האם אתה שואל, ”אַיֵה יהוה?”
”רָחֲקו מעלי... ולא אמרו, ’אַיֵה יהוה?’” (ירמיהו ב׳:5, 6).
1. מאילו סיבות אפשריות עולה השאלה ”איפה אלוהים?”
”איפה אלוהים?” רבים שואלים שאלה זו. חלקם פשוט מנסים להבין עובדה בסיסית כלשהי לגבי הבורא, כלומר, היכן מקום מושבו. אחרים מעלים את השאלה אחרי אסון גדול או משבר אישי, ואין הם מסוגלים להבין מדוע אלוהים לא התערב. לעומת זאת, יש שאינם שואלים זאת כלל מפני שאין הם מאמינים בקיומו של אלוהים (תהלים י׳:4).
2. מי מצליחים למצוא את אלוהים?
2 כמובן, רבים מכירים בשפע הראיות לכך שקיים אלוהים (תהלים י״ט:2; ק״ד:24). חלקם חברים בדת כלשהי ודי להם בכך. אלא שמתוך אהבה עזה לאמת, מיליונים בעולם כולו חיפשו אחר אלוהי האמת, ומאמציהם לא היו לשווא, שכן אלוהים ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו” (מעשי השליחים י״ז:26–28).
3. (א) היכן מקום משכנו של אלוהים? (ב) על מה מצביעה השאלה המקראית, ”איה יהוה?”
3 כאשר אדם מוצא את יהוה, הוא מבין ש”האלוהים הוא רוח”, אל סמוי מן העין (יוחנן ד׳:24). ישוע אמר שאלוהי האמת הוא אביו ’שבשמים’. מה משמע הדבר? שאבינו שוכן במקום רוחני רם ונישא, כפי שהשמים הפיסיים נישאים מעל כדור־הארץ (מתי י״ב:50; ישעיהו ס״ג:15). הגם שאין אנו יכולים לראות את אלוהים, הוא מאפשר לנו להכיר אותו וללמוד רבות על מטרותיו (שמות ל״ג:20; ל״ד:6, 7). הוא משיב לשאלות ששואלים אנשים כנים הרוצים לדעת מהי משמעות החיים. הוא מספק לנו בסיס מהימן לקבוע מה עמדתו בנושאים שונים הקשורים לחיינו ולברר אם כוונותינו ורצונותינו עולים בקנה אחד עם מטרותיו. הוא רוצה שנבדוק את הנושאים הללו ונעשה מאמצים כנים כדי למצוא את התשובות. ביד ירמיהו הנביא הוכיח יהוה את עם ישראל הקדום משום שלא עשו כן. הם ידעו מה שמו של אלוהים, אך הם לא שאלו, ”איה יהוה?” (ירמיהו ב׳:6) מטרת יהוה לא עמדה בראש מעייניהם. הם לא ביקשו את הדרכתו. כאשר אתה ניצב לפני החלטות, קטנות כגדולות, האם אתה שואל, ”איה יהוה?”
הם שאלו באלוהים
4. איזו תועלת נוכל להפיק מדוגמתו של דוד?
4 עוד מנעוריו טיפח דוד בן ישי אמונה עזה ביהוה. הוא ידע שיהוה הוא ”אלוהים חיים”. דוד התנסה אישית בהגנת יהוה. מתוך אמונה ומתוך אהבה ל”שם יהוה” הרג דוד את הענק הפלישתי גוליית שהיה חמוש מכף רגל ועד ראש (שמואל א׳. י״ז:26, 34–51). ואולם, הצלחתו של דוד לא הפכה אותו לאדם בעל ביטחון עצמי מופרז. הוא לא חשב לעצמו שמעתה ואילך יהוה יברך אותו בכל אשר יעשה. בשנים שחלפו מאז, הקפיד דוד שוב ושוב לשאול ביהוה לפני שקיבל החלטות (שמואל א׳. כ״ג:2; ל׳:8; שמואל ב׳. ב׳:1; ה׳:19). דוד לא חדל להתפלל: ”דרכיך, יהוה, הודיעני; אורחותיך למדני. הדריכני באמיתך ולמדני, כי אתה אלוהי ישעי. אותך קיוויתי כל היום” (תהלים כ״ה:4, 5). איזה מופת נהדר!
5, 6. כיצד דרש יהושפט ליהוה בזמנים שונים בחייו?
5 בימי המלך יהושפט, המלך החמישי בשושלת המלוכה של בית דוד, קמו על יהודה כוחות משולבים של שלושה עמים. במצב החירום הלאומי שנוצר ’נתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה’ (דברי הימים ב׳. כ׳:1–3). זו לא היתה הפעם הראשונה שיהושפט דרש ליהוה. המלך פנה עורף לפולחן הבעל שפרח בממלכת ישראל הצפונית, ובחר ללכת בדרכי יהוה (דברי הימים ב׳. י״ז:3, 4). והנה עתה, בשעת משבר, כיצד דרש יהושפט ליהוה?
6 בתפילה בציבור שנשא בירושלים בימים הקשים ההם, הראה יהושפט כי לא שכח את כוחו העצום של יהוה. הוא חשב עמוקות על מטרת יהוה, כפי שבאה לידי ביטוי בגירוש עמי כנען ובהורשת הארץ לעם ישראל. המלך הכיר בעובדה שהוא זקוק לעזרת יהוה (דברי הימים ב׳. כ׳:6–12). האם נענה יהוה ליהושפט וגילה את עצמו? אכן כן. ביד יַחֲזיאל הלוי, סיפק לו יהוה הדרכה ברורה, ולמחרת הנחיל ניצחון לעמו (דברי הימים ב׳. כ׳:14–28). מניין תוכל לשאוב את הביטחון שיהוה יימָצֵא לך כשתבקש ממנו הדרכה?
7. את תפילותיהם של מי שומע אלוהים?
7 יהוה אינו נושא פנים. הוא מזמין את בני כל האומות לדרוש אותו בתפילה (תהלים ס״ה:3; מעשי השליחים י׳:34, 35). הוא מודע לטמון בלבם של הפונים אליו, ומובטח לנו שהוא שומע את תפילות הצדיקים (משלי ט״ו:29). הוא מאפשר לעצמו להימצא למען מי שבעבר לא התעניינו בו ושכעת פונים אליו בענווה ומבקשים את הדרכתו (ישעיהו ס״ה:1). הוא אף שומע את תפילותיהם של מי שמתחרטים בענווה על כך שלא קיימו את מצוותיו (תהלים ל״ב:5, 6; מעשי השליחים ג׳:19). אולם, אם לבו של האדם אינו נכנע לאלוהים, לשווא יהיו תפילותיו (מרקוס ז׳:6, 7). הנה מספר דוגמאות.
הם ביקשו אך לא נענו
8. מדוע דחה יהוה את תפילותיו של שאול?
8 לאחר ששמואל הנביא אמר לשאול המלך שאלוהים מאס בו בשל מריו, השתחווה שאול ליהוה (שמואל א׳. ט״ו:30, 31). אך הכול היה העמדת פנים. שאול לא רצה לשמוע בקול אלוהים, אלא חשש שיסור חינו בעיני העם. מאוחר יותר, כאשר נלחמו הפלשתים בעם ישראל, דרש שאול ביהוה רק כדי לצאת ידי חובה. ואולם, באין מענה פנה לבעלת אוב, אף־על־פי שידע שקו פעולה זה פסול בעיני יהוה (דברים י״ח:10–12; שמואל א׳. כ״ח:6, 7). לסיכום, נאמר בדברי הימים א׳. י׳:14 אודות שאול: ”[הוא] לא דרש ביהוה”. מדוע נאמר כך? כי תפילותיו של שאול לא נבעו מתוך אמונה. לפיכך, היה זה כאילו לא התפלל כלל.
9. מה היה פסול בתחינתו של צדקיהו להדרכת יהוה?
9 בדומה לכך, בימיה האחרונים של ממלכת יהודה, רבו התפילות והפניות אל נביאי יהוה. אלא שבני העם ניסו למזג בין יראת יהוה לעבודת אלילים (צפניה א׳:4–6). הם ביקשו את יהוה מן השפה ולחוץ, אבל לא הכינו את לבבם להיכנע לרצונו. המלך צדקיהו הפציר בירמיהו לדרוש את יהוה בעדו. עוד קודם לכן הורה יהוה למלך מה עליו לעשות. אך בהיעדר אמונה ומתוך חרדת אדם, הִמרה המלך את פי יהוה, ויהוה לא נתן לו מענה אחר כדי לשעשע את אוזניו (ירמיהו כ״א:1–12; ל״ח:14–19).
10. מה היה פסול בבקשתו של יוחנן להדרכת יהוה, ומה אנו למדים מטעותו?
10 לאחר שנחרבה ירושלים והבבלים הגלו את תושבי יהודה, נערך יוחנן להוריד מצריימה את שארית היהודים שנותרה ביהודה. גובשו תוכניות, אך לפני שעזבו ביקשו היורדים מירמיהו שיתפלל בעדם ויבקש את הדרכת יהוה. אולם, משלא קיבלו את התשובה שרצו, המשיכו בתוכניתם (ירמיהו מ״א:16 עד מ״ג:7). האם אתה מפיק את הלקחים מאירועים אלו כדי שכאשר תבקש את פני יהוה הוא יימצא לך?
”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון”
11. מדוע עלינו ליישם את הכתוב באפסים ה׳:10?
11 עבודת אלוהים האמיתית אינה מסתכמת בהקדשה ובטבילה, בנוכחות באסיפות הקהילה ובהטפת הבשורה. כל חיינו כרוכים בה. יום יום מופעלים עלינו לחצים — חלקם מחוכמים, וחלקם גלויים יותר — העלולים להסיט אותנו מנתיב המסירות לאלוהים. כיצד נתמודד עם הלחצים? באיגרתו אל המשיחיים הנאמנים באפסוס, האיץ בהם השליח פאולוס: ”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון” (אפסים ה׳:10). החוכמה בעצה זו באה לידי ביטוי במצבים רבים המסופרים במקרא.
12. על מה כעס יהוה כאשר העביר דוד את ארון הברית לירושלים?
12 אחרי שהוחזר ארון הברית לעם ישראל, הוא הוחזק בקריית יערים במשך שנים רבות. לימים, רצה דוד להעביר את הארון לירושלים. הוא נועץ בראשי העם ואמר שהארון יועבר ’אם עליהם טוב הדבר, ואם טוב הדבר בעיני יהוה’. אך דוד לא חקר היטב כדי לוודא מה רצון יהוה בנידון. אילו עשה כן, לא היו מניחים את התיבה על עגלה. לוויים בני קהת היו צריכים לשאת אותו על כתפיהם, כפי שהורה אלוהים מפורשות. בדרך כלל דרש דוד ביהוה, אלא שבמקרה זה לא שאל ביהוה כהלכה, והתוצאות היו הרות אסון. בהמשך הודה דוד: ”פרץ יהוה אלוהינו בנו, כי לא דרשנוהו כמשפט” (דברי הימים א׳. י״ג:1–3; ט״ו:11–13; במדבר ד׳:4–6, 15; ז׳:1–9).
13. איזו תזכורת כלל המזמור ששרו הלוויים לאחר שהעבירו בהצלחה את ארון הברית?
13 לאחר שהעבירו הלוויים את הארון מביתו של עובד־אדום לירושלים, שרו מזמור שחיבר דוד. המזמור כלל תזכורת כנה: ”דירשו יהוה ועוזו, בקשו פניו תמיד. זיכרו נפלאותיו אשר עשה, מופתיו ומשפטי פיהו” (דברי הימים א׳. ט״ז:11, 12).
14. איזה לקח ניתן להפיק מדוגמתו הטובה של שלמה ומן הטעויות שעשה לעת זקנה?
14 על ערש דווי אמר דוד לבנו שלמה: ”אם תדרשנו [את יהוה], יימצא לך” (דברי הימים א׳. כ״ח:9). עם עלייתו לכס השלטון הלך שלמה לגבעון, מקום משכנו של אוהל מועד, והעלה עולות ליהוה. שם פנה אליו יהוה ואמר לו: ”שאל מה אתן לך”. בתגובה לבקשת שלמה, נתן לו יהוה ביד נדיבה חוכמה וידע לשפוט את ישראל ומלבד זאת הוסיף לו עושר וכבוד (דברי הימים ב׳. א׳:3–12). על בסיס התוכנית שסיפק יהוה לדוד, בנה שלמה מקדש מפואר. אבל באשר לנישואין, לא דרש שלמה את יהוה. שלמה נשא נשים שלא עבדו את יהוה. לעת זקנתו היטו הנשים את לבבו מעם יהוה (מלכים א׳. י״א:1–10). לא משנה עד כמה בולטים, חכמים ונבונים אנו, חשוב תמיד ’שנבחן וניווכח מה רצוי בעיני האדון’!
15. מדוע יכול היה אסא להתפלל בביטחון מלא שיהוה יעזור לו ויציל את יהודה מזרח הכושי?
15 גם סיפורו של המלך אסא, נינו של שלמה, ממחיש עד כמה חשוב להיווכח מה רצוי בעיני יהוה. בשנת אחת עשרה למלכות אסא, קם זֶרַח הכושי ועימו מיליון חיילים נגד יהודה. האם יושיע יהוה את יהודה? יותר מ־500 שנה קודם לכן אמר יהוה מפורשות מה יקרה לעמו אם ישמעו בקולו וישמרו את מצוותיו ומה יקרה להם אם לא יעשו כן (דברים כ״ח:1, 7, 15, 25). בתחילת מלכותו הסיר אסא מכל יהודה את המזבחות והמצבות ששימשו לעבודת אלילים. הוא קרא לעם ”לדרוש את יהוה”. אסא לא חיכה לאסון כדי לדרוש את יהוה. באמונה ביהוה ובביטחון מלא התפלל אליו אסא שיעזור להם. ומה היתה התוצאה? יהודה אכן זכתה לניצחון מזהיר (דברי הימים ב׳. י״ד:1–11).
16, 17. (א) איזו תזכורת נתן יהוה לאסא למרות הניצחון? (ב) איזו עזרה הושטה לאסא למרות צעדו האווילי, וכיצד הגיב? (ג) איזו תועלת נוכל להפיק מדוגמתו של אסא?
16 למרות זאת, כאשר חזר אסא עם הניצחון בידו, שלח אליו יהוה את הנביא עזריהו ואמר: ”שמעוני, אסא וכל יהודה ובנימין! יהוה עימכם בהיותכם עימו; ואם תדרשוהו, יימצא לכם, ואם תעזבוהו יעזוב אתכם” (דברי הימים ב׳. ט״ו:2). בקנאות מחודשת פעל אסא לקידום עבודת אלוהים האמיתית. אלא שכעבור 24 שנים, אל מול מלחמה נוספת, לא דרש אסא את יהוה. הוא לא נועץ בדבר־אלוהים ולא נתן את דעתו למה שעשה יהוה לצבא הכושים שפלש ליהודה. ברוב טיפשותו כרת ברית עם הארמים (דברי הימים ב׳. ט״ז:1–6).
17 משום כך, שלח יהוה את חנני הרואה להוכיח את אסא. גם בשלב זה, בשעה שהובהרה עמדתו של יהוה בנידון, יכול היה אסא לתקן את המעוות. תחת זאת, דבריו של חנני עוררו את זעמו, והוא השליך אותו לבית המהפכת (דברי הימים ב׳. ט״ז:7–10). כמה חבל! מה לגבינו? האם אנו דורשים את יהוה אך ממאנים לקבל תיקון? כאשר זקן־ קהילה מודאג ואכפתי מתקן אותנו מתוך המקרא, כי הוא שם לב שאנחנו נשאבים לתוך העולם, האם אנו מביעים הכרת טובה על כך שהוא עוזר לנו באהבה להיווכח ”מה רצוי בעיני האדון”?
אל תשכח לשאול
18. איזו תועלת ניתן להפיק מדברי אליהוא לאיוב?
18 גם אדם ששירת את יהוה נאמנה במשך תקופה ארוכה עלול למעוד במצבי לחץ. כאשר הוכה איוב במחלה מזוויעה, איבד את ילדיו ואת נכסיו והואשם שלא בצדק בידי חבריו, הוא החל להיות שקוע בעצמו. אליהוא הזכיר לו: ”[איש] לא אמר, ’איה אלוהַ עושָיי?’” (איוב ל״ה:10) היה על איוב לשוב ולהתרכז ביהוה ולנסות לראות את המצב מבעד לעיניו של אלוהים. איוב קיבל בהכנעה את התזכורת, ואנו יכולים לחקות את דוגמתו.
19. מה שכחו בני ישראל במקרים רבים?
19 בני ישראל ידעו מה עשה אלוהים למענם לאורך ההיסטוריה, אך בלא מעט מקרים בחייהם האישיים שכחו זאת (ירמיהו ב׳:5, 6, 8). בעומדם לפני החלטות חיפשו את הנאתם האישית במקום לשאול את עצמם, ”איה יהוה?” (ישעיהו ה׳:11, 12).
שאל תמיד, ”איה יהוה?”
20, 21. (א) מי מגלים כיום את הרוח שגילה אלישע בחיפוש אחר הדרכת יהוה? (ב) כיצד נוכל לחקות את אמונתם ולהפיק תועלת מדוגמתם?
20 בתום שירותו הציבורי של אליהו, לקח נערו אלישע את האדרת שנפלה מאליהו, הלך אל הירדן, היכה במים ושאל: ”איה יהוה אלוהי אליהו, אף הוא?” (מלכים ב׳. ב׳:14) כמענה לשאלתו הראה יהוה שרוחו נחה כעת על אלישע. מה ניתן ללמוד מכך?
21 דבר דומה קרה בימינו. כמה ממשרתיו המשוחים של יהוה, שעמדו בראש פעילות ההטפה, סיימו את תקופת חייהם עלי אדמות. האחים שבידיהם הופקדה ההשגחה בחנו את כתבי־הקודש והתפללו ליהוה להדרכה. הם תמיד שאלו, ”איה יהוה?” כתוצאה מכך, לא חדל יהוה להדריך את משרתיו ולברך את פעילותם. האם אנו מחקים את אמונתם? (עברים י״ג:7) אם כן, לא נתרחק מארגונו של יהוה אלא נישמע להדרכתו ונשתתף ככל האפשר בפעילות שהוא מבצע תחת הדרכתו של ישוע המשיח (זכריה ח׳:23).
מהי תשובתך?
• מאיזו סיבה עלינו לשאול, ”איה יהוה?”
• כיצד נוכל כיום למצוא את התשובה לשאלה, ”איה יהוה?”
• מדוע תפילות מסוימות להדרכת אלוהים אינן נענות?
• אילו דוגמאות מקראיות ממחישות את הצורך ’להיווכח מה רצוי בעיני האדון’?
[תמונה בעמוד 9]
כיצד דרש יהושפט המלך את יהוה?
[תמונה בעמוד 10]
מדוע פנה שאול לבעלת אוב?
[תמונות בעמוד 12]
לְמד, התפלל והרהר כדי לברר ’איה יהוה’