האם אתה מוכן לקבל את עזרת יהוה?
”יהוה לי בעוזריי; לא אירא” (עברים י״ג:6).
1, 2. מדוע חשוב שנקבל את עזרתו והדרכתו של יהוה בחיים?
תאר לעצמך שאתה מטייל לאורך מסלול הררי. אינך לבד משום שמדריך מיומן מאין כמוהו התנדב להתלוות אליך. יש לו ניסיון עשיר וסבולת גבוהה פי כמה וכמה יותר ממך, ולמרות זאת הוא צועד לידך בסבלנות. הוא שם לב שמדי פעם אתה מועד, ומתוך דאגה לבטחונך מושיט את ידו כדי לעזור לך לעבור מקום מסוכן במיוחד. האם תדחה את עזרתו? ודאי שלא! בטיחותך מוטלת על כף המאזניים.
2 בתור משיחיים עלינו לצעוד בדרך חתחתים. האם נגזר עלינו להתהלך בגפנו בדרך צרה זו? (מתי ז׳:14) לא, המקרא מלמד שהמדריך הטוב ביותר שבנמצא, יהוה אלוהים, מאפשר לבני האדם להתהלך עימו (בראשית ה׳:24; ו׳:9). האם יהוה עוזר למשרתיו לאורך הדרך? הנה דבריו: ”אני, יהוה אלוהיך, מחזיק ימינך, האומר לך, ’אל תירא. אני עזרתיך’” (ישעיהו מ״א:13). בדומה למדריך בדוגמה שהוזכרה קודם לכן, יהוה מושיט בטוב לבו את ידו ומציע את ידידותו לכל החפץ להתהלך עימו. ספק רב אם מישהו מאיתנו ירצה לדחות את עזרתו!
3. באילו שאלות נדון במהלך המאמר?
3 במאמר הקודם דיברנו על ארבע דרכים שבהן עזר יהוה למשרתיו בימי קדם. האם הוא עוזר למשרתיו כיום באותן דרכים? כיצד נוכל לוודא שאנו אכן מקבלים את עזרתו? כעת נדון בשאלות הללו. כך נהיה משוכנעים יותר שיהוה הוא אכן עוזרנו (עברים י״ג:6).
עזרה מצד מלאכים
4. מדוע יכולים משרתי אלוהים כיום להיות משוכנעים בכך שהמלאכים לצידם?
4 האם המלאכים מסייעים למשרתי יהוה בני זמננו? אכן כן. אין הם מופיעים כיום באופן גלוי לעין כדי לחלץ את עובדי האל האמיתיים מסכנה. גם בימי המקרא, נדיר היה שהמלאכים פעלו בדרך זו. מרבית פעילותם הייתה סמויה מעין האדם, כפי שקורה היום. בכל אופן, משרתי אלוהים אשר הבינו שהמלאכים לצידם, שאבו מכך עידוד רב (מלכים ב׳. ו׳:14–17). גם לנו יש סיבה טובה להתעודד כמותם.
5. כיצד מראה המקרא שהמלאכים מעורבים בפעילות הכרזת הבשורה בימינו?
5 מלאכי יהוה מתעניינים בעיקר בפעילות מיוחדת שאנו מעורבים בה. באיזו פעילות מדובר? התשובה מצויה בההתגלות י״ד:6: ”ראיתי מלאך אחר מעופף באמצע השמים, אשר לו בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם”. ”בשורת עולם” זו קשורה בבירור ל’בשורת המלכות’, אשר על־פי נבואת ישוע, ”תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים” בטרם יקיץ הקץ על הסדר הנוכחי (מתי כ״ד:14). כמובן, המלאכים אינם מבשרים במישרין. ישוע הטיל תפקיד רציני זה על בני אדם (מתי כ״ח:19, 20). האין זה מעודד לדעת שבעודנו מבצעים תפקיד זה, המלאכים הקדושים — יצורים רוחניים נבונים ורבי עוצמה — מושיטים לנו עזרה?
6, 7. (א) מניין לנו שהמלאכים תומכים בהכרזת הבשורה? (ב) כיצד נוכל להבטיח שנזכה לתמיכת מלאכי יהוה?
6 קיימות ראיות למכביר לתמיכת המלאכים בפעילותנו. לדוגמה, פעמים רבות מגיעים לאוזנינו דיווחים על עדי־יהוה שפגשו במהלך שירותם אדם שזמן קצר קודם לכן התפלל לאלוהים שיעזור לו למצוא את האמת. מקרים כאלו מתרחשים יותר מדי פעמים מכדי לפטור אותם כצירופי מקרים. כתוצאה מעזרה זו מצד המלאכים, יותר ויותר אנשים לומדים ליישם את מה ש’המלאך המעופף באמצע השמים’ מכריז: ”יראו את אלהים ותנו לו כבוד” (ההתגלות י״ד:7).
7 האם אתה מייחל ליהנות מתמיכת מלאכיו האדירים של יהוה? אם כן, עשה כל מאמץ לבצע את מיטבך בשירות (קורינתים א׳. ט״ו:58). אם ניתן מעצמנו בלב רחב במשימה מיוחדת זו שמטעם יהוה, אין ספק שמלאכיו יהיו בעזרנו.
עזרה משר המלאכים
8. איזה מעמד רם יש לישוע בשמים, ומדוע יש בכך כדי לחזקנו?
8 יהוה מושיט לנו גם עזרה מסוג אחר במעורבות המלאכים. בההתגלות י׳:1 מתואר ’מלאך רב כוח’ אשר ”פניו כשמש”. מלאך זה שנגלה בחזון מסמל ככל הנראה את ישוע המשיח המהולל בסמכותו השמימית (ההתגלות א׳:13, 16). האם ישוע באמת מלאך? במובן מסוים כן, שהרי הוא שר המלאכים (תסלוניקים א׳. ד׳:16). ישוע חזק מכל שאר בניו הרוחניים של יהוה. יהוה הפקיד אותו על כל צבא מלאכיו. שר המלאכים הוא מקור עזרה רב עוצמה. באילו דרכים?
9, 10. (א) כיצד משמש לנו ישוע כ”מליץ” כאשר אנו חוטאים? (ב) איזו עזרה נוכל למצוא במופת שהותיר לנו ישוע?
9 השליח הקשיש יוחנן כתב: ”אם יחטא איש יש לנו מליץ לפני האב — ישוע המשיח, הצדיק” (יוחנן א׳. ב׳:1). מדוע ציין יוחנן שישוע משמש לנו ”מליץ” בייחוד כאשר אנו ’חוטאים’? ובכן, אנו חוטאים מדי יום, והחטא סופו מוות (קהלת ז׳:20; רומים ו׳:23). אבל, ישוע הקריב את חייו כקורבן על חטאינו. כיום הוא לצד אבינו הרחמן כדי להפגיע בעדנו. כולנו זקוקים לעזרה זו. כיצד ניתן לקבלה? עלינו להתחרט על חטאינו ולבקש סליחה על בסיס קורבנו של ישוע. עלינו גם להימנע מלשוב ולחטוא.
10 ישוע לא רק מת למעננו, אלא גם הותיר לנו מופת מושלם (פטרוס א׳. ב׳:21). דוגמתו מנחה אותנו ומסייעת לנו להתוות את דרכנו למען נימנע מחטאים חמורים ונשביע את רצונו של יהוה אלוהים. האין אנו שמחים לקבל עזרה זו? ישוע הבטיח לתלמידיו שיעמוד לרשותם עוזר נוסף.
עזרתה של רוח הקודש
11, 12. מהי רוח יהוה, עד כמה חזקה היא, ומדוע אנו זקוקים לה כיום?
11 ישוע הבטיח: ”אני אבקש מהאב וייתן לכם מנחם אחר שיהיה עימכם לעולם: את רוח האמת אשר העולם אינו יכול לקבל” (יוחנן י״ד:16, 17). ”רוח האמת”, כלומר, רוח הקודש אינה ישות, אלא כוח — כוחו הפעיל של יהוה. היא חזקה לאין ערוך. היא הכוח ששימש את יהוה בבריאת היקום, בעשיית ניסים מרהיבים ובמתן חזונות לגילוי רצונו. מאחר שיהוה אינו משתמש כיום ברוחו באותן דרכים בדיוק, האם זה אומר שאין לנו צורך בה?
12 נהפוך הוא! ב”זמנים קשים” אלה אנו זקוקים יותר מתמיד לרוח יהוה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). היא מעניקה לנו את הכוח להחזיק מעמד בנסיונות. היא עוזרת לנו לטפח תכונות יפות המקרבות אותנו אל יהוה ואל אחינו ואחיותינו לאמונה (גלטים ה׳:22, 23). אם כן, כיצד נוכל להפיק תועלת מעזרה נפלאה זו שמטעם יהוה?
13, 14. (א) מניין לנו הביטחון שיהוה מספק את רוח קודשו למשרתיו בנפש חפצה? (ב) באיזה מעשה עלולים אנו להראות שאין אנו נכונים לקבל את מתת רוח הקודש?
13 ראשית, עלינו לבקש בתפילה את רוח הקודש. ישוע אמר: ”הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים ייתן את רוח הקודש למבקשים ממנו!” (לוקס י״א:13) יהוה הוא האב הטוב ביותר שניתן להעלות על הדעת. אם נבקש ממנו בכנות את רוח קודשו, אין זה מתקבל על הדעת שהוא ימנע מאיתנו מתנה זו. השאלה המתבקשת היא, האם אנו מבקשים את רוח קודשו? מן הראוי שנבקש זאת בתפילותינו מדי יום ביומו.
14 שנית, אנו פועלים בהתאם למתנה זו, ובדרך זו מקבלים אותה. הנה דוגמה: נניח שמשיחי נאבק בנטייה לצפות בפורנוגרפיה. הוא מתפלל שרוח הקודש תעזור לו להיפטר מן ההרגל המטונף הזה. הוא נועץ בזקני־קהילה, והם יעצו לו לנקוט צעד החלטי שאפילו לא להתקרב לחומר בזוי כזה (מתי ה׳:29). אך מה אם הוא מתעלם מעצתם וחושף את עצמו לפיתויים נוספים? האם הוא פועל בהתאם לתפילתו שרוח הקודש תעזור לו? או שמא הוא מסתכן בהעצבת רוח הקודש ובאובדן מתנה זו? (אפסים ד׳:30) כולנו צריכים לעשות כל שבכוחנו כדי להבטיח שנמשיך לקבל מתנה נפלאה זו מאת יהוה.
עזרה מדבר־אלוהים
15. כיצד נוכל להראות שאין אנו מקבלים את המקרא כמובן מאליו?
15 זה מאות שנים משמש המקרא מקור עזרה למשרתי יהוה הנאמנים. במקום לקבל את כתבי־הקודש כמובן מאליו, עלינו לזכור שניתן להפיק מהם עזרה רבה לאין ערוך. כדי למצוא עזרה זו, יש צורך במאמצים. עלינו להפוך את קריאת המקרא לחלק משגרת חיינו הרגילה.
16, 17. (א) כיצד מתאר הכתוב בתהלים א׳:2, 3 את התועלת הצומחת מקריאת תורת אלוהים? (ב) כיצד עולָה מתוך הכתוב בתהלים א׳:3 תמונה של עבודה קשה?
16 ביחס לאדם ירא אלוהים נאמר בתהלים א׳:2, 3: ”בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פַלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה יצליח”. האם אתה מבין את המסר? קל לקרוא את המילים הללו ולהגיע למסקנה שהן פשוט מציירות שלווה מרנינה — עץ עבות הצומח על גדות נהר. מה נעים לנמנם בצילו של העץ בשעות אחר הצהריים! אך המזמור אינו מזמין אותנו לחשוב על מנוחה. התמונה העולה מתוכו די שונה, תמונה המרמזת על עבודה קשה. מדוע אנו אומרים זאת?
17 שים לב שהעץ במזמור אינו סתם עץ עבות שצמח במקרה בקרבת נהר. זהו עץ פרי, אשר ’נשתל’ בכוונה תחילה במקום נבחר — ”על פלגי מים”. איך ייתכן שעץ יצמח סמוך ליותר מפלג מים אחד? בפרדס של עצי פרי, יכול מאוד להיות שבעל הפרדס חופר תעלות השקיה שיזרימו מים אל שורשיהם של עציו יקרי הערך. אהה, כעת התמונה מתבהרת! אם אנו כעץ פורח מבחינה רוחנית, פריחתנו נובעת מתוך עבודה רבה הנעשית למעננו. אנו חלק מארגון המזרים אלינו מֵי אמת טהורים, אך מחובתנו למלא את חלקנו. מן ההכרח שנימצא בנקודה שתאפשר לנו לקלוט את המים היקרים הללו, כלומר, לשקוע בהרהורים ובמחקרים הדרושים על מנת להביא את אמיתות דבר־אלוהים אל שכלנו ואל לבנו. כך גם אנו נעשה פרי טוב.
18. מה דרוש כדי למצוא תשובות מקראיות לשאלותינו?
18 המקרא אינו מועיל לנו אם הוא מונח על מדף מבלי שיפתחו אותו. בנוסף לכך, אין הוא קמיע — כאילו נוכל לעצום את עינינו, לפתוח בו באקראי ולצפות למצוא בדף שממולנו תשובה לשאלה. לפני קבלת החלטות, מן הצורך ’לחפור’ להשגת ”דעת אלוהים” כפי שמחפשים אוצר הטמון באדמה (משלי ב׳:1–5). לרוב יש צורך במחקר שקדני ומדוקדק כדי למצוא עצות מקראיות הנוגעות לצורכינו המיוחדים. לרשותנו פרסומים מקראיים רבים המסייעים לנו במחקר. אם אנו נעזרים בהם כדי לחפור בחריצות למציאת פניני חוכמה בדבר־אלוהים, אנו אכן נהנים מעזרתו של יהוה.
עזרה מצד בני אמונתנו
19. (א) מדוע ניתן לראות במאמרים בחוברת המצפה או בעורו! עזרה מצד בני אמונתנו? (ב) כיצד עזר לך מאמר מסוים בכתבי העת שלנו?
19 מאז ומתמיד היוו משרתי יהוה מקור עזרה זה לזה. האם יהוה השתנה? לא ולא. אין ספק שכל אחד מאיתנו יכול להיזכר במקרים שבהם קיבל ברגע המתאים בדיוק את העזרה הנחוצה לו מצד בני אמונתו. לדוגמה, האם אתה זוכר איזה מאמר בכתב עת המצפה או עורו! שניחם אותך בשעת הצורך, או שעזר לך לפתור בעיה או לעמוד בהתקפה כלשהי על אמונתך? יהוה סיפק לך את העזרה באמצעות ”העבד הנאמן” אשר מופקד לתת ’אוכל בעיתו’ (מתי כ״ד:45–47).
20. באילו דרכים מוכיחים עצמם הזקנים כ’מתנות באדם’?
20 אך על־פי־רוב, העזרה שאחינו לאמונה מעניקים לנו היא עזרה ישירה יותר. זקן־קהילה נושא נאום החודר ללבנו, או עורך ביקור רעייה המסייע לנו בזמנים קשים או מייעץ לנו באדיבות עצות העוזרות לנו לזהות חולשה כלשהי ולהתגבר עליה. משיחית אסירת תודה כותבת בנוגע לעזרה שהעניק לה זקן־קהילה: ”הוא הקדיש לי זמן בשירות השדה כדי לעודד אותי להיפתח. לילה קודם לכן התפללתי ליהוה וביקשתי שאמצא אוזן קשבת. למחרת, שוחח איתי האח בנימה אוהדת ואדיבה. הוא פקח את עיניי לראות איך יהוה עזר לי לאורך השנים. אני מודה ליהוה ששלח אליי את הזקן הזה”. בכל הדרכים האלו מוכיחים הזקנים כי הם ’מתנות באדם’ שאותן מספק יהוה דרך ישוע המשיח כדי שיעזרו לנו להתמיד בדרך המוליכה לחיים (אפסים ד׳:8).
21, 22. (א) מה קורה כאשר חברי הקהילה מיישמים את העצה שבפיליפים ב׳:4? (ב) מדוע נודעת חשיבות גם למעשי חסד קטנים?
21 מלבד זקני־הקהילה, כל משיחי נאמן חפץ ליישם את המצווה שנכתבה ברוח הקודש, שכל אחד ”אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו” (פיליפים ב׳:4). כאשר חברי הקהילה המשיחית מיישמים את העצה, נעשים מעשי חסד יפים. לדוגמה, למשפחה אחת אירעה לפתע טרגדיה כפולה. האב לקח את בתו הקטנה לחנות. בדרכם הביתה, נקלעו לתאונת דרכים. הבת נהרגה; האב נפצע קשה. עם שחרורו מבית־החולים, היה בתחילה מאוד מוגבל ולא יכול היה לעשות דבר בכוחות עצמו. אשתו הייתה בסערת רגשות ולא היה בכוחה לטפל בו בגפה. לכן זוג אחד בקהילה אירח את ההורים השכולים בביתם ודאג להם במשך מספר שבועות.
22 כמובן, לא כל מעשי החסד כרוכים בטרגדיה ובהקרבות אישיות כאלו. לעתים אנו מקבלים עזרה בקנה מידה קטן בהרבה. אך לא משנה כמה קטן מעשה החסד, אנו מוקירים זאת. התוכל להיזכר במקרים שבהם אח או אחות אמרו לך מילה טובה או עשו עבורך מעשה מתחשב, וזו הייתה העזרה שבדיוק נדרשה לך? פעמים רבות יהוה דואג לנו בדרכים אלו (משלי י״ז:17; י״ח:24).
23. מה חושב יהוה על המאמצים שאנו משקיעים במתן עזרה זה לזה?
23 התרצה לשמש כלי בידי יהוה להושטת עזרה לזולת? זכות זו פתוחה בפניך. למעשה, יהוה מעריך מאמצים אלה מצידך. בדברו נאמר: ”מלווה יהוה חונן דל, וגמולו ישלם לו” (משלי י״ט:17). הנתינה מעצמנו למען אחינו ואחיותינו מולידה שמחה רבה (מעשי השליחים כ׳:35). מי שגוזרים על עצמם חיי בדידות אינם מתנסים בשמחה הנובעת מהושטת עזרה ובהתרוממות הרוח הצומחת מתוך קבלתה (משלי י״ח:1). אם כן, הבה נהיה נאמנים ונתכנס יחדיו באסיפות משיחיות כדי לעודד איש את רעהו (עברים י׳:24, 25).
24. מדוע אין לנו שום סיבה לחוש מקופחים על כך שלא זכינו לראות את ניסיו המרהיבים של יהוה בעבר?
24 מה טוב ומה נעים לחשוב על הדרכים שבהן יהוה עוזר לנו! אומנם אין אנו חיים בתקופה שבה יהוה מחולל ניסים מרהיבים לביצוע מטרותיו, אך אין לנו סיבה לחוש מקופחים. החשוב מכול הוא שיהוה מעניק לנו את העזרה הדרושה למען נשמור לו אמונים. אם נחזיק מעמד באמונה, נזכה לחזות במעשים המרהיבים והמפוארים ביותר של יהוה בכל הזמנים! יהא מנוי וגמור עימנו לקבל ולנצל עד תום את עזרתו האוהבת של יהוה וכך נוכל לחזור על המילים שבפסוק השנתי לשנת 2005: ”עזרי מעם יהוה” (תהלים קכ״א:2).
מה דעתך?
כיצד מספק לנו יהוה את העזרה הנחוצה לנו כיום —
• באמצעות מלאכים?
• באמצעות רוח קודשו?
• באמצעות דברו הכתוב?
• באמצעות בני אמונתנו?
[תמונה בעמוד 18]
טוב לדעת שהמלאכים תומכים במלאכת הכרזת הבשורה
[תמונה בעמוד 21]
יהוה עשוי להשתמש באחד מבני אמונתנו כדי לספק לנו את הנחמה הדרושה