התוכל להאמין בניסים שבמקרא?
נניח שהיית שומע סיפור מדהים. אין ספק שלאמינותו של המספר היה משקל בהחלטתך אם להאמין או לא להאמין לסיפור. אמינותו אינה קשורה רק לאופן שבו סיפר לך את הסיפור, אלא גם למוניטין שיצא לו כאדם דובר אמת. אחרי הכול, אם כל השנים הוא תמיד אמר לך את האמת ואף פעם לא שיקר לך במכוון, אזי יש לך סיבה טובה להאמין למה שהוא סיפר לך כרגע.
אותו הדבר נכון גם לגבי הניסים המתועדים במקרא. איש מאיתנו לא היה בין החיים כשהתרחשו מאורעות אלו. אבל אנו יכולים לדעת אם המסופר במקרא ראוי לאמוננו — אם יש לו צליל של אמת. כיצד? להלן מספר גורמים המעידים על מהימנותם של סיפורי הניסים במקרא.
ניסים רבים אירעו במקומות ציבוריים. לפעמים הם התרחשו לעיני אלפים ואף לעיני מיליונים (שמות י״ד:21–31; י״ט:16–19). הם לא קרו בסתר, הרחק מעין הציבור.
הניסים היו מאופיינים בפשטות. הם לא לוו במופע ראוותני ולא נעשה שימוש באביזרים מיוחדים ובתאורה מטעה. הניסים המתועדים במקרא התרחשו על־פי־רוב בעקבות מפגש מקרי וכתגובה לבקשות של אנשים שונים (מרקוס ה׳:25–29; לוקס ז׳:11–16). במקרים כאלה מחולל הנס לא יכול היה לביים כביכול את המאורעות.
המניע של מחוללי הניסים לא היה לזכות בתהילה, בכבוד או בעושר. מטרתם הייתה להסב כבוד לאלוהים (יוחנן י״א:1–4, 15, 40). כל ניסיון להפיק רווחים ממעשי הניסים גרר אחריו תוכחה או עונש (מלכים ב׳. ה׳:15, 16, 20, 25–27; מעשי השליחים ח׳:18–23).
מגוון הניסים המתועדים במקרא מצביע על כך שהם אינם יכולים להיות מעשה ידי אדם ותו לא. חלק מהניסים המתועדים במקרא הם: השקטת הים והרוח, הפיכת מים ליין, עצירת גשמים והמטרתם, ריפוי חולים ומתן מאור עיניים לעיוורים. ניסים אלה ועוד רבים אחרים מצביעים על כך שמאחוריהם בוודאי עמד כוח על־טבעי היכול להשפיע על כל דבר (מלכים א׳. י״ז:1–7; י״ח:41–45; מתי ח׳:24–27; לוקס י״ז:11–19; יוחנן ב׳:1–11; ט׳:1–7).
גם מתנגדים שהיו עדים לניסים לא טענו כי הם לא התרחשו. כאשר הקים ישוע לתחייה את חברו אלעזר, אויביו הדתיים לא פקפקו בכך שאלעזר היה מת. וגם לא היה להם בסיס לפקפק בכך כיוון שאלעזר היה בקבר ארבעה ימים (יוחנן י״א:45–48; י״ב:9–11). גם מאות שנים לאחר מותו של ישוע הכירו כותבי התלמוד בכך שהיו לו כוחות פלאיים, אם כי הם הטילו ספק במקור הכוחות הללו. בדומה לכך, כאשר תלמידיו של ישוע הובאו לפני הסנהדרין, הם לא נשאלו ”האם חוללתם נס?” אלא ”בעזרת איזה כוח ובשם מי עשיתם זאת?” (מעשי השליחים ד׳:1–13).
אם כן, האם אתה יכול להאמין בניסים המתועדים במקרא? מהנקודות שדנו בהן כעת ברור שלניסים אלה יש סממנים של אמינות. יש סיבות נוספות להאמין בפרשות מקראיות אלה. למשל, כאשר מאורע כלשהו מוזכר במקרא, בדרך כלל מצוין מתי והיכן הוא התרחש וגם מה הם שמות האנשים המעורבים. דיוקם של הפרטים ההיסטוריים מפתיע אפילו את מבקרי המקרא. מאות מנבואות המקרא כבר התגשמו לפרטי פרטים. בנוסף, המקרא מכיל עצות רבות המסייעות לבני אדם להשיג אושר ביחסים בין אישיים — עצות שעזרו לאנשים בני כל הגילים והרקעים. העצות המצויות במקרא בנוגע ליחסים בין אישיים הן עצות שאין שווה להן.
אם עדיין אין לך אמון מלא במקרא, אנו מעודדים אותך לבחון אותו יותר לעומק. ככל שתלמד יותר, כך יגדל בטחונך בו (יוחנן י״ז:17). תגלה שאתה יכול לבטוח במה שכתוב בו בנוגע לניסים שאירעו בעבר. אם תאמין בכך, יהיה לך בסיס איתן לבטוח בכתוב במקרא בנוגע למה שיתרחש בעתיד הקרוב.
[תמונה בעמוד 7]
מתנגדיו של ישוע לא פקפקו בכך שאלעזר היה מת