יהוה — ”אלוהי השלום”
”אלוהי השלום עם כולכם” (רומ׳ ט״ו:33).
1, 2. איזה מצב מותח מתואר בבראשית פרקים ל״ב ו־ל״ג, ומה קרה בסוף?
היה זה בקרבת פְּנוּאֵל ליד נחל יַבּוֹק בעבר הירדן. עשיו שמע שיעקב, אחיו התאום, חוזר הביתה. אומנם עברו 20 שנה מאז מכר עשיו את בכורתו לאחיו, אך יעקב פוחד שמא הוא עדיין נוטר לו טינה ורוצה להורגו. בליווי 400 גברים צועד עשיו לקראת אחיו. יעקב, שציפה לקבלת פנים עוינת, שולח לעשיו מתנות רבות בזו אחר זו שהסתכמו בלמעלה מ־550 חיות משק. עם כל משלוח של חיות אומרים עבדי יעקב לעשיו שאלו הן מתנות מאחיו.
2 רגע האמת מגיע! יעקב מתקדם באומץ לקראת עשיו ומשתחווה בפניו לא פעם אחת אלא שבע פעמים. יעקב כבר נקט את הצעד החשוב ביותר שהיה ביכולתו לנקוט על מנת לרכך את ליבו של אחיו. הוא התפלל ליהוה שיציל אותו מיד עשיו. האם יהוה עונה לתפילתו? כן. ”וירוץ עשיו לקראתו”, נאמר במקרא, ”ויחבקהו וייפול על צוואריו ויישקהו” (בר׳ ל״ב:12–21; ל״ג:1–4).
3. מה אנו לומדים מסיפורם של יעקב ועשיו?
3 סיפורם של יעקב ועשיו מראה שעלינו לעשות מאמצים כנים ולנקוט צעדים מעשיים ליישור ההדורים כשמתעוררות בעיות העלולות לאיים על השלום השורר בקהילה המשיחית. יעקב לא ביקש לעשות שלום עם עשיו מפני שחטא לו והיה חייב להתנצל בפניו. הרי עשיו בז לבכורה ומכר לו אותה בעבור נזיד עדשים (בר׳ כ״ה:31–34; עב׳ י״ב:16). עם זאת, מיחסו של יעקב לעשיו אנו יכולים לראות עד לאיזו מידה עלינו להיות מוכנים להתאמץ כדי לשמור על השלום עם אחינו לאמונה. פרשה זו גם ממחישה לנו שאלוהי האמת יענה לתפילותינו בנושא ויברך את מאמצינו להשכין שלום. המקרא מכיל דוגמאות רבות אחרות המלמדות אותנו להיות רודפי שלום.
הדוגמה הנעלה מכול
4. מה סיפק אלוהים כדי להציל את האנושות מהחטא ומהמוות?
4 יהוה הוא הדוגמה הטובה מכול בהשכנת שלום; הוא ”אלוהי השלום” (רומ׳ ט״ו:33). חשוב מה היה מוכן לעשות כדי שניהנה מיחסי שלום עימו. בתור צאצאיהם החוטאים של אדם וחוה, אנו ראויים ל”שכר החטא” (רומ׳ ו׳:23). בכל זאת, ברוב אהבתו פעל יהוה למען ישועתנו ושלח את בנו אהובו מן השמיים להיוולד כאדם מושלם; הבן ציית לו בנפש חפצה. הוא הסכים למות ביד אויבי אלוהים (יוח׳ י׳:17, 18). אלוהי האמת הקים לתחייה את בנו אהובו. לאחר מכן הציג הבן בפני אביו את ערך דמו השפוך, שיהווה כופר שיושיע ממוות נצחי חוטאים המגלים חרטה (קרא עברים ט׳:14, 24).
5, 6. כיצד דמו השפוך של ישוע משפיע על היחסים הפגומים בין אלוהים ובין האנושות החוטאת?
5 מה ההשפעה שיש לקורבן הכופר של בן האלוהים על היחסים הפגומים בין אלוהים ובין האנושות החוטאת? בישעיהו נ״ג:5 נאמר: ”מוסר שלומנו עליו”, כלומר העונש המקנה לנו שלום בא עליו, ”ובחבורתו נרפא לנו”. כן, במקום להיחשב לאויבי אלוהים, מי שמצייתים לו יכולים ליהנות מיחסי שלום עימו. ”בדמו [של ישוע] יש לנו הפדות, סליחת החטאים” (אפ׳ א׳:7).
6 נאמר במקרא: ”כן היה רצון [מלפני אלוהים] לשכן בו [במשיח] את כל המלוא”. לפיכך, המשיח הוא הדמות המרכזית בהגשמת מטרתו של יהוה אלוהים. מהי מטרתו? ”לרצות אל עצמו את הכול... בעשיית שלום בדמו [השפוך]” של ישוע המשיח. באומרו ”הכול” מתייחס פאולוס ל”מה שבשמיים” ו”מה שבארץ”. להם מאפשר אלוהים לבוא ביחסי שלום עימו. מי הם ”מה שבשמיים” ו”מה שבארץ”? (קרא קולוסים א׳:19, 20).
7. מי הם ”מה שבשמיים” ו”מה שבארץ” שאלוהים מאפשר להם לבוא עימו ביחסי שלום?
7 מתת הכופר מאפשרת למשיחיים המשוחים, אשר ’הוצדקו’ כבניו של אלוהים, ליהנות ’משלום עימו’. (קרא רומים ה׳:1.) הם מכונים ”מה שבשמיים” מפני שהם מחזיקים בתקווה שמימית ומפני שהם ”ימלכו על הארץ” וישרתו ככוהנים לאלוהים (ההת׳ ה׳:10). לעומתם, המילים ”מה שבארץ” מתייחסות לבני האדם שהתחרטו על חטאיהם, ושבסופו של דבר יזכו לחיות לנצח בכדור־הארץ (תהל׳ ל״ז:29).
8. כיצד משפיעים עליך ההרהורים במה שיהוה היה מוכן לעשות בשביל לאפשר לאנושות ליהנות מיחסי שלום עימו?
8 פאולוס כתב למשיחיים המשוחים באפסוס וביטא את הערכתו העמוקה למה שסיפק יהוה: ’אלוהים המלא רחמים החיינו עם המשיח אף כי מתים היינו בפשעינו — הן בחסד נושעתם’ (אפ׳ ב׳:4, 5). בין אם אנו בעלי תקווה שמימית ובין אם אנו בעלי תקווה ארצית, אנו אסירי תודה לאלוהים על שום רחמיו וחסדו. ליבנו גדוש הכרת טובה כשאנו חושבים על מה שיהוה היה מוכן לעשות בשביל לאפשר לאנושות ליהנות מיחסי שלום עימו. כשאנו מהרהרים בהערכה בדוגמתו של אלוהים, האין הדבר מניע אותנו להיות רודפי שלום לנוכח מצבים המאיימים על השלום והאחדות בקהילה?
דוגמתם של אברהם ויצחק
9, 10. כיצד הוכיח אברהם שהוא רודף שלום במגעיו עם לוט לנוכח המתחים שנוצרו בין רועיהם?
9 על אברהם אומר המקרא: ”והאמין אברהם ביהוה ויַחְשְבֶהָ לו צדקה, וגם נקרא ’אוהב אלוהים’” (יעקב ב׳:23). אמונתו של אברהם באה לידי ביטוי בדרכי השלום שבהן פעל. למשל, משרבו צאנו ובקרו נוצרו מתחים בין רועיו ובין רועי אחיינו לוט (בר׳ י״ב:5; י״ג:7). ברור שהיה עליהם להיפרד. כיצד יתמודד אברהם עם המצב העדין שהתעורר? במקום שיציין את גילו ואת מעמדו בעיני אלוהים ואז יאמר לאחיינו מה לעשות, הוכיח אברהם שהוא באמת רודף שלום.
10 ”אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועיי ובין רועיך”, אמר אברהם לאחיינו, ”כי אנשים אחים אנחנו”. הוא הוסיף ואמר: ”הלוא כל הארץ לפניך? היפרד נא מעליי. אם השמאל ואֵימִינָה ואם הימין ואַשמאִילָה”. לוט אומנם בחר באזור הפורה ביותר בארץ, אך אברהם לא נטר לו טינה (בר׳ י״ג:8–11). מאוחר יותר כשנשבה לוט בידי צבאות פולשים, אברהם הצילו ללא היסוס (בר׳ י״ד:14–16).
11. כיצד רדף אברהם שלום עם שכניו הפלשתים?
11 חשוב גם על האופן שבו רדף אברהם שלום במגעיו עם שכניו הפלשתים בארץ כנען. הפלשתים ”גזלו” באלימות באר מים שחפרו עבדיו של אברהם בבאר שבע. אם כן, מה יעשה אדם שהציל את אחיינו מיד ארבעה מלכים ששבו אותו? במקום להשיב מלחמה שערה ולקחת לעצמו את מה ששייך לו, בחר אברהם לא להגיב. עם הזמן ביקר מלך פלשתי אצל אברהם במטרה לכרות עימו ברית שלום. רק לאחר שנענה לבקשת המלך להישבע שייטיב עם צאצאיו, העלה אברהם את עניין הבאר שנגזלה. לשמע הדבר הזדעזע המלך והשיב לאברהם את הבאר. אברהם מצידו המשיך לחיות בשלום כגֵר בארץ כנען (בר׳ כ״א:22–31, 34).
12, 13. (א) כיצד הלך יצחק בעקבות דוגמת אברהם אביו? (ב) כיצד בירך יהוה את דרכיו שוחרות השלום של יצחק?
12 יצחק בן אברהם הלך בדרכי השלום של אביו. הדבר ניכר במגעיו עם הפלשתים. כשהיה רעב בארץ עבר יצחק עם משפחתו צפונה, מבְּאֵר לַחַי רוֹאי שבנגב הצחיח לגרר — אזור פלשתי פורה יותר. שם בירך אותו יהוה ביבול רב והִרבה את מקנהו. הפלשתים החלו לקנא בו. הם לא רצו שישגשג כמו אברהם אביו, ולכן סתמו את הבארות שחפרו עבדי אברהם באזור. לבסוף אמר המלך הפלשתי ליצחק ש’ילך מעימהם’, ויצחק רודף השלום נענה לדרישתו (בר׳ כ״ד:62; כ״ו:1, 12–17).
13 לאחר שהעתיק את מחנהו הרחק משם, חפרו רועיו באר נוספת. והנה רועים פלשתים טענו שהמים שייכים להם. בדומה לאברהם אביו, יצחק לא נלחם על באר. תחת זאת, שוב שלח את אנשיו לחפור באר. גם הפעם טענו הפלשתים שהבאר שלהם. כדי לשמור על יחסי שלום העביר יצחק את מחנהו הגדול למקום אחר. שם חפרו משרתיו באר נוספת שאותה כינה רחובות. במשך הזמן עבר יצחק לאזור באר שבע, שהיה פורה יותר. יהוה בירך אותו ואמר לו: ”אל תירא כי איתך אנוכי, ובירכתיך, והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי” (בר׳ כ״ו:17–25).
14. כיצד הוכיח יצחק שהוא שוחר שלום כאשר רצה המלך הפלשתי לכרות איתו ברית שלום?
14 אין ספק שיצחק היה מסוגל להילחם על זכותו להשתמש בכל הבארות שחפרו עבדיו. הרי כשבאו המלך הפלשתי ושריו לבקרו בבאר שבע ורצו לכרות איתו ברית שלום, הם אמרו: ”ראוֹ ראינו כי היה יהוה עימך”. בכל זאת, כדי לשמור על יחסי שלום, העדיף יצחק להעתיק את מקום מגוריו שוב ושוב במקום להילחם. גם הפעם הוכיח יצחק שהוא שוחר שלום. הכתוב מוסר: ”ויעש להם [לאורחיו] משתה ויאכלו וישתו. וישכימו בבוקר ויישָבְעו איש לאחיו. וישלחם יצחק... בשלום” (בר׳ כ״ו:26–31).
דוגמתו של בנו אהובו של יעקב
15. מדוע לא יכלו אחיו של יוסף לדבר אליו בשלום?
15 יעקב בן יצחק גדל והיה ל”איש תם” (בר׳ כ״ה:27). כפי שראינו בתחילת המאמר, יעקב חתר לעשות שלום עם עשיו אחיו. אין ספק שיעקב למד מדוגמתו של אביו יצחק, שהיה שוחר שלום. מה ניתן לומר על בניו של יעקב? מבין 12 בניו יוסף היה האהוב עליו. יוסף ציית לאביו, כיבד אותו ודאג מאוד לענייניו (בר׳ ל״ז:2, 14). אבל אחיו הגדולים קינאו בו כל כך שלא יכלו לדבר אליו בשלום. באכזריותם מכרו אותו לעבדות ובדרכי מרמה גרמו לאביהם להאמין שהוא נהרג בידי חיית טרף (בר׳ ל״ז:4, 28, 31–33).
16, 17. כיצד הוכיח יוסף שהוא שוחר שלום ביחסו לאחיו?
16 יהוה היה עם יוסף. עם הזמן הוא הפך לשליט רם במצרים — המשנה לפרעה. בעקבות רעב כבד ירדו אחיו מצריימה, ואפילו לא הצליחו לזהותו בלבושו המצרי הרשמי (בר׳ מ״ב:5–7). באיזו קלות יכול היה יוסף להשיב לאחיו כגמולם על אכזריותם כלפיו וכלפי אביו! אולם במקום לבקש נקם, ניסה יוסף לעשות עימם שלום. כשהיה כבר ברור שאחיו התחרטו, הזדהה בפניהם ואמר: ”אל תיעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחייה שלחני אלוהים לפניכם”. אחר כך נשק לכל אחיו ו’בכה עליהם’ (בר׳ מ״ה:1, 5, 15).
17 לאחר מות יעקב אביהם חששו אחיו של יוסף שהוא ינקום בהם. כשהביעו בפניו את חששותיהם, פרץ יוסף בבכי והשיב להם: ”אל תירָאו, אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם”. יוסף שוחר השלום ’ניחם אותם ודיבר אל ליבם’ (בר׳ נ׳:15–21).
”נכתב להדרכתנו”
18, 19. (א) איזו תועלת הפקת מבחינת דוגמתם של שוחרי השלום שהוזכרו במאמר? (ב) במה ידון המאמר הבא?
18 ”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו”, כתב פאולוס, ”כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים” (רומ׳ ט״ו:4). איזו תועלת הפקנו מכך שבחנו לא רק את דוגמתו הנעלה של יהוה, אלא גם את סיפורם של אברהם, יצחק, יעקב ויוסף?
19 אין ספק שאם נהרהר בהערכה במה שעשה יהוה כדי לאחות את הקרע ביחסיו עם האנושות החוטאת, יניע אותנו הדבר לעשות כל שביכולתנו כדי לרדוף שלום ביחסינו עם רעינו. דוגמתם של אברהם, יצחק, יעקב ויוסף ממחישה שההורים יכולים להשפיע לחיוב על ילדיהם. מפרשות אלה אנו גם לומדים שיהוה מברך את מאמציהם של מי שמנסים לעשות שלום. אין פלא אפוא שפאולוס אמר על יהוה שהוא ”אלוהי השלום”! (קרא רומים ט״ו:33; ט״ז:20.) במאמר הבא נראה מדוע פאולוס הדגיש את הצורך לרדוף שלום וכיצד נוכל להיות שוחרי שלום.
מה למדת?
• אילו צעדים נקט יעקב לקראת הפגישה עם עשיו במטרה להתפייס עימו?
• כיצד מה שעשה יהוה כדי לאפשר לאנושות להיות ביחסי שלום עימו משפיע עליך?
• מה למדת מדוגמתם של אברהם, יצחק, יעקב ויוסף שוחרי השלום?
[תמונות בעמוד 23]
מה היה הצעד החשוב ביותר שנקט יעקב במאמציו להתפייס עם עשיו?