כיצד תבחין בין טוב לרע
למי שמורה הזכות להגדיר את אמות המידה הקובעות מה טוב ומה רע? שאלה זו הועלתה עוד משחר תולדות האנושות. על־פי ספר בראשית, אלוהים בחר בעץ מסוים שצמח בגן עדן כ”עץ הדעת טוב ורע” (בראשית ב׳:9). הוא הורה לזוג הראשון שלא לאכול מפרי העץ. אולם, השטן, אויב אלוהים, רמז שאם יאכלו מן העץ, עיניהם ’תיפקחנה’ והם יהיו ”כאלוהים, יודעי טוב ורע” (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:1, 5; ההתגלות י״ב:9).
אדם וחוה ניצבו בפני החלטה — לקבל את אמות המידה של אלוהים להגדרת הטוב והרע, או לחיות על־פי אמות מידה משלהם (בראשית ג׳:6). הם בחרו להמרות את פי אלוהים ולאכול מן העץ. מה השתמע מתוך פעולה פשוטה זו? הם סירבו לכבד את ההגבלות שהטיל עליהם אלוהים, ובזאת טענו שיוטב להם ולצאצאיהם אם יקבעו לעצמם מה טוב ומה רע. איזו הצלחה רשם האדם בניסיון להפעיל סמכות אלוהית זו?
דעות שונות
האנציקלופדיה בריטניקה מציגה את משנתם של הוגי דעות בולטים ומציינת שמימי הפילוסוף היווני סוקרטס ועד המאה ה־20, ”נתגלעו ויכוחים חוזרים ונשנים בשאלה מהו טוב ומהי אמת מידה להגדרת הנכון והלא־נכון”.
לדוגמה, הסוֹפִיסְטִים היו קבוצה של מורים יוונים ידועים מן המאה החמישית לפה״ס. הם לימדו כי אמות המידה להגדרת הטוב והרע נקבעות על־פי הדעה הרווחת. אחד מהם אמר: ”כל אשר נראה צודק ומקובל בכל עיר, הינו צודק ומקובל עבורה כל עוד הדבר מוסכם על אנשיה”. על בסיס קנה מידה זה, ג׳וֹדי שהוזכר במאמר הקודם היה צריך לקחת את הכסף, שהרי רוב האנשים בסביבתו או ב’עירו’, היו נוהגים כך.
עמנואל קַנְט, פילוסוף נודע מן המאה ה־18, החזיק בדעה שונה. כתב העת סוגיות בתורת המוסר (Issues in Ethics) אומר: ”עמנואל קנט ודומיו... התמקדו בזכות הפרט לבחירה חופשית”. על־פי הפילוסופיה של קנט, ההחלטה של ג׳וֹדי תלויה לגמרי בו כל עוד אין הוא מפר את זכויותיהם של אחרים. אל לו לתת לדעת הרוב להכתיב לו אמות מידה.
אם כן, מה עשה ג׳וֹדי? הוא בחר באופציה שלישית. הוא יישם את משנתו של ישוע המשיח, אשר ערכי המוסר שאותם לימד זוכים לשבחים מפי משיחיים ולא־משיחיים כאחד. ישוע אמר: ”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). להפתעת הלקוחה, נתן לה ג׳וֹדי את 000,82 הדולרים. כשנשאל מדוע לא שלשל את הכסף לכיסו, הסביר ג׳וֹדי כי הוא עד־יהוה והוסיף: ”הכסף לא היה שלי”. ג׳וֹדי התייחס בכובד ראש לדבריו של ישוע במתי י״ט:18: ”לא תגנוב”.
האם הדעה הרווחת היא מורה דרך אמין?
יש שיאמרו שהיה זה טיפשי מצד ג׳וֹדי לנהוג כך ביושר. אך הדעה הרווחת אינה מורה דרך אמין. לדוגמה, אילו חיית בחברה שרוב אנשיה מאמינים כי קורבנות ילדים הם דבר מקובל, כפי שהיה בחברות מסוימות בעבר, האם גם אתה היית חושב שאין בזה כל פסול? (מלכים ב׳. ט״ז:3) ומה אם היית נולד בחברה שרואה בקניבליזם התנהגות מוסרית? האם היה בכך כדי לתת הכשר לאכילת בשר אדם? אהדת הציבור למנהג מסוים אינה אומרת בהכרח שמנהג זה ראוי. לפני אלפי שנים הזהיר המקרא מפני מלכודת זו ואמר: ”לא תהיה אחרי רבים לְרָעוֹת” (שמות כ״ג:2).
ישוע המשיח הצביע על סיבה נוספת שבגללה יש להישמר שלא לאמץ את הדעה הרווחת בשאלה מה טוב ומה רע. הוא חשף את השטן כ”שר העולם הזה” (יוחנן י״ד:30; לוקס ד׳:6). השטן מנצל את מעמדו כדי להתעות ”את כל תבל” (ההתגלות י״ב:9). על כן, אם תקבע לעצמך אמות מידה להגדרת טוב ורע אך ורק לפי מה שמקובל, אתה עלול לאמץ את עמדת השטן בענייני מוסר, והתוצאות תהיינה הרות אסון.
התוכל לבטוח בכושר השיפוט שלך?
אם כן, האם מוטב שכל אדם יקבע לעצמו מה טוב ומה רע? המקרא אומר: ”אֶל בינתך [הבנתך] אל תישען” (משלי ג׳:5). מדוע? משום שכל בני האדם ירשו פגם בסיסי העלול לעוות את כושר השיפוט שלהם. כאשר אדם וחוה מרדו באלוהים, הם אימצו את אמות המידה של הבוגד האנוכיי, השטן, ובחרו בו כאביהם הרוחני. בהמשך הנחילו לצאצאיהם מאפיין מסוים בתורשה — לב בוגדני המסוגל להבחין בטוב אך נוטה לעשות את הרע (בראשית ו׳:5; רומים ה׳:12; ז׳:21–24).
האנציקלופדיה בריטניקה מציינת בנושא האתיקה: ”אין זה מפתיע שאנשים יודעים מה עליהם לעשות מבחינה מוסרית ובמקום זאת דואגים קודם כול לענייניהם. אחת הבעיות הגדולות של האתיקה המערבית היא לדעת כיצד לשכנע את האנשים לעשות את הנכון והישר”. המקרא צודק באומרו: ”עקוֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוּש הוא. מי יֵדָעֶנוּ?” (ירמיהו י״ז:9) האם היית בוטח במישהו הידוע כבוגדני ונואש?
ברור שגם מי שאינם מאמינים באלוהים ניחנים ביכולת להתנהג בצורה מוסרית ולטפח קוד אתי מעשי ומכובד. לא אחת מתברר שהעקרונות הנעלים השזורים בהתנהגותם, הם פשוט תמונת ראי של ערכי המוסר המקראיים. אף שהם מתכחשים לקיומו של אלוהים, תפיסותיהם מעידות על כך שגלומה בהם היכולת לשקף את אישיות האל. הדבר מוכיח את אמיתות המקרא האומר שהאדם נברא ”בצלם אלוהים” (בראשית א׳:27; מעשי השליחים י״ז:26–28). השליח פאולוס אומר: ”הם מראים שפועַל התורה כתוב בלבם” (רומים ב׳:15).
כמובן, לא כל מי שיודע מה נכון, ניחן בכוח המוסרי לעשות את הישר והצודק. כיצד ניתן לגייס את הכוח המוסרי הנחוץ? הואיל והמעשים נובעים מן הלב, יש לטפח אהבה כלפי מחבר המקרא, יהוה אלוהים, ואהבה זו תעזור לנו לרכוש את העוצמה הדרושה (תהלים כ״ה:4, 5).
למצוא את הכוח לעשות טוב
הצעד הראשון בטיפוח אהבה כלפי אלוהים הוא להיווכח עד כמה מצוותיו סבירות ומעשיות. ”הן זאת היא אהבת אלוהים”, אומר השליח יוחנן, ”שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3). לדוגמה, המקרא מכיל עצות מעשיות היכולות לעזור לצעירים להבחין בין טוב לרע כשהם ניצבים בפני ההחלטה אם לשתות משקאות אלכוהוליים, ליטול סמים או לקיים יחסי מין לפני הנישואין. המקרא מסייע לזוגות נשואים לדעת כיצד ליישב חילוקי דעות, ויש בו קווים מנחים לגידול ילדים.a צעירים ומבוגרים כאחד יֵצאו נשכרים אם יחיו על־פי ערכי המוסר המקראיים, ואין זה משנה מהו הרקע החברתי, ההשכלתי והתרבותי שלהם.
כפי שאכילת מזון בריא נותנת לך את הכוח לעבוד, כך הקריאה בדבר־אלוהים תיתן לך את הכוח לחיות על־פי עקרונותיו. ישוע דימה את מוצא פי יהוה ללחם מחיה (מתי ד׳:4). עוד אמר: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי” (יוחנן ד׳:34). ההזנה מתוך דבר־אלוהים נתנה לישוע את הכלים להדוף פיתויים ולהחליט החלטות נבונות (לוקס ד׳:1–13).
ייתכן שתתקשה בתחילה להזין את שכלך מתוך דבר־אלוהים ולאמץ את עקרונותיו. אך זכור שבילדותך אולי לא אהבת את טעמם של המזונות שתרמו לבריאותך. כדי להתחזק, היה עליך ללמוד ליהנות ממזונות בריאים אלה. באותו אופן, אולי יידרש זמן עד אשר אמות המידה של אלוהים יהיו לטעמך. ככל שתתמיד לחיות על־פיהן, תלמד לאהוב אותן ותהיה חזק מבחינה רוחנית (תהלים ל״ד:9; טימותיאוס ב׳. ג׳:15–17). אתה תלמד לבטוח ביהוה ויבער בך הרצון ’לעשות טוב’ (תהלים ל״ז:3).
סביר להניח שלעולם לא תמצא את עצמך במצב שאליו נקלע ג׳וֹדי. בכל אופן, מדי יום ביומו אתה מחליט החלטות מוסריות, קטנות וגדולות. אם כן, המקרא מעודד אותך: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6). אם תלמד לבטוח ביהוה, לא זו בלבד שייטב לך היום, אלא אף תינתן לך ההזדמנות לחיות לנצח, שהרי הצייתנות ליהוה אלוהים היא הדרך המוליכה לחיים (מתי ז׳:13, 14).
[הערת שוליים]
a עצות מעשיות מתוך המקרא לגבי נושאים חשובים אלה ואחרים ניתן למצוא בספרים צעירים שואלים — תשובות מעשיות והסוד לחיי־משפחה מאושרים, שיצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
[קטע מוגדל בעמוד 6]
הדעה הרווחת עלולה להיות מושפעת מכוחות סמויים מן העין
[תמונות בעמוד 5]
לאורך הדורות נתגלעו ויכוחים בין הוגי דעות בשאלה מהו הנכון והלא־נכון
סוקרטס
קַנְט
קוֹנפוּציוּס
[שלמי תודה]
קנט: מתוך הספר s History of the World’The Historian; סוקרטס: מתוך הספר A General History for Colleges and High Schools; קונפוציוס: Korea ,Seoul ,Sung Kyun Kwan University
[תמונות בעמוד 7]
המקרא לא רק עוזר לנו להבחין בין טוב לרע, אלא גם מניע אותנו לעשות את הטוב