לַמד בחוכמה ובאופן משכנע
”לב חכם ישכיל פיהו, ועל שפתיו יוסיף לקח” (משלי ט״ז:23).
1. מדוע הוראת דבר־אלוהים אינה מסתכמת בהעברת מידע?
מטרתנו כמורי דבר־אלוהים היא להאיר לא רק את שכלם של תלמידינו, אלא גם את לבבם (אפסים א׳:18). אם כן, הוראה אינה מסתכמת בהעברת מידע. במשלי ט״ז:23 כתוב: ”לב חכם ישכיל פיהו, ועל שפתיו יוסיף לקח [שכנוע]”.
2. (א) מה משמע הדבר לשכנע? (ב) כיצד יוכלו כל המשיחיים להיות מורים משכנעים?
2 את העיקרון הזה יישם פאולוס בהוראתו. כשהיה בקורינתוס ”דיבר בבית הכנסת ושכנע הן יהודים והן יוונים” (מעשי השליחים י״ח:4). בר־סמכא אחד מציין שהמילה היוונית שתורגמה ל”שִכנע” משמעה ”הביא לידי שינוי דעה מכוח ההיגיון או מכוח שיקולים מוסריים”. בטיעונים משכנעים הצליח פאולוס לגרום לאנשים לשנות את אורח חשיבתם. היה לו כושר שכנוע כה עילאי, שאויביו חששו מפניו (מעשי השליחים י״ט:24–27). למרות זאת, הוראתו לא היתה ביטוי ליכולתו האנושית. אל הקורינתים אמר: ”דיבורי והטפתי לא לֻוּוּ בפיתויי מילים של חוכמה אנושית, אלא בהוכחה של רוח וגבורה, כדי שלא תיסמך אמונתכם על חוכמת בני אדם אלא על גבורת אלוהים” (קורינתים א׳. ב׳:4, 5). מאחר שכל המשיחיים נהנים מעזרת רוחו של יהוה אלוהים, פתוחה בפני כולם האפשרות להיות מורים משכנעים. כיצד? הבה נבחן כמה שיטות הוראה יעילות.
הקשב היטב
3. מדוע ההבנה נחוצה בהוראה, וכיצד נוכל לגעת ללבם של תלמידי המקרא?
3 שיטת ההוראה הראשונה אינה כרוכה בדיבור אלא בהקשבה. מן הכתוב במשלי ט״ז:23, ניתן להבין שכדי לשכנע את בן שיחנו יש להבינו. ישוע הבין את קהל מאזיניו. ביוחנן ב׳:25 כתוב ש”ידע מה שבאדם”. אך כיצד נוכל אנחנו לדעת מה טמון בלב תלמידינו? אחת הדרכים היא להקשיב היטב. ביעקב א׳:19 כתוב: ”יהא כל איש מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר”. נכון, לא הכל ששים להביע את מחשבותיהם. ככל שתלמידי המקרא יבחינו בהתעניינותנו הכנה בהם, יהיה להם קל יותר לבטא את רחשי לבם. שאלות לא חטטניות המעידות על חדות הבחנה יסייעו לנו לגעת ללבם ’ולדלות’ את הצפון בו (משלי כ׳:5).
4. מדוע על זקני־הקהילה להקשיב היטב?
4 חשוב במיוחד שזקני־הקהילה יקשיבו היטב. רק אז יוכלו לדעת ”איך להשיב לכל שואל” (קולוסים ד׳:6). הכתוב במשלי י״ח:13 מזהיר: ”משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה”. שני אחים בעלי כוונות טובות שוחחו עם אחות אחת על רדיפה אחר עניינים חומריים, כי נעדרה מכמה אסיפות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה על שלא שאלו אותה לסיבת היעדרותה. היה עליה להחלים מניתוח. עד כמה חשוב אפוא להקשיב לפני שנותנים עצה!
5. כיצד יכולים הזקנים לטפל בסכסוכים בין אחים לאמונה?
5 מלאכת ההוראה של הזקנים כרוכה לא פעם במתן עצות. חשוב להקשיב היטב בייחוד כשמדובר בסכסוכים בין אחים לאמונה. רק אחרי שיקשיבו יוכלו הזקנים לנהוג כדוגמת אלוהים ”האב, השופט בלי משוא פנים” (פטרוס א׳. א׳:17). במצבים אלו עלולים הרגשות לסעור, וטוב יעשה הזקן אם יזכור את העצה שבמשלי י״ח:17: ”צדיק הראשון בריבו; ובא רעהו וַחֲקָרוֹ”. מורה טוב יקשיב לשני הצדדים. אם ישא תפילה, תִשרה על הדיון אווירת רוגע (יעקב ג׳:18). אם יתלהטו הרוחות יוכל להציע להם להפנות את הטענות אליו, ולא להתנצח זה עם זה. בעזרת השאלות הנכונות יצליח הזקן להיכנס בעובי הקורה. במקרים רבים מתברר שהסכסוך אינו נעוץ ברשעות אלא בתקשורת לקויה. אך אם הופרו עקרונות המקרא, יכול המורה האוהב להדריך בהבנה מפני ששמע את שני הצדדים.
ערך הפשטות
6. כיצד הציבו פאולוס וישוע דוגמה לפשטות בהוראה?
6 פשטות היא גורם חשוב נוסף בהוראה טובה. אנו חפצים שתלמידי המקרא שלנו ’יוכלו להבין יחד עם כל הקדושים מה הרוחב והאורך והגובה והעומק’ של האמת (אפסים ג׳:18). יש עיקרי אמונה מקראיים בעלי צדדים מרתקים, וחלקם קשים להבנה (רומים י״א:33). אף־על־פי־כן, כשבישר אל היוונים התמקד פאולוס בעובדה הפשוטה שהמשיח הוקע (קורינתים א׳. ב׳:1, 2). ישוע עצמו בישר בפשטות ובצורה שנעמה לאוזן. בדרשת ההר התבטא בשפה פשוטה, למרות שציין מן האמיתוֹת העמוקות ביותר שנאמרו אי פעם (מתי פרקים ה׳ עד ז׳).
7. כיצד נוכל לשמור על פשטות בניהול שיעורי־מקרא?
7 גם אנחנו יכולים ללמד בפשטות במסגרת שיעורי־המקרא. כיצד? עלינו להתמקד ב”דברים החשובים יותר” (פיליפים א׳:10, ע״ח). בדיון על נושאים עמוקים נשתדל לדבר בשפה פשוטה. ראוי להתמקד בפסוקי מפתח ולא לקרוא ולנתח את כל הפסוקים שאינם מצוטטים. לשם כך, יש להתכונן היטב. אל נלאה את התלמיד בפרטים ואל נניח לנושאים שוליים להסיח את דעתנו מהעיקר. אם התלמיד שואל שאלה שאינה קשורה ישירות לשיעור, ניתן להציע לו בטקט שנשוחח על כך בסוף השיעור.
שאל שאלות טובות
8. מדוע ניתן לומר שישוע שאל שאלות טובות?
8 שיטת הוראה טובה נוספת היא לשאול שאלות טובות. ישוע המשיח הִרבָּה ללמד בעזרת שאלות. למשל, הוא שאל את פטרוס: ”’מה דעתך, שמעון, מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?’ כשהשיב ’מן הזרים’, אמר לו ישוע: ’אם כן, הבנים פטורים’” (מתי י״ז:24–26). ישוע לא היה חייב לשלם את מס המקדש, כי היה בנו יחידו של אלוהים, והמקדש היה שייך לאלוהים. כדי להבהיר עובדה זו, שאל שאלה טובה. כך עזר לפטרוס להסיק את המסקנה הנכונה על סמך הידע שכבר היה לו.
9. כיצד נוכל להיעזר בשאלות בשיעורי־המקרא?
9 גם אנחנו יכולים להיעזר בשאלות בניהול שיעורי־מקרא. אם תשובת התלמיד אינה נכונה, אולי נתפתה לענות במקומו. אבל אם נעשה כן, האם תיחרת נקודה זו בזיכרונו? עדיף ברוב המקרים לשאול שאלות מנחות, שיובילו את התלמיד למסקנה הנכונה. למשל, אם הוא מתקשה להבין מדוע עליו לבטא את השם המפורש, ניתן לשאול, ’האם השם שלך חשוב לך? ... מדוע? ... איך היית מרגיש אם מישהו לא היה מוכן לבטא את שמך? ... האין זה הגיוני מצד אלוהים לדרוש מאיתנו לבטא את שמו האישי?’
10. כיצד יכולים הזקנים להשתמש בשאלות כדי לעזור לאנשים שנפגעו מבחינה רגשית?
10 זקני־הקהילה ייטיבו לרעות את העדר אם ישאלו שאלות. רבים מחברי הקהילה נפגעו מבחינה רגשית בידי עולם השטן, ואולי חשים טמאים ודחויים. זקן־קהילה יכול לשוחח עם אדם שחש כך ולשאול: ’אתה אומר שאתה חש טמא, אבל מה יהוה חושב עליך? אם אבינו האוהב שבשמים הרשה לבנו למות כקורבן־כופר עבורך, האין זה אומר שאלוהים אוהב אותך?’ (יוחנן ג׳:16).
11. מה מטרת השאלות הרטוריות, וכיצד ניתן להשתמש בהן בהרצאות פומביות?
11 שאלות רטוריות הן שיטת הוראה טובה נוספת. הנשאלים אינם אמורים לענות עליהן, אך השאלות עוזרות להם להבין את הנושא. נביאי קדם שאלו שאלות רטוריות, כדי לגרום למאזיניהם לחשוב עמוקות (ירמיהו י״ח:14, 15). גם ישוע ידע לשאול שאלות רטוריות במקומן (מתי י״א:7–11). שאלות אלו טובות במיוחד בהרצאות פומביות. לדוגמה, במקום לומר לקהל שכדי להשביע את רצון יהוה צריך לשרתו בלב ובנפש, אולי עדיף לשאול, ’אם לא נשרת את יהוה בלב ובנפש, האם הוא יהיה מרוצה מאיתנו?’
12. מדוע כדאי לשאול לדעתו של האדם?
12 ניתן לשאול לדעתו של התלמיד כדי לבדוק אם הוא מאמין במה שהוא לומד (מתי ט״ז:13–16). ייתכן שבתשובתו הוא מודה שאסור לקיים יחסי־מין מחוץ לנישואין. אך אולי כדאי לשאול עוד שאלות כגון, מה דעתך על ערכי המוסר של אלוהים? האם הם נוקשים מדי לדעתך? האם חשוב לך לחיות על־פי הסטנדרטים של אלוהים?
משלים הנוגעים ללב
13, 14. (א) מה הם משלים? (ב) מדוע המשלים יעילים?
13 משלים ודוגמאות טובים הם דרך נוספת לגעת ללבם של בני שיחנו ושל תלמידי המקרא שלנו. הוראתו המילולית של הביטוי היווני המתורגם ל”משל” היא ’להציב ליד או יחדיו’. במשל מבהירים דבר על ידי ’הצבתו ליד’ דבר דומה. לדוגמה, ישוע שאל: ”איך נדמה את מלכות האלוהים או באיזה משל נמשיל אותה?” בתשובתו בחר בדבר מוכר, גרגיר חרדל (מרקוס ד׳:30–32).
14 נביאי אלוהים דיברו במשלים רבים, והנה דוגמה: האשורים שימשו כלי ביד אלוהים להענשת עם ישראל. כשנהגו באכזריות זדונית חשף ישעיהו את יהירותם במשל: ”היתפאר הגרזן על החוצב בו, אם יתגדל המשור על מניפו?” (ישעיהו י׳:15) גם ישוע לימד במשלים רבים. כתוב כי ”בלי משל לא דיבר אליהם” (מרקוס ד׳:34). המשלים יעילים מפני שהם חודרים הן למוח והן ללב. בזכותם קל יותר לשומע לספוג מידע חדש, כי הוא משווה אותו למשהו מוכר.
15, 16. אילו משלים הם היעילים ביותר? הבא דוגמאות.
15 אילו משלים יגעו ללב? ראשית כל, המשל חייב להקביל במידה סבירה לנקודה המוסברת. אם ההשוואה אינה במקומה, עלול המשל להקשות ולא להקל על האדם להבין את הנקודה. נואם אחד בעל כוונות טובות ניסה להמחיש את הכניעה של חברי השארית המשוחה לישוע המשיח ודימה אותם לכלב נאמן. האם השוואה משפילה זו במקומה? המקרא מבהיר את אותה נקודה בצורה מכובדת ויפה יותר. הוא ממשיל את 000,144 תלמידיו המשוחים של ישוע ל”כלה מקושטת לבעלה” (ההתגלות כ״א:2).
16 משלים הנוגעים לחיי האנשים הם היעילים ביותר. המשל של נתן על כבשת הרש נגע ללבו של דוד המלך, משום שאהב כבשים והיה בנעוריו רועה צאן (שמואל א׳. ט״ז:11–13; שמואל ב׳. י״ב:1–7). אילו דיבר נתן על שור, אולי לא היה המשל כל כך יעיל. באותו אופן, משלים המבוססים על תופעה מדעית או על מאורעות היסטוריים לא־מוכרים לא ישפיעו במידה רבה על בני שיחנו. את משליו שאב ישוע מחיי היומיום. הוא דיבר על דברים פשוטים כגון מנורה, שושני השדה וילדים המשחקים בחצר השוק (מתי ה׳:15, 16; ו׳:26, 28; לוקס ז׳:32). שומעיו יכלו בנקל להזדהות עם משליו.
17. (א) על מה נוכל לבסס את משלינו? (ב) כיצד ניתן להתאים את המשלים שבפרסומינו לנסיבותיהם של תלמידינו?
17 יש לנו הזדמנויות רבות בשירות להשתמש במשלים פשוטים וטובים. הייה עירני (מעשי השליחים י״ז:22, 23). אולי תוכל לספר משל המבוסס על ילדיו של בן שיחך, ביתו, עבודתו או תחביבו. אפשרות אחרת היא להתאים את המשלים המובאים בחומר הלימוד לתלמיד המקרא על סמך ההיכרות האישית בינינו. ראה, לדוגמה, את המשל היפה מפרק ח׳ סעיף 14 בספר דעת המובילה לחיי־נצח. המשל עוסק בהורה אוהב ששכן מוציא עליו דיבה. אפשר לנסות להתאים את המשל לנסיבות התלמיד שאולי גם הוא הורה.
קרא את המקרא בהטעמה
18. מדוע עלינו להשתדל לקרוא בשטף?
18 פאולוס הפציר בטימותיאוס: ”שקוד על קריאה בציבור של כתבי הקודש, על ההטפה ועל ההוראה” (טימותיאוס א׳. ד׳:13). הואיל והוראתנו מושתתת על המקרא, יהא זה למועיל לדעת לקרוא בו בשטף. בחלקם של הלוויים נפלה הזכות להקריא את תורת משה לעם אלוהים. האם קראו במקוטע או בצורה מונוטונית? לא. בנחמיה ח׳:8 כתוב: ”ויקראו בספר בתורת האלוהים מפורש, ושׂום שכל; ויבינו במקרא”.
19. כיצד נוכל לשפר את קריאתנו במקרא?
19 יש אחים משיחיים הנואמים בשטף אך מתקשים בקריאה. כיצד יוכלו להשתפר? על ידי תרגול. עליהם לקרוא בקול רם חזור ושנֹה עד שיוכלו לעשות כן בשטף. אם יש קלטות של המקרא בשפתך כדאי להקשיב להדגשים ולשינויי הקול של הקריין, ולשים לב להגייתם של שמות ושל מילים קשות. גם שמות קשים כגון אַרְתַּחְשַׁסְתְּא ניתן יהיה לקרוא בקלות יחסית בעזרת תרגול (נחמיה ב׳:1).
20. כיצד נוכל ’לשית לבנו להוראה’?
20 בתור עם יהוה, יש בחלקנו זכות גדולה להיות מורים. אל תקל ראש באחריות זו. ”השגח על עצמך ושית לבך להוראה” (טימותיאוס א׳. ד׳:16). כדי להיות מורים טובים עלינו להקשיב היטב, לשמור על פשטות, לשאול שאלות טובות, לספר משלים טובים ולקרוא במקרא בהטעמה. מי יתן וכולנו נפיק תועלת מן ההכשרה שנותן לנו יהוה דרך אירגונו, כי הכשרה זו מסייעת לנו להיות בעלי ”לשון לימודים” (ישעיהו נ׳:4). אם נשתמש בכל כלי העזר המופקדים בידינו לצורך השירות, ובהם חוברות, קלטות שמע וקלטות וידיאו, אז נְלמד בחוכמה ובאופן משכנע.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע חשוב להקשיב היטב בהוראה?
◻ כיצד נוכל לחקות את פאולוס וישוע בעניין הפשטות בהוראה?
◻ באילו סוגי שאלות ניתן להשתמש כשמלמדים אחרים?
◻ אילו משלים הם היעילים ביותר?
◻ כיצד נוכל להשתפר בקריאה בציבור?
[תמונה בעמוד 16]
מורה טוב מקשיב כדי להבין
[תמונות בעמוד 18]
ישוע שאב את משליו מחיי היומיום