התהית אי־פעם? תשובות מכתבי־הקודש
להלן מובאות של מספר פסוקים המופיעים לצד השאלות שבעמוד 12:
1. ”ויברא אלהים את האדם בצלמו... זכר ונקבה ברא אותם. ... ויאמר להם אלהים: ’פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה’” (בראשית א׳:27, 28).
2. ”מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות” (בראשית ב׳:16, 17).
3. ”הן כל הנפשות לי הנה... הנפש החוטאת היא תמות” (יחזקאל י״ח:4).
4. ”בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לוקחת, כי עפר אתה ואל עפר תשוב” (בראשית ג׳:19).
5. ראה מס׳ 1.
6. ”וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה” (בראשית ב׳:7). על־פי הפסוק, האדם הראשון נהיה לנפש חיה. שים־לב, נאמר ”ויהי ... לנפש חיה” ולא נאמר ”ותינתן לו נפש חיה”.
7. ”חטאתי נגדי תמיד. לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי” (תהלים נ״א:5, 6).
8, 9. אין הפניה לפסוקים.
10. ”הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי” (תהלים נ״א:7).
11. ראה מס׳ 4.
12. ”כי החיים יודעים שימותו, והמתים אינם יודעים מאומה... כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:5, 10).
13. ”ובנו במות התופת... לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש, אשר לא ציוויתי ולא עלתה על לבי” (ירמיהו ז׳:31).
14. ראה מס׳ 3.
15. ”המתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם. ... כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:5, 10).
16. ”הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:4).
17. ”מי יתן בשאול תצפינני, תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חוק ותזכרני” (איוב י״ד:13). ”כי ארד אל בני אבל שאולה, ויבך אותו אביו” (בראשית ל״ז:35).
18. ”ורבים מישני אדמת עפר יקיצו” (דניאל י״ב:2). ”יחיו מתיך. נבלתי יקומון. הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל” (ישעיהו כ״ו:19).
התהית אי־פעם?
האם הנך מאמין, כי לאדם נפש בת־אלמוות השורדת לאחר מות הגוף? מיליונים, יתכן מיליארדים של אנשים, מאמינים שלאדם הוענקה נפש, אשר במותו עוברת לעולם או לתחום קיום אחר או המתגלגלת ליצור אחר. מה אומר המקרא בנוגע לנפש? תמצא שהשאלות הבאות מסקרנות ומבהירות את הנושא. לקבלת התשובות, אנו מציעים שתבחן את הפסוקים המופיעים להלן או את אלה שבעמוד 19.
1. האם אדם נברא בשמים או על הארץ? (בראשית א׳:26–28).
2. האם אדם נברא בן־אלמוות או בן־תמותה? (בראשית ב׳:15–17).
3. אילו היה אדם מציית ולא חוטא, האם היה מת? (בראשית ב׳:17; יחזקאל י״ח:4).
4. האם קו־הפעולה שנקט אדם הוכיח שהיה בן־תמותה או בן־אלמוות? (בראשית ג׳:19; ה׳:5).
5. האם בגין החטא שביצע איבד אדם מעון ארצי או שמימי? (בראשית א׳:26–28).
6. האם אדם היה מורכב משני חלקים נפרדים, הנפש והגוף? (בראשית ב׳:7).
7. אם אתה מאמין שאדם היה נפש וגם גוף, איזה חלק חטא, הנפש או הגוף? (תהלים נ״א:3–6).
8. אם תשובתך היא ”הנפש”, מדוע על הגוף לסבול?
9. אם תשובתך היא ”הגוף”, מדוע יש להציל את הנפש?
10. אם אדם עולה השמיימה עם מותו, האין הדבר מצביע על כך שהחטא והמוות הם ברכה ולא קללה, כפי שאומר המקרא? (תהלים נ״א:7; יחזקאל י״ח:4).
11. איזה עונש הוטל על אדם בשל חטאו — מוות, או שמא המשך הקיום במקום אחר כלשהו? (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:19).
12. האם היה עונש אחד לגוף ועונש אחר לנפש? (קהלת ט׳:5, 10).
13. האם אף עלה על לבו של אלהים רעיון העינויים באש־גיהינום? (ירמיהו ז׳:31).
14. בהתאם למקרא, מהו שכר החטא? (יחזקאל י״ח:4, 20; איוב ל״ד:11, 12).
15. האם המקרא מזכיר עינויים כלשהם בגיהינום, בהם מתנסה אדם לאחר מותו? (קהלת ט׳:5, 10).
16. אם אכן קיים גיהינום, מדוע על האדם לסבול לעד בשל חיי חטא קצרים בלבד? האם חוש הצדק של אלהים מפותח פחות מזה של האדם? (בראשית י״ח:25; דברים ל״ב:4; איוב ל״ד:10).
17. האם אנשים נאמנים בימי־קדם האמינו שהיו בעלי נפש שתגיע לגן־עדן או לגיהינום? (בראשית ל״ז:35; תהלים פ״ט:49; איוב ז׳:21; י״ד:13).
18. מהי התקווה האמיתית עבור המתים? (דניאל י״ב:2; ישעיהו כ״ו:19).a
[הערת שוליים]
a לעיון מעמיק יותר בנוגע למצב המתים ולתקווה האמיתית עבורם, ראה הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות, פרקים ז׳ עד ט׳ ו־כ׳, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, ניו־יורק.