הוסף על סבלנותך את החסידות
’הוסיפו על אמונתכם... את הסבלנות, ועל הסבלנות את החסידות’ (פטרוס ב׳. א׳:5, 6).
1, 2. (א) מאילו בחינות צריך ילד להתבגר? (ב) עד כמה חשובה ההתבגרות הרוחנית?
חשוּב שילד יגדל ויתבגר, אבל לא רק מבחינה גופנית. הוא צריך להתבגר גם מבחינה שכלית ורגשית. ברבות הימים יזנח הילד את דרכי הבוסר, יבשיל ויהפוך לאדם בוגר. השליח פאולוס התייחס לכך כשכתב: ”בהיותי ילד דיברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות” (קורינתים א׳. י״ג:11).
2 דבריו של פאולוס מעלים נקודה חשובה הנוגעת להתבגרות הרוחנית. המשיחיים צריכים לגדול ולהיות ’מבוגרים בהבנתם’, ולא להישאר תינוקות מבחינה רוחנית (קורינתים א׳. י״ד:20). עליהם להשקיע מאמצים ולהשתדל להגיע אל ”שיעור קומתו המלא של המשיח”. כך לא יהיו עוד ”ילדים נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה” (אפסים ד׳:13, 14).
3, 4. (א) מה עלינו לעשות כדי להתבגר מבחינה רוחנית? (ב) אילו תכונות טובות עלינו לפתח, ועד כמה הן חשובות?
3 כיצד אפשר להיות מבוגרים רוחנית? שלא כמו התבגרות גופנית, המתרחשת בתנאים רגילים כמעט באופן אוטומטי, התבגרות רוחנית דורשת מאמץ מכוּון. היא מתחילה ברכישת ידע מדויק מתוך דבר־אלוהים וביישום החומר הנלמד (עברים ה׳:14; פטרוס ב׳. א׳:3). דבר זה מאפשר לנו לפתח תכונות הרצויות לפני אלוהים. בדומה לאופן ההתבגרות הגופנית, תכונות טובות מתפתחות ביחד, במקביל לתכונות אחרות. השליח פטרוס כתב: ”משום כך שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית, ועל המעלה המוסרית את הדעת, ועל הדעת את כיבוש היצר, ועל כיבוש היצר את הסבלנות, ועל הסבלנות את החסידות, ועל החסידות את האחווה, ועל האחווה את האהבה” (פטרוס ב׳. א׳:5–7).
4 כל אחת מן התכונות שמזכיר פטרוס חיונית ואי אפשר לוותר עליה. הוא מוסיף: ”שהרי אם אלה יהיו בכם וירבו, לא יניח לכם להיות בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח” (פטרוס ב׳. א׳:8). נתמקד כעת בצורך להוסיף על הסבלנות, או על כוח הסבל, את החסידות.
הצורך בסבלנות
5. מדוע אנו צריכים סבלנות?
5 הן פטרוס והן פאולוס קישרו את החסידות, או את המסירות לאלוהים, עם סבלנות (טימותיאוס א׳. ו׳:11). הסבלנות, או העמידה בסבל, אין משמעה רק להחזיק מעמד בקשיים ולעמוד איתן. כרוכים בה אורך רוח, אומץ לב ועמידה איתנה מבלי לאבד תקווה לנוכח ניסיונות, מכשולים, פיתויים או רדיפות. אנו חיים ”חיי חסידות במשיח ישוע” תוך מודעות לאפשרות שנירדף (טימותיאוס ב׳. ג׳:12). עלינו להחזיק מעמד בסבלנות כדי להוכיח את אהבתנו ליהוה וכדי לפתח את התכונות החיוניות לישועה (רומים ה׳:3–5; טימותיאוס ב׳. ד׳:7, 8; יעקב א׳:3, 4, 12). ללא סבלנות לא נוכל לזכות לחיי נצח (רומים ב׳:6, 7; עברים י׳:36).
6. מה עלינו לעשות כדי להחזיק מעמד עד הקץ?
6 גם אם התחלנו מצוין, מה שחשוב בסופו של דבר הוא להחזיק מעמד בסבלנות. ישוע אמר: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13). כן, עלינו להחזיק מעמד עד הקץ — קץ חיינו הנוכחיים או קץ הסדר העולמי המרושע. כך או כך, עלינו לשמור אמונים לאלוהים. עם זאת, לא ניתן להשביע את רצון יהוה ולקבל חיי נצח מבלי להוסיף לסבלנות חסידות. ומהי חסידות?
חסידות מהי
7. מהי חסידות, ומה היא מניעה אותנו לעשות?
7 חסידות היא יראת אלוהים, ומשמעה לעבוד ולשרת את יהוה אלוהים מתוך נאמנות לריבונותו האוניברסלית. כדי להיות חסידים של יהוה דרוש לנו ידע מדויק עליו ועל דרכיו. אנו צריכים לרצות להכיר את אלוהים באופן אישי, מקרוב. הדבר יניע אותנו לפתח קרבה עמוקה אליו שתבוא לידי ביטוי במעשינו ובאורח חיינו. עלינו לשאוף להידמות ליהוה ככל האפשר — לחקות את דרכיו ולשקף את תכונותיו ואת אישיותו (אפסים ה׳:1). כן, החסידות מניעה אותנו לרצות להשביע את רצון אלוהים בכל מעשינו (קורינתים א׳. י׳:31).
8. כיצד קשורה החסידות למסירות בלעדית?
8 כדי להיות חסידים אמיתיים, מן ההכרח שנעבוד את יהוה לבדו ולא נרשה ששום דבר אחר יתפוס את המקום השמור לו בלבנו. בתור הבורא, יש לו הזכות לדרוש מאיתנו מסירות בלעדית (דברים ד׳:24; ישעיהו מ״ב:8). למרות זאת, יהוה אינו מכריח אותנו לשרתו. הוא רוצה שנהיה מסורים לו מרצוננו החופשי. אהבתנו לאלוהים, המבוססת על ידע מדויק עליו, היא זו שמניעה אותנו להיטהר, להקדיש לו את כל חיינו ולהתנהג בהתאם להקדשה זו.
טפח קשר הדוק עם אלוהים
9, 10. כיצד נוכל לפתח קשר קרוב עם יהוה ולשמור על קשר זה?
9 אחרי שאנו מקדישים את עצמנו ליהוה ונטבלים כסמל לכך, עלינו להמשיך להדק את הקשר האישי שלנו עם אלוהים. הרצון לעשות זאת ולשרת את יהוה בנאמנות גורם לנו להמשיך ללמוד את דברו ולהרהר בו. כשאנו מאפשרים לרוחו של אלוהים לפעול בשכלנו ובלבנו, אהבתנו ליהוה מעמיקה. הקשר שלנו איתו מוסיף להיות הדבר החשוב ביותר בחיינו. אנו רואים ביהוה ידידנו הטוב ביותר, ואנו חפצים להשביע את רצונו בכל עת ובכל שעה (יוחנן א׳. ה׳:3). אנחנו מפיקים יותר ויותר שמחה מהקשר הטוב שיש לנו עם אלוהים, ואנו אסירי תודה לו על שהוא מדריך אותנו באהבה ומתקן אותנו בעת הצורך (דברים ח׳:5).
10 הקשר היקר שלנו עם יהוה עלול להתרופף אם לא נתמיד לחזקו. אם חלילה זה יקרה, לא נוכל להאשים את אלוהים, שכן הוא ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו” (מעשי השליחים י״ז:27). עד כמה אנו שמחים שיהוה אינו מקשה עלינו לקרוב אליו! (יוחנן א׳. ה׳:14, 15) עם זאת, מחובתנו להשקיע מאמצים כדי לשמור על קשר אישי וקרוב עם יהוה. הוא, מצידו, עוזר לנו לקרוב אליו ומספק לנו את כל האמצעים הדרושים כדי לטפח חסידות ולהתמיד בה (יעקב ד׳:8). כיצד נוכל לנצל עד תום את כל אותם אמצעים שהוא נותן לנו באהבה?
שמור על חוסן רוחני
11. מה הם כמה ביטויים לחסידות?
11 אהבתנו העמוקה לאלוהים תניע אותנו לתת ביטוי למידת חסידותנו, בהתאם לדברי פאולוס: ”הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יבוש, המחלק נכונה את דבר האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). כדי לעשות זאת, דרושה שגרה טובה ללימוד אישי של המקרא, נוכחות באסיפות והשתתפות בשירות השדה. גם ’התמדה בתפילות’ תסייע לנו לקרוב ליהוה (תסלוניקים א׳. ה׳:17). כל אלה הם ביטויים חשובים לחסידות, והזנחה של אפילו אחד מהם עלולה לגרום לנו לחלות רוחנית ולהיות פגיעים לתחבולותיו של השטן (פטרוס א׳. ה׳:8).
12. כיצד נוכל להתמודד בהצלחה עם ניסיונות?
12 גם השתתפות בפעילויות רוחניות ושמירה על חוסן רוחני עוזרות לנו להתמודד עם כל מיני ניסיונות. הניסיונות יכולים לבוא ממקורות שעלולים להקשות עלינו מאוד. גילויי אדישות, התנגדות ורדיפות יכולים להיות קשים יותר כשהם באים מצד בני משפחה או שכנים. אנו עלולים להיתקל בעבודה או בבית־הספר בלחצים ערמומיים להתפשר על עקרונות משיחיים. רפיון ידיים, מחלה ודיכאון יכולים להתיש אותנו גופנית ולהקשות עלינו את ההתמודדות עם מבחני אמונה. אך אם נתמיד ’לחיות בקדושה ובחסידות, נחכה לבוא יום האלוהים ונחיש אותו’ במחשבותינו, נוכל להצליח לעמוד בכל ניסיון (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12). כך נשמור על שמחה, תוך ביטחון שאלוהים יברך אותנו (משלי י׳:22).
13. מה עלינו לעשות כדי להמשיך להיות מסורים לאלוהים?
13 אף־על־פי שהשטן מתקיף במיוחד את המסורים לאלוהים, אין לנו כל סיבה לפחד. מדוע? מכיוון ש”יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון” (פטרוס ב׳. ב׳:9). כדי לעמוד בניסיונות ולהתנסות בהצלה זו, עלינו ’להיבדל מרשע ותאוות העולם... ולחיות בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות’ (טיטוס ב׳:12). בתור משיחיים, עלינו להקפיד ששום חולשה הקשורה לתאוות ולמעשי הבשר לא תזיק לחסידותנו ותשחית אותה. הבה נבחן כמה סכנות הניצבות לפנינו.
הישמר מפני סכנות המאיימות על חסידותך
14. מה כדאי שנזכור על מנת שלא ניפול במלכודת החומרנות?
14 החומרנות מפילה רבים בפח. אנו יכולים להטעות את עצמנו ולחשוב ש”חיי חסידות פירושם להרוויח רווח [חומרי]”. בעקבות זאת אנו עלולים לנצל לרעה את האמון שרוחשים לנו האחים בקהילה (טימותיאוס א׳. ו׳:5). אולי אפילו נסיק שאין כל פסול בכך שנלחץ על משיחי אמיד להלוות לנו סכום כסף, שככל הנראה לא נצליח להחזיר לו (תהלים ל״ז:21). אך יש לזכור שבחסידות, ולא בהשגת דברים חומריים, טמונה ה”הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:8). ”מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה”, לכן הבה נהיה נחושים לחיות ”חיי חסידות המלווים הסתפקות עצמית” ו’להסתפק במזון ובבגדים’ (טימותיאוס א׳. ו׳:6–11).
15. מה נוכל לעשות אם רדיפת תענוגות מאיימת לתפוס את מקומה של החסידות בחיינו?
15 רדיפת תענוגות עלולה לתפוס את מקומה של החסידות בחיינו. האם עלינו לחולל שינויים מיידיים בתחום זה? כמובן, יש יתרונות מסוימים לאימונים גופניים ולבילויים. אך התועלת שבדברים אלה קטנה בהשוואה לחיי עולם (יוחנן א׳. ב׳:25). רבים כיום ”אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים, לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה”, ועלינו להתרחק מאנשים כאלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:4, 5). מי שמייחסים חשיבות עליונה לחסידות ’אוצרים לעצמם אוצר טוב לעתיד כדי להשיג את החיים האמיתיים’ (טימותיאוס א׳. ו׳:19).
16. אילו תאוות פסולות גורמות לכמה לא לעמוד בדרישותיו הטהורות של אלוהים, וכיצד נוכל לגבור על תאוות אלה?
16 שימוש לרעה באלכוהול ובסמים, אי־מוסריות ותאוות פסולות יכולים להשחית לחלוטין את חסידותנו. אם ניכנע לדברים אלה, לא נעמוד בדרישותיו הטהורות של אלוהים (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; קורינתים ב׳. ז׳:1). אפילו פאולוס היה צריך להיאבק ללא הרף בבשרו החוטא (רומים ז׳:21–25). יש לנקוט אמצעים חריפים כדי לסלק תאוות פסולות מלבנו. קודם כול, צריך להגיע להחלטה נחושה לשמור על טוהר מוסרי. פאולוס אומר לנו: ”מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה, והזימה [או ”תשוקות זרות”, גינ׳] והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קולוסים ג׳:5). כדי למותת את אותם חטאים באיברינו עלינו לסלקם בנחישות מבלי להשאיר להם כל זכר. תפילות כנות לאלוהים יסייעו לנו לדחות תשוקות פסולות ולרדוף צדק וחסידות בעולם מרושע זה.
17. כיצד יש להתייחס למוסר?
17 רפיון ידיים יכול להחליש את כוח הסבל שלנו, ויש לו השפעה הרסנית על מאמצינו לחיות בחסידות. רבים ממשרתי יהוה התנסו ברפיון ידיים (במדבר י״א:11–15; עזרא ד׳:4; יונה ד׳:3). תחושה של רפיון ידיים הרסנית במיוחד אם מתלווים אליה רגשות טינה הנובעים מתחושת עלבון, או מכך שננזפנו או קיבלנו תוכחה קשה. אך מוסר ותוכחה דווקא מוכיחים שאלוהים דואג לנו ואוהב אותנו (עברים י״ב:5–7, 10, 11). אין לראות במוסר רק כעונש; הוא מכשיר אותנו להתהלך בדרך הצדקה. ענווה תאפשר לנו להעריך ולקבל את העצות מתוך ידיעה ש”דרך חיים תוכחות מוסר” (משלי ו׳:23). כך נוכל להתקדם מבחינה רוחנית ולרדוף חסידות.
18. איזו אחריות מוטלת עלינו כשמדובר בפגיעות אישיות?
18 אי־הבנות ופגיעות אישיות מציבות אתגר לחסידותנו. הן עלולות להטריד אותנו או לגרום לנו לנהוג באווילות ולהתנתק מאחינו ומאחיותינו לאמונה (משלי י״ח:1). אך כדאי לזכור שנטירת טינה ורגשות איבה לזולת מזיקים מאוד לקשר שלנו עם יהוה (ויקרא י״ט:18). למעשה, ”מי שאיננו אוהב את אחיו אשר הוא רואה אותו לא יוכל לאהוב את האלוהים אשר הוא איננו רואה אותו” (יוחנן א׳. ד׳:20). ישוע הדגיש בדרשת ההר את הצורך לנקוט צעדים מיידיים כדי ליישב מחלוקות אישיות. הוא אמר למאזיניו: ”לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24). בכוחה של התנצלות לרפא פצע שנגרם ממילים או מעשים פוגעים. נוכל ליישב סכסוך ולשקם את היחסים אם נבקש סליחה ונודה שלא נהגנו כראוי. ישוע נתן הנחיות נוספות בנוגע ליישוב מחלוקות (מתי י״ח:15–17). מה גדולה שמחתנו כאשר המאמצים לפתור את הבעיות נוחלים הצלחה! (רומים י״ב:18; אפסים ד׳:26, 27).
חקה את דוגמתו של ישוע
19. מדוע כל כך חשוב לחקות את דוגמתו של ישוע?
19 אין ספק שניתקל בניסיונות, אך אין זה מן ההכרח שהם יגרמו לנו לסור מן המרוץ לחיי נצח. זכור שיהוה יכול להציל אותנו מניסיון. אם כן, הבה ’נסיר כל מעמסה, ... נרוץ בסבלנות את המרוץ הערוך לפנינו ונביט אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה’ (עברים י״ב:1–3). התמקדות בדוגמתו של ישוע ומאמץ לחקותו במילים ובמעש, יעזרו לנו לטפח חסידות ולגלות מסירות רבה יותר לאלוהים.
20. מהו הגמול של מי שמפתחים סבלנות וחסידות?
20 הסבלנות והחסידות חוברות יחדיו כדי להפוך את ישועתנו לוודאית. תכונות אלה מסייעות לנו לבצע בנאמנות את שירותנו המקודש לאלוהים. חרף ניסיונות שונים, נוכל להיות מאושרים ולהתנסות באהבתו מלאת הרוך של יהוה ובברכתו, משום שאנו חיים חיי חסידות (יעקב ה׳:11). יתרה מזו, ישוע מבטיח לנו: ”עימדו בתוחלתכם ותיקנו את נפשותיכם” (לוקס כ״א:19).
מהי תשובתך?
• מדוע הסבלנות חשובה?
• מהי חסידות, וכיצד היא באה לידי ביטוי?
• כיצד נוכל לפתח קשר קרוב עם אלוהים ולשמור על קשר זה?
• מה הן כמה סכנות המאיימות על חסידותנו, וכיצד נוכל להישמר מפניהן?
[תמונות בעמודים 12, 13]
החסידות באה לידי ביטוי בדרכים רבות
[תמונות בעמוד 14]
הישמר מדברים שמאיימים על חסידותך