האמון חיוני לחיים מאושרים

לא כל כך נעים ללקות בהרעלת מזון.‏ כאשר התופעה צצה שוב ושוב,‏ יש צורך להיות זהירים יותר בהרגלי האכילה.‏ אך אין זה מציאותי להפסיק לאכול מחשש להרעלת מזון.‏ כך הבעיות רק ילכו ויחריפו,‏ שהרי בלי מזון אי אפשר לשרוד לאורך זמן.‏

באותו אופן,‏ זה לא נעים כשמישהו מועל באמונך.‏ הפרת אמונים חוזרת ונשנית אולי תגרום לנו לברור היטב את חברינו.‏ אך התנתקות מוחלטת מבני אדם כדרך להימנע מן הסיכון לאכזבה אינה הפתרון.‏ מדוע?‏ משום שחוסר אמון באחרים גוזל מאיתנו את אושרנו.‏ כדי לחיות חיים מספקים,‏ אנו זקוקים ליחסי קירבה המושתתים על אמון הדדי.‏

‏”‏האמון הוא אחד מגורמי היסוד ליחסי גומלין פשוטים ויומיומיים עם הזולת”‏,‏ מציין הספר יוגנט 2002 (‏2002 Jugend)‏. ”‏כל אדם כַּמֵהַ לאמון”‏,‏ אומר העיתון ניו זוּרצֵ’‏ר זייטונג.‏ ”‏האמון משפר את איכות החיים”‏,‏ והוא ”‏חיוני להישרדות”‏.‏ העיתון מוסיף וקובע כי בלי אמון ”‏אין האדם מסוגל להתמודד עם החיים”‏.‏

הואיל ויש לנו צורך טבעי לתת אמון בזולת,‏ במי נוכל לבטוח בלי להסתכן במפח נפש?‏

בטח אל יהוה בכל לבך

‏”‏בטח אל יהוה בכל לבך”‏,‏ קורא לנו המקרא (‏משלי ג׳:‏5‏)‏.‏ דבר־​אלוהים מזמין אותנו שוב ושוב לשים את מבטחנו בבורא,‏ ביהוה אלוהים.‏

מדוע ניתן לבטוח באלוהים?‏ ראשית,‏ משום שיהוה הוא אל קדוש.‏ הנביא ישעיהו כתב:‏ ”‏קדוש,‏ קדוש,‏ קדוש יהוה”‏ (‏ישעיהו ו׳:‏3‏)‏.‏ האם רעיון הקדושה מרתיע אותך?‏ למעשה,‏ יש בו כדי למשוך אותך,‏ שכן קדושתו של יהוה משמעה שאלוהים טהור,‏ נקי מכל עוולה ומהימן לחלוטין.‏ חלילה לו להיות מושחת ומקולקל,‏ ולא יעלה בדעתו למעול באמוננו.‏

יתרה מזו,‏ אנו יכולים לבטוח באלוהים משום יכולתו ורצונו לתמוך במשרתיו.‏ כוחו הנשגב,‏ למשל,‏ מאפשר לו לפעול.‏ צדקתו וחוכמתו המושלמות מכוונות את דרכי פעולתו.‏ אהבתו שאין שני לה מניעה אותו לפעולה.‏ ”‏האלוהים הוא אהבה”‏,‏ כתב השליח יוחנן (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ אהבתו של אלוהים באה לידי ביטוי בכל דבר שהוא עושה.‏ בזכות קדושתו ויתר תכונותיו הנעלות יהוה הוא אב אידיאלי הראוי לאמון מלא.‏ אין משהו או מישהו מהימנים יותר מיהוה.‏

בטח ביהוה והייה מאושר

סיבה טובה נוספת לבטוח ביהוה היא העובדה שהוא מבין אותנו יותר טוב מכל אחד אחר.‏ הוא יודע שלכל אדם צורך בסיסי ביחסי אמון יציבים וממושכים עם הבורא.‏ מי שמצויים ביחסים כאלה נהנים מתחושת ביטחון עמוקה.‏ דוד המלך הגיע למסקנה הזו:‏ ”‏אשרי הגבר אשר שָׂם יהוה מבטחו”‏ (‏תהלים מ׳:‏5‏)‏.‏ מיליונים כיום מזדהים מעומק לבם עם דבריו של דוד.‏

הנה מספר דוגמאות.‏ דוריס התגוררה בארצות־​הברית,‏ בגרמניה,‏ ביוון וברפובליקה הדומיניקנית.‏ היא אומרת:‏ ”‏הביטחון ביהוה גורם לי שמחה רבה.‏ הוא יודע איך לדאוג לי מבחינה פיסית,‏ רוחנית ורגשית.‏ הוא החבר הכי טוב שיכול להיות לנו”‏.‏ וולפגנג,‏ יועץ משפטי,‏ מצהיר:‏ ”‏זה נפלא שאפשר להישען על מישהו שרוצה בטובתך המרבית,‏ מישהו שמסוגל לעשות למענך את מה שאתה באמת זקוק לו.‏ וככה הוא באמת יעשה”‏.‏ הַם,‏ יליד אסיה החי כיום באירופה,‏ מציין:‏ ”‏אני בטוח שיהוה שולט בעניינים ושהוא אינו טועה,‏ לכן אני שמח להישען עליו”‏.‏

כמובן,‏ כל אחד מאיתנו צריך לבטוח לא רק בבורא אלא גם בבני אדם.‏ משום כך,‏ יהוה,‏ בתור חבר חכם ומנוסה,‏ מייעץ לנו באילו סוגי אנשים אפשר לתת אמון.‏ כדי לראות את עצותיו בנידון,‏ עלינו לעיין במקרא בתשומת לב רבה.‏

אנשים הראויים לאמון

‏”‏אל תבטחו בנדיבים [‏אצילים,‏ נכבדים]‏ בבן אדם שאין לו תשועה”‏,‏ כתב מחבר התהלים (‏תהלים קמ״ו:‏3‏)‏.‏ הצהרה זו שנכתבה בהשראת אלוהים מצביעה על העובדה שרבים אינם אמינים.‏ גם אנשים בעלי שם,‏ נכבדי העולם,‏ כמו מומחים בתחומים מסוימים,‏ אינם בהכרח ראויים לאמוננו.‏ במקרים רבים מתברר שהדרכתם מטעה,‏ והביטחון ב”‏נדיבים”‏ אלה עלול להסתיים חיש קל במפח נפש.‏

כמובן,‏ אין בזה לומר שאסור לנו לבטוח באף אחד.‏ אך ברור שעלינו להיות בררנים.‏ אילו קריטריונים צריכים להנחות אותנו?‏ בעניין זה ניקח דוגמה מעם ישראל הקדום.‏ כשהתעורר הצורך למנות אנשים לתפקידים אחראיים בעם,‏ נאמר למשה לבחור ”‏אנשי חיל,‏ יראי אלוהים,‏ אנשי אמת,‏ שונאי בצע”‏ (‏שמות י״ח:‏21‏)‏.‏ מה ניתן ללמוד מכך?‏

גברים אלה מונו לתפקידים אחראיים לא לפני שהפגינו תכונות אלוהיות.‏ הם היו יראי אלוהים,‏ כלומר,‏ רחשו כבוד בריא לבורא וחששו לעורר את מורת רוחו.‏ היה ברור לכול שגברים אלה עשו כל שביכולתם להעלות על נס את אמות המידה של אלוהים.‏ הם שנאו בצע,‏ אות לעוצמה מוסרית שאיפשרה להם לעמוד מול הנטייה של הכוח להשחית.‏ הם לא מעלו באמון לקידום טובתם האישית או לטובת קרוביהם וידידיהם.‏

האם לא יהיה כדאי שגם אנחנו נחליט על־​פי אותם קריטריונים במי לתת אמון?‏ האם אנו מכירים אנשים שהתנהגותם משקפת יראת אלוהים?‏ האם הם נחושים בדעתם להתנהג על־​פי אמות המידה של יהוה?‏ האם יש להם היושרה להימנע מעשיית מעשים פסולים?‏ האם הם ידועים בהגינותם ואינם נוקטים במניפולציות שונות לטובתם האישית או כדרך להשיג את מבוקשם?‏ אין ספק שגברים ונשים בעלי תכונות כאלו ראויים לאמוננו.‏

אל תיתן לאכזבות לרפות את ידיך

בהחלטה במי לתת את בטחוננו,‏ עלינו להתאזר בסבלנות,‏ משום שאמון נרכש לאורך זמן.‏ החוכמה היא לתת אמון באדם באופן הדרגתי,‏ צעד אחר צעד.‏ כיצד?‏ אפשר לבחון את התנהגותו בפרק זמן מסוים ולשים לב כיצד הוא פועל במצבים שונים.‏ האם הוא מהימן בדברים קטנים?‏ לדוגמה,‏ האם הוא עומד בדיבורו ומחזיר דברים שלקח בהשאלה?‏ האם הוא מתייצב לפגישות בזמן?‏ אם כן,‏ אולי נראה לנכון לתת בו אמון בדברים רציניים יותר,‏ על בסיס העיקרון:‏ ”‏מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה”‏ (‏לוקס ט״ז:‏10‏)‏.‏ בררנות וסבלנות עשויות לחסוך מאיתנו אכזבות גדולות.‏

אך מה אם מישהו מאכזב אותנו?‏ מי שלומד את המקרא ודאי זוכר ששליחיו של ישוע איכזבו אותו קשות בליל מעצרו.‏ יהודה איש קריות בגד בו,‏ והאחרים נמלטו בפחד.‏ פטרוס אף התכחש לישוע שלוש פעמים,‏ אך ישוע הבחין שרק יהודה פעל בזדון.‏ האכזבה ברגעים מכריעים אלו לא מנעה מישוע,‏ בחלוף מספר שבועות,‏ לתת אמון מחודש ב־11 השליחים האחרים (‏מתי כ״ו:‏​45–47,‏ 56,‏ 69–75;‏ כ״ח:‏​16–20‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ אם אנו חשים שמישהו מעל באמוננו,‏ עלינו לשקול אם המעשה נעשה מתוך גישה פנימית של חוסר אמינות או מתוך חולשה רגעית.‏

האם אני בעצמי ראוי לאמון?‏

מי שמחליט להיות בררן ולא לבטוח בכל אדם חייב להיות הוגן ולשאול את עצמו:‏ ’‏האם אני בעצמי ראוי לאמון?‏ לאילו סטנדרטים סבירים של אמינות עלי לצפות מעצמי ומאחרים?‏’‏

ברור שאדם אמין תמיד דובר אמת (‏אפסים ד׳:‏25‏)‏.‏ אין הוא משנה את דבריו בניסיון להתחבב על קהל מאזיניו.‏ אם הוא מקבל על עצמו התחייבות כלשהי,‏ האדם האמין יעשה כל שבכוחו לקיים את הבטחתו (‏מתי ה׳:‏37‏)‏.‏ אם מישהו פותח בפניו את סגור לבו,‏ האדם המהימן שומר סוד ואינו מרכל.‏ הוא נאמן לשותפו לנישואין.‏ הוא לא יביט בחומר פורנוגרפי,‏ לא ישתעשע בפנטזיות חושניות ולא יפלרטט (‏מתי ה׳:‏​27,‏ 28‏)‏.‏ אדם הראוי לאמוננו עובד קשה לפרנסתו ולפרנסת משפחתו ואינו מחפש לעשות כסף קל על חשבון אחרים (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ סטנדרטים מקראיים סבירים אלה יתנו לנו את הכלים לזהות אנשים שניתן לבטוח בהם.‏ נוסף על כך,‏ דבקות באותם סטנדרטים תאפשר לכל אחד מאיתנו להיות ראויים לאמון מצד אחרים.‏

מה נפלא יהיה לחיות בעולם שבו כל בני האדם ראויים לאמון ואין עוד אכזבות בגין הפרת אמונים!‏ חלומות באספמיא?‏ לא בעיני מי שמייחסים משקל להבטחות המקרא,‏ שכן דבר־​אלוהים חוזה שתבוא ”‏ארץ חדשה”‏ יפהפייה שתהיה נקייה מכל מעשי הונאה,‏ שקרים וניצול ושכבר לא יהיו בה עצב,‏ חולי ומוות!‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13;‏ תהלים ל״ז:‏​11,‏ 29;‏ ההתגלות כ״א:‏​3–5‏)‏ מה דעתך לקבל פרטים נוספים על תוחלת זו?‏ עדי־​יהוה ישמחו לספק לך מידע נוסף בנושא זה ובנושאים חשובים אחרים.‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

חוסר אמון באחרים גוזל מאיתנו את אושרנו

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

יהוה ראוי יותר מכל אחד אחר לאמוננו

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

כולנו זקוקים ליחסים המושתתים על אמון הדדי