלות את צפונות לבם של תלמידיו, לעורר את שכלם ולפתח את יכולת חשיבתם. הוא נגע בעדינות אל לבם בעזרת שאלות (מתי ט״ז:13, 15; יוחנן י״א:26). כיצד נוכל גם אנחנו לעשות שימוש יעיל בשאלות?
9 כשאנו מבשרים מבית לבית, נוכל לשאול שאלות כדי לעורר התעניינות מצד מאזינינו ולסלול את הדרך לשיחה על מלכות אלוהים. כיצד תבחר בשאלה מתאימה שתעניין את בעל הבית? גלה עירנות. כשאתה מתקרב לבית, התבונן סביב. האם פזורים צעצועים בחצר או בגינה ומעידים על כך שיש ילדים בבית? אם כן, אפשר לשאול את בעל הבית, ’האם חשבת פעם איך ייראה העולם כשילדיך יהיו גדולים?’ (תהלים ל״ז:10, 11) אם יש מספר מנעולים בדלת או מערכת אזעקה, ניתן לשאול: ’האם אתה חושב שיבוא יום שבו נרגיש בטוחים בתוך ביתנו וברחובות?’ (מיכה ד׳:3, 4). האם יש בכניסה שיפוע מיוחד לכיסא גלגלים? אז אולי נשאל: ’האם לדעתך כולם יוכלו פעם ליהנות מבריאות טובה?’ (ישעיהו ל״ג:24) הספר נימוקים מכתבי־הקודש (בלועזית) מכיל הצעות רבות לדברי פתיחה.b
10. כיצד נוכל להשתמש בשאלות כדי ’לדלות’ מלבו של התלמיד את מחשבותיו ואת רגשותיו, אך מה עלינו לזכור?
10 כיצד נוכל לשאול שאלות יעילות במהלך שיעורי מקרא? שלא כמו ישוע, איננו יכולים לקרוא לבבות. אך שאלות הנשאלות בטקט ובתבונה יעזרו לנו ’לדלות’ את מחשבותיו ואת רגשותיו של התלמיד (משלי כ׳:5). למשל, נניח שאנו לומדים איתו את הספר דעת ועוברים על הפרק ”מדוע חיים המשקפים יראת אלוהים מניבים אושר?” מוסברת שם השקפתו של אלוהים על אי־יושר, זנות ועל עניינים אחרים. התלמיד אולי משיב נכונה על השאלות שבספר, אך האם הוא מסכים עם מה שהוא לומד? אפשר לשאול אותו: ’האם השקפתו של אלוהים על נושאים אלה נראית לך הגיונית?’ ’כיצד תוכל ליישם עקרונות מקראיים אלה?’ יחד עם זאת, זכור שעליך להתייחס לתלמיד בצורה מכובדת. לא נרצה לשאול שאלות שיביכו או ישפילו אותו (משלי י״ב:18).
11. כיצד יכולים נואמים לעשות שימוש יעיל בשאלות?
11 גם נואמים יכולים לעשות שימוש יעיל בשאלות. שאלות רטוריות, שאיננו מצפים שהמאזינים ישיבו עליהן בקול רם, עוזרות לקהל לחשוב ולהסיק מסקנות. ישוע נעזר לפעמים בשאלות מסוג זה (מתי י״א:7–9). כמו כן, הנואם יכול להציג כמה שאלות בדברי ההקדמה שלו כדי להגדיר את הנקודות שבהן ידון. הוא יוכל לומר: ”בנאום הזה נשיב על השאלות הבאות... ” ובדברי הסיום שלו יזכיר את השאלות הללו כדי לחזור על הנקודות העיקריות.
12. הבא דוגמה לשאלות שזקני־קהילה יכולים לשאול אח משיחי, כדי לעזור לו לשאוב נחמה מתוך דבר־ אלוהים.
12 זקני־קהילה יכולים להיעזר בשאלות במלאכת הרעייה, על מנת לעזור ל’נדכא’ לשאוב נחמה מדבר־אלוהים (תסלוניקים א׳. ה׳:14). אם מישהו מדוכא, זקן־קהילה יכול לקרוא איתו את הכתוב בתהלים ל״ד:19. נאמר שם: ”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע”. כדי לוודא שהוא מבין כיצד הפסוק נוגע אליו אישית, זקן־הקהילה יכול לשאול אותו: ’למי קרוב יהוה? האם אתה מרגיש לפעמים ”שבור לב” ו”מדוכא”? אם המקרא מציין שיהוה קרוב לאנשים שמרגישים כך, האין זה נכון שהוא קרוב אליך?’ עידוד לבבי זה עשוי להחיות את רוחו של הנדכא (ישעיהו נ״ז:15).
טיעונים הגיוניים
13, 14. (א) מה נוכל להסביר לאדם שלא מאמין באלוהים משום שאין ביכולתו לראותו? (ב) מדוע אל לנו לצפות שהכול ישתכנעו מדברינו?
13 ברצוננו להגיע ללב האנשים בשירות בטיעונים הגיוניים ומשכנעים (מעשי השליחים י״ט:8; כ״ח:23, 24). האם משתמע מכך שעלינו ללמוד להשתמש בהיגיון מחוכם על מנת לשכנע אנשים באמיתוּת דבר־אלוהים? כלל וכלל לא. חשיבה הגיונית אינה חייבת להיות מסובכת. טיעונים הגיוניים המוצגים בצורה פשוטה הם בדרך כלל היעילים ביותר, והנה דוגמה הממחישה זאת.
14 מה נאמר אם מישהו יגיד לנו שהוא לא מאמין באל בלתי נראה? נוכל לדון בחוק הגורם והתוצאה הקיים בטבע. כשאנו רואים תוצאה, מקובל עלינו שיש לה גורם. נוכל לומר: ’נניח שאתה נמצא במקום נידח ונתקל פתאום בבית יפה המצויד במזון (תוצאה). ודאי תסכים שמישהו (גורם) בנה את הבית ומילא את הארונות במוצרים שונים. בדומה לכך, כשאנו מבחינים בראיות לתכנון בעולם הטבע ובשפע המזון ב”מזווה” של כדור־הארץ (תוצאה), האין זה הגיוני להאמין שמישהו (גורם) אחראי לכך?’ הטיעון הפשוט במקרא מנסח זאת בבירור: ”הן כל בית יש לו בונה, אך בונה הכול הוא האלוהים” (עברים ג׳:4). עם זאת, גם אם נביא את הטיעונים ההגיוניים ביותר, לא הכול ישתכנעו. המקרא מזכיר לנו שרק אלה אשר ”מוכנים”, או שהם בעלי נטיית לב נכונה, יהפכו למאמינים (מעשי השליחים י״ג:48, דל’; תסלוניקים ב׳. ג׳:2).
15. באיזה סוג של הסברים נוכל להשתמש כדי להבליט את תכונותיו ואת דרכיו של יהוה, ואילו שתי דוגמאות ממחישות הסברים אלה?
15 כשאנו מלמדים בשירות השדה או בקהילה, נוכל להביא טיעונים הגיוניים כדי להבליט את תכונותיו ואת דרכיו של יהוה. הסברי קל וחומר, כמו אלה ששימשו את ישוע, יעילים במיוחד (לוקס י״א:13; י״ב:24). הסברים אלה מבוססים על ניגודים וביכולתם להותיר רושם עמוק על השומעים. אם אנו רוצים לחשוף את חוסר ההיגיון באמונה בעינויי גיהינום, נוכל לומר: ’אם אב אוהב לא יחזיק את ידי בנו מעל להבת אש כדי להענישו, כל שכן עצם הרעיון של עינויי גיהינום מתועב בעיני אבינו שבשמים!’ (ירמיהו ז׳:31) כדי להסביר שיהוה דואג לכל אחד ואחד ממשרתיו, נוכל לומר: ’אם יהוה מכיר את שמותיהם של כל אחד ממיליארדי הכוכבים, על אחת כמה וכמה שהוא דואג לבני אדם שאוהבים אותו ושנקנו בדם בנו!’ (ישעיהו מ׳:26; מעשי השליחים כ׳:28) טיעונים משכנעים כאלה יעזרו לנו להגיע ללב הזולת.
משלים מתאימים
16. מדוע כדאי להשתמש במשלים כאשר מלמדים?
16 משלים יעילים הם כמו תבלינים המוסיפים טעם טוב להוראתנו. מדוע כדאי להשתמש במשלים כאשר מלמדים? מורה אחד ציין: ”היכולת לחשוב במונחים מופשטים היא אחת הפעולות הקשות ביותר לאדם”. המשלים מציירים תמונות מלאות משמעות בשכלנו ומסייעים לנו לקלוט ביתר קלות רעיונות חדשים. ישוע היה מומחה בשימוש במשלים (מרקוס ד׳:33, 34). נראה כעת כיצד אפשר להיעזר בשיטת הוראה זו.
17. אילו ארבעה גורמים תורמים ליעילות המשל או הדוגמה?
17 מה תורם ליעילות המשל או הדוגמה? תחילה, המשל צריך להתאים לקהל ולהתבסס על מצבים המוכרים היטב למאזינים. זכור לנו שהרבה ממשליו של ישוע כללו היבטים מחיי היומיום של שומעיו. שנית, המשל צריך להתאים במידה סבירה לנמשל. אם ההשוואה מאולצת, הדוגמה רק תסיח את דעת הקהל. שלישית, לא כדאי לכלול במשל או בדוגמה יותר מדי פרטים לא חיוניים. ישוע סיפק פרטים קטנים אך חיוניים, והשמיט את התפל. רביעית, עלינו להקפיד שהמאזינים מבינים היטב למה המשל מתייחס. אחרת, יהיו כאלה שלא יקלטו את המסר.
18. כיצד נוכל לחשוב על משלים ודוגמאות יעילים?
18 אך כיצד נוכל לחשוב על משלים ודוגמאות יעילים? אין צורך להמציא סיפורים ארוכים ומפורטים. דוגמאות קצרות עשויות להיות יעילות מאוד. פשוט נסה לחשוב על דברים הממחישים את מה שעומד על הפרק. למשל, נניח שאנחנו דנים ברחמיו של אלוהים ורוצים להמחיש את הנקודה המוזכרת במעשי השליחים ג׳:19. נאמר שם שאלוהים ’מוחה’ או מוחק את חטאינו. הביטוי כשלעצמו ציורי. אך מה נוכל להזכיר כדי להמחיש את הנקודה? אולי מחק? ספוג? אפשר לומר: ’כאשר יהוה סולח על חטאינו, הוא מוחק אותם כאילו בעזרת ספוג (או מחק)’. קשה שלא לקלוט את המסר הטמון בדוגמה פשוטה זו.
19, 20. (א) היכן ניתן למצוא דוגמאות ומשלים טובים? (ב) ציין כמה דוגמאות טובות שהוזכרו בפרסומים שלנו. (עיין גם במסגרת.)
19 היכן נוכל למצוא משלים ודוגמאות יעילים, כולל סיפורים אמיתיים? בחיינו האישיים או ברקע ובחוויות של אחים לאמונה. אפשר לבחור דוגמאות ממקורות רבים אחרים, כולל עולם החי וחפצים דוממים, פריטים בבית או מאורע אקטואלי המוכר לציבור המקומי. גורם מפתח במציאת דוגמאות טובות הוא עירנות, ’התבוננות’ בדברים רגילים הנמצאים סביבנו (מעשי השליחים י״ז:22, 23). ספר העוסק בתורת הנאום מסביר: ”נואם המגלה עירנות לחיי האדם ולעיסוקיו המגוונים, משוחח עם מגוון אנשים, מסתכל על דברים בעין בוחנת ושואל שאלות עד שהוא מבין אותם, צובר לעצמו מידע המחשתי רב, שישמש אותו בשעת הצורך”.
20 קיים מקור עשיר נוסף לדוגמאות ומשלים יעילים — המצפה, עורו! וספרות נוספת מטעם עדי־יהוה. תוכל ללמוד רבות אם תשים לב כיצד נעשה בפרסומים אלה שימוש בדוגמאות.c חשוב על הדוגמה בסעיף 11 בפרק י״ז בספר דעת. היא משווה את האישיות השונה שיש לכל חבר בקהילה למגוון כלי הרכב הנוסעים באותו כביש. מה הופך את הדוגמה הזאת לטובה? היא מבוססת על מצב שכיח, היא מקבילה לנקודה המוסברת, וברור ממנה מה הנמשל. אפשר להיעזר בדוגמאות שהופיעו בפרסומים השונים כשאנו מלמדים, ולהתאים אותן לצורכי התלמיד או לנאום.
21. מאילו ברכות נהנים מי שמלמדים היטב את דבר־אלוהים?
21 מורה טוב נהנה מברכות רבות. כשאנו מלמדים, אנו למעשה חולקים משהו עם אחרים ונותנים מעצמנו כדי לעזור להם. נתינה זו מסבה לנו אושר, שהרי הכתוב אומר: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). אושרנו כמורי דבר־אלוהים כרוך בידיעה שאנו מלמדים דבר בעל ערך אמיתי ונצחי — האמת על יהוה. בנוסף לכך, אנו רווים נחת מן הידיעה שאנו מחקים את המורה הגדול, ישוע המשיח.
[הערות שוליים]
a יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
b ראה הפרק ”דברי פתיחה בשירות השדה” בעמודים 9–15. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
c כדי לאתר משלים ודוגמאות, עיין ערך ”משלים” (Illustrations) במפתח כללי לפרסומי חברת המצפה 1986–2000, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה בשפות שונות.
האם אתה זוכר?
• כיצד נוכל ללמד בפשטות כשאנו מנהלים שיעור מקרא או מגישים שיחה בקהילה?
• כיצד נוכל להשתמש בשאלות יעילות כשאנו מבשרים מבית לבית?
• באילו טיעונים הגיוניים אפשר להשתמש כדי להבליט את תכונותיו ואת דרכיו של יהוה?
• היכן נוכל למצוא דוגמאות ומשלים מתאימים?
[תיבה/תמונה בעמוד 23]
האם זכורות לך הדוגמאות הבאות?
להלן מספר דוגמאות טובות. מדוע שלא תפנה למקור החומר ותבדוק כיצד המחישה הדוגמה את הנקודה הנידונה?
• כמו לולייני טרפז או מחליקים על הקרח, מי שרוצה ליהנות מנישואין טובים תלוי במידה רבה בשותף מתאים (המצפה 15 במאי 2001, עמוד 16).
• הבעת רגשות דומה למסירת כדור. אפשר למסור אותו בעדינות או לזרוק אותו בכוח רב ולפגוע במישהו (עורו! 8 בינואר 2001, עמוד 10).
• הלמידה לגלות אהבה דומה ללמידת שפה חדשה (המצפה 15 בפברואר 1999, עמודים 18, 22, 23).
• את החטא התורשתי ניתן להמשיל למה שקורה כאשר וירוס פוגע בקובצי מחשב (האם קיים בורא הדואג לך? עמוד 156).
• הספיריטיזם משמש את השדים כשם שפיתיון משמש את הציידים: הוא מושך טרף (דעת מובילה לחיי־נצח, עמוד 111).
• ישוע בא לעזרת צאצאיו של אדם הראשון כמו איש עשיר המכסה חוב של חברה מסוימת (החוב נגרם על־ידי מנהל לא ישר), פותח מחדש את שערי המפעל וכך מסייע לעובדים (המצפה 1 בספטמבר 1991, עמוד 10).
[תמונות בעמוד 20]
משיחיים אמיתיים מלמדים את דבר־אלוהים
[תמונה בעמוד 21]
זקני־קהילה יכולים לשאול שאלות כדי לעזור לאחים לאמונה לשאוב נחמה מתוך דבר־אלוהים