ניסים — עובדה או בדיה?
עינו של האיש לכדה את המדבקה שעל גבי המכונית החולפת, ”ניסים קורים — פשוט בקש מן המלאכים”. על אף היותו דתי, לא הבין בדיוק מה פשר המילים. האם המדבקה מרמזת שהנהג מאמין בניסים? או שמא הייתה זו דרך הומוריסטית להביע חוסר אמונה בניסים ובמלאכים גם יחד?
הנה דברים מעניינים שאמר הסופר הגרמני מנפרד ברתל: ”נס הוא מילה שמייד מקטבת את הקוראים ויוצרת שני מחנות מנוגדים”. המאמינים משוכנעים שניסים מתרחשים ואולי אף לעתים קרובות.a לדוגמה, נמסר כי ביוון נשמעת בשנים האחרונות הטענה מפי המאמינים, שניסים מתחוללים בערך אחת לחודש. עקב כך, בישוף בכנסייה היוונית אורתודוקסית הזהיר ואמר: ”המאמינים נוטים לייחס לאלוהים, למרים ולקדושים תכונות אנושיות. אל להם להרחיק לכת”.
האמונה בניסים פחות נפוצה בארצות אחרות. לפי סקר מטעם מכון אַלֶנסבָּך, שפורסם בגרמניה בשנת 2002, 71 אחוז מתושבי המדינה רואים בניסים מעשי בדיה ולא עובדה. פחות משליש האוכלוסייה מאמינים בניסים, וביניהם נמנות שלוש נשים הטוענות כי קיבלו מסר ממרים הבתולה. מספר חודשים לאחר שמרים לכאורה נגלתה אליהן — מלוּוה במלאכים וביונה — דיווח העיתון הגרמני וֶסְטְפָאלֶנְפּוֹסְט: ”עד כה קרוב ל־000,50 צליינים, שוחרי מזור וסתם סקרנים עוקבים בדריכות אחר החזונות שראו הנשים”. עוד 000,10 איש היו צפויים לזרום אל הכפר ולחוות התגלויות נוספות. התגלויות דומות של מרים הבתולה אירעו כביכול בלוּרְד שבצרפת בשנת 1858 ובפַטִימָה שבפורטוגל ב־1917.
מה באשר לדתות שאינן מאמינות בישוע?
האמונה בניסים מצויה כמעט בכל הדתות. האנציקלופדיה לדת (אנג׳) מסבירה כי אבות הבודהיזם, הנצרות והאיסלאם החזיקו בשלל דעות בנושא הניסים, ומוסיפה: ”דברי ימי הדתות הללו ממחישים בעליל שניסים וסיפורי ניסים מהווים חלק בלתי נפרד מחיי הדת של האדם”. אותו מקור אומר כי ”בודהה בעצמו חולל לעתים ניסים”. לימים, ”כאשר הבודהיזם תקע יתד בסין, נהגו שליחיו להיעזר בהפגנת כוחות פלאיים”.
האנציקלופדיה מתייחסת למספר ניסים לכאורה ומסכמת: ”לא כל אדם מוכן להאמין לסיפורי ניסים פרי עטם של ביוגרפים דתיים, אך אין ספק שהם חוברו מתוך כוונה טובה להאדיר את בודהה, ולהראות שבכוחו לחנון את חסידיו הנלהבים בכוחות פלאיים”. אותה אסמכתא אומרת אודות האיסלאם: ”רוב החברה המוסלמית מעולם לא חדלה לצפות לניסים. מוחמד מוצג במסורות (חַאדִיס) כמי שפעמים רבות חולל ניסים בפומבי. ... גם לאחר מותם נחשבים הקדושים כמי שמחוללים ניסים בקברם למען הנאמנים, וציבור זה משווע באדיקות לשתדלנותם”.
מה באשר לניסים בנצרות?
הנוצרים ברובם חלוקים בדעותיהם. יש שרואים את המסופר במקרא על הניסים שחוללו ישוע המשיח או משרתי אלוהים טרום משיחיים, כאמת לאמיתה. יחד עם זאת, רבים מחזיקים בדעה של מתקן הדת הפרוטסטנטי מרטין לותר. האנציקלופדיה לדת אומרת לגביו: ”הן לותר והן קלווין כתבו כי עידן הניסים חלף עבר לו ושאין לצפות להם”. הכנסייה הקתולית דבקה באמונתה בניסים ”מבלי לנסות ללמד עליהם זכות מבחינה שכלית”, מציין אותו מקור עיון. ואולם, ”אנשי אקדמיה פרוטסטנטים סבורים כי קיום הנצרות היה בעיקרו עניין של מוסר, ואלוהים והעולם הרוחני לא באו במגע עם חיי האדם היומיומיים ולא השפיעו עליהם במידה נרחבת”.
נוצרים אחרים, כולל כמרים מסוימים, מטילים ספק בניסים המוזכרים במקרא. ראה, לדוגמה, את פרשת הסנה הבוער בשמות ג׳:1–5. הספר מה באמת אומר המקרא (What the Bible Really Says) מסביר כי מספר תיאולוגים גרמנים אינם רואים בכך נס של ממש. הם מפרשים זאת כ”סמל למאבקו הפנימי של משה בייסורי מצפונו הבוערים”. הספר מוסיף: ”ניתן גם לראות בלהבות [להבין אותן] כפרחים הפורחים באחת עם חשיפתם לאור השמש של נוכחות האל”.
ייתכן מאוד שהסבר כזה אינו מניח את דעתך. אם כן, במה עליך להאמין? האם מציאותי להאמין שניסים אכן התרחשו? ומה באשר לניסים בני זמננו? מאחר שאין אנו יכולים לבקש מן המלאכים, ממי אפשר לבקש?
עמדת המקרא
איש אינו יכול להתכחש לעובדה שהמקרא מוסר כי בימי קדם התערב אלוהים מדי פעם ועשה מעשים הנשגבים מיכולתו של האדם. עליו אנו קוראים: ”ותוצא את עמך את ישראל מארץ מצרים, באותות ובמופתים [ניסים] וביד חזקה ובאֶזרוע נטויה ובמורא גדול” (ירמיהו ל״ב:21). שווה בנפשך, האומה החזקה מכול דאז הושפלה בעשר מכות מטעם אלוהים, ובהן מכת בכורות. אלה אכן היו ניסים ומופתים! (שמות פרקים ז׳ עד י״ד).
חלפו מאות שנים, וארבעת ספרי הבשורה מתארים כ־35 ניסים שחולל ישוע. מדבריהם עולה כי עוד מעשים על־טבעיים רבים עשה ישוע אשר אינם מדווחים. האם דיווחים אלה הם בגדר עובדה או בדיה?b (מתי ט׳:35; לוקס ט׳:11).
אם המקרא הוא אכן כפי שהוא טוען להיות — דבר האמת של אלוהים — יש לך יסוד מוצק להאמין בניסים המוזכרים בו. המקרא אומר מפורשות שבימי קדם התחוללו ניסים — נסי ריפוי, הקמת מתים וכדומה — ועם זאת מבהיר בצורה חד־משמעית לא־פחות כי ניסים כאלו אינם מתרחשים עוד. (ראה המסגרת ”מדוע ניסים מסוימים אינם מתרחשים עוד?” בעמוד 4.) אם כן, האם יוצא מכאן שגם מי שמאמינים במקרא כספר אמת, רואים באמונה בניסים בני זמננו אמונה חסרת שחר? את התשובה לכך תמצא במאמר הבא.
[הערות שוליים]
a המילה ”ניסים” במאמר זה היא כמוגדר במילון מקראי: ”תופעות בעולם הפיסי אשר למעלה מכל כוחות האנוש או איתני הטבע המוכרים ושמשום כך מיוחסות לגורם על־טבעי”.
b הנך מוזמן לבחון את הראיות לכך שהמקרא מהימן. ראיות כאלו מצויות בספר המקרא — דברו של אלוהים או של האדם? (אנג׳), שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה בעמוד 4]
מדוע ניסים מסוימים אינם מתרחשים עוד?
במקרא מוזכרים ניסים מסוגים שונים (שמות ז׳:19–21; מלכים א׳. י״ז:1–7; י״ח:22–38; מלכים ב׳. ה׳:1–14; מתי ח׳:24–27; לוקס י״ז:11–19; יוחנן ב׳:1–11; ט׳:1–7). רבים מהם נועדו לזהות את ישוע כמשיח, ולהוכיח שאלוהים תומך בו. תלמידיו הראשונים של ישוע ניחנו במתנות פלאיות, כמו דיבור בלשונות והבנת מסרים רוחניים (מעשי השליחים ב׳:5–12; קורינתים א׳. י״ב:28–31). מתנות פלאיות אלו היו שימושיות לקהילה המשיחית בחיתוליה. מדוע?
ובכן, לא היו בנמצא עותקים רבים של כתבי־הקודש. בדרך כלל רק בעלי הממון החזיקו ברשותם מגילות או ספרים מכל סוג שהוא. בארצות פגאניות לא הכירו את המקרא או את מחברו, יהוה. התורה המשיחית נמסרה מפה לאוזן. המתנות הפלאיות שימשו הוכחה לכך שהקהילה המשיחית היא כלי בידי אלוהים.
אבל פאולוס הסביר שמתנות אלו יחלפו כשלא יהיה עוד צורך בהן. ”נבואות תיבטלנה, לשונות תחדלנה, דעת תיבטל; כי חלקית היא ידיעתנו ובאורח חלקי מתנבאים אנו, אך בבוא המושלם יבוטל החלקי” (קורינתים א׳. י״ג:8–10).
כיום יש לאנשים נגישות למקרא, וכן לקונקורדנציות ולאנציקלופדיות. יותר משישה מיליון משיחיים מיומנים מסייעים לאחרים לרכוש ידע על אלוהים מתוך המקרא. לפיכך, אין עוד צורך בניסים על מנת לאשר שישוע המשיח הוא המושיע שמינה אלוהים, או על מנת לספק ראיות לכך שיהוה תומך במשרתיו.