שאלות של קוראים
מדוע אחרי תחייתו הזמין ישוע את תוֹמא לגעת בו, ואילו קודם לכן מנע ממרים המגדלית לעשות כן?
תרגומי מקרא קדומים יותר מותירים את הרושם שישוע אסר על מרים לגעת בו. לדוגמה, תרגום המלך גֵ’ימס מתרגם את דברי ישוע בזו הלשון: ”אל תיגעי בי, כי עדיין לא עליתי אל אבי” (יוחנן כ׳:17). ואולם, הפועל היווני המקורי, המתורגם בדרך כלל ל”לגעת”, משמעו ”לדבוק ב־, להחזיק ב־, להיאחז ב־, לתפוס”. מן ההיגיון שישוע לא סתם התנגד לכך שמרים המגדלית תיגע בו, שכן הרשה לנשים אחרות שהיו ליד הקבר ’לאחוז ברגליו’ (מתי כ״ח:9).
תרגומים רבים בשפות מודרניות, כגון תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש, תרגום המקרא הירושלמי החדש והתרגום האנגלי החדש מבהירים לנו את פשר דבריו של ישוע. הם מתרגמים אותם כך: ”אל תיצמדי אליי”. מדוע אמר זאת ישוע למרים המגדלית שהייתה ממקורביו? (לוקס ח׳:1–3).
מרים המגדלית חששה ככל הנראה שישוע עומד לעזוב ולעלות השמיימה. מתוך רצון עז להיות עם אדונה, אחזה בו בחוזקה ולא הניחה לו ללכת. כדי להרגיע אותה ולהבהיר לה שאין הוא מתכוון לעזוב מייד, הורה לה ישוע שלא להיצמד אליו אלא ללכת אל תלמידיו ולבשר להם על תחייתו (יוחנן כ׳:17).
מאידך, השיחה בין ישוע לבין תוֹמא הייתה שונה. ישוע נגלה למספר תלמידיו, ותוֹמא לא היה ביניהם. מאוחר יותר הביע תוֹמא ספקות ביחס לתקומתו של ישוע ואמר שאם לא יראה במו עיניו את פצעי המסמרים וישים את אצבעו במקום שבו דקרו את ישוע בצידו ברומח, לא יאמין. מקץ שמונה ימים שוב נגלה ישוע לתלמידים. היה תוֹמא ביניהם, וישוע הזמין אותו לגעת בפצעיו (יוחנן כ׳:24–27).
אם כן, במקרה של מרים מדובר היה ברצון מוטעה למנוע את עזיבתו; במקרה של תוֹמא עזר ישוע לאדם אחוז ספקות. בשני המקרים פעל ישוע נכונה.