’למצוא מרגלית אחת יקרת ערך’
”מלכות השמים היא המטרה שאליה חותרים, והחותרים אליה אוחזים בה” (מתי י״א:12, ע״ח).
1, 2. (א) איזו תכונה נדירה תיאר ישוע באחד ממשליו על המלכות? (ב) מה סיפר ישוע במשל המרגלית יקרת הערך?
היש דבר היקר לך עד כדי כך שתיתן את כל אשר לך ותקריב את כל רכושך כדי להשיגו? אף שאנשים מדברים על מסירות ברדיפתם אחר מטרה כלשהי — כסף, תהילה, סמכות או מעמד — נדיר שאדם נתקל בדבר כה נחשק, שהוא מוכן לוותר על הכול למענו. ישוע המשיח התייחס לתכונה נדירה ונערצת זו באחד ממשליו מעוררי המחשבה בדבר מלכות אלוהים.
2 את המשל סיפר לתלמידיו ביחידות, ולרוב הוא מכונה משל המרגלית יקרת הערך. פתח ישוע את פיו ואמר: ”עוד דומה מלכות השמים לסוחר המחפש מרגליות יפות. כאשר מצא מרגלית אחת יקרת ערך הלך ומכר את כל אשר לו וקנה אותה” (מתי י״ג:36, 45, 46). מה רצה שמאזיניו ילמדו מן המשל? איזו תועלת נוכל להפיק מדבריו של ישוע?
ערכן הרב של המרגליות
3. מדוע נחשבו הפנינים המובחרות ליקרות ערך בעת העתיקה?
3 עוד מימי קדם נחשבו המרגליות, או הפנינים, לאבני חן. ספר עיון אחד מציין שלפי המלומד הרומי פְּלִינִיוּס הזקן, היו הפנינים ”הראשונות במעלה מבין כל חפצי הערך”. להבדיל מזהב, כסף או אבנים יקרות אחרות, הפנינים נוצרות על־ידי יצורים חיים. ידוע כי צדפות מסוגים מסוימים עוטפות חומרי גירוי כלשהם — כגון רסיסי אבן — בשכבות ריר הקרוי דַר והופכות אותם לפנינים בוהקות. בעת העתיקה נדלו מיטב הפנינים בים סוף, במפרץ הפרסי ובאוקיינוס ההודי — הרחק מארץ ישראל. אין ספק שזו הסיבה שישוע דיבר על ”סוחר [”נודד”, ע״ח] המחפש מרגליות יפות”. דרושים מאמצים עילאיים למציאת פנינים יקרות ערך.
4. מה עיקר הלקח הנלמד ממשלו של ישוע על הסוחר הנודד?
4 על אף העובדה שפנינים מובחרות נסחרות מימים ימימה במחיר גבוה, ערכן הכספי לא היה עיקר הלקח הנלמד ממשלו של ישוע. ישוע לא סתם דימה את מלכות אלוהים במשל זה לפנינה יקרת ערך; הוא הסב את תשומת הלב ל”סוחר המחפש מרגליות יפות” ולמה שעשה לאחר שמצא מרגלית אחת. שלא כמו בעל חנות רגיל, סוחר מרגליות נודד היה מומחה במשלח ידו, אדם חד עין הניחן בכושר אבחנה לזיהוי תכונותיה האסתטיות והדקויות ההופכות את הפנינה לייחודית. הוא ידע לזהות פנינה אמיתית ולא ניתן היה להונות אותו בסחורה פחותת ערך או מזויפת.
5, 6. (א) מה יש לציין בנוגע לסוחר במשלו של ישוע? (ב) מה אנו למדים על הסוחר הנודד מן המשל על האוצר הטמון?
5 יש לציין דבר נוסף ביחס לאותו סוחר. סוחר מן השורה יחשב קודם כול את ערך השוק של הפנינה על מנת לדעת כמה לשלם עבורה ולצאת ברווח. יהיה עליו גם לשקול אם יש ביקוש לפנינה כדי שיצליח למוכרה ללא קושי. במילים אחרות, יהיה חשוב לו לראות רווח מיידי מהשקעתו ולא מעצם הבעלות על הפנינה. לא כן הסוחר במשלו של ישוע. לא היה לו כל עניין כספי או חומרי. למעשה, הוא היה מוכן לוותר על ”כל אשר לו” — ככל הנראה על כל מטלטליו ונכסיו האישיים — כדי להשיג את אשר חיפש.
6 מה שעשה האיש במשלו של ישוע נראה בוודאי כצעד לא־נבון בעיני מרבית הסוחרים. איש עסקים ממולח לא יעלה בדעתו להכניס את ראשו לעסקה מסוכנת שכזו. אולם, לסוחר במשלו של ישוע היה סולם ערכים שונה. גמולו לא התבטא ברווח כספי, אלא בשמחה ובסיפוק שבבעלותו דבר בעל ערך רב מאין כמוהו. נקודה זו מובהרת במשל מקביל שסיפר ישוע. הוא אמר: ”דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה, והנה מצאו איש. הוא טומן אותו שוב ובשמחתו הוא הולך ומוכר את כל אשר לו וקונה את השדה ההוא” (מתי י״ג:44). כן, השמחה שבמציאת האוצר ובהשגתו די היה בה כדי להניע את האיש לוותר על כל אשר לו. האם יש אנשים כאלה גם היום? הקיים אוצר הראוי להקרבה כזו?
מוקירי ערכה הרב
7. כיצד הראה ישוע כי הוא מוקיר את ערכה הרב של המלכות?
7 במשלו דיבר ישוע על ”מלכות השמים”. הוא בהחלט הוקיר בעצמו את ערכה הרב של המלכות. ספרי הבשורה מעידים על כך עדות רבת עוצמה. אחרי טבילתו ב־29 לספירה, ”החל ישוע להכריז ולומר: ’חיזרו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים’”. במשך שלוש שנים וחצי לימד המונים אודות המלכות. הוא צעד לאורכה ולרוחבה של הארץ ו”עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר כשהוא מכריז ומבשר את מלכות האלוהים” (מתי ד׳:17; לוקס ח׳:1).
8. מה עשה ישוע כדי להמחיש את מה שתחולל המלכות?
8 בניסים הרבים שחולל ברחבי הארץ — ריפוי חולים, האכלת רעבים, הכנעת איתני הטבע ואפילו הקמת מתים — המחיש ישוע את מה שתחולל מלכות אלוהים (מתי י״ד:14–21; מרקוס ד׳:37–39; לוקס ז׳:11–17). בסופו של דבר, כעדות לנאמנותו לאלוהים ולמלכות, הקריב את חייו ומת מות קדושים על עמוד הוקעה, כפי שאותו סוחר נודד ויתר מרצון על כל אשר לו עבור ”מרגלית אחת יקרת ערך”. ישוע חי ומת למען המלכות (יוחנן י״ח:37).
9. איזו תכונה נדירה בלטה בקרב תלמידיו הראשונים של ישוע?
9 ישוע העמיד את המלכות במרכז חייו, ובנוסף לכך קיבץ סביבו קבוצת תלמידים קטנה. גם הם הוקירו את ערכה הרב של המלכות. עימם נמנה אנדרי, אשר היה בתחילה מתלמידי יוחנן המטביל. כששמע מפי יוחנן כי ישוע הוא ”שה האלוהים”, מייד נמשך אליו הוא ותלמיד נוסף, — ככל הנראה אחד מבני זַבְדַי ששמו יוחנן — ושניהם הפכו לתלמידיו. אך בזאת לא תם הסיפור. ללא דיחוי הלך אנדרי אל אחיו שמעון ואמר לו: ”מצאנו את המשיח”. כעבור זמן קצר באו שמעון (אשר נודע ככיפא או כפטרוס) וכן פיליפוס וחברו נתנאל לכלל הכרה שישוע הוא המשיח. מעומק לבו אמר נתנאל לישוע: ”אתה בן האלוהים, אתה מלך ישראל!” (יוחנן א׳:35–49).
לדרבן לפעולה
10. כיצד הגיבו התלמידים לקריאתו של ישוע זמן מה לאחר פגישתם הראשונה עימו?
10 את ההתרגשות שאחזה באנדרי, בפטרוס, ביוחנן ובאחרים עם מציאת המשיח ניתן להשוות לזו שחש הסוחר כשמצא את המרגלית יקרת הערך. מה יעשו? ספרי הבשורה אינם מספרים לנו מה עשו מייד לאחר פגישתם הראשונה עם ישוע. מרביתם ככל הנראה שבו למסלול חייהם הרגיל. אך כעבור שישה חודשים עד שנה, שוב נתקל ישוע באנדרי, בפטרוס, ביוחנן וביעקב אחי יוחנן דגים לפרנסתם בים כינרת.a כראותו אותם אמר ישוע: ”בואו אחריי ואעשה אתכם דייגי אדם”. ומה הייתה תגובתם? באשר לפטרוס ולאנדרי נאמר בספר מתי: ”מייד עזבו את הרשתות והלכו אחריו”. באשר ליעקב וליוחנן, אנו קוראים: ”מייד עזבו את הסירה ואת אביהם והלכו אחריו”. ספר לוקס מוסיף ואומר כי הם ”עזבו את הכול והלכו אחריו” (מתי ד׳:18–22; לוקס ה׳:1–11).
11. כיצד ניתן להסביר את היענותם המיידית של התלמידים לקריאתו של ישוע?
11 האם היענותם המיידית של התלמידים נבעה מתוך דחף פתאומי? ודאי שלא! אף ששבו למשפחתם ולעסקי הדיג אחרי פגישתם הראשונה עם ישוע, אין ספק שמה שראו ושמעו במפגש ההוא הותיר בלבם ובשכלם רושם עז. בכמעט שנה שחלפה מאז, היה להם זמן למכביר לחשוב על הנושאים הללו. וכעת הגיעה העת לקבל החלטה. האם ינהגו כדוגמת הסוחר אשר לבו נסער ממציאת הפנינה היקרה לאין ערוך, ובתגובה לכך ’הלך [”וחיש מהר”, ע״ח]’ עשה את מה שעליו לעשות כדי לקנותה? כן. מה שראו ושמעו הסעיר את לבם. הם הבינו שהגיעה העת לפעולה. ואכן, כפי שהכתוב מלמד, ויתרו על הכול ללא היסוס ונעשו לתלמידי ישוע.
12, 13. (א) באיזו דרך הגיבו רבים ממאזיניו של ישוע? (ב) מה אמר ישוע בנוגע לתלמידיו הנאמנים, ומהי כוונת דבריו?
12 עד כמה שונים היו הם מאחרים שהוזכרו מאוחר יותר בספרי הבשורה! רבים מבין אלה שישוע ריפא והאכיל המשיכו בעיסוקיהם (לוקס י״ז:17, 18; יוחנן ו׳:26). היו שאף התחמקו מישוע, כאשר הזמינם ללכת אחריו (לוקס ט׳:59–62). בניגוד גמור לכך, אמר ישוע מאוחר יותר על הנאמנים: ”מימי יוחנן המטביל ועד עתה מלכות השמים היא המטרה שאליה חותרים, והחותרים אליה אוחזים בה” (מתי י״א:12, ע״ח).
13 מה משמעות המילה ”לחתור”? באשר לפועל היווני שהמונח נגזר מתוכו, המילון הפרשני למילים בתנ״ך ובברית החדשה מאת וַין אומר: ”הפועל מצביע על מאמץ עילאי”. ביחס לפועל זה, חוקר המקרא הַיינריך מֶייר אומר: ”כך מתוארת החתירה הנלהבת והמאבק הבלתי נלאה על מלכות המשיח הקרבה. ... כה נלהבת ונמרצת (לא עוד רגועה ומקווה) ההתעניינות ביחס למלכות”. בדומה לסוחר, אותם מעטים הבחינו מייד בדבר היקר באמת, ובלב שלם ויתרו על כל אשר להם למען המלכות (מתי י״ט:27, 28; פיליפים ג׳:8).
אחרים הצטרפו לחיפוש
14. כיצד הכין ישוע את שליחיו להכרזת בשורת המלכות, ומה הייתה התוצאה?
14 בהמשך שירותו הכשיר ישוע אחרים ועזר להם לחתור אל המלכות. ראשית, בחר 12 מקרב תלמידיו ומינה אותם לשליחים. הוא נתן להם הוראות מפורטות בשאלה כיצד יבצעו את שירותם והזהיר מפני הקשיים והבעיות הצפויים להם (מתי י׳:1–42; לוקס ו׳:12–16). במשך שנתיים בערך התלוו לישוע במסעות ההטפה שלו בכל רחבי הארץ ונהנו מיחסים הדוקים עימו. הם שמעו את אמרותיו, היו עדים לנפלאותיו וראו את דוגמתו האישית (מתי י״ג:16, 17). אין ספק שכל הרשמים הללו השפיעו עליהם עמוקות, עד כדי כך שבדומה לסוחר, היו נלהבים ומסורים ברדיפתם אחר המלכות.
15. מהי לדברי ישוע הסיבה האמיתית שתלמידיו צריכים לשמוח בזכותה?
15 בנוסף ל־12 השליחים ”מינה [ישוע] עוד שבעים ושניים ושלח אותם לפניו, שניים שניים, אל כל עיר ומקום אשר התכוון לבוא לשם”. גם להם סיפר על הנסיונות והקשיים הצפויים והורה להם שיאמרו לאנשים: ”קרבה מלכות האלוהים” (לוקס י׳:1–12). ה־70 חזרו מלאי שמחה ודיווחו לישוע: ”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו בשמך”. אבל להפתעתם, גילה להם ישוע שהעתיד צופן עבורם שמחה גדולה בהרבה, בזכות קנאותם למלכות. הוא אמר להם: ”אל תשמחו על שהרוחות נכנעות לכם; שימחו על כך ששמותיכם נכתבו בשמים” (לוקס י׳:17, 20).
16, 17. (א) מה אמר ישוע לשליחיו הנאמנים בלילה האחרון שבילה עימם? (ב) לאיזו שמחה ולאילו חיזוקים זכו השליחים מתוך דבריו של ישוע?
16 לבסוף, בלילה האחרון שבילה עם שליחיו, ב־י”ד בניסן 33 לספירה, כונן ישוע את מה שנודע לימים כסעודת האדון וציווה עליהם להנציח את המאורע. במהלך הערב אמר ל־11 שנותרו: ”אתם עמדתם איתי בנסיונותיי, ואני כורת לכם ברית כמו שכרת לי אבי — את המלכות, למען תאכלו ותשתו על שולחני במלכותי ותשבו על כסאות לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל” (לוקס כ״ב:19, 20, 28–30, הערת שוליים).
17 איזו שמחה וסיפוק הציפו ודאי את לבבם של השליחים לשמע מילותיו של ישוע! הוענקו להם הכבוד והזכות העילאיים ביותר שניתן לקבל כבני אנוש (מתי ז׳:13, 14; פטרוס א׳. ב׳:9). בדומה לסוחר, הם ויתרו על דברים רבים כדי ללכת אחרי ישוע ברדיפה אחר המלכות. כעת הובטח להם שההקרבות שהקריבו עד כה לא היו לשווא.
18. מי מלבד 11 השליחים נועדו להפיק תועלת מן המלכות?
18 לא רק השליחים שהיו עם ישוע בלילה ההוא נועדו להפיק תועלת מן המלכות. היה זה רצון יהוה ש־000,144 איש יובאו בברית המלכות כשליטים השותפים לישוע המשיח במלכות השמימית המפוארת. בנוסף לכך, השליח יוחנן ראה בחזון ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו... עומדים לפני הכיסא ולפני השה... וקוראים בקול גדול: ’הישועה לאלוהינו היושב על הכיסא ולשה’”. אלה הם נתיניה הארציים של המלכותb (ההתגלות ז׳:9, 10; י״ד:1, 4).
19, 20. (א) איזו הזדמנות פתוחה בפני אנשי כל העמים? (ב) איזו שאלה תידון במאמר הבא?
19 זמן קצר לפני שעלה השמיימה, ציווה ישוע על תלמידיו הנאמנים: ”על כן לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש, ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם. הנה איתכם אני כל הימים עד סיום הסדר העולמי” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). אם כן, אנשים בני כל העמים יהיו לתלמידיו של ישוע המשיח. גם הם יכוונו את לבבם למלכות — אם עבור גמול שמימי ואם עבור גמול ארצי — כפי שעשה הסוחר בעניין המרגלית היפה.
20 מדברי ישוע עולה כי מלאכת עשיית התלמידים תימשך עד ”סיום הסדר העולמי”. הישנם אנשים בימינו המוכנים לוותר על הכול כדוגמת הסוחר ברדיפה אחר מלכות אלוהים? שאלה זו תידון במאמר הבא.
[הערות שוליים]
a ייתכן שיוחנן בן זבדי הלך אחרי ישוע והיה עד לחלק מן הדברים שעשה אחרי פגישתם הראשונה, וכך התאפשר לו להעלותם על הכתב בשפה כה חיה בספר הבשורה שלו (יוחנן, פרקים ב׳ עד ה׳). בכל אופן, הוא כן שב לעסקי הדיג המשפחתיים שלו לזמן מה לפני שישוע הזמין אותו.
b לפרטים נוספים, ראה פרק י׳ בספר דעת המובילה לחיי־נצח, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
התוכל להסביר?
• מהו הלקח המרכזי ממשל הסוחר?
• כיצד הראה ישוע כי הוא מוקיר את ערכה הרב של המלכות?
• מה גרם לאנדרי, לפטרוס, ליוחנן ולאחרים להגיב בו במקום לקריאתו של ישוע?
• איזו הזדמנות נהדרת פתוחה בפני אנשי כל העמים?
[תמונה בעמוד 10]
’הם עזבו הכול והלכו אחרי ישוע’
[תמונה בעמוד 12]
לפני עלייתו השמיימה ציווה ישוע על תלמידיו לעשות תלמידים