צעירים שאוהבים את האמת
מחבר התהלים שאל לפני אלפי שנים: ”במה יזַכֶּה נער את אורחו?” (תהלים קי״ט:9) השאלה עדיין עומדת בעינה לנוכח הבעיות הרבות שצעירים בעולם מתמודדים איתן. צעירים רבים מקיימים יחסי מין לא־מוסריים עם שותפים רבים וחושפים את עצמם למחלת האיידס. מחצית מן הנדבקים במחלה נוראית זו הם בגילים 15 עד 24. גם שימוש בסמים גורר אחריו בעיות רבות ומקפד את חייהם של רבים בדמי ימיהם. מוסיקה מושחתת, סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה וסרטי וידיאו אלימים ולא־מוסריים וכן גם פורנוגרפיה באינטרנט — לכל אלה נודעת השפעה הרסנית על הצעירים. השאלה ששאל לעיל מחבר התהלים עדיין מנקרת במוחם של הורים וצעירים רבים.
אותו מחבר השיב על שאלתו שלו באומרו: ”לשמור כדברך”. בדבר־אלוהים, המקרא, יש הדרכות מצוינות וצעירים הנוהגים על־פיהן נוחלים הצלחה בחייהם (תהלים קי״ט:105). נבחן כעת כמה דוגמאות של צעירים אשר אוהבים את אלוהים ועושים מאמץ לעמוד איתנים רוחנית אל מול עולם נהנתני וחומרני.
הם מעריכים את הדרכת הוריהם
חאקוֹבּ עמנואל שירת מספר שנים כחלוץ בשירות מלא לפני שעבר למשרד הסניף של עדי־יהוה במכסיקו. הוא נזכר תוך הערכה בסיבה לכך שפיתח אהבה לשירות אלוהים: ”את עיקר העידוד שאבתי מהוריי, אף־על־פי שגם כמה חברים רוחניים ומנוסים עזרו לי הרבה. בזכות הוריי למדתי לאהוב את פעילות ההטפה. הם הדריכו אותי בעדינות בדרך הנכונה ואף פעם לא לחצו עלי”.
דיוויד, שכבר כמה שנים נמצא במסגרת השירות המלא, נזכר עד כמה הרשימה אותו העובדה שהוריו התחילו לשרת כחלוצים מיוחדים עוד כשהוא ואח שלו היו קטנים. כאשר נפטר אביו, המשיכה אמו לשרת כחלוצה מיוחדת. היא גם טיפלה בהם וגם השתתפה בהטפת הבשורה. ”הם מעולם לא הכריחו אותי להיות חלוץ”, אומר דיוויד, ”אבל כל כך נהנינו מן השירות החלוצי כמשפחה, שההתרועעות הטובה והאווירה החיובית דחקו בי לנהוג כמוהם”. דיוויד מציין דבר נוסף בקשר להדרכה ותשומת לב מצד ההורים: ”כל לילה הקריאה לנו אמא סיפורים מתוך הספר מגן העדן האבוד לגן העדן שיוחזר.a האופן שבו היא סיפרה לנו אותם גרם לנו לאהוב ’לאכול’ מזון רוחני”.
הערכה לאסיפות
יש צעירים שקשה להם להעריך את אסיפות הקהילה. הם באים לאסיפות רק מפני שהוריהם לוקחים אותם. אך אם יתמידו לבוא לאסיפות, עם הזמן יתחילו להוקירן. אלפרדו, שהתחיל בשירות המלא כשהיה בן 11, מודה שכשהיה בן חמש בערך הוא לא שמח כל כך לבוא לאסיפות כי הן שיעממו אותו והוריו לא הרשו לו להירדם שם. הוא נזכר: ”כשגדלתי, התחלתי להתעניין יותר ויותר באסיפות, במיוחד אחרי שלמדתי קרוא וכתוב משום שאז יכולתי לענות במילים שלי”.
סינתיה, נערה בת 17 המשרתת כחלוצה רגילה, מספרת כיצד התרועעות טובה היתה גורם מרכזי שעזר לה לטפח אהבה לעבודת אלוהים. היא אומרת: ”בזכות היחסים הטובים עם האחים והנוכחות הקבועה באסיפות, לא היו חסרים לי הידידים בעולם והפעילויות המקובלות של הצעירים, כגון בילוי במועדונים. החוויות שמספרים האחים באסיפות והתשובות שלהם עוררו בי רצון לתת ליהוה את כל כולי, ואני מרגישה שהנכס היקר ביותר שיש לי הוא שנות נעוריי. אז החלטתי לנצל אותן בשירותו”.
יחד עם זאת, היא מודה: ”לפני שנטבלתי היתה תקופה שהחמצתי אסיפות בקביעות והתירוצים שלי לכך היו שיעורי בית ופעילויות אחרות בבית־הספר. הפסדתי מספר אסיפות וזה התחיל להזיק לרוחניות שלי. התחלתי להתרועע עם נער שלא למד את המקרא. אבל לבסוף, תודות לעזרתו של יהוה, פעלתי לתיקון המצב”.
החלטה אישית
פאבלו, צעיר נוסף המשרת את יהוה בשירות מלא, נשאל מהו לדעתו המפתח לטיפוח אהבה לאמת שבדבר־אלוהים. הוא השיב: ”אני חושב שיש שני דברים: לימוד אישי קבוע ולהיטות בפעילות ההטפה. אני אסיר תודה להוריי על שלימדו אותי את האמת על יהוה, ואני מרגיש שזה הדבר הכי טוב שהם הנחילו לי. אך אני יודע שעלי להבין אישית מדוע אני אוהב את יהוה. לשם כך חיוני לדעת את ה’רוחב והעומק’ של האמת המקראית. רק כך אנו מתאווים לדברו של יהוה, והוא מצית בתוכנו ’אש בוערת’ המדרבנת אותנו לשוחח עליו עם אחרים. להיטות בפעילות ההטפה תעמיק את הערכתנו לאמת” (אפסים ג׳:18; ירמיהו כ׳:9).
חאקוֹבּ עמנואל, שהוזכר קודם לכן, זוכר גם הוא את חשיבות ההחלטה האישית לשרת את יהוה. הוא אומר שהוריו אף פעם לא לחצו עליו להיטבל. ”לדעתי זה יצא לטובה ועכשיו אני רואה את התועלת. למשל, כמה צעירים שנהגתי להתרועע איתם די הרבה החליטו להיטבל כולם באותו יום. נכון זה לא פסול כשלעצמו, אבל שמתי לב שכמה מהם קיבלו את ההחלטה מתוך רגש בלבד, וקצת אחרי זה פחתה ההתלהבות שלהם בפעילות למען המלכות. במקרה שלי, הוריי לא דחפו אותי להחלטה להקדיש את עצמי ליהוה. זו היתה החלטה אישית”.
תפקידה של הקהילה
יש צעירים שלמדו את האמת שבדבר־אלוהים לבדם, בלי עזרת ההורים. בנסיבות אלה זהו אתגר לא קטן ללמוד לעשות את הטוב ולהתמיד בכך.
נוֹאֶה מספר כיצד הועילה לו האמת. מגיל קטן הוא היה רגזן ואלים. כשהחל בגיל 14 ללמוד את המקרא, המזג הסוער שלו התמתן, והוריו, שלא התעניינו במקרא באותה תקופה, העריכו זאת מאוד. נואה התקדם רוחנית ורצה לנצל את חייו במידה רבה יותר בשירות אלוהים. כעת הוא נמצא במסגרת השירות המלא.
בדומה לו, אלחנדרו התחיל להתעניין באמת המשיחית כשהיה צעיר מאוד, אף־על־פי שהוריו לא התעניינו כל כך בנושא. הוא אומר תוך הערכה לאמת: ”גדלתי בבית קתולי מסורתי. בכנסייה לא השיבו לי על שאלות ששאלתי את עצמי עוד מילדות, ולכן נמשכתי יותר ויותר לאתיאיזם הקומוניסטי. ארגונו של יהוה עזר לי לרכוש ידע על אלוהים. ידע זה הציל את חיי. אילו לא הייתי לומד את המקרא, קרוב לוודאי שהייתי כבר מעורב באי־מוסריות, אלכוהוליזם וסמים. אולי הייתי אפילו מצטרף לאיזו קבוצה מהפכנית, וההשלכות מכך יכלו להיות חמורות מאוד”.
כיצד יכולים צעירים וצעירות להתמיד בחיפושם אחר האמת ולדבוק בה למרות חוסר תמיכה מצד ההורים? זקני־הקהילה ואחרים ממלאים תפקיד חשוב מאוד בעניין זה. נואה מספר: ”אף פעם לא הרגשתי לבד; יהוה תמיד קרוב אלי. בנוסף לכך, הרבה אחים ואחיות אוהבים תמכו בי והיו לי לאבות, אמהות ואחים רוחניים”. כיום הוא משרת בבית־אל ומנצל את זמנו לשירות אלוהים. אלחנדרו מציין: ”תמיד אעריך את העובדה שזקני־הקהילה בקהילה שלי התעניינו בי אישית ונהגו בי באהבה. זו היתה ברכה של ממש. אני מעריך זאת במיוחד מפני שכאשר התחלתי ללמוד את המקרא בגיל 16, השפיע עלי גם חוסר השקט המאפיין צעירים רבים. המשפחות בקהילה לא הפנו לי עורף. תמיד היה מישהו שהזמין אותי לביתו וחלק איתי לא רק את ביתו ואת מזונו, אלא גם את לבו”. אלחנדרו משרת במסגרת השירות המלא זה למעלה מ־13 שנה.
יש הסבורים שדת מיועדת רק למבוגרים. אך צעירים רבים לומדים את האמת המקראית בעודם קטנים מאוד. הם לומדים לאהוב את יהוה ושומרים לו אמונים. דבריו של דוד המלך, הכתובים בתהלים ק״י:3, חלים על צעירים אלה: ”עמך נדבות ביום חילך, בהדרי קודש, מֵרֶחֶם מִשְחָר, לך טל ילדותיך”.
זה לא קל לצעירים ללמוד את האמת ולדבוק בה. אך עד כמה משמח לראות שרבים דבקים בארגונו של יהוה, נוכחים בקביעות באסיפות ולומדים בשקדנות את המקרא. כך הם מטפחים אהבה אמיתית לדבר־אלוהים ולשירותו (תהלים קי״ט:15, 16).
[הערת שוליים]
a יצא לאור ב־1958 מטעם עדי־יהוה, אך אזל מהמלאי.