הוסף על סבלנותך מסירות לאלהים
”שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם... את הסבלנות, ועל הסבלנות את החסידות [מסירות לאלהים, ע״ח]”. — פטרוס ב׳. א׳:5, 6.
1, 2. (א) מתחילת שנות ה־30’, מה אירע לעדי־יהוה בארצות שהיו נתונות תחת השלטון הנאצי, ומדוע? (ב) כיצד התמודדו משרתי יהוה עם יחס קשה זה?
היתה זו תקופה אפלה בתולדות המאה העשרים. מראשית שנות ה־30, אלפי עדי־יהוה בארצות שהיו נתונות תחת השלטון הנאצי נאסרו שלא בצדק והושלכו למחנות־ריכוז. מדוע? משום שהרהיבו עוז להישאר ניטרליים וסירבו להצדיע להיטלר. כיצד נהגו בהם? ”אף קבוצת אסירים אחרת... לא נחשפה לאכזריותם של חיילי ה־אס.אס. באותו אופן שבו נחשפו תלמידי המקרא [עדי־יהוה]. היתה זו אכזריות שאופיינה על־ידי שרשרת אינסופית של עינויים גופניים ונפשיים, שכמותם לא יכולה לתאר אף שפה בעולם”. — קרל וייטיג, פקיד בכיר לשעבר בממשלת גרמניה.
2 כיצד התמודדו העדים עם המצב? בספרה Conformity-The Nazi State and The New Religions: Five Case Studies in Non (המדינה הנאצית והדתות החדשות: חמישה מחקרים של סירוב להיכנע), העירה ההיסטוריונית קריסטין א. קינג: ”נגד עדי־יהוה בלבד, [בניגוד לקבוצות דתיות אחרות], לא הצליחה הממשלה”. אכן, עדי־יהוה ככלל עמדו איתנים, אף־על־פי שלגבי מאות מהם, משמע הדבר היה להחזיק מעמד עד מוות.
3. מה איפשר לעדי־יהוה להחזיק מעמד לנוכח מבחנים קשים?
3 מה איפשר לעדי־יהוה להחזיק מעמד לנוכח נסיונות מעין אלה, לא רק בגרמניה הנאצית אלא בכל רחבי העולם? אביהם השמימי עזר להם לעמוד בכך בשל מסירותם לו. ”יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון”, השליח פטרוס מבהיר. (פטרוס ב׳. ב׳:9) קודם לכן באותה איגרת, יעץ פטרוס למשיחיים: ”שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם... סבלנות, ועל הסבלנות את החסידות [מסירות לאלהים, ע״ח]”. (פטרוס ב׳. א׳:5, 6) אם כן, הסבלנות קשורה קשר הדוק עם החסידות או המסירות לאלהים. למעשה, כדי להחזיק מעמד עד הקץ, עלינו ’לרדוף חסידות’ ולגלותה. (טימותיאוס א׳. ו׳:11) ברם, מהי בדיוק חסידות?
משמעות החסידות
4, 5. מהי חסידות, או מסירות לאלהים?
4 את שם העצם ביוונית ”חסידות” (אֶווסֶבִּיאָה) ניתן לתרגם מילולית כ”יראה הולמת”.a היא מצביעה על רגש חם ועמוק ביותר כלפי אלהים. בהתאם לדברי וו. א. ויין, תואר השם אֶווסִיבֵּס שפירושו המילולי ”יראת כבוד הולמת”, מורה על ”הכוח המניע המכוון על־ידי חרדת־קודש לאלהים, המתבטאת בפעילות מסורה”. — פטרוס ב׳. ב׳:9.
5 מכאן שהביטוי ”חסידות” מתייחס ליראת־כבוד או למסירות ליהוה המניעות אותנו להשביע את רצונו. דבר זה נעשה אפילו לנוכח מבחנים קשים, משום שאנו אוהבים את אלהים מעומק לבנו. זוהי קירבה אישית ונאמנה ליהוה, המוצאת את ביטויה בדרך בה אנו מנהלים את אורח־חיינו. כתבי־הקודש מעודדים משיחיים אמיתיים להתפלל למען ינהלו ”חיי שלווה והשקט במלוא חסידות” [מסירות לאלהים, ע״ח]. (טימותיאוס א׳. ב׳:1, 2) בהתאם למילונאים ג׳. פ. לאוו ואי. א. נידה, ”במספר שפות ניתן לתרגם כראוי את המלה [אווסביאה] המופיעה בטימותיאוס א׳. ב׳:2, ’לחיות כפי שאלהים חפץ שנחיה’ או ’לחיות כשם שאלהים אמר שעלינו לחיות’”.
6. מה הקשר בין סבלנות לבין מסירות לאלהים?
6 עתה, יכולים אנו להבין ביתר דיוק את הקשר שבין סבלנות לבין חסידות. מאחר שאנו חיים כפי שאלהים חפץ שנחיה — תוך מסירות לאלהים — אנו מהווים מוקד לשנאת העולם, דבר המביא דרך קבע למבחני אמונה. (טימותיאוס ב׳. ג׳:12) אולם, אילולא הקשר האישי שלנו עם אבינו השמימי, אין כל סיכוי שיהיה בנו הכוח המניע לסבול מבחנים מעין אלה. יתרה מזו, יהוה מגיב למסירות מעין זו הנובעת מעומק־הלב. שווה בנפשך כיצד הוא חש בהביטו מן השמים ובראותו את אלה, אשר בשל מסירותם לו, מתאמצים להשביע את רצונו חרף כל סוג של רדיפות. אין תימה, איפוא, שהוא ערוך ”להציל את חסידיו מניסיון”!
7. מדוע יש לטפח את המסירות לאלהים?
7 ברם, איננו נולדים עם מסירות לאלהים, אף לא רוכשים אותה אוטומטית מהורים יראי־אלהים. (בראשית ח׳:21) לפיכך, יש לטפחה. (טימותיאוס א׳. ד׳:7, 10) עלינו לעמול כדי להוסיף מסירות לאלהים על סבלנותנו ועל אמונתנו. לדברי פטרוס, דבר זה דורש ’שקדנות’. (פטרוס ב׳. א׳:5) כיצד, אם כן, נוכל לרכוש מסירות לאלהים?
כיצד נוכל לרכוש מסירות לאלהים?
8. בהתאם לשליח פטרוס, מהו המפתח לרכישת מסירות לאלהים?
8 השליח פטרוס הסביר מהו המפתח לרכישת מסירות לאלהים. הוא ציין: ”חסד ושלום יישפעו עליכם למכביר בידיעתכם את אלהים וישוע אדוננו. הן גבורתו האלוהית נתנה לנו את כל צרכינו לחיים ולחסידות, על־ידי ידיעתנו את הקורא אותנו אל כבודו והודו”. (פטרוס ב׳. א׳:2, 3) אם כן, כדי להוסיף מסירות לאלהים על אמונתנו ועל סבלנותנו, עלינו לגדול בידע מדויק, היינו ידע מלא או שלם, על יהוה אלהים וישוע המשיח.
9. כיצד ניתן להמחיש את העובדה שבידע מדויק על אלהים ועל המשיח כרוך יותר מאשר הכרתם באופן שטחי?
9 מה משמע הדבר לרכוש ידע מדויק על אלהים ועל המשיח? ברור שכרוך בכך יותר מאשר פשוט לדעת מי הם. לדוגמה: אתה עשוי לדעת מיהו שכנך הגר בבית הסמוך ואף לברכו לשלום בנוקבך בשמו. אך, האם היית מלווה לו סכום כסף גדול? לא היית עושה זאת אלא אם כן היכרת באמת איזה סוג של אדם הוא. (השווה משלי י״א:15.) בדומה לכך, לדעת את יהוה ואת ישוע במדויק, או במלואו, משמעו יותר מאשר להאמין שהם קיימים ולהכיר את שמם גרידא. כדי להיות נכונים לסבול נסיונות למענם אפילו עד המוות, עלינו להכירם היכרות קרובה באמת. (יוחנן י״ז:3) מה כרוך בכך?
10. אילו שני דברים כלולים בידע מדויק על יהוה ועל ישוע, ומדוע?
10 ידע מדויק, או מלא, על אלהים ועל ישוע כולל שני דברים: (א) להכירם כבעלי אישיות — את תכונותיהם, רגשותיהם ודרכיהם — (ב) לחקות את דוגמתם. מסירות לאלהים כוללת קירבה אישית ליהוה הנובעת מעומק־הלב, והיא ניכרת בדרך בה אנו מנהלים את חיינו. לכן, כדי לרכוש מסירות זו עלינו להכיר אישית את יהוה ולדעת לעומק את רצונו ואת דרכיו, ככל האפשר במסגרת מגבלותינו כבני־אנוש. על־מנת להכיר באמת את יהוה, שבצלמו נבראנו, עלינו להשתמש בידע זה ולהתאמץ להידמות לו. (בראשית א׳:26–28; קולוסים ג׳:10) ומאחר שישוע חיקה באופן מושלם את יהוה בדבריו ובמעשיו, הכרת ישוע במדויק הינה כלי־עזר רב־ערך בפיתוח מסירות לאלהים. — עברים א׳:3.
11. (א) כיצד יש ביכולתנו לרכוש ידע מדויק על אלהים ועל המשיח? (ב) מדוע חשוב להרהר במה שאנו לומדים?
11 כיצד, איפוא, נוכל לרכוש ידע מדויק על אלהים ועל המשיח? באמצעות לימוד שקדני של כתבי־הקודש ושל ספרות מקראית.b אך, אם אנו חפצים שתוצאת לימוד המקרא האישי שלנו תהיה השגת מסירות לאלהים, חיוני שנקדיש זמן להרהר בכובד־ראש בדברים שאנו קוראים, להגות בהם או לרדת לעומקם. (השווה יהושע א׳:8.) מדוע חשוב הדבר? זכור שמסירות לאלהים הינה רגש חם כלפי יהוה הנובע מעומק־הלב. בכתבי־הקודש, המלה ’הגות’, מתקשרת פעמים רבות עם הלב הסמלי — האדם הפנימי. (תהלים י״ט:15; מ״ט:4; משלי ט״ו:28) בהרהרנו תוך הערכה במה שאנו קוראים, הדברים חודרים אל תוך האדם הפנימי, ובכך מעוררים את רגשותינו, נוגעים בנימי נפשנו ומשפיעים על אורח חשיבתנו. רק אז יוכל הלימוד לחזק את הקשר האישי שלנו עם יהוה ולהניענו לחיות באופן המשביע את רצונו, אפילו לנוכח מצבים המציבים אתגר לאמונתנו או מבחנים קשים.
גילוי מסירות לאלהים בבית
12. לדברי פאולוס, כיצד יכול המשיחי לגלות מסירות לאלהים בבית? (ב) מדוע משיחיים אמיתיים דואגים להוריהם הקשישים?
12 את המסירות לאלהים יש לגלות תחילה בבית. השליח פאולוס מציין: ”אם לאלמנה יש בנים או בני בנים, עליהם קודם כל ללמוד לעשות חסד עם ביתם הם ולהשיב גמול להוריהם, כי כן רצוי לפני אלהים”. (טימותיאוס א׳. ה׳:4) דאגה להורים קשישים הינה, כפי שכתב פאולוס, ביטוי למסירות לאלהים. משיחיים אמיתיים מגלים דאגה מעין זו לא מתוך רגש חובה גרידא, אלא מתוך אהבה להוריהם. יתר על כן, הריהם מכירים בחשיבות שיהוה מייחס לדאגה לבני־המשפחה. הם מודעים היטב לכך שהפניית עורף להוריהם בשעת מצוקה כמוה כ’כפירה באמונה’. — טימותיאוס א׳. ה׳:8.
13. מדוע אפשר שגילוי מסירות לאלהים בבית יהווה אתגר אמיתי, אך איזה סיפוק נובע מהטיפול בהורים?
13 יש להודות, שאין זה תמיד קל לגלות מסירות לאלהים במסגרת המשפחה. יתכן שבני־המשפחה מתגוררים מרחק רב אלה מאלה. יתכן שהילדים הבוגרים מנהלים חיי־משפחה משלהם ואולי מתמודדים עם קשיים כלכליים. מידת הטיפול לו נזקק ההורה או אופיו עלולים להכביד על בריאותם הגופנית, הנפשית והרגשית של אלה המעניקים את הטיפול. אף־על־פי־כן, ניתן להפיק סיפוק אמיתי מעצם הידיעה שלא זו בלבד שדאגה להורים ’משיבת גמול’, אלא אף משביעה את רצונו של האחד ”אשר קרא שם לכל משפחה בשמים ובארץ”. — אפסים ג׳:14, 15.
14, 15. ספר דוגמה של מסירות לאלהים שגילו ילדים לאביהם.
14 תן דעתך לדוגמה נוגעת ללב. אֶלִיס וחמשת אחיו ואחיותיו מתמודדים עם משימה קשה בטיפול באביהם בבית. ”בשנת 1986 לקה אבי בשבץ שהותירו משותק לחלוטין”, מסביר אליס. ששת הילדים משתתפים בדאגה לצורכי אביהם, החל מרחצה וכלה בהבטחת שינוי תנוחתו במיטתו בקביעות פן יפתח פצעי לחץ. ”אנו קוראים באוזניו, משוחחים עימו, מנגנים למענו. איננו בטוחים אם הוא ער לנעשה סביבו, אולם אנו נוהגים בו כאילו הוא מודע לחלוטין לכל המתרחש”.
15 מדוע מטפלים הילדים באביהם באופן זה? אליס ממשיך: ”לאחר מות אמנו בשנת 1964, אבא גידל אותנו לבדו. באותה עת נע גילנו בין 5 ל־14 שנים. הוא עמד לצידנו כשהוא נכון לעזור בכל עת; עתה אנו עומדים לצידו”. ברור שאין זה קל להעניק טיפול מעין זה, והילדים חשים יאוש מעת לעת. ”אך אנו מבינים שמצבו של אבינו מהווה בעיה זמנית”, אומר אליס. ”אנו מצפים בכליון־עיניים לעת שבה ישוב אבינו לאיתנו ונוכל להתאחד עם אמנו”. (ישעיהו ל״ג:24; יוחנן ה׳:28, 29) ללא ספק, טיפול מסור מעין זה בהורה מחמם, בוודאי, את לבו של האחד שציווה על הילדים לכבד את הוריהם!c — אפסים ו׳:1, 2.
מסירות לאלהים והשירות
16. מה צריך להיות הגורם העיקרי לכל מה שאנו עושים בשירות?
16 כאשר אנו נענים להזמנתו של ישוע ’ללכת אחריו’, אנו לוקחים על עצמנו שליחות מאת אלהים לבשר את הבשורה הטובה של המלכות ולעשות תלמידים. (מתי ט״ז:24; כ״ד:14; כ״ח:19, 20) ללא ספק, נטילת חלק בפעילות ההטפה הינה חובה משיחית בתקופה זו של ”אחרית הימים”. (טימותיאוס ב׳. ג׳:1) ברם, על מניענו לבשר וללמד להיות מעבר לרגש של חובה או מחויבות גרידא. על אהבה עמוקה ליהוה להיות הגורם העיקרי למה שאנו עושים ולזמן שאנו מקדישים לשירות. ”מתוך השופע בלב מדבר הפה”, אמר ישוע. (מתי י״ב:34) כן, כאשר לבנו שופע אהבה ליהוה, אנו חשים דחף להעיד עליו בפני אחרים. כאשר אהבה ליהוה מהווה את המניע שלנו, אזי שירותנו מהווה ביטוי רב־משמעות למסירותנו לאלהים.
17. כיצד יכולים אנו לטפח את המניע הנכון לשירות?
17 כיצד נוכל לטפח את המניע הנכון לשירות? הרהר תוך הערכה בשלוש סיבות, אותן סיפק עבורנו יהוה לכך שעלינו לאהוב אותו. (א) אנו אוהבים את יהוה בשל מה שכבר עשה למעננו. אין ביטוי נעלה יותר לאהבתו מאשר קורבן־הכופר שסיפק. (מתי כ׳:28; יוחנן ט״ו:13) (ב) אנו אוהבים את יהוה בשל מה שהוא עושה למעננו עתה. אנו נהנים מהזכות להתבטא בחופשיות בפנותנו ליהוה, ”השומע תפילה”. (תהלים ס״ה:3; עברים ד׳:14–16) בהעמידנו את ענייני המלכות בראש מעיינינו, אנו נהנים מהצרכים הבסיסיים של החיים. (מתי ו׳:25–33) אנו מקבלים אספקה קבועה של מזון רוחני, המסייעת לנו להתמודד עם הבעיות הניצבות לפנינו. (מתי כ״ד:45) ואנו מבורכים מעצם היותנו חלק מאגודת אחים בינלאומית אשר מבדילה אותנו באמת משאר האנשים בעולם. (פטרוס א׳. ב׳:17) (ג) כמו־כן, אנו אוהבים את יהוה על כל אשר יעשה למעננו בעתיד. הודות לאהבתו, יש באפשרותנו להשיג ”את החיים האמיתיים” — חיי־נצח הצפויים לנו בעתיד. (טימותיאוס א׳. ו׳:12, 19) בבוחננו את אהבתו של יהוה כלפינו, יניענו בוודאי לבנו ליטול חלק במסירות במתן עדות לזולת על אודותיו ועל מטרותיו היקרות! לא יהא צורך שאחרים יאמרו לנו מה לעשות בשירות או כמה זמן עלינו להקדיש לו. לבנו הוא זה שיניענו לעשות את כל מה שביכולתנו.
18, 19. על איזה מכשול היה על אחות להתגבר כדי ליטול חלק בשירות?
18 אפילו לנוכח נסיבות המציבות בפנינו אתגר, לב המונע על־ידי מסירות לאלהים יחוש את הדחף לדבר. (השווה ירמיהו כ׳:9.) זאת ניתן לראות מדוגמתה של דינה, אשה משיחית ביישנית מאוד. כאשר החלה לראשונה ללמוד את כתבי־הקודש, חשבה, ’לעולם לא אוכל ללכת מבית־לבית!’ היא מסבירה: ”תמיד הייתי שקטה מאוד. מעולם לא הייתי מסוגלת לגשת לאחרים ולפתוח בשיחה עימם”. ככל שהמשיכה ללמוד, גדלה אהבתה ליהוה, עד אשר פיתחה רצון עז לשוחח עם אחרים על אודותיו. ”אני זוכרת שאמרתי לאחות שלימדה אותי את המקרא, ’אני כה חפצה לדבר, אך פשוט אינני מסוגלת, וזה ממש מטריד אותי’. לעולם לא אשכח את תשובתה: ’דינה, היי אסירת־תודה שאת חפצה לדבר’”.
19 תוך זמן קצר, מצאה עצמה דינה נותנת עדות לשכנתה. אזי, עשתה מה שנחשב לגביה צעד כביר — היא נטלה חלק בשירות מבית־לבית בפעם הראשונה. (מעשי־השליחים כ׳:20, 21) היא נזכרת: ”דברי הפתיחה שלי היו כתובים על דף. אך כל כך פחדתי, שאף כי הדף היה לפני, הייתי עצבנית מכדי להביט בו!” היום, כעבור למעלה מ־35 שנה, דינה עדיין ביישנית מאוד מטבעה. אולם, היא אוהבת את שירות־השדה וממשיכה ליטול בו חלק משמעותי.
20. איזו דוגמה מגלה שאין ביכולתם של רדיפות או של מאסר לשים מחסום לפיהם של עדי־יהוה מסורים?
20 אפילו רדיפות או מאסר אינם יכולים לשים מחסום לפיהם של עדי־יהוה מסורים. תן דעתך לדוגמתם של ארנסט והִילְדֵגַרְד סליגר מגרמניה. בגלל אמונתם, ריצו יחדיו למעלה מארבעים שנה במחנות־ריכוז נאצים ובבתי־כלא קומוניסטים. אפילו בכלא, התמידו לתת עדות לאסירים האחרים. הילדגרד נזכרת: ”רשויות הכלא סיווגו אותי כמסוכנת במיוחד, משום שכפי שאמרה אחת הסוהרות, אני מדברת על המקרא במשך כל היום. לכן הועברתי לצינוק”. לאחר שהוענקה להם לבסוף חירותם, הקדישו אח ואחות סליגר את מלוא זמנם לשירות המשיחי. שניהם שירתו בנאמנות עד יום מותם, כאשר אח סליגר נפטר בשנת 1985 ואשתו בשנת 1992.
21. מה עלינו לעשות כדי להוסיף מסירות לאלהים על סבלנותנו?
21 באמצעות לימוד שקדני של דבר־אלהים והקדשת זמן להירהורים מעמיקים על הדברים שאנו לומדים, נגדל בידע מדויק על יהוה אלהים ועל ישוע המשיח. כתוצאה מכך, נשיג מידה נרחבת יותר של אותה תכונה יקרה — מסירות לאלהים. ללא מסירות לאלהים אין כל אפשרות להחזיק מעמד לנוכח המבחנים השונים הפוקדים אותנו כמשיחיים. לכן, הבה ניישם את עצתו של השליח פטרוס, בהמשיכנו ’להוסיף על אמונתנו את הסבלנות, ועל סבלנותנו את החסידות’ [המסירות לאלהים, ע״ח]. — פטרוס ב׳. א׳:5, 6.
(מקור המאמר: 1993/9/15)
[הערות שוליים]
a בהתייחסו למלה אווסביאה, וויליאם ברקלי מציין: ”סֶבּ [השורש] הוא החלק במלה שמשמעו יראה או שירות־קודש לאלהים. אֶוו פירושו ביוונית הולם; לפיכך, אווסביאה היא שירות־קודש, יראה המוענקת באופן הולם ונכון”. — מילים מהברית החדשה.
b לדיון בנושא כיצד ללמוד על־מנת להעמיק את הידע שלנו בדבר־אלהים, ראה המצפה לאוקטובר 1993, עמודים 24–28.
c לדיון מעמיק יותר בשאלה כיצד לגלות מסירות אלוהית כלפי הורים קשישים, ראה המצפה לנובמבר 1987, עמודים 12–16.
מהי תשובתך?
◻ מהי חסידות, או מסירות לאלהים?
◻ מה הקשר בין סבלנות לבין מסירות לאלהים?
◻ מהו המפתח לרכישת ידע מדויק?
◻ כיצד יכול המשיחי לגלות מסירות לאלהים בביתו?
◻ מה צריך להיות הגורם העיקרי למה שאנו עושים בשירות?
[תמונה בעמוד 14]
עדי־יהוה שנכלאו במחנה־הריכוז הנאצי ברבנסברוק גילו סבלנות ומסירות לאלהים