האם יש לך נכונות לחכות?
”עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
1, 2. איזו דוגמה ממחישה את הנכונות ’להוחיל’ ליום יהוה?
תאר לעצמך משפחה שהזמינה אורחים לארוחת ערב. השעה שבה אמורים המוזמנים להגיע מתקרבת במהירות. האישה עסוקה בהכנות האחרונות. בעלה והילדים עוזרים ומוודאים שהכול כשורה. כולם נרגשים. כן, כל המשפחה מחכה בקוצר רוח לאורחים ומצפה לארוחה טעימה ולהתרועעות נעימה.
2 בתור משיחיים אנו חיים בציפייה לדבר חשוב בהרבה. מהו? ובכן, כולנו מצפים ל”יום האלוהים”, יום יהוה! עד בוא אותו יום, עלינו לחקות את גישתו של הנביא מיכה, אשר אמר: ”ביהוה אצפה. אוחילה לאלוהי ישעי” (מיכה ז׳:7). האם משתמע מכך שעלינו לשבת בחיבוק ידיים? לא. יש לנו עבודה רבה.
3. איזו גישה צריכה להיות למשיחיים על־פי הכתוב בפטרוס ב׳. ג׳:11, 12?
3 השליח פטרוס עוזר לנו לפתח את הגישה הנכונה תוך כדי ציפייה. הוא אומר: ”עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות [”בהתנהגות קדושה ובמעשים של מסירות לאלוהים”, ע״ח], לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12). פטרוס לא מציג כאן שאלה. בשתי האיגרות שכתב בהשראה הוא כבר הסביר כיצד צריכים המשיחיים לנהל את חייהם. הוא גם עודד אותם לפעול ”בקדושה ובחסידות”. אף־על־פי שכבר חלפו יותר מ־30 שנה מאז שנתן ישוע את האות ל”סיום הסדר העולמי”, המשיחיים היו חייבים להמשיך לשמור על עירנות (מתי כ״ד:3, ע״ח). היה עליהם ”לחכות” לבוא יום יהוה ו”להחיש” אותו במחשבותיהם.
4. מה כרוך ב”להחיש” את בוא יום יהוה?
4 מובן שאין באפשרותנו ”להחיש” פשוטו כמשמעו את יום יהוה. הרי אנחנו אפילו לא יודעים ”את היום ההוא והשעה” שבהם יבוא ישוע המשיח להוציא לפועל את דינם של אויבי אביו (מתי כ״ד:36; כ״ה:13). ספר עיון אחד מסביר שהפועל שממנו נגזרה המילה ”להחיש” בשפה המקורית משמעו ”’לזרז’ ולפיכך הוא קשור קשר הדוק ל’קנאות, פעילות, התמקדות בדבר’”. אם כן, פטרוס עודד את אחיו לאמונה להשתוקק בלהט לבוא יום יהוה, והם יכלו לעשות זאת על־ידי התמקדות שכלית ביום זה (פטרוס ב׳. ג׳:12). הואיל ו”יום יהוה הגדול והנורא” כה קרוב, מן הראוי שתהיה לנו אותה גישה (יואל ג׳:4).
לחכות ”בקדושה”
5. כיצד נוכל להראות שאנו משתוקקים בלהט לראות את ”יום האלוהים”?
5 אם אנו משתוקקים בלהט להינצל מיום יהוה, נוכיח זאת בכך שנתנהג ”בקדושה ובחסידות”. המילה ”קדוּשה” אולי מזכירה לנו את דבריו הבאים של פטרוס: ”כבנים מצייתים, אל תתנהגו לפי התאוות שהיו לכם בעבר כשהייתם חסרי דעת, אלא הייו גם אתם קדושים בכל דרכיכם כמו שקדוש הוא אשר קרא אתכם, שהרי כתוב, ’קדושים תהיו כי קדוש אני’” (פטרוס א׳. א׳:14–16).
6. מה עלינו לעשות כדי להיות קדושים?
6 כדי להיות קדושים אנו חייבים לשמור על ניקיון גופני ועל טוהר שכלי, מוסרי ורוחני. האם אנו מתכוננים ל”יום האלוהים” ושומרים על קדושתנו בתור אנשים הנושאים את שם יהוה? לא קל בימינו לשמור על טוהר לנוכח ההידרדרות המתמדת בערכי המוסר (קורינתים א׳. ז׳:31; טימותיאוס ב׳. ג׳:13). האם הפער בין הסטנדרטים המוסריים שלנו ובין הסטנדרטים של העולם הולך וגדל? אם לא, יש לנו סיבה לדאגה. האם הסטנדרטים האישיים שלנו, שאולי גבוהים מאלה של העולם, הולכים ונשחקים? אם כן, עלינו לנקוט פעולה לתיקון המצב כדי שנוכל לשמח את אלוהים.
7, 8. (א) כיצד אנו עלולים להעלים עין מן החשיבות שבניהול חיי ”קדושה”? (ב) כיצד נוכל לפעול לתיקון המצב?
7 עם הופעתה של הפורנוגרפיה באינטרנט ולנוכח הפרטיות שבה היא זמינה, אלה שבעבר לא היתה להם גישה לחומר לא־מוסרי כזה מוצאים כיום ”מקור בלתי נדלה של הזדמנויות מיניות”, אומר רופא אחד. אם נגלוש באתרים טמאים כאלה, תהיה זו התעלמות ברורה מהוראת המקרא, ”טמא אל תיגעו” (ישעיהו נ״ב:11). האם התנהגות זו תוכיח שאנו באמת ’מחישים את בוא יום יהוה’? או שמא נעיד בזאת שאנו דוחים שכלית את בואו של יום זה, מתוך מחשבה שגם אם נטמא את שכלנו בזוהמה שכזו, בכל זאת יהיה לנו זמן לטהר את עצמנו? אם נתקלנו בבעיה בתחום זה, דחוף ביותר שנתחנן ליהוה כדי ש’יעביר עינינו מראות שווא ויחיה אותנו בדרכו’! (תהלים קי״ט:37).
8 רוב רובם של עדי־יהוה, צעירים כמבוגרים, דבקים בעקרונות המוסר של אלוהים ומתרחקים מן הפיתויים המושחתים של העולם. מתוך מודעות לדחיפות הזמנים ולאזהרת פטרוס ש”יום יהוה כגנב יבוא”, הם מתמידים להתנהג ”בקדושה” (פטרוס ב׳. ג׳:10). מעשיהם מוכיחים שהם ’מחכים לבוא יום האלוהים ומחישים אותו’.a
לחכות ”בחסידות”
9. מה מן הראוי שנעשה מתוך חסידות?
9 גם מעשי ”חסידות” חיוניים כדי להתמקד שכלית ביום יהוה. ”חסידות” כרוכה בגילוי יראת כבוד כלפי יהוה, וגישה זו מניעה אותנו לעשות את הטוב בעיניו. הקשר הנאמן שיש לנו עם יהוה הוא המניע העומד מאחורי אותם מעשי ”חסידות”. רצון אלוהים הוא ”שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:4). ”אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). לפיכך, מן הראוי שחסידותנו תניע אותנו להגביר את מאמצינו לעזור לאנשים ללמוד על יהוה ולחקות אותו (אפסים ה׳:1).
10. מדוע עלינו להישמר מפני ”מדוחי העושר”?
10 חיינו יהיו גדושים במעשי חסידות אם נבקש תחילה את מלכות אלוהים (מתי ו׳:33). לשם כך עלינו לגלות גישה מאוזנת בכל הקשור לדברים חומריים. ישוע הזהיר ואמר: ”שימו לב והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). אולי קשה לנו לחשוב שיום אחד נסתנוור מאהבת כסף, אך אל לנו להתעלם מכך ש”דאגות העולם הזה ומדוחי העושר” עלולים ’להחניק’ את דבר אלוהים (מתי י״ג:22). אכן, קשה כיום להתפרנס. לפיכך, במקומות שונים בעולם ישנם רבים המסיקים שכדי שיהיו להם חיים טובים יותר, הם חייבים לעבור לארץ עשירה יותר ואולי גם לחיות בנפרד ממשפחתם למשך מספר שנים. אפילו כמה ממשרתי אלוהים הגיעו למסקנה כזאת. ייתכן שהמעבר לארץ אחרת יאפשר להם לספק למשפחתם חיי נוחות. אבל מה עלול לקרות מבחינה רוחנית לבני המשפחה שהותירו מאחור? אם לא תהיה בבית ראשות נאותה, האם יהיה לבני הבית מספיק חוסן רוחני להינצל מיום יהוה?
11. כיצד הראה עובד זר שמעשי חסידות חשובים יותר מעושר?
11 עובד זר מהפיליפינים למד עם עדי־יהוה ביפן את האמת המקראית. אחרי שלמד על האחריות המקראית המוטלת עליו בתור ראש משפחה, הבין שמחובתו לעזור למשפחתו לעבוד את יהוה (קורינתים א׳. י״א:3). אשתו התנגדה נחרצות לאמונתו החדשה ורצתה שימשיך לשלוח לה כסף במקום לחזור וללמד את המשפחה את מה שלמד מן המקרא. אך מתוך מודעות לדחיפות הזמנים ודאגה ליקיריו, הוא חזר הביתה. הסבלנות והאהבה שהפגין כלפי משפחתו נשאו פרי. בסופו של דבר, משפחתו נעשתה מאוחדת בעבודת אלוהים האמיתית, ואשתו החלה לשרת כמבשרת בשירות מלא.
12. מדוע עלינו לתת עדיפות לעניינים רוחניים?
12 אפשר להשוות את מצבנו לזה של אנשים הנמצאים בתוך בניין העולה באש. האם כדאי להם לרוץ אנה ואנה בבהלה על מנת להציל רכוש מן המבנה שעומד לקרוס? האם לא חשוב בהרבה להציל חיים — את חיינו אנו ואת חיי האחרים הלכודים בבניין? הסדר העולמי של ימינו עומד לקרוס בקרוב מאוד וחיי אדם נתונים בסכנה. מן הראוי שמתוך מודעות לכך נתמקד תחילה בעניינים רוחניים ונתרכז בפעילות ההכרזה על המלכות, פעילות מצילת חיים (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
עלינו להיות ”נקיים”
13. באיזה מצב נרצה להימצא כאשר יבוא יום יהוה?
13 פטרוס מדגיש את חשיבות הנכונות לחכות, ואז אומר: ”על כן, אהוביי, בחכותכם לדברים האלה שיקדו להימצא [לפני אלוהים] בשלום, נקיים ובלא דופי” (פטרוס ב׳. ג׳:14). בהמשך לקריאה לנהל חיי קדושה וחסידות, פטרוס מדגיש עד כמה חשוב שבסופו של דבר נימצא נקיים לפני יהוה בזכות דמו היקר של ישוע (ההתגלות ז׳:9, 14). לשם כך על הפרט לגלות אמונה בקורבנו של ישוע ולהיעשות למשרת יהוה מוקדש וטבול.
14. מה כרוך בלהיות ”נקיים”?
14 פטרוס מאיץ בנו לשקוד להימצא ”נקיים”. האם אנו שומרים על טוהר גלימותינו — התנהגותנו ואישיותנו המשיחית — ומקפידים שהן יהיו נקיות מטומאת העולם? כשאנו רואים כתם על בגדינו, אנחנו מייד מנסים להסיר אותו. ואם מדובר בבגד שאנחנו אוהבים במיוחד, אנו מתאמצים עוד יותר לנקות אותו. האם כך אנו מרגישים אם גלימותינו הסמליות כמשיחיים מוכתמות בשל מגרעת מסוימת באישיותנו או בהתנהגותנו?
15. (א) מדוע נצטוו בני ישראל לעשות ציצית על כנפי בגדיהם? (ב) מדוע משרתי יהוה בני זמננו בולטים כשונים מן העולם?
15 בני ישראל היו צריכים לעשות ”ציצית על כנפי בגדיהם” ולתת ”על ציצית הכנף פתיל תכלת”. מדוע? כדי שיזכרו את מצוותיו של יהוה, יקיימו אותן ויהיו ”קדושים” לאלוהיהם (במדבר ט״ו:38–40). בתור משרתי יהוה בני זמננו, אנו בולטים כשונים מן העולם משום שאנו שומרים את מצווֹת אלוהים ופועלים בהתאם לעקרונותיו. למשל, אנחנו שומרים על טוהר מוסרי, מכבדים את קדושת הדם ונמנעים מעבודת אלילים על כל סוגיה (מעשי השליחים ט״ו:28, 29). רבים רוחשים לנו כבוד על שום נחישותנו להישמר נקיים (יעקב א׳:27).
עלינו להיות ”בלא דופי”
16. מה כרוך בלהיות ”בלא דופי”?
16 פטרוס מוסיף ואומר שעלינו להימצא ”בלא דופי”. כיצד זה אפשרי? בדרך כלל ניתן לנגב או לנקות כתם. אבל ”דופי” משמעו ליקוי חמור יותר; הוא מעיד על פגם פנימי. השליח פאולוס האיץ באחיו לאמונה בפיליפי: ”עשו כל דבר בלי להתלונן ובלי להתווכח, למען תהיו נקיים מאשם וטהורים, בנים לאלוהים אין דופי בהם, בתוך דור עיקש ופתלתול אשר תופיעו בו כמאורות בעולם” (פיליפים ב׳:14, 15). כדי ליישם עצה זו עלינו להימנע מוויכוחים ומהתלוננות שיש בה משום התמרמרות, ונשרת את אלוהים מתוך מניע טהור. ומתוך אהבה ליהוה ולזולת נבשר את ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ב:35–40; כ״ד:14). יתרה מזו, נמשיך להכריז את הבשורה הטובה גם אם אנשים ככלל אינם מבינים את הסיבה לכך שאנו מנדבים מזמננו כדי לעזור לאחרים ללמוד על אלוהים ועל המקרא.
17. מתוך איזה מניע עלינו לשאוף לזכויות שירות בקהילה?
17 הואיל וברצוננו להימצא ”בלא דופי”, כדאי שנבחן את מניעינו בכל תחום בחיינו. כבר נטשנו את דרכי הפעולה האנוכיות של העולם, כגון השאיפה להשיג עושר ומעמד. אם אנו שואפים לקבל זכויות שירות בקהילה, הבה נעשה זאת מתוך מניעים טהורים ומתוך אהבה ליהוה ולאחרים. עד כמה מרענן לראות גברים רוחניים ’שואפים להיות מנהיגים בקהילה’ בשמחה ומתוך רצון לשרת בענווה את יהוה ואת אחיהם לאמונה (טימותיאוס א׳. ג׳:1; קורינתים ב׳. א׳:24). כן, אלה הכשירים לשרת בתור זקני־קהילה ’רועים את עדר אלוהים... ברצון... לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה; לא כרודנים על מה שהופקד בידם, אלא בהיותם מופת לצאן’ (פטרוס א׳. ה׳:1–4).
עלינו להיות ”בשלום”
18. בזכות אילו תכונות ידועים עדי־יהוה?
18 לבסוף, פטרוס מורה לנו להימצא ”בשלום”. כדי לקיים דרישה זו עלינו להימצא בשלום עם יהוה ועם הזולת. פטרוס מדגיש עד כמה חשוב ש’נאהב איש את רעהו אהבה עזה’ ונשמור על שלום עם אחינו לאמונה (פטרוס א׳. ב׳:17; ג׳:10, 11; ד׳:8; פטרוס ב׳. א׳:5–7). כדי לשמור על השלום בקרבנו, מן ההכרח שנאהב זה את זה (יוחנן י״ג:34, 35; אפסים ד׳:1, 2). האהבה והשלום שבינינו בולטים במיוחד בכינוסים הבינלאומיים שלנו. בכינוס שהתקיים בקוסטה ריקה ב־1999, בעל עסק בשדה התעופה התרגז כאשר העדים המקומיים שקיבלו את פני הנציגים חסמו בלי כוונה את הגישה לחנות שלו. אך ביום שלמחרת הוא שם לב לאהבה ולשלום שגילו האחים כלפי באי הכינוס אף־על־פי שהעדים המקומיים לא הכירו אותם אישית. ביום האחרון, הצטרף האיש בעצמו לקבלת הפנים וגם ביקש ללמוד את המקרא.
19. מדוע חיוני שנרדוף שלום עם אחינו לאמונה?
19 הכנות שבה אנו מבקשים שלום עם אחינו ואחיותינו לאמונה נוגעת למידת הרצינות שבה אנו מחכים ליום יהוה ולעולם החדש שהבטיח (תהלים ל״ז:11; פטרוס ב׳. ג׳:13). נניח שקשה לנו לשמור על יחסי שלום עם אח מסוים. האם נוכל לדמיין את עצמנו שוכנים עימו בשלום בגן עדן? אם לאח כלשהו יש דבר נגדנו, עלינו ’להתרצות לו’ ללא דיחוי (מתי ה׳:23, 24). חיוני שנפעל כך אם ברצוננו להיות בשלום עם יהוה (תהלים ל״ה:27; יוחנן א׳. ד׳:20).
20. באילו דרכים יש לגלות את הנכונות לחכות?
20 האם אנו אישית ’מחכים לבוא יום האלוהים ומחישים אותו’? המידה שבה אנו משתוקקים לראות את הקץ לרשע ניכרת בכך שאנו שומרים על קדושה בעולם לא־מוסרי זה. יתרה מזו, הכמיהה העזה לבואו של יום יהוה ולחיים תחת שלטון המלכות מתבטאת במעשי החסידות שלנו. ובנוסף לכך, הציפייה לחיי שלווה בעולם חדש משתקפת בכך שכבר עכשיו אנו רודפים שלום עם אחינו לאמונה. בכל הדרכים הללו אנו מוכיחים שאכן יש לנו נכונות לחכות ושאנו מחישים בשכלנו את בוא יום האלוהים.
[הערת שוליים]
a לדוגמאות, ראה המצפה מ־1 בינואר 2000, עמוד 16 וספר השנה של עדי־יהוה לשנת 1997, עמוד 51 (אנג׳).
האם אתה זוכר?
• מה משמע ”להחיש” את יום יהוה?
• כיצד הנכונות לחכות מתבטאת בהתנהגותנו?
• מדוע חיוני לעשות מעשי ”חסידות”?
• מה עלינו לעשות כדי שיהוה ימצא אותנו ”נקיים ובלא דופי”?
[תמונה בעמוד 11]
הנכונות לחכות משתקפת במעשי קדושה
[תמונות בעמוד 12]
פעילות ההכרזה על המלכות היא פעילות מצילת חיים
[תמונה בעמוד 14]
בעודנו מחכים ליום יהוה, הבה נרדוף שלום עם הזולת