כיצד תוכלו לחזק את נישואיכם
תאר לעצמך בית לא־מתוחזק ומוזנח.a הצבע מתקלף, הגג ניזוק והחצר מוזנחת. ברור שבית זה עבר כמה סופות רציניות לאורך השנים ושהוא סובל מהזנחה. האם יש להרוס אותו? לא בהכרח. אם היסודות חזקים והשלד יציב, ככל הנראה ניתן לשקם אותו.
האם מצבו של בית זה מזכיר לך את נישואיך? יכול להיות שלאורך השנים עברו עליכם סופות רציניות שפגעו קשות בזוגיות שלכם. אולי קשורה לכך מידה מסוימת של הזנחה מצד אחד מכם או מצד שניכם. אולי את או אתה מרגישים כמו סנדי, שאחרי 15 שנות נישואין אמרה: ”לא היה לנו שום דבר מן המשותף מלבד העובדה שאנחנו נשואים. וזה פשוט לא היה מספיק”.
גם אם נישואיך הגיעו לשלב כזה, אל תמהר להסיק שצריך לפרק את החבילה. רוב הסיכויים שעדיין אפשר לשקם את הקשר. הרבה תלוי ברמת המחויבות שיש בין בני הזוג. תחושת המחויבות יכולה להוסיף לנישואין יציבות בזמנים קשים. אך מהי מחויבות? כיצד המקרא יכול לעזור לכם לחזק תחושה זו?
המחויבות כרוכה באחריות
אחת ההגדרות המילונאיות למילה מחויבות היא ”תחושת אחריות שאדם מרגיש כלפי משהו או מישהו שיש לו חובה מוסרית כלפיהם”. לעתים המילה מיוחסת לעניינים שאינם אישיים, כגון הסכם עסקי. למשל, קבלן בניין מרגיש מחויב לקיים את תנאי החוזה שעליו חתם כדי לבנות בית מסוים. אולי הוא אינו מכיר אישית את מזמין העבודה, אך הוא בכל זאת חש אחריות לעמוד בהסכם.
אומנם הנישואין אינם הסכם עסקי נטול רגשות, אך המחויבות בהם בהחלט כוללת תחושת אחריות. סביר להניח שכזוג נדרתם לפני אלוהים ובמעמד עדים להישאר ביחד ויהי מה. ישוע אמר: ”הבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, ’על־כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’”. עוד הוסיף ישוע: ”מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:4–6). לכן, כאשר מתעוררות בעיות, עליכם להיות נחושים בדעתכם לקיים את הבטחתכם.b אישה אחת אמרה: ”רק אחרי שפסלנו את הגירושין כאופציה, המצב התחיל להשתפר”.
אך המחויבות בין בני הזוג צופנת בחובה יותר מתחושת אחריות. מה עוד כלול בה?
עבודת צוות מחזקת את המחויבות בנישואין
מחויבות בנישואין אין פירושה שאף פעם לא יתעוררו חילוקי דעות בין בני הזוג. כאשר פורץ ויכוח, לשניהם צריך להיות רצון אמיתי לפתור את הבעיה, ולא רק בגלל הנדר המחייב שנדרו זה לזה, אלא גם על שום הקשר הרגשי שביניהם. ישוע ציין לגבי הבעל והאישה: ”אין הם עוד שניים אלא בשר אחד”.
מה משמע להיות ”בשר אחד” עם בן או בת הזוג? השליח פאולוס כתב: ”חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם” (אפסים ה׳:28, 29). לכן, להיות ”בשר אחד” פירושו בין היתר הוא שבני הזוג ידאגו זה לטובתו של זה כפי שהם דואגים לטובתם האישית. זוגות נשואים צריכים לשנות את צורת החשיבה שלהם מ”שלי” ל”שלנו” ומ”אני” ל”אנחנו”. יועצת אחת כתבה: ”שני בני הזוג צריכים לחדול להיות רווקים בלבם ולהתחיל להיות נשואים בלבם”.
האם אתה ’נשוי בלבך’? בני זוג יכולים להיות ביחד שנים על גבי שנים ועדיין לא להיות ”בשר אחד” במובן הזה. זה אומנם יכול לקרות, אך הספר לתת לזמן הזדמנות (Giving Time a Chance) אומר: ”נישואין פירושם להיות שותפים לחיים, וככל ששני אנשים שותפים ליותר דברים, כך הקשר ביניהם יתפתח”.
ישנם זוגות לא מאושרים שנשארים יחד רק בשביל הילדים או כדי לשמור על ביטחון כלכלי. אחרים לא נפרדים מפני שיש להם הסתייגות מוסרית חזקה מגירושין או משום שהם חוששים מתגובת הסביבה אם ייפרדו או יתגרשו. זה אומנם ראוי לשבח שזוגות אלה נשארים ביחד, אבל המטרה היא לא רק לשמור על המסגרת, אלא ליהנות מקשר שופע אהבה.
חוסר אנוכיות תורם למחויבות בנישואין
המקרא חזה ש”באחרית הימים... יהיו האנשים אוהבי עצמם” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2). ואכן, בהתאם לנבואה, מושם כיום דגש רב על הערצה של העצמי. נתינה שאין בה ערובה לתמורה נחשבת בנישואין רבים סימן לחולשה. אך בנישואין בריאים, שני בני הזוג מגלים רוח של הקרבה עצמית. כיצד תוכל לנהוג כך?
במקום לחשוב תמיד, ’מה יוצא לי מהקשר הזה?’, שאל את עצמך, ’מה אני אישית עושה כדי לשפר את נישואיי?’ המקרא אומר שהמשיחיים צריכים ’לדאוג לא רק לענייניהם, אלא גם לענייני זולתם’ (פיליפים ב׳:4). לאור עיקרון מקראי זה, נתח את התנהגותך בשבוע האחרון. כמה פעמים עשית משהו טוב שהיה לתועלת הבלעדית של בן או בת הזוג? אם אחד מכם רצה לשוחח, האם השני הקשיב — גם אם לא ממש התחשק לו? בכמה פעילויות השתתפת שעניינו את הצד השני יותר מאשר אותך?
כשאתה חושב על שאלות אלו, אל תחשוש שבן או בת הזוג יתעלמו ממעשיך הטובים או שלא תצא נשכר. ”ברוב מערכות היחסים”, נאמר בספר עיון אחד, ”התנהגות חיובית מתוגמלת. לכן עשה את מיטבך לעודד את שותפך להתנהג באופן חיובי על־ידי כך שבעצמך תתנהג בצורה חיובית יותר”. מעשים לא־אנוכיים תורמים לחיזוק קשר הנישואין, משום שהם מראים שאתה מעריך את מערכת היחסים ושברצונך לשמור עליה.
חיוני לאמץ ראייה לטווח ארוך
יהוה אלוהים מוקיר נאמנות. המקרא מציין אודותיו: ”עם חסיד [נאמן] תתחסד [תפעל בנאמנות]” (שמואל ב׳. כ״ב:26). הנאמנות לאלוהים כרוכה גם בשמירת אמונים למוסד הנישואין, אשר הוא עצמו יסד (בראשית ב׳:24).
הנאמנות מובילה לתחושת קביעוּת של הקשר. כשאתה חושב על החודשים, השנים והעשורים הבאים, אתה רואה את שניכם ביחד בתוך התמונה. המחשבה לא להיות נשואים זה לזה זרה לך לחלוטין, והשקפה זו תורמת ליציבות הקשר. אישה אחת אמרה: ”אפילו כשאני מאוד כועסת [על בעלי] וכשאני מאוד מוטרדת ממה שקורה לנו, אני לא פוחדת שהנישואין שלנו יגיעו לקיצם. אני דואגת איך נוכל לשקם את הקשר. אין לי שמץ של ספק שנצליח, אבל פשוט באותו רגע קשה לי לראות איך נעשה את זה”.
ראייה לטווח ארוך חיונית כחלק מן המחויבות לבן או לבת הזוג, אך למרבה הצער היא חסרה אצל הרבה זוגות נשואים. יכול להיות שבלהט הדברים אחד מבני הזוג פולט, ”אני עוזב אותך!” או ”אני אמצא לי מישהו שבאמת יעריך אותי!” ברור שבהרבה מקרים לא ממש מתכוונים למה שאומרים. עם זאת, המקרא מציין שהלשון יכולה להיות ”מלאה ארס מוות” (יעקב ג׳:8). איומים והצבת אולטימטומים משדרים לשומע: ’בעיניי, הנישואין שלנו אינם קשר קבוע. אני יכול לעזוב מתי שאני רוצה’. רמיזות כאלו יכולות להיות הרסניות לנישואין.
בני זוג שיש להם ראייה לטווח הארוך מצפים להישאר ביחד בטוב וברע. טמונה בכך תועלת נוספת. ראייה זו תקל עליכם לחיות עם החולשות והמשגים של השני ולהמשיך לנהוג בסבלנות ולסלוח בחופשיות זה לזה (קולוסים ג׳:13). ”בנישואין טובים”, נאמר בספר עזר אחד, ”שניכם יכולים לעשות טעויות מבלי לסכן את המשכיות הקשר”.
כאשר התחתנת, התחייבת לא למוסד הנישואין אלא לבן אדם — לבן או לבת הזוג. עובדה זו צריכה להשפיע עמוקות על האופן שבו אתה חושב ומתנהג כיום כאדם נשוי. האם לא תסכים שעליכם להישאר ביחד לא רק משום שאתם מאמינים בקדושת הנישואין, אלא גם משום שאתם אוהבים זה את זה?
[הערות שוליים]
a אף־על־פי שברוב המקרים נעשה שימוש בלשון זכר, הפנייה במאמר היא לגברים ולנשים כאחד.
b במקרים קיצוניים יכולות להיות סיבות מוצדקות לפירוד של בני הזוג. (קורינתים א׳. ז׳:10, 11; ראה הסוד לחיי־משפחה מאושרים, עמודים 160, 161. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.) בנוסף לכך, המקרא מתיר גירושין על בסיס זנות (אי־מוסריות מינית) (מתי י״ט:9).
[תיבה/תמונה בעמוד 5]
מה תוכלו לעשות כבר עכשיו
מה מצב נישואיכם באשר לתחושת המחויבות? אולי אתם מוצאים שיש מקום לשיפור. נסו ליישם את ההצעות הבאות כדי להגביר את תחושת המחויבות:
● עשה חשבון נפש. שאל את עצמך: ’האם אני באמת נשוי בלבי, או שמא אני עדיין חושב ומתנהג כמו רווק?’ ברר מה הצד השני חושב עליך בעניין זה.
● קיראו את המאמר הזה ביחד. לאחר מכן, שוחחו באופן רגוע על דרכים להגביר את תחושת המחויבות ביניכם.
● עשו ביחד דברים שיחזקו את תחושת המחויבות. למשל: הסתכלו בתמונות של החתונה או של אירועים מיוחדים אחרים. עשו דברים שנהניתם לעשות בתקופת החיזורים או בשנים הראשונות של נישואיכם. לימדו ביחד מאמרים מקראיים בנושא הנישואין מתוך חוברות המצפה ועורו!
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
המחויבות בנישואין כרוכה ב...
● תחושת אחריות ”את אשר תידור, שלם. טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם” (קהלת ה׳:3, 4).
● עבודת צוות ”טובים השניים מן האחד... כי אם יפולו, האחד יקים את חברו” (קהלת ד׳:9, 10).
● הקרבה עצמית ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
● ראייה לטווח ארוך ”האהבה... תסבול את הכול” (קורינתים א׳. י״ג:4, 7).
[תמונות בעמוד 7]
האם אתם מקשיבים כאשר מישהו מכם רוצה לשוחח?