ניסים — עובדה או בדיה?‏

עינו של האיש לכדה את המדבקה שעל גבי המכונית החולפת,‏ ”‏ניסים קורים — פשוט בקש מן המלאכים”‏.‏ על אף היותו דתי,‏ לא הבין בדיוק מה פשר המילים.‏ האם המדבקה מרמזת שהנהג מאמין בניסים?‏ או שמא הייתה זו דרך הומוריסטית להביע חוסר אמונה בניסים ובמלאכים גם יחד?‏

הנה דברים מעניינים שאמר הסופר הגרמני מנפרד ברתל:‏ ‏”‏נס הוא מילה שמייד מקטבת את הקוראים ויוצרת שני מחנות מנוגדים”‏.‏ המאמינים משוכנעים שניסים מתרחשים ואולי אף לעתים קרובות.‏a לדוגמה,‏ נמסר כי ביוון נשמעת בשנים האחרונות הטענה מפי המאמינים,‏ שניסים מתחוללים בערך אחת לחודש.‏ עקב כך,‏ בישוף בכנסייה היוונית אורתודוקסית הזהיר ואמר:‏ ”‏המאמינים נוטים לייחס לאלוהים,‏ למרים ולקדושים תכונות אנושיות.‏ אל להם להרחיק לכת”‏.‏

האמונה בניסים פחות נפוצה בארצות אחרות.‏ לפי סקר מטעם מכון אַלֶנסבָּך,‏ שפורסם בגרמניה בשנת 2002,‏ 71 אחוז מתושבי המדינה רואים בניסים מעשי בדיה ולא עובדה.‏ פחות משליש האוכלוסייה מאמינים בניסים,‏ וביניהם נמנות שלוש נשים הטוענות כי קיבלו מסר ממרים הבתולה.‏ מספר חודשים לאחר שמרים לכאורה נגלתה אליהן — מלוּוה במלאכים וביונה — דיווח העיתון הגרמני וֶסְטְפָאלֶנְפּוֹסְט:‏ ”‏עד כה קרוב ל־000,‏50 צליינים,‏ שוחרי מזור וסתם סקרנים עוקבים בדריכות אחר החזונות שראו הנשים”‏.‏ עוד 000,‏10 איש היו צפויים לזרום אל הכפר ולחוות התגלויות נוספות.‏ התגלויות דומות של מרים הבתולה אירעו כביכול בלוּרְד שבצרפת בשנת 1858 ובפַטִימָה שבפורטוגל ב־1917.‏

מה באשר לדתות שאינן מאמינות בישוע?‏

האמונה בניסים מצויה כמעט בכל הדתות.‏ האנציקלופדיה לדת (‏אנג׳)‏ מסבירה כי אבות הבודהיזם,‏ הנצרות והאיסלאם החזיקו בשלל דעות בנושא הניסים,‏ ומוסיפה:‏ ”‏דברי ימי הדתות הללו ממחישים בעליל שניסים וסיפורי ניסים מהווים חלק בלתי נפרד מחיי הדת של האדם”‏.‏ אותו מקור אומר כי ”‏בודהה בעצמו חולל לעתים ניסים”‏.‏ לימים,‏ ”‏כאשר הבודהיזם תקע יתד בסין,‏ נהגו שליחיו להיעזר בהפגנת כוחות פלאיים”‏.‏

האנציקלופדיה מתייחסת למספר ניסים לכאורה ומסכמת:‏ ”‏לא כל אדם מוכן להאמין לסיפורי ניסים פרי עטם של ביוגרפים דתיים,‏ אך אין ספק שהם חוברו מתוך כוונה טובה להאדיר את בודהה,‏ ולהראות שבכוחו לחנון את חסידיו הנלהבים בכוחות פלאיים”‏.‏ אותה אסמכתא אומרת אודות האיסלאם:‏ ”‏רוב החברה המוסלמית מעולם לא חדלה לצפות לניסים.‏ מוחמד מוצג במסורות (‏חַאדִיס‏)‏ כמי שפעמים רבות חולל ניסים בפומבי.‏ .‏.‏.‏ גם לאחר מותם נחשבים הקדושים כמי שמחוללים ניסים בקברם למען הנאמנים,‏ וציבור זה משווע באדיקות לשתדלנותם”‏.‏

מה באשר לניסים בנצרות?‏

הנוצרים ברובם חלוקים בדעותיהם.‏ יש שרואים את המסופר במקרא על הניסים שחוללו ישוע המשיח או משרתי אלוהים טרום משיחיים,‏ כאמת לאמיתה.‏ יחד עם זאת,‏ רבים מחזיקים בדעה של מתקן הדת הפרוטסטנטי מרטין לותר.‏ האנציקלופדיה לדת אומרת לגביו:‏ ”‏הן לותר והן קלווין כתבו כי עידן הניסים חלף עבר לו ושאין לצפות להם”‏.‏ הכנסייה הקתולית דבקה באמונתה בניסים ”‏מבלי לנסות ללמד עליהם זכות מבחינה שכלית”‏,‏ מציין אותו מקור עיון.‏ ואולם,‏ ”‏אנשי אקדמיה פרוטסטנטים סבורים כי קיום הנצרות היה בעיקרו עניין של מוסר,‏ ואלוהים והעולם הרוחני לא באו במגע עם חיי האדם היומיומיים ולא השפיעו עליהם במידה נרחבת”‏.‏

נוצרים אחרים,‏ כולל כמרים מסוימים,‏ מטילים ספק בניסים המוזכרים במקרא.‏ ראה,‏ לדוגמה,‏ את פרשת הסנה הבוער בשמות ג׳:‏1–5‏.‏ הספר מה באמת אומר המקרא (‏What the Bible Really Says)‏ מסביר כי מספר תיאולוגים גרמנים אינם רואים בכך נס של ממש.‏ הם מפרשים זאת כ”‏סמל למאבקו הפנימי של משה בייסורי מצפונו הבוערים”‏.‏ הספר מוסיף:‏ ”‏ניתן גם לראות בלהבות [‏להבין אותן]‏ כפרחים הפורחים באחת עם חשיפתם לאור השמש של נוכחות האל”‏.‏

ייתכן מאוד שהסבר כזה אינו מניח את דעתך.‏ אם כן,‏ במה עליך להאמין?‏ האם מציאותי להאמין שניסים אכן התרחשו?‏ ומה באשר לניסים בני זמננו?‏ מאחר שאין אנו יכולים לבקש מן המלאכים,‏ ממי אפשר לבקש?‏

עמדת המקרא

איש אינו יכול להתכחש לעובדה שהמקרא מוסר כי בימי קדם התערב אלוהים מדי פעם ועשה מעשים הנשגבים מיכולתו של האדם.‏ עליו אנו קוראים:‏ ”‏ותוצא את עמך את ישראל מארץ מצרים,‏ באותות ובמופתים [‏ניסים]‏ וביד חזקה ובאֶזרוע נטויה ובמורא גדול”‏ (‏ירמיהו ל״ב:‏21‏)‏.‏ שווה בנפשך,‏ האומה החזקה מכול דאז הושפלה בעשר מכות מטעם אלוהים,‏ ובהן מכת בכורות.‏ אלה אכן היו ניסים ומופתים!‏ (‏שמות פרקים ז׳ עד י״ד‏)‏.‏

חלפו מאות שנים,‏ וארבעת ספרי הבשורה מתארים כ־35 ניסים שחולל ישוע.‏ מדבריהם עולה כי עוד מעשים על־טבעיים רבים עשה ישוע אשר אינם מדווחים.‏ האם דיווחים אלה הם בגדר עובדה או בדיה?‏b (‏מתי ט׳:‏35;‏ לוקס ט׳:‏11‏)‏.‏

אם המקרא הוא אכן כפי שהוא טוען להיות — דבר האמת של אלוהים — יש לך יסוד מוצק להאמין בניסים המוזכרים בו.‏ המקרא אומר מפורשות שבימי קדם התחוללו ניסים — נסי ריפוי,‏ הקמת מתים וכדומה — ועם זאת מבהיר בצורה חד־משמעית לא־פחות כי ניסים כאלו אינם מתרחשים עוד.‏ (‏ראה המסגרת ”‏מדוע ניסים מסוימים אינם מתרחשים עוד?‏”‏ בעמוד 4.‏)‏ אם כן,‏ האם יוצא מכאן שגם מי שמאמינים במקרא כספר אמת,‏ רואים באמונה בניסים בני זמננו אמונה חסרת שחר?‏ את התשובה לכך תמצא במאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 4]‏

מדוע ניסים מסוימים אינם מתרחשים עוד?‏

במקרא מוזכרים ניסים מסוגים שונים (‏שמות ז׳:‏19–21;‏ מלכים א׳.‏ י״ז:‏1–7;‏ י״ח:‏22–38;‏ מלכים ב׳.‏ ה׳:‏1–14;‏ מתי ח׳:‏24–27;‏ לוקס י״ז:‏11–19;‏ יוחנן ב׳:‏1–11;‏ ט׳:‏1–7‏)‏.‏ רבים מהם נועדו לזהות את ישוע כמשיח,‏ ולהוכיח שאלוהים תומך בו.‏ תלמידיו הראשונים של ישוע ניחנו במתנות פלאיות,‏ כמו דיבור בלשונות והבנת מסרים רוחניים (‏מעשי השליחים ב׳:‏5–12;‏ קורינתים א׳.‏ י״ב:‏28–31‏)‏.‏ מתנות פלאיות אלו היו שימושיות לקהילה המשיחית בחיתוליה.‏ מדוע?‏

ובכן,‏ לא היו בנמצא עותקים רבים של כתבי־הקודש.‏ בדרך כלל רק בעלי הממון החזיקו ברשותם מגילות או ספרים מכל סוג שהוא.‏ בארצות פגאניות לא הכירו את המקרא או את מחברו,‏ יהוה.‏ התורה המשיחית נמסרה מפה לאוזן.‏ המתנות הפלאיות שימשו הוכחה לכך שהקהילה המשיחית היא כלי בידי אלוהים.‏

אבל פאולוס הסביר שמתנות אלו יחלפו כשלא יהיה עוד צורך בהן.‏ ”‏נבואות תיבטלנה,‏ לשונות תחדלנה,‏ דעת תיבטל;‏ כי חלקית היא ידיעתנו ובאורח חלקי מתנבאים אנו,‏ אך בבוא המושלם יבוטל החלקי”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏8–10‏)‏.‏

כיום יש לאנשים נגישות למקרא,‏ וכן לקונקורדנציות ולאנציקלופדיות.‏ יותר משישה מיליון משיחיים מיומנים מסייעים לאחרים לרכוש ידע על אלוהים מתוך המקרא.‏ לפיכך,‏ אין עוד צורך בניסים על מנת לאשר שישוע המשיח הוא המושיע שמינה אלוהים,‏ או על מנת לספק ראיות לכך שיהוה תומך במשרתיו.‏