קריאת המקרא — פעילות מועילה ומהנה
”והגית בו יומם ולילה” (יהושע א׳:8).
1. מהי התועלת שניתן להפיק מקריאה בכלל ומקריאת המקרא בפרט?
קריאת חומר בעל ערך עשויה להצמיח תועלת רבה. הפילוסוף הפוליטי הצרפתי, מוֹנְטֶסְקְייֶה (שַרְל לוּאִי השני), כתב: ”הלימוד היה עבורי מאז ומתמיד המרפא היעיל לקשיי החיים. לא באה עלי שום מצוקה ששעת קריאה לא הפיגה”. עובדה זו נכונה במיוחד לגבי קריאת המקרא. מחבר התהלים כתב בהשראת אלוהים: ”תורת יהוה תמימה, משיבת נפש. עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי. פקודי יהוה ישרים, משמחי לב” (תהלים י״ט:8, 9).
2. מדוע שמר יהוה את המקרא לאורך הדורות, ומה הוא מצפה ממשרתיו לעשות?
2 יהוה אלוהים, מחבר המקרא, שמר על ספרו לאורך דורות של התנגדות עזה מצד אויביו, דתיים וחילוניים כאחד. מאחר שהוא חפץ ש”כל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת”, הוא דאג לכך שדברו יהיה בהישג ידה של כל האנושות (טימותיאוס א׳. ב׳:4). מעריכים כי ב־100 שפות ניתן לשוחח עם כ־80 אחוז מתושבי העולם. המקרא כולו מצוי ב־370 שפות, וחלקים ממנו פורסמו בעוד 860,1 לשונות וניבים. יהוה מעוניין שמשרתיו יקראו את דברו. הוא מברך את מי שמקדישים תשומת לב לדברו וקוראים בו יום יום (תהלים א׳:1, 2).
מהמשגיחים נדרש לקרוא במקרא
3, 4. מה דרש יהוה ממלכי ישראל, ואילו טעמים לדרישה זו חלים גם על המשגיחים המשיחיים כיום?
3 בהתייחסו לימים שבהם ימלוך מלך על עם ישראל אמר יהוה: ”והיה כשבתו על כיסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים, הלויים. והיתה עימו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל, למען יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו בקרב ישראל” (דברים י״ז:18–20).
4 שים לב מאילו טעמים דרש יהוה שכל מלכי ישראל לעתיד יקראו את ספר חוקי אלוהים מדי יום ביומו: (1) ”למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם”; (2) ”לבלתי רום לבבו מאחיו”; (3) ”לבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל”. האין זה נכון שהמשגיחים המשיחיים צריכים כיום לירוא את יהוה, לשמור את חוקיו, לא להתנשא מעל האחים ולא לסור ממצוותיו של יהוה? אין ספק שחשוב שהם יקראו יום יום במקרא כפי שהיה חשוב שמלכי ישראל יעשו כן.
5. מה כתב הגוף המנהל לאחרונה לחברי ועדי הסניפים באשר לקריאת המקרא, ומדוע כדאי לכל זקני־הקהילה המשיחיים לפעול על־פי עצות אלו?
5 לזקני־הקהילה המשיחיים יש לוח זמנים עמוס מאוד, דבר המקשה עליהם לקרוא יום יום במקרא. גם חברי הגוף המנהל של עדי־יהוה וחברי ועדי הסניפים בעולם כולו הם אנשים עסוקים מאוד. למרות זאת, במכתב שנשלח לאחרונה מטעם הגוף המנהל אל ועדי הסניפים הודגש הצורך בקריאה יומיומית של המקרא ובהרגלי לימוד טובים. המכתב ציין שהדבר יעמיק את אהבתנו ליהוה ולאמת, ו”יעזור לנו לשמור על אמונתנו, שמחתנו ועמידתנו עד הקץ המפואר”. כל זקני־הקהילות של עדי־יהוה מודעים לצורך זה. קריאה יומיומית בכתובים תעזור להם ’להשכיל’, כלומר לפעול בחוכמה (יהושע א׳:7, 8). קריאת המקרא מועילה להם במיוחד ”להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
צורך עבור צעירים וקשישים
6. מדוע קרא יהושע את כל דברי תורת יהוה באוזני שבטי ישראל והגֵרים שהתכנסו יחדיו?
6 בימי קדם לא היו עותקים של המקרא בשימוש אישי, ונהגו לקרוא בו באוזני ההמונים שהתקהלו יחדיו. לאחר הניצחון שהנחיל יהוה ליהושע על העיר עַי, כינס יהושע את שבטי ישראל לפני הר עיבל והר גריזים. הכתוב מוסר: ”אחרי כן קרא את כל דברי התורה, הברכה והקללה, ככל הכתוב בספר התורה. לא היה דבר מכל אשר ציווה משה, אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל, והנשים והטף והגר ההולך בקרבם” (יהושע ח׳:34, 35). צעירים וקשישים, בני העם והגֵרים, צריכים היו לחרות כביכול על לבם ועל שכלם את דפוסי ההתנהגות שיביאו עליהם את ברכת יהוה ולהיזהר מהתנהגות שתמיט עליהם את חרון אפו. אין ספק שקריאה במקרא על בסיס קבוע תעזור לנו בעניין זה.
7, 8 (א) מי דומים כיום ל”גֵרים”, ומדוע עליהם לקרוא במקרא מדי יום ביומו? (ב) באילו דרכים יכול ”הטף” שבקרב משרתי יהוה לנהוג כדוגמת ישוע?
7 מיליוני משרתי יהוה כיום דומים במובן הרוחני לאותם ”גֵרים”. בעבר חיו על־פי אמות המידה של העולם, אך הם שינו את אורח חייהם (אפסים ד׳:22–24; קולוסים ג׳:7, 8). עליהם להזכיר לעצמם תמיד מה טוב ומה רע בעיני יהוה (עמוס ה׳:14, 15). קריאה יומיומית במקרא מסייעת להם לעשות כן (עברים ד׳:12; יעקב א׳:25).
8 בקרב משרתי יהוה יש גם ”טף” — ילדים קטנים הלומדים את ערכי יהוה מפי הוריהם. עליהם להשתכנע בצדקת רצונו (רומים י״ב:1, 2). כיצד יוכלו לעשות כן? בעם ישראל הקדום נצטוו הכוהנים והזקנים ’לקרוא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם’. עוד נאמר להם: ”הקהל את העם, האנשים והנשים והטף [ילדים קטנים] וגֵרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובניהם אשר לא ידעו ישמעו, ולמדו ליראה את יהוה אלוהיכם” (דברים ל״א:11–13). בגיל 12 גילה ישוע, שהיה כפוף לתורה, רצון אמיתי להבין את חוקי אביו (לוקס ב׳:41–49). לימים נהג ללכת לבית הכנסת כדי לקרוא בכתובים ולהקשיב להקראתם (לוקס ד׳:16; מעשי השליחים ט״ו:21). מוטב שהצעירים של היום ינהגו כדוגמת ישוע ויקראו יום יום בדבר־אלוהים וינכחו דרך קבע באסיפות שבהן קוראים ולומדים את המקרא.
נתינת עדיפות לקריאת המקרא
9. (א) מדוע עלינו להיות בררנים בנוגע לחומר הקריאה? (ב) מה אמר מייסד כתב־העת שבידך באשר לכְלֵי עזר ללימוד המקרא?
9 המלך החכם שלמה כתב: ”היזהר: עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגיעת בשר” (קהלת י״ב:12). ניתן לומר שקריאת ספרים רבים המתפרסמים היום אינה רק יגיעת בשר, אלא גם — אם להיות כנים — סכנה לשכל. על כן, חשוב להיות בררנים. בנוסף לקריאת פרסומי העזר ללימוד המקרא, אנו צריכים לקרוא במקרא עצמו. מייסד כתב־העת שבידך כתב לקוראיו: ”לעולם אל תשכחו שהמקרא הוא קנה המידה שלנו וכל כְּלֵי העזר שיתן לנו אלוהים, אין הם אלא ’כְּלֵי עזר’ ולא תחליף למקרא”.a לפיכך, לצד העובדה שאל לנו להזניח את פרסומינו המקראיים, עלינו לקרוא במקרא עצמו.
10. כיצד מדגיש ”העבד הנאמן והנבון” את חשיבות הקריאה במקרא?
10 מתוך מודעות לצורך זה עורך זה שנים ”העבד הנאמן והנבון” תוכנית של קריאה במקרא כחלק מתוכנית בית־הספר לשירות התיאוקרטי בכל קהילה וקהילה (מתי כ״ד:45, דל׳). בתוכנית הקריאה הנוכחית קוראים את המקרא כולו בתוך שבע שנים בערך. תוכנית זו מועילה לכל, ובמיוחד לחדשים שמעולם לא קראו את המקרא מתחילתו ועד סופו. תלמידי בית־ספר גלעד להכשרת שליחים ותלמידי בית־הספר להכשרת משרתים, וכן גם חברי בית־אל חדשים נדרשים לקרוא את המקרא כולו בתוך שנה. כדי לעמוד בכל תוכנית שהיא, אם לבד ואם כמשפחה, חשוב לתת עדיפות לקריאת המקרא.
מה מגלים הרגלי הקריאה שלך?
11. כיצד ומדוע עלינו להיזון ממוצא פי יהוה יום יום?
11 אם אתה מתקשה לדבוק בתוכנית של קריאת המקרא, מוטב שתשאל את עצמך: ’כיצד משפיעים הרגלי הקריאה שלי והרגלי הצפייה בטלוויזיה על האפשרות שלי לקרוא את דבר יהוה?’ אל תשכח את אשר כתב משה — דברים שחזר עליהם ישוע, ולפיהם ”לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה” (מתי ד׳:4; דברים ח׳:3). כשם שאנו צריכים לאכול לחם או מוצרי מזון אחרים יום יום כדי לכלכל את גופנו הפיסי, עלינו גם להיזון ממחשבותיו של יהוה מדי יום כדי לשמור על רוחניותנו. הדרך לספוג את מחשבות אלוהים היא לקרוא במקרא מדי יום ביומו.
12, 13. (א) כיצד ממחיש השליח פטרוס את התיאבון שעלינו לפתח כלפי דבר־אלוהים? (ב) כיצד משתמש פאולוס בדוגמת החלב בצורה שונה מפטרוס?
12 אם אנו מוקירים את המקרא, ”לא כדבר בני אדם, אלא כפי שהוא באמת — דבר אלוהים”, נתאווה אליו כפי שתינוק מתאווה לחלב אמו (תסלוניקים א׳. ב׳:13). השליח פטרוס ערך השוואה זו. הוא כתב: ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו, התאוו לחלב הזך של הדבר, למען תגדלו באמצעותו לישועה, אם אומנם טעמתם כי טוב האדון” (פטרוס א׳. ב׳:2, 3). אם אומנם נטעם וניווכח, מניסיון אישי, כי ”טוב האדון”, יגבר בנו התיאבון לקרוא במקרא.
13 ראוי לציין שבפסוקים אלו ציין פטרוס את החלב בהשוואה שונה מזו שערך השליח פאולוס. החלב עונה על כל צרכיו התזונתיים של תינוק בן יומו. פטרוס הראה בדוגמתו שדבר־אלוהים מכיל את כל מה שאנו צריכים כדי ’לגדול לישועה’. פאולוס, לעומת זאת, משתמש בצורך בחלב להמחשת הרגלי האכילה הגרועים של כמה אחים אשר התיימרו להיות בוגרים מבחינה רוחנית. באיגרתו אל המשיחיים העברים כתב פאולוס: ”הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים, שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלוהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק. הן כל מי שמאכלו חלב איננו מבין בדברי צדק, כי עודנו תינוק. אך המאכל המוצק הוא למבוגרים, אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע” (עברים ה׳:12–14). קריאה שקדנית במקרא תסייע לנו במידה רבה לפתח את חושינו ולעורר את תיאבוננו לדברים רוחניים.
כיצד לקרוא במקרא
14, 15. (א) מאיזו זכות מציע לנו מחבר המקרא ליהנות? (ב) כיצד נוכל להפיק תועלת מחוכמת אלוהים? (הבא דוגמאות.)
14 הקריאה המועילה ביותר במקרא אינה מתחילה בקריאה אלא בתפילה. התפילה היא זכות מיוחדת במינה. ניתן להמשיל זאת לאדם המתחיל לקרוא בעיון ספר בנושא עמוק כלשהו ופונה למחבר שיעזור לו להבין את מה שהוא עומד לקרוא. זהו יתרון גדול! מחבר המקרא, יהוה, מציע לך ליהנות מזכות זו. חבר בגוף המנהל מהמאה הראשונה לספירה כתב לאחיו לאמונה: ”איש מכם אם יחסר חוכמה, יבקש מאלוהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ותינתן לו. אך יבקש באמונה ובלי ספק” (יעקב א׳:5, 6). הגוף המנהל בן זמננו מעודד אותנו ללא הרף לקרוא במקרא בשקדנות.
15 החוכמה היא היכולת ליישם את הידע. לכן לפני שתפתח את המקרא, בקש מיהוה שיעזור לך במהלך הקריאה לשים לב לנקודות שתוכל ליישמן בחייך האישיים. מצא את הקשר בין דברים חדשים שאתה לומד לדברים שאתה כבר יודע. שלב אותם ב”מתכונת הדברים הבריאים” שהיכרת (טימותיאוס ב׳. א׳:13). הרהר במה שאירע למשרתי יהוה בעבר, ושאל את עצמך כיצד היית פועל בנסיבות דומות (בראשית ל״ט:7–9; דניאל ג׳:3–6, 16–18; מעשי השליחים ד׳:18–20).
16. אילו הצעות מעשיות יאפשרו לנו להפוך את קריאת המקרא לדבר מועיל ושימושי?
16 אל תקרא סתם רק בשביל להתקדם בכמה עמודים. אל תמהר. הרהר במה שאתה קורא. במקרה שנקודה מסוימת מסקרנת אותך, פנה להערות השוליים אם הן קיימות במקרא שלך. אם הנקודה עדיין אינה ברורה, רשום זאת וחקור את הנושא מאוחר יותר. סמן פסוקים שאתה רוצה לזכור במיוחד או העתק אותם. אתה יכול להוסיף גם כמה נקודות אישיות והערות בשוליים. בפסוקים שלדעתך ישמשו אותך בפעילות ההטפה וההוראה, שים לב למילת המפתח ובדוק באינדקס של מילות המקרא בסוף המקרא.b
הפוך את קריאת המקרא לפעילות מהנה
17. מדוע יש הנאה בקריאה במקרא?
17 מחבר התהלים דיבר על האיש המאושר ש”בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה” (תהלים א׳:2). קריאה יומיומית במקרא אינה צריכה להיות בבחינת פעילות מייגעת אלא מקור הנאה. אחת הדרכים ליהנות מכך היא להיות מודע לערכם של הדברים הנלמדים. שלמה המלך החכם כתב: ”אשרי אדם מצא חוכמה... דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום. עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר” (משלי ג׳:13, 17, 18). המאמץ הדרוש לרכישת חוכמה הוא בהחלט מאמץ כדאי, כי דרכיה דרכים של נועם, שלום, שמחה ולבסוף חיים.
18. לְמה אנו זקוקים בנוסף לקריאת המקרא, ובמה נדון במאמר הבא?
18 כן, קריאת המקרא היא פעילות מועילה ומהנה. אך האם די בכך? חברי כנסיות הנצרות קוראים במקרא זה מאות שנים, ’לומדים תמיד ואף פעם אינם יכולים להגיע לכלל ידיעת האמת’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:7). כדי שקריאת המקרא תישא פרי, עלינו לקרוא בו כשלנגד עינינו המטרה ליישם את הידע שאנו רוכשים ולהשתמש בו בפעילות ההטפה וההוראה (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). לשם כך דרושים מאמצים ושיטות לימוד טובות. גם הלימוד יכול להיות מהנה ונושא גמול ואת זאת נראה במאמר הבא.
[הערות שוליים]
a עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (אנג׳). יצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc, עמוד 241.
b ראה המצפה מ־1 במאי 1995, עמודים 28, 29, ”הצעות לשיפור קריאתך במקרא”.
שאלות חזרה
• איזו עצה שניתנה למלכי ישראל חלה כיום על המשגיחים, ומדוע?
• מי דומים כיום ל”גֵרים” ול”טף”, ומדוע עליהם לקרוא במקרא יום יום?
• באילו דרכים מעשיות עוזר לנו ”העבד הנאמן והנבון” לקרוא במקרא דרך קבע?
• כיצד נוכל להפיק תועלת אמיתית והנאה מקריאה במקרא?
[תמונה בעמוד 9]
זקני־הקהילה במיוחד צריכים לקרוא במקרא יום יום
[תמונה בעמוד 10]
ישוע נהג להשתתף בקריאת הכתובים בבית הכנסת