יהוה בעזרנו
”עֶזרי מעִם יהוה, עושה שמים וארץ” (תהלים קכ״א:2).
1, 2. (א) מדוע ניתן לומר שכולנו זקוקים מדי פעם לעזרה? (ב) מה טיבו של יהוה כעוזר?
מי מאיתנו מעולם לא נזקק לעזרה. האמת היא שכולנו זקוקים מדי פעם לעזרה — להתמודד עם בעיה מכבידה, להחזיק מעמד עקב אובדן כואב, לא להישבר בניסיון קשה. אנשים הזקוקים לעזרה פונים לרוב לחבר אכפתי. הם פורקים את אשר על לבם באוזני החבר וחשים הקלה. אך יש גבול לעזרה שחבר בשר ודם יכול להעניק. מה גם שאחרים אינם מסוגלים תמיד לעזור בשעת הצורך.
2 אך קיים עוזר אשר כוחו ומשאביו בלתי נדלים. יתרה מזו, הוא מבטיח לנו שלעולם לא ייטוש אותנו. הוא זה אשר עליו הכריז מחבר התהלים בביטחון מלא: ”עֶזרי מעִם יהוה” (תהלים קכ״א:2). מניין שאב המשורר את הביטחון שיהוה יהיה בעזרו? כדי להשיב על השאלה, הבה נבחן את מזמור קכ״א. הדיון יאפשר לנו להיווכח מדוע גם אנו יכולים לשאת עינינו בביטחון אל יהוה כעוזרנו.
מקור עזרה מהימן
3. אל אילו הרים ייתכן שהמשורר נשא עיניו, ומדוע?
3 בפתח דבריו מצביע מחבר התהלים על העובדה שיהוה הוא הבורא כבסיס לביטחון בו: ”אשא עיניי אל ההרים. מאין יבוא עזרי? עֶזרי מעִם יהוה, עושה שמים וארץ” (תהלים קכ״א:1, 2). המשורר לא נשא עיניו אל כל הר שהוא. בשעה שמילים אלו נכתבו, שכן מקדש יהוה בירושלים. העיר, הממוקמת גבוה בהרי יהודה, הייתה מקום משכנו הסמלי של יהוה (תהלים קל״ה:21). ייתכן שהמשורר נשא עיניו אל הרי ירושלים שעליהם ניצב מקדש יהוה וציפה בביטחון שיהוה יושיט לו עזרה. מניין נבע בטחונו שיהוה יכול לעזור לו? משום שהוא ”עושה שמים וארץ”. מחבר המזמור אמר במילים אחרות, ’לבטח מאומה לא ימנע מן הבורא הכול יכול לעזור לי!’ (ישעיהו מ׳:26).
4. כיצד הראה מחבר המזמור שיהוה ער בכל עת לצורכי משרתיו, ומדוע מחשבה זו מנחמת?
4 בהמשך מסביר כותב המזמור שיהוה ער בכל עת לצורכי משרתיו: ”אל ייתן לַמוֹט רגלך. אל ינום שומרֶך. הנה לא ינום ולא יישן, שומר ישראל” (תהלים קכ״א:3, 4). לא ייתכן שאלוהים ירשה שבוטחיו ’יִמוטו’ או יתנסו בנפילה שממנה לא יוכלו להתאושש (משלי כ״ד:16). מדוע? מפני שיהוה הוא כרועה השומר על כבשיו בשבע עיניים. האין זו מחשבה מנחמת? אף לא לרגע אחד יעצום יהוה את עיניו בפני צורכי משרתיו. מבטו עליהם יומם ולילה.
5. מדוע נאמר שיהוה ניצב על ’יד ימין’?
5 מתוך ביטחון שיהוה הוא מגנם הנאמן של משרתיו, כתב המשורר: ”יהוה שומרֶך. יהוה צִלְּךָ על יד ימינֶך. יומם השמש לא יַכֶּכָּה, וירח בלילה” (תהלים קכ״א:5, 6). לעובר אורח העושה דרכו ברגל במזרח התיכון, מקום מוצל הוא הגנה מבורכת מפני השמש הקופחת. יהוה הוא כצל למשרתיו: הוא מגן עליהם מלהט הצרות. שים לב שיהוה מתואר כמי שעומד על ’יד ימין’. במלחמות בימי קדם, המגן שהוחזק ביד שמאל לא הגן באופן מוחלט על יד ימינו של החייל. חבר נאמן בא להגנת רעהו ונעמד ונלחם לימינו. בדומה לו, יהוה נעמד בנאמנות ליד עובדיו, ערוך ומוכן להיחלץ לעזרתם.
6, 7. (א) כיצד מראה לנו מחבר המזמור שיהוה לעולם לא יחדל לעזור למשרתיו? (ב) מדוע אנו יכולים להיות משוכנעים בכך כמו מחבר המזמור?
6 האם אי פעם יחדל יהוה לעזור למשרתיו? המחשבה עצמה אינה מתקבלת על הדעת. מחבר התהלים סיים את המזמור במילים: ”יהוה ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך. יהוה ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם” (תהלים קכ״א:7, 8). שים לב שהכותב הסיט את הדגש מן ההווה אל העתיד. קודם לכן, בפסוק 5, אמר המשורר: ”יהוה שומרך” בזמן הווה. אך בפסוקים אלו כתב המשורר: ”יהוה ישמרך” בזמן עתיד. מובטח לעובדי האל האמיתיים שיהוה יהיה בעזרם גם בעתיד. לא משנה לאן ילכו, ולא משנה איזו צרה תינחת עליהם, לעולם לא תקצר ידו מהושיע (משלי י״ב:21).
7 מחבר מזמור קכ״א היה משוכנע שהבורא הכול יכול משגיח על משרתיו ברכּוּת האופיינית לרועה דואג ובערנות של שומר דרוך. יש לנו כל סיבה שבעולם להיות משוכנעים בכך כמוהו, שכן יהוה אינו משתנה (מלאכי ג׳:6). האם יוצא מכך שתמיד נזכה להגנה פיסית? לא, אך כל עוד נראה בו עוזרנו, הוא יגן עלינו מפני כל דבר שעלול לגרום לנו נזק רוחני. השאלה המתבקשת היא, ’כיצד יהוה עוזר לנו?’ נבחן ארבע דרכים. במאמר זה נראה כיצד עזר למשרתיו בימי המקרא. במאמר הבא נלמד כיצד הוא עוזר למשרתיו בימינו.
עזרה ממלאכים
8. מדוע אין זה מפתיע שלמלאכים עניין עז בטובתם של משרתי אלוהים עלי אדמות?
8 לפקודתו של יהוה סרים מיליוני מלאכים לאינספור (דניאל ז׳:9, 10). בנים רוחניים אלה מבצעים נאמנה את רצונו (תהלים ק״ג:20). היטב ידוע להם שיהוה אוהב מאוד את משרתיו מקרב בני האדם ושברצונו להושיט להם עזרה. אין זה מפתיע שלמלאכים עניין עז בטובתם של משרתי אלוהים עלי אדמות (לוקס ט״ו:10). אין ספק שהם שמחים לשמש כלי בידי יהוה למתן עזרה לבני אדם. באילו דרכים השתמש יהוה במלאכים כדי לעזור למשרתיו בימי קדם?
9. הבא דוגמה שבה הסמיך אלוהים את המלאכים להגן על האנשים הנאמנים לו.
9 אלוהים הסמיך את המלאכים להגן על האנשים הנאמנים לו ולחלצם. שני מלאכים סייעו ללוט ולבנותיו להימלט מחורבן סדום ועמורה (בראשית י״ט:1, 15–17). מלאך אחד היכה 000,185 חיילים אשורים שאיימו על ירושלים (מלכים ב׳. י״ט:35). כאשר הושלך דניאל לגוב האריות, שלח יהוה ”את מלאכו וסגר את פי האריות” (דניאל ו׳:22, 23). מלאך יהוה שחרר את השליח פטרוס מבית הסוהר (מעשי השליחים י״ב:6–11). המקרא מזכיר דוגמאות רבות אחרות של הגנה מצד מלאכים, דוגמאות המאמתות את הכתוב בתהלים ל״ד:8: ”חונה מלאך יהוה סביב ליראיו, ויחלצם”.
10. כיצד השתמש יהוה במלאך כדי לעודד את הנביא דניאל?
10 מדי פעם השתמש יהוה במלאכים כדי לעודד ולחזק את משרתיו הנאמנים. דוגמה מרגשת מצויה בדניאל פרק י׳. בעת ההיא מלאו לדניאל קרוב ל־100 שנים. ייאוש רב אחז בנביא, ככל הנראה בשל שממת ירושלים והעיכוב בהקמת בית המקדש מחדש. הוא גם נתקף בהלה לאחר שראה חזון מטיל אימה (דניאל י׳:2, 3, 8). ברוב אהבתו שלח אלוהים מלאך לחזק את ידיו. לא אחת הזכיר המלאך לדניאל שהוא איש ”חמודות” בעיני אלוהים. ומה הייתה התוצאה? הנביא הקשיש אמר למלאך: ”חיזקתני” (דניאל י׳:11, 19).
11. מהי אחת הדוגמאות לכך שהמלאכים שימשו בהכוונת פעילות הכרזת הבשורה?
11 יהוה השתמש במלאכים גם להכוונת פעילות הכרזת הבשורה. מלאך הורה לפיליפוס לבשר על המשיח לסריס אתיופי, אשר בעקבות זאת נטבל (מעשי השליחים ח׳:26, 27, 36, 38). כעבור זמן קצר, היה זה רצון אלוהים שהבשורה תוכרז לנוכרים לא־נימולים. בחזון התגלה מלאך לקורנליוס והורה לו להזמין אליו את השליח פטרוס. כאשר מצאו השליחים מטעמו את פטרוס, אמרו: ”קורנליוס... צוּוה על־ידי מלאך קדוש לקרוא לך אל ביתו ולשמוע דברים מפיך”. פטרוס נענה להזמנה, וכך הצטרף הנוכרי הלא־נימול הראשון לקהילה המשיחית (מעשי השליחים י׳:22, 44–48). תאר לעצמך מה היית חש מעצם הידיעה שמלאך עזר לך לבוא במגע עם אדם שלבו נכון לאמת!
עזרה באמצעות רוח הקודש
12, 13. (א) מדוע היה לשליחי ישוע יסוד מוצק להאמין שרוח הקודש תוכל לעזור להם? (ב) באיזו דרך חיזקה רוח הקודש את המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה?
12 זמן קצר לפני מותו, הרגיע ישוע את שליחיו שהם לא יישארו לבד בלי כל עזרה. האב ייתן להם ”מנחם, רוח הקודש” (יוחנן י״ד:26). לשליחים היה יסוד מוצק לאמונה שרוח הקודש תוכל לעזור להם. הרי כתבי־הקודש משופעים במקרים שבהם יהוה בא לעזרת משרתיו באמצעות רוח הקודש, הכוח החזק ביותר ביקום.
13 לא אחת שימשה רוח הקודש לחיזוק בני אדם למען יבצעו את רצון יהוה. רוח הקודש צלחה על השופטים שהושיעו את עם ישראל (שופטים ג׳:9, 10; ו׳:34). רוח זו נסכה במשיחיים בני המאה הראשונה את הכוח להמשיך לבשר באומץ לב חרף כל צורות ההתנגדות (מעשי השליחים א׳:8; ד׳:31). ההצלחה שנחלו בביצוע שירותם העידה כאלף עדים על פעולתה של רוח הקודש. הרי איך עוד ניתן להסביר כיצד ”אנשים פשוטים ובלתי מלומדים” יכלו להפיץ את בשורת המלכות ברחבי העולם המוכר דאז? (מעשי השליחים ד׳:13; קולוסים א׳:23).
14. כיצד משתמש יהוה ברוח קודשו כדי להאיר את עיני משרתיו?
14 רוח הקודש שימשה בידי יהוה גם כדי להאיר את עיני משרתיו. בסיועה של רוח אלוהים, עלה בידי יוסף לפתור את חלומותיו הנבואיים של פרעה (בראשית מ״א:16, 38, 39). ברוחו גילה יהוה את מטרותיו לענווים והסתירן מן הגאים (מתי י״א:25). ביחס לכל אשר מכין יהוה ”לאוהביו”, אמר השליח פאולוס: ”לנו גילה אלוהים על־ידי רוחו” (קורינתים א׳. ב׳:7–10). רק בעזרת רוח הקודש ניתן להבין את רצון אלוהים לאשורו.
עזרה מדבר־אלוהים
15, 16. מה נצטווה יהושע לעשות כדי לנהוג בחוכמה?
15 דברו של יהוה, אשר נכתב ברוחו, ”מועיל הוא להוראה”, ומאפשר למשרתי האלוהים להיות ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). במקרא ישנן דוגמאות רבות שבהן משרתי אלוהים בימי קדם נעזרו בחלקים מתוך דברו שכבר היו בנמצא.
16 כתבי־הקודש סייעו במתן הדרכה טובה לעובדי אלוהים. כאשר הוטלה על כתפי יהושע האחריות להנהיג את עם ישראל, נאמר לו: ”לא ימוש ספר התורה הזה [שנכתב בידי משה] מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל”. שים לב שאלוהים לא הבטיח ליהושע להחדיר חוכמה לשכלו בדרך נס. אם יקרא ב”ספר התורה” ויהרהר בו, אז ישכיל, כלומר, אז ינהג בחוכמה (יהושע א׳:8; תהלים א׳:1–3).
17. כיצד חלקים מכתבי־הקודש שהיו בנמצא עזרו הן לדניאל והן למלך יאשיהו?
17 דברו הכתוב של אלוהים סייע גם בגילוי רצונו ומטרתו. לדוגמה, דניאל הבין מתוך כתבי ירמיהו כמה זמן תעמוד ירושלים בשיממונה (ירמיהו כ״ה:11; דניאל ט׳:2). תן דעתך גם לאשר אירע בימי יאשיהו מלך יהודה. בימים ההם סר העם מיהוה, והמלכים ככל הנראה לא העתיקו ולא קיימו את התורה (דברים י״ז:18–20). אך כאשר נערכו עבודות שיפוץ בבית המקדש, נמצא ”ספר התורה”, אולי הספר שנכתב בידי משה. היה זה ככל הנראה העותק המקורי, אשר הושלם כ־800 שנה קודם לכן. לאחר שהוקרא באוזני יאשיהו, הבין המלך עד כמה רחק העם מרצון יהוה ונקט צעדים נחרצים לקיים את הכתוב בספר (מלכים ב׳. כ״ב:8; כ״ג:1–7). האין זה ברור שחלקים מכתבי־הקודש שהיו בנמצא עזרו למשרתי אלוהים בימי קדם?
עזרה מצד בני אמונתנו
18. מדוע ניתן לומר שבכל פעם שמשרת אלוהים מסייע לרעהו, יהוה הוא שעומד מאחורי העזרה?
18 לעתים קרובות עוזר לנו יהוה דרך בני אמונתנו. בכל פעם שמשרת אלוהים מסייע לרעהו, יהוה הוא שעומד מאחורי העזרה. מדוע? משני טעמים. ראשית, רוח הקודש מעורבת בכך. הרוח מניבה פרי, לרבות אהבה וטוב לב, במי שחפצים בהשפעתה (גלטים ה׳:22, 23). אם כן, כאשר ניעור בעובד אלוהים הרצון להושיט עזרה לאחיו, מעיד הדבר על פעולתה של רוח יהוה. שנית, נבראנו בצלם אלוהים (בראשית א׳:26). משמע הדבר שיש בכוחנו לשקף את תכונותיו, כולל טוב לב וחמלה. לכן כל אימת שמשרת יהוה בא לעזרת רעהו, מקור העזרה האמיתי הוא האל שאת דמותו אנו משקפים.
19. על־פי המקרא, כיצד סיפק יהוה עזרה באמצעות בני האמונה?
19 כיצד סיפק יהוה עזרה בימי המקרא באמצעות עובדיו? בלא־מעט מקרים מניע יהוה את אחד ממשרתיו לייעץ לחברו, כפי שירמיהו השיא עצה מצילת חיים לברוך (ירמיהו מ״ה:1–5). מעת לעת, ראו עובדי האל האמיתיים חובה לעצמם לספק עזרה חומרית לבני אמונתם, כשם שהמשיחיים במקדוניה ובאָכָיָה היו להוטים לעזור לאחיהם הנזקקים בירושלים. השליח פאולוס ציין שנדיבות זו מובילה בצדק ל”הודיה לאלוהים” (קורינתים ב׳. ט׳:11).
20, 21. באילו נסיבות חיזקו האחים מרומא את השליח פאולוס?
20 מרגשים במיוחד הם המקרים שבהם משרתי יהוה השקיעו מאמצים עילאיים לחזק ולעודד איש את רעהו. הנה דוגמה הקשורה לשליח פאולוס. בדרכו לרומא כאסיר, התהלך פאולוס בדרך הרומית הידועה בשם וִיָה אַפְּיָה. החלק האחרון במסע היה לא־נעים במיוחד, משום שהצועדים בדרך הגיעו לאזור נמוך וביצתי.a האחים בקהילה שברומא ידעו שפאולוס בדרכו אליהם. מה יעשו? האם ימתינו בניחותא בבתיהם שבעיר עד בואו ואחר כך יצאו להקביל את פניו?
21 כותב המקרא, לוקס, אשר התלווה לפאולוס במסעו, מגולל את אשר קרה: ”האחים אשר שם [ברומא] שמעו עלינו ויצאו לקראתנו עד לכיכר אַפִּיוֹס ושלושת הפונדקים”. התוכל לראות את התמונה בעיני רוחך? בידיעה שפאולוס בדרך, יצאה לקראתו משלחת אחים מרומא. חלקם חיכו בכיכר אַפִּיוֹס, תחנה ידועה המרוחקת כ־74 קילומטר מרומא. היתר המתינו בשלושת הפונדקים, תחנה הרחוקה כ־58 קילומטר מן העיר. כיצד הגיב פאולוס? לוקס מדווח: ”כשראה אותם שאול [פאולוס], הודה לאלוהים והתעודד” (מעשי השליחים כ״ח:15). שווה בנפשך — פאולוס ראה את האחים שלא חסכו מאמצים ועשו את כל הדרך הזו, ודי היה לו במראה זה כדי להתעודד ולהתנחם! ולמי הודה על תמיכה זו? הוא הודה למי שעמד מאחוריה, ליהוה אלוהים.
22. מהו הפסוק השנתי לשנת 2005, ועל מה נדבר במאמר הבא?
22 מגעיו של אלוהים המתועדים בכתבי־הקודש מדברים בעד עצמם. הוא עוזר טוב מאין כמוהו. אין זה אלא הולם שהפסוק השנתי של עדי־יהוה לשנת 2005 לקוח מתוך תהלים קכ״א:2: ”עזרי מעִם יהוה”. אך כיצד עוזר לנו יהוה כיום? על כך נדבר במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a המשורר הרומי הוֹרַצְיוּס (65–68 לפה״ס), אשר צעד באותה דרך, דיבר על קשיי הקטע האחרון במסע. הוא תיאר את כיכר אַפִּיוֹס כ”עמוסה בשייטים ובעלי פונדקים קמצנים”. הוא הלין על ”היתושים והצפרדעים הארורים” ועל ”המים הסרוחים”.
האם אתה זוכר?
באילו דרכים עזר יהוה —
• באמצעות מלאכים?
• באמצעות רוח קודשו?
• באמצעות דברו הכתוב?
• באמצעות בני אמונתנו?
[קטע מוגדל בעמוד 15]
הפסוק השנתי לשנת 2005 יהיה: ”עזרי מעִם יהוה” (תהלים קכ״א:2).
[תמונה בעמוד 16]
פאולוס הודה לאלוהים על העזרה שהושיטו לו האחים מרומא