דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר בראשית (חלק ב׳)
מבריאת אדם הראשון ועד מות יוסף בן יעקב, מסקר ספר בראשית 369,2 שנה. עשרת הפרקים הראשונים ו־9 פסוקים מפרק י״א, המתארים את השתלשלות האירועים מן הבריאה ועד מגדל בבל, נידונו בהוצאה הקודמת של כתב עת זה.a המאמר שלפניך עוסק בנקודות בולטות משאר ספר בראשית ומתמקד במגעיו של אלוהים עם אברהם, יצחק, יעקב ויוסף.
אברהם נעשה לידיד אלוהים
(בראשית י״א:10 עד כ״ג:20)
כ־350 שנה לאחר המבול נולד משושלת שם אדם שלימים נודע כאיש כלבבו של אלוהים. שמו היה אברם, ובהמשך שונה שמו לאברהם. במצוות אלוהים עזב אברם את העיר אור כשדים ונעשה לשוכן אוהלים בארץ אותה הבטיח אלוהים לתיתה לו וליוצאי חלציו. בזכות אמונתו וצייתנותו זכה אברהם להיקרא ”אוהב אלוהים”, כלומר, ידיד אלוהים (יעקב ב׳:23).
יהוה העניש את תושביהן של סדום וערי הסביבה, ואילו לוט ובנותיו ניצלו. בלידת יצחק בן אברהם קיים אלוהים את הבטחתו. חלפו שנים, ויהוה העמיד את אמונת אברהם למבחן: הוא הורה לו להעלות את בנו יצחק לעולה. אברהם עמד לציית ללא אומר ודברים אך מלאך עצר בעדו. אין ספק שאברהם היה איש אמונה, והובטח לו שבזרעו יתברכו כל גויי הארץ. אבל כבד נפל עליו במות שרה אשתו מחמדו.
תשובות לשאלות מקראיות:
י״ב:1–3 — מתי נכנסה הברית עם אברהם לתוקפה, ולמשך כמה זמן? הברית שכרת יהוה עם אברם לפיה ’יתברכו בו כל משפחות האדמה’ נכנסה לתוקפה ככל הנראה כשחצה אברם את נהר הפרת בדרכו לכנען. היה זה קרוב לוודאי ב־י”ד בניסן 1943 לפה״ס — 430 שנה בטרם שוחררו בני ישראל ממצרים (שמות י״ב:2, 6, 7, 40, 41). ברית אברהם נועדה להיות ”ברית עולם”. היא תיוותר שרירה וקיימת עד אשר יתברכו כל משפחות האדמה ויושמדו כל אויבי אלוהים (בראשית י״ז:7; קורינתים א׳. ט״ו:23–26).
ט״ו:13 — מתי החלו 400 שנות העינויים שסבלו צאצאי אברם? תקופת העינויים החלה ב־1913 לפה״ס, כאשר נגמל יצחק בן אברהם בגיל 5 בערך וכשאחיו למחצה ישמעאל בן ה־19 ’ציחק’ בו (בראשית כ״א:8–14; גלטים ד׳:29). היא נסתיימה עם שחרור בני ישראל ממצרים ב־1513 לפה״ס.
ט״ז:2 — האם היה זה הולם מצד שרי להציע לאברם את שפחתה הגר לאישה? הצעת שרי עלתה בקנה אחד עם המנהג שרווח דאז, ולפיו אישה עקרה היתה מחויבת לתת לבעלה פילגש למען תזכה ליורשים. הפוליגָמיה (ריבוי נשים) הופיעה לראשונה בשושלת קין. ברבות הימים הפכה התופעה למנהג שאומץ על־ידי חלק מעובדי יהוה (בראשית ד׳:17–19; ט״ז:1–3; כ״ט:21–28). עם זאת, יהוה מעולם לא זנח את אמת המידה המקורית: מונוגַמיה (בראשית ב׳:21, 22). נוח ובניו שנצטוו ’לפרות ולרבות ולמלא את הארץ’ היו ככל הנראה נשואים כל אחד לאישה אחת בלבד (בראשית ז׳:7; ט׳:1; פטרוס ב׳. ב׳:5). ישוע המשיח אישר מחדש את עקרון המונוגמיה (מתי י״ט:4–8; טימותיאוס א׳. ג׳:2, 12).
י״ט:8 — האם לא היה זה פסול מצד לוט להציע את בנותיו לאנשי סדום? על־פי מנהגי המזרח, היה זה מאחריותו של המארח להגן על אורחיו אפילו במחיר חייו הוא. לוט היה מוכן לעשות כן. הוא יצא באומץ לב אל האספסוף, סגר אחריו את הדלת וניצב מולם בגפו. כשהציע את בנותיו הבין לוט ככל הנראה שאורחיו הם שליחי אלוהים, ואולי דימה בנפשו שאלוהים יוכל להגן עליהן כפי שהגן על דודתו שרה במצרים (בראשית י״ב:17–20). ואכן, לוט ובנותיו יצאו ללא פגע.
י״ט:30–38 — האם יהוה התייחס בסלחנות לכך שלוט השתכר והוליד בנים משתי בנותיו? גילוי עריות ושכרות פסולים בעיני יהוה (ויקרא י״ח:6, 7, 29; קורינתים א׳. ו׳:9, 10). לוט התייסר בגין ”מעשי רשעתם” של תושבי סדום (פטרוס ב׳. ב׳:6–8). העובדה שבנותיו השקו אותו יין למען ישתכר מלמדת שהן ידעו שאילו היה צלול ומפוכח לא היה שוכב איתן. כזרות בארץ, סברו בנותיו שזו הדרך היחידה לשמר את משפחת לוט. הפרשה מובאת במקרא כדי להראות את הקרבה המשפחתית בין המואבים (צאצאי מואב) והעמונים (צאצאי בן־עמי) לבין בני ישראל, צאצאי אברהם.
לקחים עבורנו:
י״ג:8, 9. אברהם היה דוגמה ומופת ביישוב מחלוקות! אל נקריב יחסי שלום למען רווח כספי, העדפה אישית או גאווה.
ט״ו:5, 6. לעת זקנה וללא בנים, תינה אברהם את צרותיו באוזני אלוהים. בתגובה חיזק יהוה את ידיו. ומה היתה התוצאה? אברהם ”האמין ביהוה”. אם נפתח את סגור לבנו לפני יהוה, נשאב כוח מדברו ונשמע בקולו, אמונתנו תלך ותתחזק.
ט״ו:16. יהוה עיכב את עונשם של האמורים (או הכנענים) במשך ארבעה דורות. מדוע? מפני שהוא אל סבלן. הוא חיכה עד אשר אבדה כל תקווה לשיפור. גם אנו צריכים להיות סבלנים.
י״ח:23–33. יהוה אינו משמיד בני אדם באופן בלתי מובחן. הוא מגן על הצדיקים.
י״ט:16. לוט ’התמהמה’ והמלאכים נאלצו כמעט לגרור אותו ואת משפחתו אל מחוץ לסדום. מן התבונה שבעודנו מחכים לקץ העולם המרושע אל נאבד את תחושת הדחיפות.
י״ט:26. מה טיפשי להביט בערגה אל מה שהותרנו מאחור בעולם הזה, או לתת לדברים הללו להסיח את דעתנו.
יעקב ושנים עשר בניו
(בראשית כ״ד:1 עד ל״ו:43)
אברהם הביא לנישואי יצחק ורבקה, אישה שהאמינה ביהוה. היא ילדה את התאומים עשיו ויעקב. עשיו בז לבכורה ומכרהּ ליעקב, שבהמשך זכה לברכת אביו. יעקב נמלט לפדן ארם, שם נשא את לאה ורחל. בתום 20 שנה בערך שבהן טיפל בעדרי אביהן, עזב עם משפחתו. מלאה, מרחל ומשתי שפחותיהן הוליד יעקב 12 בנים וכמה בנות. יעקב נאבק עם מלאך והתברך, ובעקבות זאת שונה שמו לישראל.
תשובות לשאלות מקראיות:
כ״ח:12, 13 — מה משמעות ה”סולם” שראה יעקב בחלום? ה”סולם” שאולי נראה כגרם מדרגות אבן, ציין שקיימת תקשורת בין השמים לארץ. מלאכי האלוהים שעלו וירדו באו ללמד שהמלאכים משמשים כלי שרת חשוב בידי יהוה למען אנשי רצונו (יוחנן א׳:51).
ל׳:14, 15 — מדוע ויתרה רחל על ההזדמנות לשכב עם בעלה בתמורה לכמה דודאים? בימי קדם שימש פרי צמח הדודא ברפואה כחומר נרקוטי [מערפל ומשכך כאבים] וכן למניעת עוויתות או להקלתן. לפרי יוחסה גם היכולת לעורר חשק מיני ולהגביר פוריות או לסייע בהתעברות (שיר השירים ז׳:14). המקרא אינו מסביר את מניעיה של רחל, אך ייתכן כי סברה שהדודאים יסייעו לה להתעבר ולהסיר מעליה את חרפת עקרותה. בכל אופן, חלפו עוד מספר שנים עד אשר יהוה ’פתח את רחמה’ (בראשית ל׳:22–24).
לקחים עבורנו:
כ״ה:23. יהוה מסוגל לראות את הנטייה הגנטית של העובר ולבחור מבעוד מועד, תוך שימוש ביכולת הידיעה מראש, מי ישמש למטרותיו. עם זאת, אין הוא גוזר מראש את גורלם הסופי של בני האדם (הושע י״ב:4; רומים ט׳:10–12).
כ״ה:32, 33; ל״ב:25–30. כמיהתו לבכורה ומאבקו הממושך עם מלאך כדי שיברכהו מעידים על כך שיעקב הוקיר מעומק הלב דברים קדושים. יהוה הפקיד בידינו מספר דברים קדושים, כגון היחסים עימו ועם ארגונו, קורבן הכופר, המקרא ותקוות המלכות. מי ייתן וגם אנו נוקיר אותם בפועל, כדוגמת יעקב.
ל״ד:1, 30. הצרה שניחתה על יעקב החלה בקשרי הידידות שקשרה דינה עם אנשים שלא אהבו את יהוה. עלינו לברור את חברינו בתבונה.
יהוה מברך את יוסף במצרים
(בראשית ל״ז:1 עד נ׳:26)
מתוך קנאה מכרו בני יעקב את אחיהם יוסף לעבדות. במצרים הושלך יוסף אל בית הסוהר משום שדבק בנאמנות ובעוז רוח בערכי המוסר של אלוהים. לימים הוציאוהו מבית הסוהר כדי לפתור את חלומות פרעה, שלפיהם יבואו שבע שנות שובע ולאחריהן שבע שנות רעב. יוסף מונה על כלכלת מצרים. בשל הרעב ירדו אחיו מצריימה לקנות מזון. המשפחה התאחדה מחדש והתיישבה באזור הפורה גושן. על ערש דווי בירך יעקב את בניו וניבא נבואה ובה תקווה ודאית לברכות גדולות הצפונות בחיק העתיד. עצמותיו הובאו לקבורה בכנען. בגיל 110 מת יוסף וגופתו נחנטה ובסופו של דבר הובאה אל הארץ המובטחת (שמות י״ג:19).
תשובות לשאלות מקראיות:
מ״ג:32 — מדוע היתה זו תועבה בעיני המצרים לאכול עם העברים? ייתכן מאוד שגישה זו היתה נעוצה בדעה קדומה על רקע דתי או בגאווה גזעית. המצרים גם תיעבו רועי צאן (בראשית מ״ו:34). מדוע? ייתכן שהרועים נחשבו לנחותים ביותר במערכת הכיתות המצרית. או אפשר שבהיעדר קרקעות רבות לחקלאות, בזו המצרים למי שחיפשו שטחי מרעה לעדריהם.
מ״ד:5 — האם יוסף עשה מעשי ניחושים בעזרת הגביע? גביע הכסף וכל הנאמר עליו היו חלק מתחבולה. יוסף היה עובד יהוה נאמן. הוא לא עשה מעשי ניחושים בעזרת הגביע, ממש כשם שבנימין לא גנב אותו.
מ״ט:10 — מה משמעות המילים ”שבט” ו”מחוקק”? שבט הינו שרביט שמחזיק בידו המושל כסמל לסמכותו המלכותית. המחוקק הוא מטה ארוך המסמל כוח הנהגה. יעקב ציין את שני המונחים כדי להראות ששבט יהודה יחזיק בסמכות רבה עד אשר יבוא שילֹה. צאצא זה של יהודה הינו ישוע המשיח, האחד שבידיו הפקיד יהוה שלטון שמימי. המשיח נושא בסמכות מלכותית ובכוח הנהגה (תהלים ב׳:8, 9; ישעיהו נ״ה:4; דניאל ז׳:13, 14).
לקחים עבורנו:
ל״ח:26. יהודה נהג שלא כשורה במגעיו עם כלתו האלמנה, תמר. אך כאשר הובהר לו שהוא אחראי להריונה, הודה בענווה בטעותו. גם אנו צריכים למהר להכיר בטעויותינו.
ל״ט:9. תגובתו של יוסף לחיזוריה של אשת פוטיפר מעידה על כך שחשיבתו תאמה לחשיבת אלוהים בענייני מוסר ומצפונו הונחה על־פי עקרונות אלוהים. עלינו להמשיך לרכוש ידע מדויק על האמת ולאמץ אותה חשיבה.
מ״א:14–16, 39, 40. יהוה יכול להביא למהפך במצבם של יראיו. בבוא עלינו צרות, מן החוכמה לבטוח ביהוה ולשמור לו אמונים.
היתה להם אמונה איתנה כסלע
אברהם, יצחק, יעקב ויוסף היו בהחלט אנשי אמונה יראי אלוהים. סיפורי חייהם, המובאים בספר בראשית, מחזקים את אמונתנו ומלמדים אותנו הרבה לקחים יקרי ערך.
אם תמשיך לקרוא את פרקי המקרא השבועיים במסגרת בית־הספר לשירות התיאוקרטי תוכל להפיק תועלת מן הכתוב לעיל. הנקודות שהובאו במאמר יפיחו רוח חיים בנקרא.
[הערת שוליים]
a ראה המאמר ”דבר יהוה חי — נקודות בולטות מספר בראשית (חלק א׳)” בחוברת המצפה מ־1 בינואר 2004.
[תמונה בעמוד 26]
אברהם היה איש אמונה
[תמונה בעמוד 26]
יהוה בירך את יוסף
[תמונה בעמוד 26]
לוט הצדיק ובנותיו ניצלו
[תמונה בעמוד 29]
האם גם אתה, כדוגמת יעקב, מוקיר דברים קדושים?