מה קורה לערכים רוחניים?‏

‏”‏חמש־עשרה זוגות נכחו בשיעור ערב [‏קתולי]‏ לייעוץ טרום־נישואין.‏ מתוך השלושים,‏ רק שלושה משתתפים אמרו שהם מחזיקים באמונה דתית”‏ (‏לה קרוֹאה,‏ עיתון צרפתי קתולי)‏.‏

ערכי הדת נמצאים כיום במשבר.‏ בעמוד השער בהוצאת ה־12 ביולי 1999 של המהדורה הבינלאומית של כתב העת ניוזוויק נשאלה השאלה:‏ ”‏האם אלוהים מת?‏”‏ תשובת כתב העת היתה שכך אכן נראים פני הדברים במערב אירופה.‏ העיתון הצרפתי לה מונד דיווח על סינוד של הכנסייה הקתולית שנועד ברומא באוקטובר של אותה שנה,‏ ומסר את הדברים הבאים:‏ ”‏הכנסייה מתקשה יותר מתמיד להטיף את בשורתה בתוך תרבות שנעשתה ‏’‏אלרגית’‏ אליה.‏ .‏.‏.‏ הקתוליוּת באיטליה כבר אינה גוש אחיד.‏ .‏.‏.‏ המחלוקת בגרמניה לגבי מרכזי הייעוץ לענייני הפלות מרחיבה את הפער בין האפיפיור ובין מערכת דמוקרטית שאינה מוכנה לקבל הכתבות מלמעלה.‏ עמדתה הנועזת [‏של הולנד]‏ לגבי ערכי מוסר והמתות חסד מיוחסת כיום ל’‏כפירתה’‏ הפתאומית של מדינה זו באמונה הנוצרית”‏.‏

מצב דומה קיים גם במקומות אחרים.‏ בשנת 1999 הזהיר הארכיבישוף של קֶנטרבֶּרי,‏ ג׳ורג׳ קרי,‏ שהכנסייה האנגליקנית נמצאת ”‏מרחק דור אחד בלבד לפני הכחדה”‏.‏ במאמר שכותרתו ”‏קיצה של אירופה הנוצרית”‏,‏ ציין העיתון הצרפתי לה פיגרו:‏ ”‏אותה מגמה מסתמנת גם במקומות אחרים.‏ .‏.‏.‏ אנשים מטילים ספק בעמדות אתיות ודוקטרינליות”‏.‏

ירידה במעורבות בדת

הנוכחות בכנסיות באירופה נמצאת בירידה חדה.‏ פחות מעשרה אחוזים מן הקתולים בצרפת נוכחים בטקס המיסה ביום ראשון,‏ בעוד שרק שלושה עד ארבעה אחוזים מן הקתולים בפריז פוקדים באופן קבוע את הכנסייה.‏ נוכחות דומה או אפילו קטנה יותר נרשמה בבריטניה,‏ גרמניה ובמדינות סקנדינביה.‏

נושא לדאגה רבה בקרב הממסד הדתי הוא המחסור במועמדים לכמורה.‏ במשך פחות ממאה שנה צנח מספר הכמרים בצרפת באופן דרמטי — מ־14 כמרים ל־000,‏10 תושבים עד לפחות מכומר אחד ל־000,‏10 כיום.‏ הגיל הממוצע של כמרים ברחבי אירופה עולה בהדרגה,‏ והמחסור בכמרים מורגש אפילו בארצות כמו אירלנד ובלגיה.‏ במקביל,‏ מספר הילדים הנרשמים ללימודי הִלכות הדת הנוצרית הולך ומידלדל,‏ דבר שמעלה ספקות רציניים באשר ליכולתה של הכנסייה הקתולית להבטיח את הישרדותה.‏

מסתבר שהביטחון בדת הוא נחלת העבר.‏ רק שישה אחוזים מתושבי צרפת סבורים ש”‏האמת נמצאת רק בדת אחת”‏,‏ וזאת בהשוואה ל־15 אחוז שחשבו כך ב־1981 ו־50 אחוז ב־1952.‏ אדישות כלפי הדת הולכת ומתפשטת.‏ שיעור האנשים הטוענים שאין להם כל זיקה לדת גדל מ־26 אחוז ב־1980 ל־42 אחוז בשנת 2000 (‏ערכים בצרפת — התפתחותם מ־1980 עד 2000 [‏2000 Les valeurs des Français​—Évolutions de 1980 à]‏)‏‏.‏

תהפוכות בערכי המוסר

משבר הערכים ניכר גם בתחום המוסר.‏ כפי שכבר הוזכר,‏ רבים מבאי הכנסיות אינם מוכנים לקבל את פסיקות הכנסייה שלהם בענייני מוסר.‏ הם מתנגדים לתפיסה שלמנהיגי דת שמורה הזכות לקבוע עבורם כללי התנהגות.‏ אותם המונים שהביעו תמיכה גורפת בעמדתו של האפיפיור בעניין זכויות אדם מושכים חזרה את תמיכתם כאשר השקפותיו חודרות לחייהם הפרטיים.‏ למשל,‏ עמדתו של האפיפיור לגבי אמצעי מניעה בדרך כלל אינה מיושמת,‏ אפילו בקרב זוגות קתוליים רבים.‏

גישה זו משפיעה על אנשים מכל שדרות החברה,‏ הן דתיים והן חילוניים.‏ מעשים שכתבי־הקודש מגנים בלשון נחרצת מתקבלים כיום בסובלנות.‏ לפני עשרים שנה,‏ 45 אחוז מאזרחי צרפת הביעו סלידה מהומוסקסואליות.‏ כיום,‏ 80 אחוז רואים בה דבר מקובל.‏ למרות העובדה שהרוב בעד נאמנות בנישואין,‏ רק 36 אחוז אמרו שבשום מקרה אין צידוק לניהול רומן מחוץ לנישואין (‏רומים א׳:‏​26,‏ 27;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏​9,‏ 10;‏ עברים י״ג:‏4‏)‏.‏

‏”‏סלט”‏ דתי

בתרבות המערב מתפתחת דת בסגנון ”‏עשה זאת בעצמך”‏,‏ שבה כל אחד בוחר ובורר לעצמו עיקרי אמונה כראות עיניו.‏ דוֹגמוֹת מסוימות מתקבלות ואחרות נדחות.‏ יש שקוראים לעצמם משיחיים אך בה בעת מאמינים בגלגול נשמות.‏ אחרים אינם מהססים להיות חברים במספר קבוצות דתיות במקביל (‏קהלת ט׳:‏​5,‏ 10;‏ יחזקאל י״ח:‏​4,‏ 20;‏ מתי ז׳:‏21;‏ אפסים ד׳:‏​5,‏ 6‏)‏.‏ הספר ערכים בצרפת [‏Les valeurs des Français]‏ שם את האצבע על העובדה שמאמינים רבים חורגים באופן חסר תקנה מן הדרך שמתווה הכנסייה.‏

אך החתירה לקראת יותר אינדיבידואליזם דתי אינה נטולת סכנות.‏ ז׳אן דלוּמוֹ,‏ היסטוריון לענייני דת וחבר ב”‏אינסטיטוּ דה פראנס”‏,‏ סבור שלא ניתן להמציא דת שתהיה בלתי תלויה במערכת קיימת ומוכרת.‏ ”‏האמונה אינה יכולה לשרוד אם היא אינה מושרשת בגוף דתי יציב מסוים”‏.‏ ערכים רוחניים יציבים ומנהגים דתיים חייבים להיות חלק ממארג עקבי כלשהו.‏ אך היכן ניתן למצוא כיום מארג עקבי בחברה שתמורות ותהפוכות מפלגות אותה?‏

לכל אורך המקרא נאמר שאלוהים הוא זה שקובע את נורמות ההתנהגות והמוסר הנאותות,‏ אף־על־פי שהוא נותן לבני האדם את החופש להחליט אם לנהוג על־פיהן.‏ מיליוני אנשים ברחבי העולם מכירים בכך שספר זה,‏ אשר זכה לכבוד והוקרה לאורך הדורות,‏ מכיל הדרכה מעשית לימינו,‏ ושהוא ’‏נר לרגלם ואור לנתיבתם’‏ (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏ כיצד הגיעו למסקנה זו?‏ המאמר הבא יבהיר זאת.‏