כיצד יש להתייחס לניסיונות?
ניסיונות ומבחנים פוקדים כל אדם. לפעמים הם תוצאה של הבדלי אופי, קשיים כלכליים, בריאות לקויה, פיתויים, לחץ חברתי לעשות מעשים פסולים, רדיפות, קשיים שהם פועל יוצא של עמדתנו הניטראלית או התנגדותנו לעבודת אלילים, ועקב דברים רבים אחרים. כל ניסיון גורם בדרך כלל לדאגה רבה. כיצד נצליח להתמודד עם ניסיונות? האם נוכל להפיק מהם תועלת כלשהי?
התמיכה הטובה מכול
דוד המלך היה אדם למוד ניסיונות, ובכל זאת נשאר נאמן עד יומו האחרון. כיצד עלה בידו להחזיק מעמד? הוא הצביע על מקור כוחו: ”יהוה רועי, לא אחסר”. עוד אמר: ”גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עימדי: שבטך ומשענתך המה ינחמוני” (תהלים כ״ג:1, 4). כן, יהוה הוא מקור לתמיכה מתמדת. הוא היה רועה לדוד בעתות מצוקה חשוכות, והוא נכון לעשות זאת למעננו בשעת הצורך.
כיצד נוכל לקבל את תמיכתו של יהוה? המקרא מצביע על הדרך: ”טעמו וראו כי טוב יהוה” (תהלים ל״ד:9). זו הזמנה לבבית, אך מה פשרה? במילים אלו אנו נקראים לשרת את יהוה ולהתאים את כל אורח חיינו לרצונו. משמע הדבר לוותר על חלק מן העצמאות שלנו ולעשות הקרבות בחיים. במקרים מסוימים הדבר מוביל לניסיונות בדמות רדיפות וסבל. אך מי שנענים בכל לבם להזמנת יהוה לעולם לא יתחרטו על כך. יהוה יייטיב עימם עד מאוד. הוא ידריך אותם וידאג להם רוחנית. בעת ניסיון הוא יחזק אותם באמצעות דברו, רוח הקודש והקהילה המשיחית, ובסופו של דבר יעניק להם חיי נצח (תהלים כ״ג:6; כ״ה:9; ישעיהו ל׳:21; רומים ט״ו:5).
מי שמגיעים להחלטה החשובה לשרת את יהוה ודבקים בה, רואים שיהוה מקיים את הבטחותיו. זה מה שקרה לבני ישראל שנכנסו, בהנהגת יהושע, אל הארץ המובטחת. אחרי שחצו את נהר הירדן, באו הניסיונות, הקרבות הצבאיים והלקחים הקשים. אך אותו דור היה נאמן יותר מאבותיו, שיצאו ממצרים ומתו במדבר. יהוה תמך בנאמנים ומצבם בערוב ימיו של יהושע מתואר כך: ”וינח יהוה להם מסביב ככול אשר נשבע לאבותם... לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אל בית ישראל, הכול בא” (יהושע כ״א:44, 45). גם אנחנו נוכל להתנסות בכך בתנאי שנסמוך על יהוה בכל לבנו הן בעת ניסיון והן במצבים אחרים.
מה עלול להחליש את ביטחוננו ביהוה? ישוע הצביע על אחד הדברים: ”אין איש יכול לעבוד שני אדונים... אינכם יכולים לעבוד את האלוהים ואת הממון” (מתי ו׳:24). הביטחון ביהוה ימנע מאיתנו לחפש ביטחון היכן שרוב העולם מחפש אותו, בדברים חומריים. ישוע הורה לתלמידיו: ”אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה [צורכי המחייה] ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). משיחי ששומר על השקפה מאוזנת באשר לדברים חומריים ומציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחייו, בוחר נכונה (קהלת ז׳:12). בחירה זו כרוכה במחיר. ייתכן שיהיה עליו לעשות כמה הקרבות מבחינה חומרית. אך הוא יזכה לברכות רבות ויהוה יתמוך בו (ישעיהו מ״ח:17, 18).
מה אנו למדים מניסיונות?
מובן שהבחירה ’לטעום ולראות כי טוב יהוה’ אינה מגנה עלינו מפני תהפוכות החיים או שומרת עלינו לחלוטין מפני התקפותיו של השטן ושל עושי רצונו (קהלת ט׳:11). לכן במצבים כאלה כנותו ונחישותו של המשיחי יעמדו למבחן. אך מדוע יהוה לא חוסך מעובדיו ניסיונות כאלה? השליח פטרוס ציין את אחת הסיבות לכך: ”ובה [בישועה] שמחים אתם גם אם מן הצורך הוא שתתעצבו זמן מה בכל מיני מסות כדי שאמונתכם הצרופה והיקרה הרבה יותר מזהב, הנשחת על אף היצרפו באש, תצא לתהילה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח” (פטרוס א׳. א׳:6, 7). כן, הניסיונות מקנים לנו הזדמנות להוכיח את איתנות אמונתנו ואת מידת אהבתנו ליהוה. העמידה בניסיונות נותנת תשובה לחירופים ולקיטרוגים של השטן (משלי כ״ז:11; ההתגלות י״ב:10).
הניסיונות עוזרים לנו לפתח מעלות משיחיות אחרות. למשל, תן דעתך לדברי המשורר: ”שפל יראה; וגבוה ממרחק יְיֵדָע”, כלומר, יהוה רואה את שפל הרוח ואילו את גבה הלב הוא מכיר רק מרחוק (תהלים קל״ח:6). רבים מאיתנו לא ענווים מטבענו, אך הניסיונות יכולים לסייע לנו לפתח תכונה חיונית זו. זכור את מה שקרה בימי משה. לכמה מבני ישראל כבר נמאס לאכול את המן שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. נראה כי זה היה בבחינת ניסיון עבורם, אף־על־פי שהמן ניתן להם בדרך נס. מה היתה מטרת הניסיון? משה אמר להם: ”[יהוה] המאכילך מָן במדבר... למען ענותך [תִלמד ענווה] ולמען נסותך” (דברים ח׳:16).
בדומה להם, גם ענוותנו יכולה להיבחן. כיצד? ובכן, מהי תגובתנו לשינויים ארגוניים? (ישעיהו ס׳:17) האם אנו תומכים בכל נפשנו בפעילות ההטפה וההוראה? (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20) האם אנו מקבלים ברצון את ההסברים שנותן ”העבד הנאמן והנבון” בקשר לאמת המקראית? (מתי כ״ד:45–47, דל’; משלי ד׳:18) האם אנו לא נכנעים ללחצים לרכוש כל מיני חידושים והמצאות שאינם חיוניים, ולקנות את הבגדים הכי אופנתיים או את המכונית החדישה ביותר? העניו ישיב בחיוב לשאלות אלה (פטרוס א׳. א׳:14–16; פטרוס ב׳. ג׳:11).
הניסיונות עוזרים לנו לפתח מעלה חיונית נוספת: סבלנות, או כוח עמידה בסבל. התלמיד יעקב אמר: ”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני ניסיונות, שהרי יודעים אתם כי בחינת אמונתכם מביאה לידי סבלנות” (יעקב א׳:2, 3). עמידה בניסיונות רבים תוך הישענות מלאה על יהוה מחשלת אותנו, מקנה לנו יציבות ועוזרת לנו לפתח יושרה. כוח סבל מחזק אותנו לקראת התקפות עתידיות מצד השטן, האל הכועס והזועף של העולם הזה (פטרוס א׳. ה׳:8–10; יוחנן א׳. ה׳:19; ההתגלות י״ב:12).
לראות את הניסיונות באור הנכון
ישוע המשיח, בנו המושלם של האלוהים, התנסה רבות כשהיה על כדור־הארץ, וזכה לשפע ברכות עקב עמידתו בניסיונות. פאולוס כתב ש’מסבלותיו למד [ישוע] לציית” (עברים ה׳:8). נאמנותו עד מוות הביאה כבוד לשמו של יהוה, ואיפשרה לו להציג את ערך חייו בתור אדם מושלם כקורבן כופר עבור האנושות. כך נפתחה בפני המאמינים בישוע הדרך לחיי נצח (יוחנן ג׳:16). ומכיוון שישוע עבר את הניסיונות בנאמנות, הוא משמש עבורנו כעת בתור הכהן הגדול ומלכנו המוכתר (עברים ז׳:26–28; י״ב:2).
ומה לגבינו? נאמנותנו בשעת ניסיון מעניקה גם לנו ברכות בשפע. המקרא אומר על אלה שתקוותם שמימית: ”אשרי האיש המחזיק מעמד בניסיון, כי לאחר עומדו בניסיון יקבל את עטרת החיים אשר הבטיח האדון לאוהביו” (יעקב א׳:12). לבעלי התקווה הארצית מובטח, שאם יחזיקו מעמד ויהיו נאמנים, יירשו חיי עולם בגן עדן עלי־אדמות (ההתגלות כ״א:3–6). וחשוב מכך, עמידתם בסבל תוך נאמנות מסבה כבוד לשם יהוה.
בתור אנשים ההולכים בעקבות ישוע, אנו בטוחים שנצליח לעמוד בכל ניסיון שיפקוד אותנו בסדר עולמי זה (קורינתים א׳. י׳:13; פטרוס א׳. ב׳:21). כיצד? עלינו להישען על יהוה, והוא יתן לנו את ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7). מי יתן ונחוש את אותו הביטחון שהיה לאיוב, אשר למרות הניסיונות הקשים שעברו עליו אמר בפה מלא: ”בחנני, כזהב אצא” (איוב כ״ג:10).
[תמונה בעמוד 31]
ישוע התמודד בנאמנות עם ניסיונות והסב כבוד לשמו של יהוה. גם אנו יכולים לעשות כן