עד כמה נמשכים צעירים לדת?‏

מאת כתב עורו!‏ בצרפת

המוני הצעירים בקהל,‏ 000,‏750 במספר,‏ ציפו לערב של אופוריה.‏ הם נופפו בדגלים,‏ נתנו קולם בשירה ומחאו כפיים.‏ קרני לייזר וזיקוקים פילחו את חלל האוויר,‏ ומוסיקאים הלהיבו את הקהל.‏ האווירה הזכירה ”‏דיסקוטק ענק מאולתר”‏.‏ לבסוף,‏ עלה אל הבמה לקול צרחות ההערצה האיש שכה חיכו לו.‏

האם היה זה מופע הפתיחה של להקת רוק בסיבוב הופעות עולמי?‏ לא.‏ זו היתה עצרת עם דתית בפריז,‏ במסגרת ”‏ימי הנוער של העולם הקתולי”‏,‏ והאיש היה לא אחר מאשר האפיפיור יוחנן פאולוס ה־2!‏

יש הרואים בהתעניינות הצעירים בחגיגות דתיות מעין אלה תופעה מוזרה.‏ אולם,‏ התקשורת מדברת לאחרונה על התעוררות דתית בקרב צעירים.‏

רושם חיצוני

על פני השטח הדת נראית אולי במצב די טוב.‏ כ־68 אחוז מהצעירים באירופה טוענים שהם משתייכים לדת,‏ ובאירלנד מגיע שיעורם לכדי 90 אחוז.‏ בארמניה,‏ רפובליקה בברית המועצות לשעבר,‏ שם רבים ראו בעבר בדת שריד מעידן אחר,‏ אמר כומר על כנסיות שהיו ריקות מאדם וכעת הן מלאות:‏ ”‏אני נדהם מהמשיכה שיש לדור הצעיר לדת”‏.‏

בארצות רבות מרבה התקשורת לעסוק במעורבות הצעירים בכתות למיניהן ובתנועות הכריזמה.‏ חגיגות דתיות,‏ דוגמת זו שהוזכרה בפתח המאמר,‏ נפוצות ומקובלות.‏ אבל מה קורה מתחת לפני השטח?‏

מבט מקרוב

מבט קרוב יותר מגלה,‏ שב־1967 האמינו 81 אחוז מהצעירים בצרפת באלוהים,‏ וב־1997 ירד מספרם לפחות ממחצית.‏ באירופה כולה רק 28 אחוז מהצעירים מאמינים באל ורואים בו ישות ממשית.‏ זה מסביר למה רק 12 אחוז מצעירי אירופה נוהגים להתפלל.‏ כיצד בא הדבר לידי ביטוי בהשקפת הצעירים על הדת?‏

בדנמרק 90 אחוז מהצעירים משתייכים לטענתם לכנסייה הלאומית.‏ רק 3 אחוזים מגדירים עצמם דתיים.‏ מסקר שערך העיתון הקתולי הצרפתי לה קרוּוָה ב־1997 עולה,‏ ש־70 אחוז מהצעירים בצרפת מודים שלדת אין ממש מקום בחייהם.‏ לשלושה רבעים מהם חשובה ההתנסות האישית יותר מהוראת הדת.‏ זה המצב ברוב מדינות אירופה.‏

מדוע נוטשים הצעירים את הכנסיות?‏ רובם חשים שהדתות העיקריות אינן ראויות לאמונם.‏ בצרפת,‏ למשל,‏ רוב בני הנוער סבורים שדת היא גורם מפלג בעולם.‏ יתרה מזו,‏ אין זה נדיר לפגוש בני נוער השותפים לדעתה של ג׳ודית בת ה־15,‏ נערה קתולית מספרד.‏ היא אמרה:‏ ”‏אני לא מסכימה עם מה שהכנסיות אומרות בנושא המוסריות”‏.‏ גם לטעמו של ג׳וזף בן ה־20 מטייוון הדת ”‏מסורתית מדי”‏.‏ אם רוב הצעירים חולקים על עיקרי האמונה של דתם,‏ במה הם מאמינים?‏

דת כבקשתך

צעירים רבים בוחרים היום במה להאמין כמו שהם מזמינים אוכל במסעדה.‏ ”‏מנהגים [‏דתיים]‏ כבקשתך”‏,‏ כינה זאת כתב־עת.‏ כתב־עת קתולי הגדיר את התופעה כ”‏טיול בין חלונות ראווה של דתות”‏.‏ רעיונות שנחשבו מיושנים נמכרים עכשיו היטב.‏ לפיכך,‏ כ־33 אחוז מהצעירים באירופה מאמינים בקמיעות,‏ 40 אחוז מאמינים שמגידי עתידות מסוגלים לחזות את העתיד,‏ ו־27 אחוז מאמינים שיש לכוכבי השמים השפעה על חייהם.‏ רעיונות כמו גלגול נשמות מקובלים על צעירים רבים באירופה.‏

מגוון האמונות מאפשר לצעירים להאמין במה שמתאים להם.‏ מעטים סבורים שרק לדת אחת יש מונופול על האמת.‏ לאור העובדה שצעירים בוחרים אמונות לפי טעמם,‏ ההבדלים בין עיקרי הדת שלהם הולכים ומיטשטשים.‏ אי לכך,‏ סוציולוגים מדברים כעת על ”‏מחיקה הדרגתית”‏ או ”‏שחיקה כללית”‏ של עיקרי דת רשמיים.‏ כיצד מגיבות הדתות המסורתיות על מצב רוחני זה?‏

הדת מבקשת צעירים

הדתות מתקשות למשוך את לב בני הנוער.‏ אשר להמונים שגדשו את פסטיבל ימי הנוער של העולם הקתולי בפריז,‏ שאל כומר צרפתי:‏ ”‏מאיפה כל הצעירים האלה?‏ לכנסיות שלי לא באים צעירים.‏ אני אף פעם לא פוגש אותם”‏.‏ במאמציה לעורר את התעניינות הצעירים ולגרום להם להישאר בשורותיה,‏ צריכה הכנסייה הקתולית לשנות את צורת הגשת המסר שלה ואת תדמיתה.‏

‏”‏הכנסייה משנה סגנון!‏”‏ הצהיר העיתון הצרפתי לה פיגרו.‏ לפסטיבל ה־12 של ימי הנוער של העולם הקתולי שכרה הכנסייה את שירותיהן של סוכנויות המארגנות מופעי רוק.‏ יותר מ־300 מופעים בידרו את הצעירים שהגיעו מיותר מ־100 מדינות,‏ ובגדי מעצבים הוכנו לכמרים.‏

דתות רבות מנותקות מעולם הצעירים ומרגישות צורך להתאים עצמן לנוער.‏ בעקבות זאת הן הופכות ל’‏כל־בו’‏ לאמונות.‏ כדוגמה למדיניות זו,‏ נביא את דבריו של מישל דוּבּוֹ,‏ איש הדת שארגן את פסטיבל ימי הנוער של העולם הקתולי בפריז:‏ ”‏מובן שאני מעדיף שכל מי שנטבלו יהיו נאמנים למשיח.‏ אבל גם אם אינם,‏ מקומם שמור להם בכנסייה”‏.‏

הצעירים מבקשים תשובות

להמחשת ממשות חיפושם של הצעירים אחר תשובות,‏ תוארה בעיתון נוכחותם בפסטיבל הדתי בפריז כ”‏זעקה לאמונה,‏ ולא אמונה של ממש”‏.‏ האם הזעקה מצאה מענה בכנסייה הקתולית?‏

מה תגלה אם תסיר את הקליפה מחגיגות הדת הגדולות ותתבונן היטב במה שעיתון קתולי כינה ”‏אשליה אופטית”‏?‏ העיתון הצרפתי לה מונד העיר על ”‏הריקנות”‏ החבויה מתחת לפני השטח.‏

צורת הגשת האוכל חשובה אומנם,‏ אך ראוי שהמזון יהיה גם מזין.‏ שאלות הצעירים בדבר משמעות החיים דורשות תשובות מזינות מבחינה רוחנית.‏ התשובות המושכות,‏ אך הריקות מתוכן,‏ שמוגשות לצעירים אינן משביעות את רעבונם.‏

בהיותם נטולי תוכן ממשי,‏ היכולים אירועים דתיים אלה להשפיע לטווח ארוך על הצעירים?‏ הסוציולוגית הצרפתית דנייל הרביו־לייזֵ’‏י אמרה:‏ ”‏קטנים הסיכויים שמבצעים מרשימים אלה ישפיעו על החברה לטווח ארוך”‏.‏ אם כן,‏ היכן ימצאו בני הנוער תשובות מספקות לשאלותיהם?‏

תשובות מספקות

ב־1997 פרסם כתב־העת הצרפתי לה פוון מאמר על הקשיים בחיי הנוער.‏ בנוסף לשאלות על משמעות החיים,‏ המנקרות במוחם של רוב הצעירים,‏ הם מתמודדים עם פשע ואלימות.‏ האם אפשר לנצח בעיות אלה?‏ המאמר סיפר:‏ ”‏בגיל 30,‏ החל דיוויד להיות מודאג מן המחיר הכבד שגובים מגופו האלכוהול,‏ הסמים והאלימות.‏ עדי־יהוה הקישו על דלת ביתו ובידם התשובה לתקוות ההזדככות שקיננה בלבו.‏ דיוויד התחיל ללמוד.‏ הוא עזב את דתו.‏ הוא החזיר את החובות שצבר מהימורים והחזיר כספים לאנשים שרימה בפוקר,‏ אף מבלי שידעו על דבר המרמה.‏ דיוויד הפסיק לעשן ולשתות ואינו מתקוטט עוד”‏.‏

הכתבה אמרה על צעירים אחרים שלמדו את המקרא עם עדי־יהוה:‏ ”‏הם מצאו את התשובות לכל שאלותיהם”‏.‏ עֵד צעיר אחד הביע זאת פשוט כך:‏ ”‏המקרא מלמד את האמת כבר אלפיים שנה.‏ למה לי לפנות למקור הדרכה אחר?‏”‏

בדבר־אלוהים יש מסר לצעירים.‏ עצותיו המעשיות עוזרות להם להתמודד עם בעיות השעה ומקנות להם בסיס מוצק להאמין בעתיד של שלום ואחווה.‏ בעולם המשתנה ללא הרף,‏ התקווה המקראית היא ”‏כעוגן בטוח ויציב לנפשנו”‏.‏ היא מעניקה יציבות ונחמה (‏עברים ו׳:‏19‏)‏.‏ מאות אלפי צעירים מצאו משמעות אמיתית בחיים על־ידי שיעור־מקרא אישי עם עדי־יהוה.‏ הם ראו במו־עיניהם כיצד מביא המקרא לידי שינויים מהותיים.‏ צעירים המקבלים את תשובות המקרא,‏ נוכחים שחיפושם אחר אמונה אמיתית בא על שכרו.‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

פסטיבל הדת בפריז משך אליו אלפי צעירים

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

ימי הנוער של העולם הקתולי בפריז — התעוררות דתית?‏