עד כמה אתה אוהב את דבר־אלוהים?
”מה אהבתי תורתֶך! כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97).
1. מהי אחת הדרכים שבהן מוכיחים יראי האלוהים את אהבתם לדבר־אלוהים?
מיליארדי גברים ונשים מחזיקים ברשותם ספרי מקרא. אך לא כל מי שיש לו ספר מקרא אוהב את דבר־אלוהים. היוכל אדם לומר שהוא אוהב את דבר־אלוהים אם הוא קורא בו לעתים נדירות בלבד? ודאי שלא! לעומת זאת, יש אשר בעבר לא ייחסו משקל רב למקרא וכעת קוראים בו יום יום. הם למדו לאהוב את דבר־אלוהים, והוא שיחתם, כלומר הם הוגים בו, כמו מחבר התהלים, ”כל היום” (תהלים קי״ט:97).
2. מה עזר לעד־יהוה אחד להחזיק מעמד בתנאים קשים?
2 הנה סיפורו של נאשו דורי, אדם שלמד לאהוב את דבר־אלוהים. במשך עשרות שנים שירת את יהוה לצד אחיו לאמונה באלבניה, ארץ מולדתו. בחלק ניכר מתקופה זו נאסרה פעילותם של עדי־יהוה, והמשיחיים הנאמנים שם קיבלו ספרות מקראית מעטה. ואולם, אח דורי שמר על אמונה חזקה. כיצד? ”שמתי לי למטרה לקרוא במקרא לפחות שעה אחת ביום”, סיפר. ”וכך עשיתי קרוב ל־60 שנה עד אשר נחלשה ראייתי”. עד לא מזמן, לא ניתן היה להשיג את המקרא כולו בשפה האלבנית, אבל אח דורי למד יוונית בילדותו, וקרא את המקרא ביוונית. קריאה קבועה במקרא עזרה לו לעמוד במבחנים שונים, ויש בה כדי לעזור גם לנו.
”התאוו” לדבר־אלוהים
3. איזו גישה צריכים המשיחיים לפתח כלפי דבר־אלוהים?
3 ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו”, כתב השליח פטרוס, ”התאוו לחלב הזך של הדבר” (פטרוס א׳. ב׳:2). כשם שתינוק יונק בשקיקה את חלב אמו, משיחיים המודעים לצורכם הרוחני נהנים לקרוא בדבר־אלוהים. האם גם אתה נהנה? אם לא, אל ייאוש. גם אתה יכול ללמוד ’להתאוות’ לדבר־אלוהים.
4. מה ניתן לעשות כדי להפוך את קריאת המקרא להרגל יומיומי?
4 כדי לעשות כן, עליך תחילה, בעזרת משמעת עצמית, להפוך את קריאת המקרא להרגל קבוע, ולקרוא בו יום יום אם אפשר (מעשי השליחים י״ז:11). אולי אינך יכול להקדיש שעה ביום לקריאת המקרא כפי שעשה נאשו דורי, אך סביר להניח שתוכל למצוא מעט זמן מדי יום כדי להגות בדבר־אלוהים. משיחיים רבים משכימים כמה דקות מוקדם מהרגיל כדי לקרוא במקרא. היש דרך טובה יותר להתחיל את היום? אחרים מעדיפים לחתום את היום בקריאת המקרא בדיוק לפני השינה. ויש שקוראים במקרא בזמנים אחרים הנוחים להם. העיקר הוא לקרוא באופן קבוע. אחרי הקריאה, חשוב כמה דקות על מה שקראת. הבה נדבר על כמה דמויות שהפיקו תועלת מקריאת דבר־אלוהים ומהקדשת מחשבה לכתוב.
משורר שאהב את תורת אלוהים
5, 6. מה ניתן ללמוד על מחבר מזמור קי״ט, ששמו אינו מצויין, אם קוראים את המזמור וחושבים על הכתוב?
5 אין כל ספק כי מחבר מזמור קי״ט הוקיר את דבר־אלוהים. מי כתב את המזמור? המקרא אינו מציין את שם המחבר. מן ההקשר מתגלים כמה פרטים עליו, ומתברר שחייו לא היו נטולי בעיות. היו לו מכרים שלכאורה עבדו את יהוה, אך לא אהבו כמוהו את עקרונות המקרא. מחבר המזמור לא הניח לגישתם להפריע לו ללכת בדרך הישר (תהלים קי״ט:23). אם אתה חי או עובד עם מישהו שאינו מכבד את עקרונות המקרא, אולי תוכל למצוא הקבלה בין מצבו של המשורר לבין מצבך.
6 מחבר המזמור היה אדם ירא אלוהים, ולא היה צדקן. הוא ידע להודות בחולשותיו (תהלים קי״ט:5, 6, 67). עם זאת, הוא לא הניח לחטא לשלוט בו. ”במה יזַכּה נער את אורחו?”, שאל. והתשובה: ”לשמור כדברך” (תהלים קי״ט:9). אחר כך, הדגיש המשורר את השפעתו החיובית החזקה של דבר־אלוהים והוסיף: ”בלבי צפנתי אימרתך, למען לא אחטא לך” (תהלים קי״ט:11). השפעה שיש בה כדי לסייע לנו שלא לחטוא לאלוהים היא בהחלט השפעה חזקה!
7. מדוע צריכים במיוחד הצעירים להקפיד על קריאה יומיומית במקרא?
7 מוטב שבני נוער משיחיים יתנו את הדעת לדברי המשורר. משיחיים צעירים נתונים כיום בהתקפה. השטן חפץ להשחית את הדור הצעיר של עובדי יהוה. מטרתו לפתות משיחיים צעירים להיכנע לתאוות הבשר ולהפר את חוקי אלוהים. סרטים ותוכניות טלוויזיה מציגים לא פעם את דרך החשיבה של השטן. כוכבי הסרטים והתוכניות האלו נראים מושכים ונחמדים, והיחסים הלא־מוסריים ביניהם מוצגים כדבר טבעי. ומה המסר? ’זה בסדר שאנשים לא־נשואים יקיימו יחסי־מין כל עוד הם באמת אוהבים’. למרבה הצער, מדי שנה יש צעירים משיחיים הנופלים קורבן לקו חשיבה זה, ויש שנשברת ספינת אמונתם. לא ניתן להכחיש אפוא שמופעלים עליהם לחצים! אבל האם הלחצים כה חזקים שאין בכוחם של הצעירים לעמוד בהם? ודאי שלא! יהוה התווה למשיחיים צעירים את הדרך להתגבר על תשוקות בזויות. בכוחם לעמוד בפני כל נשק שיפעיל נגדם השטן בתנאי ש’ישמרו כדבר־אלוהים ויצפנו בלבם את אימרותיו של אלוהים’. כמה זמן אתה מקדיש לקריאה קבועה של המקרא ולהרהורים במה שקראת?
8. כיצד מגבירות הדוגמאות המובאות בסעיף את הערכתך כלפי תורת משה?
8 מחבר מזמור קי״ט הצהיר: ”מה אהבתי תורתֶך!” (תהלים קי״ט:97) על איזו תורה דיבר? על דברו הכתוב של יהוה, הכולל בתוכו את תורת משה. במבט ראשון יהיו שיתייחסו בביטול לחוקי התורה כאל חוקים מיושנים ויתהו כיצד אפשר בכלל לאהוב אותם. אך אם נחשוב על הצדדים השונים של תורת משה, כפי שעשה מחבר התהלים, נוכל להעריך את החוכמה המונחת ביסודה. מלבד ההיבטים הנבואיים הרבים שבתורה, יש בה כללים סניטריים וכללי תזונה שתרמו לניקיון ולבריאות (ויקרא ז׳:23, 24, 26; י״א:2–8). התורה הטיפה ליושר בעסקים ועודדה את בני ישראל להתחשב באחיהם הנזקקים (שמות כ״ב:25, 26; כ״ג:6; ויקרא י״ט:35, 36; דברים כ״ד:17–21). על השופטים נאסר לשפוט במשוא פנים (דברים ט״ז:19; י״ט:15). ככל שצבר ניסיון בחיים ראה מחבר מזמור קי״ט כי טוב למי שמיישמים את תורת אלוהים, ואהבתו לתורה הלכה וגברה. גם כיום, ככל שהמשיחיים נוכחים כי טוב ליישם את עקרונות המקרא, מתעצמות אהבתם והערכתם כלפי דבר־אלוהים.
נסיך שהרהיב עוז להיות שונה
9. איזו גישה פיתח חזקיה המלך כלפי דבר־אלוהים?
9 התוכן של מזמור קי״ט עולה בקנה אחד עם מה שידוע לנו על חזקיה בעודו נסיך צעיר. יש חוקרי מקרא המעלים את האפשרות שחזקיה היה מחבר המזמור. לא ניתן לקבוע זאת בוודאות, אך על דבר אחד אין עוררין: חזקיה הוקיר את דבר־אלוהים. באורח חייו הראה שהוא שלם עם הכתוב בתהלים קי״ט:97. על־אודותיו נאמר במקרא: ”וידבק ביהוה לא סר מאחריו, וישמור מצוותיו אשר ציווה יהוה את משה” (מלכים ב׳. י״ח:6).
10. איזה עידוד יכולים לשאוב משיחיים שלא גדלו בבית משיחי מדוגמתו של חזקיה?
10 חזקיה, לכל הדעות, לא גדל במשפחה יראת־אלוהים. אביו, המלך אחז, היה עובד אלילים חסר אמונה אשר לפחות את אחד מבניו — אחיו של חזקיה — שרף כקורבן חי לאל כזב (מלכים ב׳. ט״ז:3). למרות דוגמה שלילית זו, ’זיכה חזקיה את אורחו’ מפני השפעות פאגניות על־ידי כך שלמד את דבר־אלוהים (דברי הימים ב׳. כ״ט:2).
11. אילו התפתחויות הקשורות לאביו הלא־נאמן ראה חזקיה במו עיניו בשנות בחרותו?
11 כשגדל ראה במו עיניו כיצד אביו עובד האלילים מטפל בענייני המדינה. יהודה היתה מוקפת אויבים. רצין מלך ארם עשה יד אחת עם פקח מלך ישראל ושניהם צרו על ירושלים (מלכים ב׳. ט״ז:5, 6). האֱדוֹמים והפלישתים ערכו פשיטות ביהודה והצליחו ללכוד כמה מערי יהודה (דברי הימים ב׳. כ״ח:16–19). כיצד התמודד אחז עם משברים אלו? במקום לפנות ליהוה ולבקש את עזרתו נגד ארם, פנה אחז למלך אשור ושיחד אותו בזהב ובכסף, חלקם מאוצר המקדש. קו פעולה זה לא הביא שלום בר־קיימא על יהודה (מלכים ב׳. ט״ז:6, 8).
12. בזכות מה לא חזר חזקיה על הטעויות של אביו?
12 לימים מת אחז וחזקיה עלה על כס המלוכה והוא בן 25 שנה (דברי הימים ב׳. כ״ט:1). למרות גילו הצעיר יחסית, היה מלך מוצלח. הוא לא הלך בעקבות אביו הלא־נאמן, אלא דבק בתורת יהוה. אחת ממצוות התורה המיוחדות שהופנו למלכים היתה: ”והיה כשבתו על כיסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים, הלוויים. והיתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת” (דברים י״ז:18, 19). מקריאה יומיומית בדבר־אלוהים, נועד חזקיה ללמוד לירוא את יהוה ולא לחזור על הטעויות של אביו הרשע.
13. כיצד יוכל המשיחי להיות בטוח שכל אשר יעשה במישור הרוחני יצליח?
13 לא רק למלכי ישראל נאמר להקדיש תשומת לב תמידית לדבר־אלוהים. גם בני ישראל יראי אלוהים נצטוו לעשות כן. המזמור הראשון בספר תהלים מתאר מיהו המאושר האמיתי. נאמר כי ”בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה” (תהלים א׳:1, 2). עוד אומר עליו מחבר המזמור: ”כל אשר יעשה יצליח” (תהלים א׳:3). בניגוד לכך, אדם שאינו מאמין ביהוה אלוהים מתואר בכתבי־הקודש כ”איש הפוסח על שתי הסעיפים הפכפך בכל דרכיו” (יעקב א׳:8). כולנו רוצים להיות מאושרים ומצליחים. קריאה קבועה ורצינית במקרא תתרום לאושרנו.
דבר־אלוהים עזר לישוע
14. כיצד גילה ישוע את אהבתו לדבר־אלוהים?
14 פעם אחת מצאו מרים ויוסף את בנם ישוע יושב בין המורים בבית־המקדש שבירושלים. המורים שהיו בקיאים בתורת אלוהים, ”התפלאו על שכלו ועל תשובותיו” (לוקס ב׳:46, 47). זה קרה כשישוע היה בן 12. כן, כבר בגיל צעיר אהב את דבר־אלוהים. לימים, נעזר ישוע בכתובים כדי לגעור בשטן באומרו: ”לא על־הלחם לבדו יחיה האדם, כי על־כל־מוצא פי־יהוה” (מתי ד׳:3–10). בחלוף זמן לא רב, בישר ישוע בעזרת המקרא לתושבי נצרת, העיר בה גדל (לוקס ד׳:16–21).
15. איזו דוגמה הציב ישוע בהטיפו לאחרים?
15 לא אחת ציטט ישוע מן המקרא כדי לתת סימוכין לתורותיו. מאזיניו ’השתוממו על תורתו’ (מתי ז׳:28). ואין תימה בכך — תורותיו מקורן ביהוה אלוהים עצמו! ישוע אמר: ”תורתי אינה שלי כי אם של שולחי. המדבר מתוך עצמו מבקש את כבוד עצמו, אבל המבקש את כבוד שולחו נאמן הוא ואין עוולה בו” (יוחנן ז׳:16, 18).
16. מה היה גודל אהבתו של ישוע לדבר־אלוהים?
16 שלא כמו מחבר מזמור קי״ט, לא היתה ”עוולה” בישוע. בן האלוהים היה נקי מחטאים, והוא ”השפיל עצמו וציית עד מוות” (פיליפים ב׳:8; עברים ז׳:26). אולם, חרף שלימותו, למד ישוע וקיים את תורת אלוהים. זהו אחד מגורמי המפתח שבזכותם שמר על תומתו. כשניסה השליח פטרוס למנוע בחרב את מעצרו של אדונו, גער בו ישוע ושאל: ”שמא חושב אתה שאינני יכול לבקש מאבי ומייד ימציא לי יותר משנים־עשר לגיונות מלאכים? אבל כיצד יתקיימו דברי הכתובים שכך צריך להיות?” (מתי כ״ו:53, 54). כן, היה חשוב לו שהכתובים יתקיימו יותר מאשר לחסוך מעצמו מוות אכזרי ומשפיל. איזו אהבה יוצאת מגדר הרגיל לדבר־אלוהים!
אחרים שהלכו בעקבות המשיח
17. עד כמה חשוב היה דבר־אלוהים לשליח פאולוס?
17 השליח פאולוס כתב אל אחיו לאמונה: ”לכו בעקבותיי, כשם שגם אני הולך בעקבות המשיח” (קורינתים א׳. י״א:1). פאולוס, כדוגמת אדונו, פיתח אהבה לכתובים. הוא הודה: ”באדם הפנימי שבי אני שמח בתורת אלוהים” (רומים ז׳:22). הוא ציטט פעמים רבות מן המקרא (מעשי השליחים י״ג:32–41; י״ז:2, 3; כ״ח:23). כשנתן את הוראותיו האחרונות לטימותיאוס, שותפו למלאכה האהוב, הדגיש פאולוס את התפקיד החשוב שצריך למלא דבר־אלוהים בחייו של כל ’איש אלוהים’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15–17).
18. הבא דוגמה אחת או שתיים של אנשים בימינו אשר גילו כבוד לדבר־אלוהים.
18 משרתי יהוה נאמנים רבים בימינו אהבו כדוגמת ישוע את דבר־אלוהים. בתחילת המאה, קיבל בחור צעיר ספר מקרא מידידה. מתנה יקרה זו השפיעה עליו עמוקות וכך אמר: ”החלטתי לראות חובה לעצמי לקרוא חלק מן המקרא מדי יום ביומו”. צעיר זה היה פרדריק פראנץ, ותודות לאהבתו למקרא נהנה מחיים ארוכים ומוצלחים בשירות יהוה. הוא זכור לטוב כמי שהיה מסוגל לצטט בעל פה פרקים שלמים מן המקרא.
19. באילו דרכים יש שקוראים את קריאת המקרא השבועית עבור בית־הספר לשירות התיאוקרטי?
19 עדי־יהוה שמים דגש רב בקריאה קבועה של המקרא. מדי שבוע, כהתכוננות לאחת האסיפות — בית־הספר לשירות התיאוקרטי — הם קוראים מספר פרקים מן המקרא. באסיפה דנים בעיקרי הפרקים. יש עדי־יהוה שנוח להם לחלק את קריאת המקרא השבועית לשבעה חלקים קטנים ובכל יום לקרוא חלק אחד. הם קוראים וחושבים על מה שקראו. כשניתן, הם נעזרים בפרסומים מקראיים כדי להעמיק חקר בכתובים.
20. מה אולי יידרש ממך כדי למצוא זמן לקרוא במקרא דרך קבע?
20 ייתכן שתצטרך לוותר על חלק מן הזמן שאתה מקדיש לפעילויות אחרות כדי להקדישו לקריאת המקרא דרך קבע (אפסים ה׳:16). אך המאמץ שווה את המחיר. כשתסגל לעצמך את ההרגל לקרוא יום יום במקרא, תִּרְבֶּה אהבתך לדבר־אלוהים. לא יחלוף זמן רב, וגם אתה תאמר כפי שאמר המשורר: ”מה אהבתי תורתֶך! כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97). גישה זו תזכה אותך בברכות רבות היום ובעתיד, ועל כך ידבר המאמר הבא.
האם אתה זוכר?
◻ כיצד הראה מחבר מזמור קי״ט אהבה עמוקה לדבר־אלוהים?
◻ אילו לקחים ניתן ללמוד מדוגמתם של ישוע ושל פאולוס?
◻ כיצד נוכל להרבות את אהבתנו לדבר־אלוהים?
[תמונות בעמוד 10]
המלכים הנאמנים נדרשו לקרוא בדבר־אלוהים בקביעות. האם גם אתה עושה כן?
[תמונה בעמוד 12]
עוד בנעוריו אהב ישוע את דבר־אלוהים