הנח לדבר אלוהים להאיר את נתיבתך
”דברֶך... אור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105).
1, 2. מה עלינו לעשות על מנת שדבר יהוה יאיר את נתיבתנו?
דברו של יהוה יאיר את נתיבתנו אם נאפשר לו לעשות זאת. כדי שנהנה מאור רוחני זה, מן ההכרח שנלמד בשקדנות את דברו הכתוב של אלוהים וניישם את הדרכותיו. רק אז נוכל לצרף קולנו למילותיו של המשורר: ”נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105).
2 הבה נדון כעת בתהלים קי״ט:89–176. פסוקים אלה המחולקים לאחד־עשר בתים שופעים במידע. הידע הטמון בהם יכול לעזור לנו להמשיך להתהלך בדרך המובילה לחיי נצח (מתי ז׳:13, 14).
מדוע לאהוב את דבר אלוהים?
3. כיצד הכתוב בתהלים קי״ט:89, 90 מראה שאפשר לסמוך באמונה שלמה על דברו של אלוהים?
3 אהבה לדבר אלוהים מולידה יציבות רוחנית (תהלים קי״ט:89–96). המחבר שר: ”לעולם, יהוה, דברך ניצב בשמים. ... כוננת ארץ, ותעמוד” (תהלים קי״ט:89, 90). בזכות דברו של יהוה ו”חוקות שמים” אשר חוקק, הגרמים השמימיים נעים בדייקנות במסלולם והארץ מיוסדת לעד על מכוניה (איוב ל״ח:31–33; תהלים ק״ד:5). אנו יכולים לסמוך באמונה שלמה על כל מילה היוצאת מפיו של יהוה; כל דבריו ’יצליחו’ בהגשמת מטרתו (ישעיהו נ״ה:8–11).
4. כיצד האהבה לדבר אלוהים משפיעה על עובדיו המתנסים בסבל?
4 מחבר המזמור היה ’אובד בעוניו [סבלו] לולי תורת אלוהים הייתה שעשועיו’ (תהלים קי״ט:92). לא זרים עינוהו, אלא מפירי חוק מעם ישראל הם ששנאו אותו (ויקרא י״ט:17). עם זאת, הוא לא כרע תחת הלחץ כיוון שאהבתו לתורת אלוהים שמרה עליו. השליח פאולוס התנסה בקורינתוס ”בסכנות בקרב אחי שקר” וביניהם ”שליחים מעולים” שטענו נגדו (קורינתים ב׳. י״א:5, 12–14, 26). אך הוא החזיק מעמד באופן רוחני משום שדבר אלוהים היה שעשועיו, משוש נפשו. אנו אוהבים את דברו הכתוב של יהוה ומיישמים את הנאמר בו, ומשום כך גם אוהבים את אחינו (יוחנן א׳. ג׳:15). אפילו שנאה מצד העולם לא תשכיח מאיתנו את מצוות אלוהים. אנו מתמידים לעשות את רצונו באחדות ובאהבה עם אחינו ונושאים עינינו לחיי נצח מאושרים בשירות יהוה (תהלים קי״ט:93).
5. כיצד דרש המלך אסא את יהוה?
5 כביטוי למסירותנו ליהוה, נוכל לומר לו בתפילה: ”לך אני. הושיעני, כי פיקודיך דרשתי” (תהלים קי״ט:94). המלך אסא דרש את אלוהים וביער את הכפירה מיהודה. בעצרת גדולה שהתקיימה בשנת 15 למלכות אסא (963 לפה״ס), תושבי יהודה ’באו בברית לדרוש את יהוה’. אלוהים ’נמצא להם והניח להם מסביב’ (דברי הימים ב׳. ט״ו:10–15). דוגמתם יכולה לעודד את כל מי שהתרחקו מן הקהילה המשיחית לדרוש שוב את אלוהים. הוא יברך את כל מי ששבים להתרועע באופן פעיל עם משרתיו ויגן עליהם.
6. מה יגן עלינו מפני נזק רוחני?
6 החוכמה שבדבר יהוה יכולה להגן עלינו מפני נזק רוחני (תהלים קי״ט:97–104). בזכות מצוות אלוהים אנו חכמים יותר מאויבינו. תודות ליישום עדותיו אנו מפתחים כושר הבחנה, וב’נוצרנו את פיקודיו’ אנו מגלים יותר תבונה אפילו מזו של ”זקנים” (תהלים קי״ט:98–100). אם ’אמרותיו של יהוה נמלצות לחיכנו מדבש’, נשנא ”כל אורח שקר” ונדיר רגלינו ממנו (תהלים קי״ט:103, 104). כך נישמר מפני נזק רוחני כשאנו נתקלים בגאוותנות, באכזריות וברשע המאפיינים את אחרית הימים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
נר לרגלנו
7, 8. מה עלינו לעשות בהתאם לכתוב בתהלים קי״ט:105?
7 דברו של אלוהים הוא מקור מהימן של אור רוחני (תהלים קי״ט:105–112). בין אם אנו משיחיים משוחים ובין אם מבני לווייתם, ’הצאן האחרות’, אנו מצהירים: ”נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי” (יוחנן י׳:16; תהלים קי״ט:105). דברו של אלוהים הוא כנר המאיר את דרכנו למען לא נמעד או נימוט רוחנית (משלי ו׳:23). עם זאת, מן ההכרח שכל אחד מאיתנו באופן אישי יאפשר לדברו של יהוה להיות נר לרגלו.
8 עלינו להיות החלטיים כמו מחבר מזמור קי״ט. הוא היה נחוש בדעתו שלא לתעות מפיקודי אלוהים: ”נשבעתי ואקיימה, לשמור משפטי צדקך”, אמר (תהלים קי״ט:106). הבה לעולם לא נקל ראש בלימוד קבוע של המקרא ובהשתתפות באסיפות הקהילה.
9, 10. מניין לנו שאנשים המוקדשים ליהוה עלולים ’לתעות מפיקודיו’, וכיצד נוכל להימנע מכך?
9 המשורר ’לא תעה מפיקודי אלוהים’. אך הדבר בהחלט עלול לקרות לאדם המוקדש ליהוה (תהלים קי״ט:110). שלמה המלך תעה מדרך הישר אף־על־פי שהיה בן לאומה המוקדשת ליהוה ובתחילת דרכו פעל בהתאם לחוכמה שקיבל מאלוהים. ”גם [אפילו] אותו החטיאו הנשים הנוכריות” והיטו את לבבו לעבוד את האלילים (נחמיה י״ג:26; מלכים א׳. י״א:1–6).
10 השטן פועל כצייד הטומן מלכודות רבות (תהלים צ״א:3). למשל, אח לשעבר אולי ינסה להסיתנו מנתיב האור הרוחני אל חשכת הכפירה. בקהילת תיאטירה הייתה ”אישה איזבל” — ככל הנראה קבוצת נשים ששידלה את חברי הקהילה לעבוד אלילים ולזנות. ישוע התנגד בכל תוקף למעשי רשעה כאלה, ועלינו לחקותו (ההתגלות ב׳:18–22; יהודה 3, 4). לפיכך, הבה נתפלל ליהוה שיעזור לנו לא לתעות מפיקודיו למען נמשיך להתהלך באור האלוהים (תהלים קי״ט:111, 112).
דבר אלוהים בעזרנו
11. מהי השקפתו של אלוהים על הרשעים לפי תהלים קי״ט:119?
11 אלוהים יהיה בעזרנו אם לא נתעה מפיקודיו (תהלים קי״ט:113–120). איננו רואים בעין יפה את ה”סֵעֲפִים” — אנשים בעלי לב חצוי — כשם שישוע אינו מקבל את הפושרים המתיימרים להיות משיחיים (תהלים קי״ט:113; ההתגלות ג׳:16). אנו עובדים את יהוה בלב שלם, ומשום כך הוא ’סִתרנו’ ומכלכלנו. הוא יאביד את ’כל השוגים מחוקיו’, אשר דרכם דרכי שקר ומרמה (תהלים קי״ט:114, 117, 118; משלי ג׳:32). הרשעים נחשבים בעיניו ל”סיגים” — פסולת שמבערים ממתכות יקרות כגון כסף וזהב (תהלים קי״ט:119; משלי י״ז:3). הבה נגלה תמיד אהבה לעדותיו של אלוהים, שהרי אין לנו שום כוונה ליפול בדין הרשעים בין סיגי האבדון!
12. מדוע חשוב לירוא את יהוה?
12 ”סָמַר מפחדך בשרי”, אמר מחבר המזמור (תהלים קי״ט:120). מחובתנו לירוא את אלוהים ולסור מן הרע בעיניו. רק כך הוא יהיה בעזרנו כעובדיו. יראת כבוד עמוקה כלפי יהוה הניעה את איוב לחיות חיי צדקה (איוב א׳:1; כ״ג:15). אם תהיה בנו יראת אלוהים נוכל להתמיד בדרך הרצויה לפניו למרות כל הקשיים. עם זאת, כדי לגלות כוח סבל עלינו להתפלל מעומק הלב ובאמונה (יעקב ה׳:15).
התפלל באמונה
13–15. (א) מדוע אנו יכולים להאמין שתפילותינו יזכו למענה? (ב) מה קורה כאשר איננו יודעים מה לומר בתפילותינו? (ג) הסבר כיצד הכתוב בתהלים קי״ט:121–128 יכול להתאים בתפילותינו ל’אנחותינו העמוקות ממילים’.
13 נוכל להתפלל באמונה שאלוהים יפעל למעננו (תהלים קי״ט:121–128). בדומה למחבר המזמור, אנו בטוחים שתפילותינו יזכו למענה. מדוע? מכיוון שאנו אוהבים את מצוות אלוהים יותר ”מזהב ומפז”. יתר על כן, ’כל פיקודי אלוהים’ בנוגע לכל דבר ודבר ישרים בעינינו (תהלים קי״ט:127, 128).
14 יהוה שומע את תחינותינו מפני שאנו מתפללים אליו באמונה ונוצרים את פיקודיו (תהלים ס״ה:3). אך מה אם אנו מתמודדים עם בעיות סבוכות ואיננו יודעים מה לומר בתפילות? ”הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמוקות ממילים” (רומים ח׳:26, 27). במקרים אלה, הדברים הכתובים בדברו אשר קשורים לצורכינו מתקבלים על־ידי אלוהים כתפילותינו האישיות.
15 כתבי־הקודש שופעים תפילות ומחשבות היכולות לבטא את ’אנחותינו העמוקות ממילים’. תן דעתך, למשל, לתהלים קי״ט:121–128. המילים שאומר כאן המחבר אולי מתאימות לנסיבות האישיות שלנו. אם, לדוגמה, אנו חוששים מפני עושקים, נוכל לבקש מאלוהים עזרה ברוח דבריו של מחבר המזמור (פסוקים 121–123). נניח שאנו ניצבים על סף החלטה קשה. נוכל להתפלל שרוח יהוה תעזור לנו להיזכר בעדותיו וליישמן (פסוקים 124, 125). אנו אומנם ’שונאים כל אורח שקר’, אך לעתים נצטרך לבקש מאלוהים שיעזור לנו לא להתפתות להפר את תורתו (פסוקים 126–128). אם נקרא את המקרא מדי יום, נוכל תוך כדי תחינות ליהוה להיזכר בפסוקים מועילים כאלה ואחרים.
נעזרים בעדותיו של יהוה
16, 17. (א) מדוע אנו זקוקים לעדותיו של אלוהים, ומה צריכה להיות השקפתנו עליהן? (ב) כיצד אנשים מתייחסים אלינו לפעמים, אך מה הדבר החשוב באמת?
16 כדי שאלוהים ישמע את תפילותינו ויאיר פניו אלינו, מן ההכרח שנשמור את עדותיו (תהלים קי״ט:129–136). אנו נוטים מטבענו לשכוח דברים, ולכן אנו זקוקים לעדותיו הנפלאות של יהוה המזכירות לנו את הדרכותיו ואת מצוותיו. כמובן, אנו מכירים תודה על האור הרוחני שנגלה לעינינו עם כל הבנה חדשה של דברי אלוהים (תהלים קי״ט:129, 130). אנחנו גם אסירי תודה על כך שיהוה ’מאיר פניו אלינו’, גם אם ’פלגי מים יורדים מעינינו’ בגלל מפירי תורתו (תהלים קי״ט:135, 136; במדבר ו׳:25).
17 חסדו של יהוה ימשיך להיות עימנו כל עוד נשמור את עדותיו הישרות (תהלים קי״ט:137–144). בתור משרתי יהוה אנו מכירים בכך שבצדק הוא מביא לתשומת לבנו את עדותיו ומצווה עלינו לקיימן (תהלים קי״ט:138). הואיל והמשורר קיים את מצוותיו של אלוהים, מדוע אמר: ”צעיר [חסר חשיבות] אנוכי ונבזה”? (תהלים קי״ט:141) הוא ככל הנראה רמז בזאת על מה שאויביו חשבו עליו. בדומה לכך, עמדה בלתי מתפשרת מצידנו גוררת לעתים זלזול מצד אחרים. אך הדבר החשוב באמת הוא שיהוה מאיר פניו אלינו משום שאנו מתנהגים בהתאם לעדותיו הישרות.
נהנים משלום וביטחון
18, 19. לְמה אנו זוכים עקב שמירת עדותיו של אלוהים?
18 שמירת עדותיו של אלוהים מקרבת אותנו אליו (תהלים קי״ט:145–152). אנו שמים לב לעדותיו של יהוה ולכן מרגישים חופשיים לקרוא אליו בכל לבנו מתוך ביטחון שנישָמע. אולי לפעמים אנו ’מקדמים בנשף’ — מקדימים קום לפנות בוקר — ומשוועים לעזרה. זוהי בהחלט עת טובה להתפלל (תהלים קי״ט:145–147). אלוהים קרוב אלינו מפני שאנו נמנעים מהתנהגות נלוזה ורואים בדברו אמת לאמיתה, כדוגמת ישוע (תהלים קי״ט:150, 151; יוחנן י״ז:17). הקשר שלנו עם יהוה שומר עלינו בעולם רדוף בעיות זה ויעזור לנו להיוושע במלחמת הר מגידון (ההתגלות ז׳:9, 14; ט״ז:13–16).
19 הכבוד העמוק שאנו רוחשים לדברו של אלוהים מקנה לנו ביטחון אמיתי (תהלים קי״ט:153–160). להבדיל מן הרשעים, ’איננו נוטים מעדותיו של יהוה’. אנו אוהבים את פיקודי אלוהים ומשום כך שמורים בחסדו (תהלים קי״ט:157–159). עדותיו של יהוה מעוררות את מחשבתנו במצבים שונים כדי שנזכור מה ציפיותיו מאיתנו. לעומתן, פיקודי אלוהים הם בעצם הוראות, ואנו מכירים בזכותו של בוראנו להורות לנו כיצד לפעול. אנו מודעים לכך ש’ראש [יסוד] דברו של אלוהים הוא אמת’ ושאין בכוחנו להכין את צעדנו לבדנו. מסיבה זו אנו שמחים לקבל את הנחיותיו (תהלים קי״ט:160; ירמיהו י׳:23).
20. מדוע אנו נהנים מ”שלום רב”?
20 אהבה לתורת אלוהים מניבה שלום רב (תהלים קי״ט:161–168). הרדיפות אינן שוללות מאיתנו את ”שלום אלוהים” הנשגב (פיליפים ד׳:6, 7). אנו מוקירים מאוד את משפטי יהוה ומתוך כך מהללים אותו עליהם לעתים תכופות — ”שבע ביום” (תהלים קי״ט:161–164). ”שלום רב לאוהבי תורתך”, שר המשורר, ”ואין למו מכשול” (תהלים קי״ט:165). אם כיחידים אנו אוהבים את תורת יהוה ושומרים אותה, לא ניכשל רוחנית עקב מה שאחרים עושים או בגלל כל דבר אחר.
21. אילו דוגמאות מקראיות מראות שאין סיבה שניכשל כתוצאה מבעיות המתעוררות בקהילה?
21 אנשים רבים המוזכרים במקרא לא הניחו לשום דבר להכשילם עד לאין מרפא. למשל, גָיוֹס המשיחי לא חדל ’להתהלך באמת’ ולא נכשל בגלל מעשיו הרעים של דְּיוֹטְרֶפֶס (יוחנן ג׳. 1–3, 9, 10). פאולוס הפציר באבהודיה וסינטיכי ”להיות לב אחד באדון”, כנראה עקב מתח ביחסים ביניהן. סביר להניח שהן בסופו של דבר יִשרו את ההדורים והמשיכו נאמנה בשירות יהוה (פיליפים ד׳:2, 3). לכן, אין סיבה שניכשל אם מתעוררות בעיות כלשהן בקהילה. הבה נתמקד בשמירת עדותיו של יהוה ונזכור ש’כל דרכינו לנגדו’ (תהלים קי״ט:168; משלי ט״ו:3). כך דבר לא יגזול מאיתנו לצמיתות את ’השלום הרב’ שזכינו לו.
22. (א) מאיזו זכות אנו נהנים כשאנו שומעים בקול אלוהים? (ב) מה צריכה להיות השקפתנו לגבי מי שתעו מן הקהילה?
22 אם תמיד נשמע בקול יהוה, נזכה להמשיך להללו (תהלים קי״ט:169–176). כאשר אורח חיינו עולה בקנה אחד עם חוקי יהוה אנו נהנים מביטחון רוחני, ובנוסף לכך ’שפתינו מביעות תהילה’ ליהוה (תהלים קי״ט:169–171, 174). זוהי הזכות הגדולה ביותר שיכולה ליפול בחלקנו באחרית הימים. שאיפתו של מחבר המזמור הייתה לחיות ולהלל את יהוה. אך בדרך כלשהי שאינה מפורטת הוא ’תעה כשה אובד’ (תהלים קי״ט:175, 176). ישנם כאלה שתעו מן הקהילה אך עדיין אוהבים את אלוהים ורוצים להללו. לפיכך, הבה נעשה כל מאמץ לעזור להם לזכות שוב לביטחון רוחני ולהלל את יהוה בשמחה יחד עם שאר משרתיו (עברים י״ג:15; פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
אור תמידי לנתיבתנו
23, 24. איזו תועלת הפקת מתהלים קי״ט?
23 מזמור קי״ט מועיל לנו בדרכים רבות. למשל, הכתוב בו עוזר לנו להישען יותר על אלוהים בכך שהוא מראה שאושר אמיתי הוא נחלתם של ”ההולכים בתורת יהוה” (תהלים קי״ט:1). המשורר מזכיר לנו ש’ראש דברו של אלוהים הוא אמת’ (תהלים קי״ט:160). אין ספק שמילים אלו מגבירות את הערכתנו לכל דברו הכתוב של אלוהים. מן הראוי שהרהורים במזמור קי״ט יניעו אותנו ללמוד בשקדנות את כתבי־הקודש. מחבר המזמור ביקש מאלוהים שוב ושוב: ”למדני חוקיך” (תהלים קי״ט:12, 68, 135). עוד התחנן: ”טוּב, טעם ודעת למדני, כי במצוותיך האמנתי” (תהלים קי״ט:66). ראוי שגם אנחנו נישא תפילות ברוח זו.
24 ההוראה האלוהית מאפשרת לנו לרקום קשר הדוק עם יהוה. לא אחת מחבר המזמור מכנה את עצמו עבד אלוהים. לאמיתו של דבר, הוא פונה לאלוהים במילים היפות: ”לך אני” (תהלים קי״ט:17, 65, 94, 122, 125; רומים י״ד:8). איזו זכות נפלאה יש לנו לשרת ולהלל את יהוה כעדיו! (תהלים קי״ט:7) האם אתה שמח לעבוד את יהוה כמבשר מלכות? אם כן, הייה בטוח שיהוה ימשיך לתמוך בך ולעזור לך בפעילות ברוכה זו כל עוד תבטח בדברו ותניח לו להאיר את נתיבתך.
מהי תשובתך?
• מדוע עלינו לאהוב את דבר אלוהים?
• כיצד דבר אלוהים בעזרנו?
• כיצד עוזרות לנו עדותיו של יהוה?
• מדוע משרתי יהוה נהנים משלום וביטחון?
[תמונה בעמוד 16]
דברו של אלוהים הוא מקור של אור רוחני
[תמונה בעמוד 17]
אם נאהב את עדותיו של יהוה, הוא לא יראה בנו ”סיגים”
[תמונות בעמוד 18]
קריאה יומית במקרא תעזור לנו להיזכר בפסוקים מועילים תוך כדי תפילה