הם משרתים את אגודת האחים המשיחית בקנה מידה בינלאומי
האם שמעת פעם את המונחים ”משרתים בינלאומיים” ו”מתנדבים בינלאומיים”? אלה הם עדי־יהוה המנדבים את זמנם ואת כישוריהם לצורך הקמת מבנים המשמשים להדפסה ולהפצה של בשורת המלכות המקראית. מתנדבים אלו מסייעים גם בבניית אולמי כינוסים ואולמי־מלכות — מרכזים ללימוד המקרא. נכון לעכשיו, מבוצעות בסיועם תוכניות בנייה ב־34 ארצות, בעיקר בארצות עניות. באילו קשיים מתנסים אותם מתנדבים המשרתים את אגודת האחים המשיחית בקנה מידה בינלאומי? מה מסב להם שמחה? מה חשים הם כלפי השירות המקודש שהם מבצעים? (ההתגלות ז׳:9, 15) כדי להשיב על השאלות, נתוודע לכמה מתנדבים ששירתו במקסיקו.
מתנדבים מארצות זרות החלו להגיע למקסיקו במאי 1992. כעבור זמן קצר, מילאו המתנדבים תפקיד מרכזי בהרחבת הסניף שתפקידו לפקח על פעילותם של עדי־יהוה במקסיקו. במסגרת תוכנית ההרחבה נבנו 14 בניינים, כולל בתי מגורים לשימוש המתנדבים המשרתים במשרד הסניף, בית דפוס ובניין משרדים.
לביצוע הפרויקט נרתמו יותר מ־730 מתנדבים מקנדה, מבריטניה, מארצות־הברית ומארצות אחרות ושירתו שכם אחד עם מאות מתנדבים שבאו מכל רחבי מקסיקו. בנוסף לכך, יותר מ־000,28 עדים מ־600,1 הקהילות בערך שבאזור הסניף נתנו כתף לעבודה בסופי שבוע. כולם שירתו בנפש חפצה ותרמו מכוחם וממרצם ללא כל תמורה כספית. הם ראו בזאת זכות גדולה לשרת כך את יהוה. במשך הבנייה, חשבו המתנדבים על מה שכתב מחבר התהלים בהשראת רוח הקודש בתהלים קכ״ז:1: ”אם יהוה לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו”.
הקשיים
עם אילו קשיים מתמודדים המתנדבים במהלך שירותם בארצות זרות? נשמע מה בפיהם. קורטיס וסאלי, זוג מארצות־הברית, השתתפו בתוכניות בנייה בגרמניה, בהודו, בזמביה, במקסיקו, בסנגל, בפרגוואי, ברומניה וברוסיה. קורטיס מספר: ”הקושי הראשון היה להיפרד מהבת שלנו, ששירתה כחלוצה [מבשרת בשירות מלא] ולעזוב את קהילתנו במינסוטה. אשתי ואני היינו חלק מן הקהילה הזו במשך 24 שנה, והיה לנו מאוד נוח שם”.
סאלי אומרת: ”לא קל, בייחוד לאישה, לחיות בתנאים לא־מוכרים, אבל למדתי להסתגל. למדתי אפילו לחיות עם חרקים, ולא מעט חרקים!” היא מוסיפה: ”בארץ אחת גרנו עשרה מתנדבים בדירה אחת בלי מטבח ועם שני חדרי שירותים בלבד. שם למדתי להיות יותר סבלנית”.
קושי נוסף הוא ללמוד שפה חדשה. זה דורש מאמצים וענווה. שרון, המשרתת עם בעלה בתוכניות בנייה בארצות שונות, אומרת: ”לא קל לשרת בארץ אחרת מבלי לדעת את השפה המקומית. בהתחלה קשה לך להתקרב לאחיך ואחיותיך לאמונה כשלא יכולים להביע בחופשיות את מה שמרגישים. זה מתסכל. אבל האחים שאנו פוגשים בארצות השונות סבלניים מאוד איתנו ורוצים מאוד בטובתנו. בתוך זמן קצר אנחנו מתחילים לתַקשר איכשהו”.
דרוש אומץ לב בשירות השדה
מתנדבים אלו, המגלים רוח של הקרבה עצמית, תורמים רבות לקידום עבודות הבנייה, אך אינם שוכחים שתפקידם הראשון במעלה הוא לבשר את בשורת המלכות. לפיכך, הם עושים כל מאמץ לתמוך בפעילות ההטפה המתבצעת על־ידי הקהילות המקומיות. אוקה ואשתו אינג־מרי, זוג שסייע בעבודות בנייה בגוואדלופ, במלאווי, במקסיקו ובניגריה, מודים שדרוש אומץ לבשר בארץ זרה בשפה אחרת.
אינג־מרי מספרת: ”בהתחלה לא יכולנו לתרום הרבה בשירות, כי תמיד התלווינו לעדים המקומיים ומתוך מבוכה ביקשנו שהם ידברו עם האנשים. בוקר אחד החלטנו לצאת לשירות לבד. יצאנו לדרך ברגליים רועדות ובדפיקות לב מואצות. פגשנו אישה צעירה והיא הקשיבה לדברי הפתיחה שהכנתי מראש. הקראתי לה פסוק והשארתי לה משהו לקרוא. אז האישה אמרה: ’תשמעי, יש לי קרובת משפחה שלומדת את המקרא עם עדי־יהוה. מה אני צריכה לעשות כדי לקבל שיעורי מקרא?’ המילים פשוט נעתקו מפי. לאחר שנרגעתי הצעתי לה להתחיל ללמוד את המקרא”.
אינג־מרי מוסיפה: ”תארו לעצמכם עד כמה שמחתי ועד כמה הודיתי ליהוה שבירך את היוזמה שנטלנו ואת הרצון שלנו לחלוק את האמת עם אחרים”. האישה התקדמה ונטבלה כעדת־יהוה בכינוס מחוזי במקסיקו סיטי. אוקה ואינג־מרי מסכמים את השתתפותם בבשורה: ”אנו מוקירים את תרומתנו לעבודות הבנייה השונות, אבל אין כמו השמחה והסיפוק לעזור לאדם לקבל את האמת”.
רוח של הקרבה עצמית
נכון, זו הקרבה גדולה לעזוב את המשפחה ואת החברים ולשרת את האחים בארצות זרות, אבל המתנדבים הללו מתנסים בשמחה גדולה לאין שיעור. אילו גורמים תורמים לשמחתם?
האוורד ששירת עם אשתו פמלה באנגולה, באל סלבדור, באקוודור, בגיאנה, במקסיקו, בפורטו ריקו ובקולומביה מסביר: ”זו זכות גדולה לפגוש אחים ואחיות בארצות שונות ולראות במו עיניך את האהבה השוררת באגודת האחים הבינלאומית שלנו. אנחנו קוראים על זה הרבה, אבל כאשר אתה חי ומשרת עם אנשים מתרבויות ורקעים אחרים, אתה לומד להעריך עוד יותר את אגודת האחים שלנו”.
גארי, שהשתתף בעבודות בנייה באקוודור, בזמביה, במקסיקו, בקולומביה ובקוסטה ריקה, חש שתוכנית זו מצמיחה לו תועלת רבה. הוא אומר: ”ההכשרה שקיבלתי במשך השנים עקב הקירבה לאחים בוגרים המשרתים בסניפים שבארצות שאליהן נשלחתי, עוזרת לי לעמוד באתגרים ובקשיים בארצות אחרות. השירות הזה מחזק את אמונתי כי יש לי הזדמנות לטעום מן האחדות המאפיינת את ארגונו הכלל־עולמי של יהוה — אחדות המתעלה מעל הבדלי שפה, גזע ותרבות”.
עבודות הבנייה במקסיקו כבר הושלמו, והשנה נחנכו מבני הסניף המורחבים. מתוך אהבתם לאלוהים, משרתים בינלאומיים ומתנדבים בינלאומיים תורמים רבות להתפשטותה של עבודת אלוהים האמיתית במקסיקו ובארצות אחרות. הנכונות וההקרבה העצמית מצידם לשרת את אחיהם לאמונה בקנה מידה בינלאומי מתקבלות בהוקרה על־ידי עדי־יהוה בעולם כולו.
[תמונה בעמוד 25]
אקוודור
[תמונה בעמוד 25]
קולומביה
[תמונה בעמוד 25]
אנגולה
[תמונה בעמוד 26]
התחלת העבודה בהקמת המבנים החדשים בסניף במקסיקו
[תמונה בעמוד 26]
גן הסניף
[תמונה בעמוד 26]
למטה: מספר חברים במחלקת הבנייה בחזית של חלק מן המבנים החדשים
[תמונה בעמוד 27]
מתנדבי בנייה נהנים לתמוך בפעילות ההטפה לצד הקהילות המקומיות