האמונה בגן עדן עלי אדמות — אמונה מציאותית
מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה האמינו שבסופו של דבר יעזבו את כדור־הארץ ויגיעו לשמים. כמה מהם סברו שבוראנו מעולם לא התכוון שכדור־הארץ יהיה מעון הקבע שלנו. סגפנים למיניהם אף הרחיקו לכת. בעיני רבים מהם, הארץ וכל הדברים החומריים הם רעים — מחסום להגשמה רוחנית אמיתית ולהתקרבות לאלוהים.
הוגי תפיסות אלו לא היו מודעים למה שאלוהים אמר בעניין גן העדן עלי אדמות או שבחרו להתעלם מדבריו. למעשה, רבים כיום אינם מגלים שום עניין במה שכתבו אנשים על נושא זה בהשראת אלוהים בדברו, המקרא (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). אבל האין זה נבון לבטוח בדבר־אלוהים במקום לאמץ תיאוריות של בני אדם? (רומים ג׳:4) חיוני שננהג כך, הואיל והמקרא מזהיר אותנו שיצור רב־עוצמה ובלתי נראה עיוור את האנשים מבחינה רוחנית ושהוא ”מתעה את כל תבל” (ההתגלות י״ב:9; קורינתים ב׳. ד׳:4).
מדוע הבלבול?
דעות סותרות לגבי הנפש גרמו לאנשים להיות מבולבלים באשר למטרה שהועיד אלוהים לכדור־הארץ. רבים מאמינים שיש לנו נפש בת־אלמוות — ישות נפרדת מגוף האדם שממשיכה להתקיים אחרי המוות. אחרים מאמינים שהנפש היתה קיימת עוד לפני שנוצר הגוף. על־פי ספר עיון אחד, הפילוסוף היווני אפלטון גרס כי הנפש ”כלואה בתוך הגוף כעונש על עוונות שעשתה בהיותה בשמים”. בדומה לו, אוריגֶנֶס, תיאולוג בן המאה השלישית, אמר כי ”הנפשות חטאו [בשמים] לפני שהתאחדו עם הגוף” ו”נכלאו [בגוף על הארץ] כעונש על חטאיהן”. כמו כן, מיליוני אנשים סבורים שהחיים בכדור־הארץ הם מעין אבן בוחן במסעו של האדם אל השמים.
קיימות גם תפיסות שונות לגבי מה שקורה לנפש עם מות האדם. לדברי הספר תולדות הפילוסופיה המערבית (History of Western Philosophy), המצרים פיתחו את הרעיון ש”נפשות המתים יורדות אל עולם תחתון”. מאוחר יותר, טענו פילוסופים כי נפשות המתים אינן יורדות אל עולם תחתון וחשוך, אלא דווקא עולות לתחום רוחני נעלה. אומרים כי הפילוסוף היווני סוקרטס החזיק בדעה כי בעת המוות, הנפש ”מגיעה אל תחום בלתי נראה... ומבלה את המשך קיומה עם האלים”.
מה אומר המקרא?
בשום מקום במקרא, דברו הכתוב של אלוהים, לא נאמר שלבני האדם יש נפש בת־אלמוות. תוכל לקרוא בעצמך את הכתוב בבראשית ב׳:7: ”וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה”. הדברים ברורים כשמש. כאשר ברא אלוהים את אדם, הוא לא החדיר לתוכו איזושהי ישות לא־חומרית. המקרא אומר: ”ויהי האדם לנפש חיה”. האדם לא הכיל בתוכו נפש. הוא עצמו היה נפש.
כאשר ברא אלוהים את המשפחה האנושית, כלל לא היה בכוונתו שבני האדם ימותו. מטרת אלוהים היתה שבני האדם יחיו לנצח על כדור־הארץ בתנאי גן עדן. אדם הראשון מת רק משום שהפר את מצוות אלוהים (בראשית ב׳:8, 15–17; ג׳:1–6; ישעיהו מ״ה:18). כאשר מת, האם עבר לתחום רוחני כלשהו? לא ולא! הנפש — אדם עצמו — שבה אל העפר הדומם שממנו נוצרה (בראשית ג׳:17–19).
כולנו ירשנו חטא ומוות מאבינו אדם (רומים ה׳:12). מוות זה הוא חידלון, הפסקת הקיום, כפי שקרה לאדם הראשון (תהלים קמ״ו:3, 4). למעשה, בכל 66 הספרים שבו, המקרא אף פעם אינו קושר את המונחים ”אלמוות” או ”נצחי” למילה ”נפש”. אדרבה, כתבי־הקודש מציינים בפירוש שהנפש — האדם — היא בת תמותה. הנפש מתה (קהלת ט׳:5, 10; יחזקאל י״ח:4).
האם דברים חומריים רעים מיסודם?
ומה לגבי האמונה שדברים חומריים, לרבות כדור־הארץ עצמו, רעים מיסודם? כך האמינו חסידי המַנִיכֵאִיזְם, תנועה דתית שנוסדה בפרס במאה השלישית לספירה על־ידי אדם בשם מַנִי. באנציקלופדיה בריטניקה החדשה נאמר: ”המניכאיזם קם בתגובה לייסורים המאפיינים את הקיום האנושי”. מַני האמין שהקיום בתור אדם הוא ”זר, קשה מנשוא ורע לחלוטין”. הוא גם האמין שהדרך היחידה להיגאל מן ה”ייסורים” היא שהנפש תצא את הגוף, תעזוב את כדור־הארץ ותגיע לקיום רוחני בעולם הרוחות.
בניגוד לכך, המקרא אומר שבעיני אלוהים, ”כל אשר עשה” כאשר ברא את הארץ ואת האדם הוא ”טוב מאוד” (בראשית א׳:31). באותה עת לא היה שום מחסום בין האנושות ובין אלוהים. אדם וחוה נהנו מקשר הדוק עם יהוה, אותה קירבה אינטימית שהיתה למשיח עם אביו שבשמים (מתי ג׳:17).
אם הורינו הראשונים, אדם וחוה, לא היו בוחרים בדרך החטא, הם היו יכולים ליהנות לנצח מקשר קרוב עם יהוה אלוהים בגן עדן עלי אדמות. הם התחילו את חייהם בגן עדן, שהרי הכתוב אומר: ”ויִטע יהוה אלוהים גן בעדן, מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר” (בראשית ב׳:8). בגן עדן זה נבראה חוה. אם אדם וחוה לא היו חוטאים, אזי הם וצאצאיהם המושלמים היו עובדים יחדיו בשמחה עד שכל הארץ היתה הופכת לגן עדן אחד גדול (בראשית ב׳:21; ג׳:23, 24). גן העדן הארצי היה יכול להיות משכנם הנצחי של בני האדם.
מדוע יש שעולים השמיימה?
אפשר שתאמר, ’אבל כתוב במקרא שאנשים יעלו לשמים, לא?’ אכן כן. אחרי שאדם הראשון חטא, יהוה אמר בדעתו להקים מלכות שמימית שתכלול כמה מצאצאי אדם אשר ”ימלכו על הארץ” לצד ישוע המשיח (ההתגלות ה׳:10; רומים ח׳:17). הללו מוקמים לחיי אלמוות בשמים. מספרם הכולל הוא 000,144 והראשונים מביניהם היו תלמידיו הנאמנים של ישוע במאה הראשונה לספירה (לוקס י״ב:32; קורינתים א׳. ט״ו:42–44; ההתגלות י״ד:1–5).
עם זאת, מטרתו המקורית של אלוהים לא היתה שבני אדם נאמנים יעזבו את כדור־הארץ ויעלו לשמים. למעשה, כאשר היה ישוע על הארץ, הוא אמר: ”איש לא עלה השמיימה מלבד זה שירד מן השמים — בן־האדם” (יוחנן ג׳:13). באמצעות ”בן האדם”, ישוע המשיח, סיפק אלוהים כופר שמאפשר לכל המאמינים בקורבנו של ישוע לזכות לחיי נצח (רומים ה׳:8). אך היכן יחיו מיליוני אנשים אלה לנצח?
מטרתו המקורית של אלוהים תתגשם
אף־על־פי שאלוהים בחר בכמה אנשים לשרת כשותפים לשלטון עם ישוע המשיח במלכות השמימית, אין להקיש מכך שכל האנשים הטובים עולים לשמים. יהוה ברא את כדור־הארץ כדי שיהיה משכנה הגן עדני של המשפחה האנושית. בקרוב מאוד יגשים אלוהים את מטרתו הראשונית (מתי ו׳:9, 10).
תחת שלטונם של ישוע המשיח ושל שותפיו למלכות ישררו שלום ואושר בכל רחבי העולם (תהלים ל״ז:9–11). השמורים בזיכרונו של אלוהים יוקמו לתחייה וייהנו מבריאות מושלמת (מעשי השליחים כ״ד:15). תודות למסירותם לאלוהים, בני האדם שיעשו את רצונו יקבלו את מה שאבד להורינו הראשונים — חיי נצח כאנשים מושלמים בגן עדן עלי אדמות (ההתגלות כ״א:3, 4).
תוכניותיו של יהוה אלוהים אף פעם אינן נכשלות. הוא הכריז בפי ישעיהו הנביא: ”כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב, כי אם הרווה את הארץ והולידהּ והצמיחהּ, ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל, כן יהיה דברי אשר יצא מפי. לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:10, 11).
בספר ישעיהו אנו מקבלים הצצה מוקדמת אל החיים בגן העדן הארצי. איש מתושבי גן העדן לא יאמר ”חליתי” (ישעיהו ל״ג:24). בעלי החיים לא יהוו סכנה לאדם (ישעיהו י״א:6–9). אנשים יבנו בתים יפהפיים וישבו בהם; הם יטעו ויאכלו להנאתם מתנובת אדמתם (ישעיהו ס״ה:21–25). יתר על כן, אלוהים ’יבלע את המוות לנצח, וימחה דמעה מעל כל פנים’ (ישעיהו כ״ה:8).
בקרוב יוכלו עושי רצון אלוהים לחיות בתנאים מבורכים אלה. הם ’ישוחררו משיעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים’ (רומים ח׳:21). כמה נפלא יהיה לחיות לנצח בגן העדן הארצי המובטח! (לוקס כ״ג:43) תוכל להיות שם אם תפעל על־פי ידע מקראי מדויק ואם תגלה אמונה ביהוה אלוהים ובישוע המשיח. כן, אתה יכול להיות בטוח שהאמונה בגן עדן עלי אדמות היא אכן אמונה מציאותית.
[תמונה בעמוד 5]
אדם וחוה נועדו לחיות לנצח בגן עדן ארצי
[תמונות בעמוד 7]
בגן העדן הארצי...
הם יבנו בתים
יטעו כרמים
יזכו לברכות מיהוה
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]
U.S. Fish & Wildlife Service,Washington, D.C./NASA