האם אתה דורש את יהוה?
עד־יהוה אחד היה להוט לחלוק את הבשורה המקראית עם האנשים שאיתם הוא נוסע ברכבת לעבודה מדי יום (מרקוס י״ג:10). אבל הפחד לפת אותו. האם הרים ידיים? לא. הוא התפלל בחוזקה על העניין והשתדל ללמוד איך להתחיל בשיחה עם אנשים. יהוה אלוהים ענה לתפילתו ונתן לו את הכוח לבשר.
כנות כזו חיונית כאשר אנו דורשים את יהוה ומבקשים את ברכתו. השליח פאולוס אמר: ”כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). אין זה מספיק רק לפנות אל יהוה. הפועל ביוונית שתורגם למילה ”דורשיו” רומז על אינטנסיביות ועל מאמץ מרוכז. כרוכים בכך כל הלב, השכל, הנפש והכוח של הפרט. אם אנו דורשים את יהוה, לא נתנהג בשוויון נפש, לא נחסוך מעצמנו מאמצים ולא נתעצל. במקום זאת, נדרוש אותו באופן נלהב ומסור (מעשי השליחים ט״ו:17).
אנשים שדרשו את יהוה
בכתבי־הקודש מופיעות דוגמאות רבות של אנשים אשר דרשו את יהוה תוך מאמצים כבירים. אחד מהם היה יעקב, אשר נאבק בעוז עד עלות השחר במלאך שלבש גוף אנוש. בעקבות המקרה, שוּנה שמו של יעקב לישראל (שפירושו ”שׂרה [נלחם] עם אל”) וזאת מפני שהתמודד, גָבַר, התאמץ והתמיד מול אלוהים. בשל מאמציו הרבים בירך אותו המלאך (בראשית ל״ב:25–31).
מקרה נוסף הוא של אישה גלילית אשר ”סבלה רבות” מזוב דם במשך 12 שנה. בשל מצבה, היה אסור לה לגעת באיש. אך היא אזרה עוז והלכה לפגוש את ישוע. היא אמרה: ”אם אגע אפילו בבגדיו אתרפא”. דמיין אותה מפלסת את דרכה בין ’ההמון שדחק’ את ישוע. כאשר נגעה בבגדו, חשה כי ”יבש מקור דמה”. מחלתה הממושכת נרפאה! כאשר שאל ישוע, ”מי נגע בבגדי?” החלה האישה לפחד. אך ישוע אמר לה בחום: ”בתי, אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום והרפאי ממחלתך”. מאמציה נשאו פרי (מרקוס ה׳:24–34; ויקרא ט״ו:25–27).
פרשה נוספת. אישה מאזור פניקיה התחננה לפני ישוע שירפא את בתה, והוא השיב ואמר שלא נאה לקחת את מזון הילדים ולתת אותו לכלבים [”לכלבלבים”, ע״ח]. כוונתו היתה שהוא לא יכול היה לדאוג לנוכרים על חשבון היהודים הראויים לעזרתו. האישה הבינה את הנמשל, ובכל זאת הפצירה בו: ”כן, אדוני, אבל אפילו הכלבים [”כלבלבים”, ע״ח] אוכלים מן הפירורים הנופלים משולחן אדוניהם”. למראה אמונתה החזקה וכנותה אמר ישוע: ”אישה, גדולה אמונתך. יהי לך כרצונך” (מתי ט״ו:22–28).
מה היה קורה אילו אותם אנשים לא היו מתמידים במאמציהם? האם היו זוכים לברכות אילו התייאשו לנוכח המכשול או הדחייה הראשוניים? כמובן שלא! דוגמאות אלו ממחישות יפה את הנקודה שהבהיר ישוע, והיא שכאשר דורשים את יהוה, מן הראוי ואפילו חיוני ’להעיז’ ולהתמיד (לוקס י״א:5–13).
”כרצונו”
האם התנאי המוקדם היחיד בדוגמאות שלעיל לקבלת מרפא היה כנות ורצינות? לא. בקשותיהם של אותם אנשים היו צריכות לעלות בקנה אחד עם רצון אלוהים. לישוע היה הכוח לחולל נסים, וזאת על מנת להוכיח בצורה יוצאת דופן שהוא בן האלוהים, המשיח המובטח (יוחנן ו׳:14; ט׳:33; מעשי השליחים ב׳:22). יתר על כן, הנסים שחולל ישוע היו מעין טעימה מראש מן הברכות העשירות שירעיף יהוה על האנושות במהלך אלף שנות מלכות המשיח (ההתגלות כ״א:4; כ״ב:2).
כיום אין זה רצונו של אלוהים להעניק לעובדיו האמיתיים כוחות פלאיים, כגון היכולת לרפא או לדבר בלשונות (קורינתים א׳. י״ג:8, 13). רצונו בתקופתנו כולל את הכרזת בשורת המלכות ברחבי העולם כדי ש’כל בני אדם יגיעו להכרת האמת’ (טימותיאוס א׳. ב׳:4; מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). משרתי אלוהים יכולים בצדק לצפות שאלוהים יענה לתפילותיהם העזות כל עוד הם משקיעים מאמצים כנים בהתאם לרצונו.
אולי יש שישאלו, ’בשביל מה להתאמץ אם מטרתו של אלוהים ממילא תתממש?’ יהוה אומנם יגשים את מטרתו בלי תלות במאמציהם של בני אדם, אך הוא שמח לערב אנשים בעשיית רצונו. אפשר לדמות את יהוה לאיש הבונה בית. לבנאי יש כבר תוכנית מלאה של הפרויקט, אבל הוא בוחר את חומרי הבנייה הזמינים בשטח. בדומה לכך, ליהוה יש פרויקט להשלים בימינו, והוא שמח להשתמש בעובדיו, אשר מתנדבים בחפץ לב (תהלים ק״י:3; קורינתים א׳. ט׳:16, 17).
חשוב על החוויה של טוֹשיאוֹ הצעיר. כשהתחיל את לימודיו בתיכון, רצה לתת עדות נרחבת ככל האפשר בשטח ההטפה הייחודי שלו.a תמיד היה לו מקרא בהישג יד והוא עשה מאמצים רבים להתנהג למופת כעובד אלוהים. לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה, נקרתה לו הזדמנות לנאום בפני הכיתה. טושיאו התפלל ליהוה שיעזור לו ושמח מאוד לראות שכל הכיתה הקדישה תשומת לב מלאה לנאומו שכותרתו היתה ”מטרתי לפתח קריירה כחלוץ”. הוא הסביר שברצונו להיות מבשר בשירות מלא כאחד מעדי־יהוה. אחד התלמידים הסכים לקבל ממנו שיעורי מקרא ואף נטבל. טושיאו זכה לגמול רב עקב המאמצים הכנים שהשקיע בהתאם לתפילותיו.
עד כמה אתה כן?
באפשרותך להראות במגוון דרכים שאתה דורש ברצינות את יהוה ומבקש בכנות את ברכותיו. ראשית, ישנם דברים בסיסיים שבאפשרותך לעשות, כגון להתכונן ביסודיות לאסיפות הקהילה. תשובות שחשבת עליהן היטב, שיחות מניעות לפעולה והדגמות יעילות מעידות על מידת הרצינות שבה אתה דורש את יהוה. תוכל להראות את רצינותך גם על־ידי כך שתשפר את איכות שירותך. אולי תוכל להיות ידידותי יותר כשאתה משוחח עם בעלי הבתים ולהשתמש בדברי פתיחה יעילים התואמים את שטח ההטפה שלך (קולוסים ג׳:23). משיחי שישקיע מאמצים מכל הלב עשוי גם לקבל תפקידים שונים בקהילה, כגון שירות בתור משרת־עוזר או זקן־קהילה (טימותיאוס א׳. ג׳:1, 2, 12, 13). אם תהיה נכון לתרום מעצמך, תתנסה באושר שבנתינה. אולי תוכל להגיש בקשה ליטול חלק בפרויקט בנייה מטעם הסניף או לשרת באחד ממשרדי הסניף של עדי־יהוה. אם אתה אח רווק כשיר, אולי תרצה להירשם לבית־הספר להכשרת משרתים, אשר מכשיר גברים רוחניים לשמש כרועים טובים. ואם אתה נשוי, ייתכן ששירות כשליח יאפשר לך להראות עד כמה אתה שואף לשרת את יהוה במידה נרחבת יותר. כמו כן, תוכל אולי לשקול את האפשרות לעבור למקום שבו קיים צורך רב יותר במבשרי מלכות (קורינתים א׳. ט״ז:9).
מה שבאמת חשוב הוא הרוח שבה אתה ממלא את תפקידיך. מן הראוי שתמלא כל אחריות ברצינות, במרץ ו”בתום לב” (מעשי השליחים ב׳:46; רומים י״ב:8). כדאי לראות בכל משימה הזדמנות להוכיח את שאיפתך לתת כבוד ליהוה. התמד להתפלל ליהוה ולבקש את עזרתו, ואז עשה את מיטבך. כתוצאה מכך תקצור גמול רב.
מאמצים כנים באים על שכרם
האם אתה זוכר את אותו עד־יהוה שהתפלל שאלוהים יעזור לו להתגבר על חששותיו כדי שיוכל לבשר לנוסעים אחרים ברכבת? יהוה בירך אותו על שאיפתו הכנה. האח השתדל מאוד לגשת לאנשים באופן ידידותי והכין מראש נושאים לשיחה. פעם אחת הוא נעזר היטב במקרא כאשר בישר לאדם שהיה מוטרד לגבי יחסי אנוש, ומספר ביקורים חוזרים ברכבת הובילו לשיעורי מקרא ביתיים. יהוה אכן בירך אותו על מאמציו הכנים!
גם אתה תוכל ליהנות מתוצאות כאלה אם תמשיך לדרוש בכנות את יהוה. אם תתמיד בענווה ותשקיע את כל כולך בכל פעילות תיאוקרטית, יהוה ישתמש בך בהתאם למטרותיו וירעיף עליך שפע ברכות.
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[תמונה בעמוד 26]
מה היה קורה לאישה זו אילולא התמידה?
[תמונה בעמוד 27]
האם אתה מתמיד לבקש מיהוה את ברכתו?
[תמונות בעמוד 28]
כיצד תוכל להראות שאתה דורש את יהוה בכנות?